"עשיתי טעות, ואני מצטער עליה. בדיעבד הייתי צריך לשתף את עורכי הדין בכך שהחומר שמנסים להשיג הוא אולי בעייתי, ושהתוכנית של הסוכן שלנו היא שחברה הודית תחפש מחשב בפח בדרום קוריאה" - כך הודה היום (ה') אחיעד לוי, אחרון העדים מצד ההגנה במשפט המעניין שבין שני יבואני רכב מפורסמים - רמי אונגר, בעלי טלקאר (יבואנית קיה); ומיכאל לוי, בעלי סמל"ת ( יבואנית פיאט) - שנחקר היום בבית המשפט המחוזי בתל-אביב במסגרת התביעות ההדדיות שהגישו הצדדים. לוי היה התובע במקור, ובהמשך אונגר הגיש נגדו תביעה נגדית.
התביעה הראשונה נולדה כתוצאה מכך שזיכיון יבוא מכוניות חברת קיה מקוריאה, שהיה בידי סמל"ת עד 2007 - עבר לחברתו של אונגר, טלקאר. בתביעה, לוי טען שאונגר פעל בשחיתות אצל חברת קיה כדי לקבל את הזיכיון. בתגובה לתביעה הזו הגיש אונגר תביעה משלו בה טען כי לוי שכר סוכן מבצעים שירגל בחברה של אונגר ויפרוץ למחשבים שלה, במעשים לא חוקיים, תוך גרימת נזק כספי ופגיעה בפרטיות - הכל כדי להוכיח את השחיתות הזו, כביכול, ובכך פגע בפרטיותו והסב לו נזקים כספיים.
המחשב המוזכר בציטוט של אחיעד הוא של יאן השותף הדרום-קוריאני של אונגר, מחשב שאליו פרץ הסוכן, ולפי הטענה של אונגר - אחיעד לוי היה שותף בכך.
החקירה מתקיימת לאחר שבדיון הקודם אירעה "החלפת צד": במהלכו העיד לטובת אונגר סוכן של לוי, כי פעל בדרכים לא קונבנציונליות כדי להשיג ללוי ראיות לכאורה על כך שאונגר הוא זה שהביא, שלא כדין, להפסד הגדול של לוי: החלטת יצרנית רכבי קיה להחליף את הסוכן בישראל במקום מיכאל לוי, ולהעביר את הזיכיון לרמי אונגר. העדות הושגה לאחר שהסוכן-המרגל נחשף במשפט להקלטות שביצעו אנשי אונגר.
אחיעד לוי בנו של מיכאל לוי הוא זה שנחקר היום, כשמטרתו של אונגר היא לבסס את האחריות הפלילית של מיכאל לוי ובנו לאחר הודאתו של אותו סוכן, לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל. הסוכן, אבירם הלוי, אף קיבל שיחת טלפון מחברו ראש המוסד, יוסי כהן, שמבקשת ממנו להצטרף לפגישה עם עורכי הדין של אונגר.
שאלת אחריות המשפחה לפעולות הסוכן והשאלה האם אמנם התבצעה פריצה למחשבי אונגר, מה ידעה עליה משפחת לוי והאם היא אחראית לכך - היא זו שעמדה לדיון היום.
טענת לוי פשוטה: אבירם הלוי אמנם הודה, אך מה שהוא עשה - עשה, "ואנחנו לא התעניינו". כנגד הטענה שהוא ואבירם היו שותפים לקשר עברייני, טען אחיעד כי כל הפעולות החשודות לכאורה שביצע - כמו נסיעה לדרום קוריאה להעביר מסמכים במקום במייל, גלישה משרת בבתי קפה ציבוריים בלבד, מיון מסמכים בקוריאנית ותרגומם דרך גוגל טרנסלייט - נעשו מתוך צייתנות לסוכן המבצעים ("רציתי לזרום איתו" ולא להקשות עליו בשאלות), פעולות שלהבנתו אז היו קשורות לרצון להסתתר מאונגר.
"אנחנו סמכנו על עורכי הדין שיודעים אילו ראיות צריך להביא" חזר היום אחיעד על האמירה שוב ושוב. מאידך חזר גם על המסר שהולך שולל בידי הסוכן המוכשר ששכר ולא שיתף את עורכי הדין.
"נשאבתי ועשיתי דברים שלא הייתי צריך [כמו לנסוע לקוריאה עם אבירם להקליט את אונגר בלי לבדוק אל זה חוקי, מ' ר']. אבל זה הגיוני בהתחשב בטיב היחסים בין ספק ללקוח ובפער הגילאים והדרגות בינינו" היה המסר עליו חזר שוב ושוב.
"גם באפריל-מאי 2014 כשידעת שאין לסוכן אבירם רישיון לפעול המשכת להפעיל אותו להשגת ראיות" הטיח עורך הדין דורי קלגסבלד. לאחיעד לא הייתה תשובה לכך, וגם לא להאשמה ש"מבלי לשאול כלום אתם השלמתם עם המציאות האבסורדית שבה שכרתם חברה הודית כדי שהיא תמצא בפח בדרום קוריאה מחשב שיאן השותף הדרום קוריאני של אונגר אולי זרק לשם".
"כן, זה מה שחשבתי", ענה אחיעד.
בדיון שאלה השופטת: "ביקשת ראיות קבילות. אתה עורך דין ויודע מה זה. פעם אחת לא חשבת לשאול מה זה ראיות קבילות?". אחיעד ענה: "לא. זו הייתה טעות גדולה מאד. בזמן אמת ראיתי בן אדם נערץ".
"עניין אותך איך משיג פרטים על תכנית החברה ההודית?" שאל קלגסבלד. - "כן". - "למה לא שאלת?" - "כי חשבתי שיהיה לא קורקטי לשאול. זה מהדברים שלא נעים לשאול ספק של מבצעים כאלו".
בהמשך החקירה נשאל אחיעד: "אתה מאשר לשלם לאבירם בלי שיודע איך לוקח חברה בהודו לחפש ראיות בקוריאה? איך אתה - המשפטן היחידי מבין אבירם וגידי ואתה - משלם כמעט שנה - בלי לשאול על מה הכסף?" תשובתו של אחיעד - "לא היה נעים לי לעבור איתו שורה שורה בחשבונית".