נוסעת באל על הגישה בקשה לתביעה ייצוגית על מושב שלא ניתן להטיה. מה נקבע?

פרטי המקרה: נוסעת הגישה בקשה לתביעה ייצוגית נגד אל על, בטענה כי זו הקצתה לחלק מלקוחותיה מושבים שלא ניתן להטות את משענת גבם אחורנית, כמו שאר מושבי המטוס, מבלי ליידע אותם.

אל על טענה כי האפשרות להטיית המשענת איננה "עניין מהותי בעסקה" כנדרש לפי חוק הגנת הצרכן. וגם אם העניין מהותי, טענה החברה, היא עמדה בחובת הגילוי, כיוון שבאתר שלה יש מפות המתארות את מגבלות ההטיה של המושבים הנחותים; ומשום שהדיילים מונחים למסור את המידע לנוסעים.

בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת האישור חלקית: התקבלה טענת ההטעיה בכך שזהו פרט מידע משמעותי לצרכן, ולכן זהו עניין מהותי בעסקה. נקבע כי החברה הפרה את חובת הגילוי, שלא הוצגה במועד רכישת הכרטיס והצ'ק-אין. הטענה להפרת חובת תום-הלב נדחתה. התביעה אושרה ביחס לכל לקוחות החברה שקיבלו מושב שלא ניתן להטות בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה.

התובעת ביקשה להרחיב את התקופה להמשך, כך שבקבוצה ייכללו כל מי שמכרו לו מושב נחות, עד שתופסק מכירת מושבים אלה בתמחור נפרד. בית המשפט סירב. אל על לא השלימה עם ההחלטה, והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

השבוע דחה השופט עופר גרוסקופף את הבקשה מבלי לבקש את תשובת התובעת. נקבע כי מדובר בפרט מהותי, "במיוחד בהינתן שחברות תעופה גובות לעתים תשלום נפרד בגין בחירת מושבים, כאשר נוחות המושב ומיקומו במטוס הם רכיבים מרכזיים המשפיעים על גובה התשלום. ודוק, עצם הנכונות של חלק מהנוסעים לשלם תוספת כספית עבור מיקום ונוחות המושב, עניין הנלמד מעצם קיום הפרקטיקה האמורה בשוק, מהווה לכאורה אינדיקציה חזקה לכך שהמדובר בעניין מהותי לפחות מבחינת חלק משמעותי מהלקוחות".

גם הטענה כי אלעל לא נתנה גילוי מספק התקבלה בשלב זה, מאחר שהמידע אינו מופיע בשלב רכישת הכרטיס באתר. התביעה תתברר כעת בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

את אל על יצגו עורכי הדין חגית בלייברג, איגור גילביץ ויעל ביטון-דהן. מאל על נמסר: "החברה תלמד את ההחלטה ותגיש את כתב הגנתה לתביעה הייצוגית כנדרש".

משמעות הפסיקה: על-מנת לתבוע בעילה צרכנית יש לעמוד בחוק הגנת הצרכן המתייחס לכך שמדובר ב"עניין מהותי".

מספר תיק: 901-24

פרטי המקרה: גבר ואישה ניהלו קשר זוגי ללא נישואים, ובמהלכו האישה ילדה בת. הקטינה, היום בת 11, לא נרשמה כבתו של הגבר, וכשנפרדו ההורים, בעוד הקטינה בת 8, הוא סירב לשלם מזונות ולבצע בדיקת אבהות.

האישה פנתה לבית המשפט לענייני משפחה להצהיר עליו כאב. הגבר לא התייצב מספר פעמים לבדיקת רקמות שביקש לבצע, ולא התייצב לדיון ההוכחות. הגבר אישר, במסגרת דיון מקדים שאליו הובא בצו הבאה, כי ניהל קשר זוגי עם האישה, אך טען כי היא קיימה קשרים אינטימיים נוספים במקביל.

סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, השופטת רותם קודלר-עיאש, פסקה השבוע כי הגבר יירשם כאבי הקטינה, מבלי שהתקיימה בדיקת רקמות. נקבע כי האם הציגה ראיות למכביר התומכות בכך שהוא אבי הקטינה, שגידל אותה מיום הולדתה ובמשך 8 שנים. השופטת הסתמכה על תמונות משותפות של בני הזוג עם הקטינה ועל הודעות שבהן התייחס אליה כבתו.

