גירעון (עודף) תקציבי

הגירעון המצטבר ביחס לתוצר עמד בחודש יולי על 9.3% לעומת 10.1% בחודש הקודם • הכנסות המדינה ממסים מתחילת השנה עלו בכ-30% • גם ההכנסות ממיסוי שוק ההון ושוק הנדל"ן זינקו

מאז הוצגה מסגרת התקציב לראשי הסיעות, מנהלים באוצר מגעים קדחתניים להשגת הסכמות על תקציב המדינה עוד לפני שהוא יובא לאישור הממשלה • על-פי המסגרת הנוכחית יעמוד הגירעון בסוף השנה על 3% תוצר, ללא קופסאות הקורונה ו-6.8% בסך הכול - את הגירעון הנמוך הסביר ב"הכנסות חד פעמיות ומפתיעות"

משרד האוצר פרסם היום את תוכנית התקציב הרב-שנתית ל-2022-2025 • לפי הערכות האוצר, המשק יצמח ב-5.1% השנה, ההכנסות ממסים יעלו ל-379.4 מיליארד שקל, והגירעון יירד ל-4.2% (ללא השפעות הקורונה)

חייבים להמשיך במדיניות פיסקאלית מרחיבה שתוביל לצמיחה ושיפור המשק • ניהול סיכונים נכון מחייב יעד גירעון של 4 עד 4.5 אחוז

במספרים מוחלטים, מדובר בגירעון של כ-144 מיליארד שקל, כ-20 מיליארד שקל פחות לעומת רמתו בסוף 2020 • בחודשים ינואר-יוני 2021 הסתכמו הכנסות המדינה ב-181.9 מיליארד שקל - גידול משמעותי לעומת ההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד

הצוללת |

אחרי קרוב לשנתיים, ישראל סוף סוף צועדת לקראת אישור תקציב בכנסת, אלא אם תיתקל שוב במשבר פוליטי • אבל מה הם בכלל תקציב וחוק הסדרים, ומה הסיכוי שהם יעברו? • גלובס מפרקים את תקציב המדינה בסדרת כתבות ופודקאסטים חדשה, "צוללים לתקציב"

המדינה לא צריכה להזדרז ולמכור אחזקות בחברות רווחיות, קל וחומר בחברות שיש לה אינטרס מהותי בהן • צעד כזה, בטווח הקצר ישלשל לכיסה של המדינה רווח חד-פעמי גדול, שאולי אף יעלים את בעיית הגירעון התקציבי, אולם בטווח הארוך עלולה ישראל להפסיד תמלוגים ודיבידנדים גדולים בהרבה

אחרי ששר האוצר ליברמן הבהיר כי הגדלת החוב ביחס לתוצר לא מתאימה לישראל, נגיד בנק ישראל הדגיש כי בהמלצות שנתן לממשלה החדשה, מימון התוכית לעידוד הצמיחה אינה על החוב לבדו

לדברי המועמד ליו"ר המועצה הלאומית לכלכלה בכנס אלי הורביץ, ההבדל בין הכלכלנים בבנק ישראל לאוצר הוא העיתוי שבו הם רוצים להפעיל את הריסון • הנגידה לשעבר קרנית פלוג: "אין מנוס מהעלאת מסים"

לראשונה זה שלוש שנים בנק ישראל הגיש תוכנית כלכלית לממשלה, בדגש על האצת הצמיחה, עידוד פריון שוק העבודה, והדבקת הפער מהמדינות המפותחות • בניגוד לדברי שר האוצר אין מנוס מהעלאות מסים, אבל מ-2023

דוח שמפרסם היום מרכז טאוב מציג את תמונת מצב המדינה לשנת 2021 בתחומי הכלכלה, שוק העבודה, הרווחה, הבריאות והחינוך עם תום המשבר ותחילת ההתאוששות ממנו • הנפגעים המרכזיים מהמשבר: הצעירים, המבוגרים והתלמידים החלשים

השינוי הצפוי עם חילופי הממשלה בישראל הוא מעין פתיחת סתימות לתהליכים כלכליים חברתיים • אחרי שנים שקבוצה אחת ניהלה את המדינה, שינוי האליטות בישראל יתמוך גם בצמיחה הכלכלית לה זקוקה המדינה • אלה הצעדים הכלכליים הראשונים שעל הממשלה לבצע

דרור שטרום, מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, קורא לא להעלות מסים או לקצץ בהוצאות הממשלה בתחומים חשובים כמו תשתיות • "גירעון אינו מחלה בלתי נמנעת במשק הישראלי, אלא תוצאה של משבר ספציפי, ולכן החזרה לשגרה כלכלית תתקן אותו בהדרגה”

העובדה שמפלגתו של ליברמן מונה ח"כים בודדים, ושהממשלה תהיה מורכבת מסיעות רבות שאינן תמימות-דעים ביחס לנושאים השונים - תקשה מאוד על שר האוצר לקבוע מדיניות משלו ותעמיד אותו במבחן קשה

מרחב התמרון מוגבל: שר האוצר יתקשה לבצע מעשים נחוצים כדי להתמודד עם המצב הכלכלי המאתגר, אך אם לא יעשה מעשה ההשלכות יכו בו במהרה • אל מול הקושי, לליברמן יתרונות לא מבוטלים: מוניטין ש"מילה זו מילה" ושפת גוף קשוחה - עליו לנצל זאת ולומר את האמת

אלמלא הקורונה, ניתן היה לומר שמבחינה כלכלית נתניהו מחזיר מדינה אחרת מזו שקיבל: האבטלה הגיעה לשפל היסטורי, השכר הריאלי עלה, והיחס חוב-תוצר ירד • בנקודה אחת הוא רשם כישלון מהדהד - הדיור • השאלה היא לאן הולך מכאן ראש הממשלה החדש, שמקבל משק עם גירעון עצום