עמדת בא-כוח היועמ"שית, שלפיה אין מקום להצהיר על האבהות ללא בדיקה, נדחתה. השופטת קבעה כי הטיעון אינו סביר, מאחר שהגבר הצהיר כי אין לו כסף, הוא אסיר משוחרר, ומאחר שעמדה זו מטילה נטל לא סביר על הקופה הציבורית, נוכח ייצוג משפטי וזמן שיפוטי נדרש.

קודלר-עיאש קבעה כי הגבר התחמק פעם אחר פעם מבדיקת האבהות, וכי ההימנעות מקימה לאם זכות שהתביעה תוכרע בלעדיה. ההתחמקות, התרשמה, נובעת מרצונו לחמוק ממזונות; ויש משמעות ראייתית להימנעות מלבצע בדיקה בהיעדר הסבר סביר ואמין. "דין ההימנעות כדין ההודאה, בכך שאילו הובאה אותה ראיה, הייתה פועלת לחובת הנמנע", קבעה.

הגבר חויב בתשלום 20 אלף שקל הוצאות משפט לקופת המדינה ו-5,000 שקל לטובת האישה.

את האישה יצג עו"ד יבגני פרחיה. את היועמ"שית יצגה פרקליטות מחוז דרום.

משמעות הפסיקה: הימנעות מבדיקה או הבאת ראיה פועלת לחובת הנמנע ויכולה להיחשב כהודאה.

מספר תיק: 18043/08/21

פרטי המקרה: חברת אליל 2000, שסיפקה שירותי שיווק ל-yes, הגישה תביעה נגד החברה ומנהלה ב-2018 על 8 מיליון שקל, בטענה להפרת הסכם ולפיצויים. התביעה התנהלה בפני השופטת הלית סליש מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד קרוב לארבע שנים, כך ששמיעת הראיות תמה בדצמבר 2022.

לתובעים ניתנו שלושה חודשים להגיש סיכומים באורך 20 עמודים לכל היותר. הסיכומים הוגשו רק 9 חודשים לאחר הגשת 13 בקשות ארכה, ונפרסו על פני 36 עמודים צפופים. השופטת נתנה להם הזדמנות נוספת, תוך שהבהירה כי הסיכומים מוגבלים ל-20 עמודים, בגופן דיוויד גודל 12, רווח של שורה וחצי עם שוליים. שוב הגישו התובעים סיכומים שחרגו מההנחיה: 22 עמודים צפופים ללא רווח, ללא פסקאות ועם הערות שוליים צפופות.

באופן חריג, השופטת קיבלה את בקשת הנתבעים, הורתה להוציא מהתיק את סיכומי התובעים, וקבעה כי פסק הדין יינתן על בסיס המסמכים בתיק וסיכומי הנתבעים בלבד. "התובעים פעלו בחוסר תום-לב ובזלזול מהותי בהליך, כמו גם בזכויות הצד שכנגד", קבעה. "הזמן השיפוטי הוא בגדר משאב ציבורי, שאינו בלתי מוגבל. לאופן בו מתנהלים התובעים בתיק זה, יש השלכות גם על ציבור המתדיינים".

התובעים לא ויתרו והגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. השבוע דחה השופט חאלד כבוב את הבקשה. הוא קבע כי יש לדחותה מהטעם שמדובר בהשגה על החלטת ביניים שככלל לא ניתן לערער עליה. התובעים יוכלו לטעון את הטענות בערעור על פסק הדין שיינתן.

לצד זאת העיר כבוב כי החלטת המחוזי מעלה תהיות מבלי שהכריע בהן - איך יכריע בית המשפט בתיק מבלי שיש לו את הסיכומים, כך שלא ידע אילו טענות בחרו התובעים להעלות ואילו לזנוח. בנוסף, האם בית המשפט רשאי להוציא את הסיכומים מבלי למחוק את התביעה לאור התקנות לפיהן אי-הגשת סיכומים כמוה כאי-התייצבות, וכי מצב של אי-התייצבות התובע ללא טעם סביר מביא למחיקה או לדחיית התביעה.

את התובעים מייצג עו"ד שי סיני. yes מיוצגת על-ידי עורכי הדין רן שפרינצק, אפרת רוזנר ויעל זעירא ממשרד ארדינסט, בן נתן טולידאנו.

משמעות הפסיקה: בית המשפט רשאי להוציא סיכומים מהתיק אם צד לא עומד בהחלטותיו באופן קבוע. 

מספר תיק: 2265/24