ערב מינויו על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית לתקופת שנייה של חמש שנים כמנהיג סין, שי ג'ינפינג נראה מנצח בכל החזיתות. הוא ריכז את המדיניות הכלכלית ואת הביטחון הלאומי במשרדו. הצבא והמשטרה מצויים תחת שליטה קפדנית. לגיונות של אנשי מנגנון מושחתים - חלקם יריבים פוליטיים, אחרים כאלו שנלכדו במקרה - שוהים בבתי הכלא. דיסידנטים ופעילים פוליטיים נדחו לשוליים או נכלאו.
אבל המאבק הפוליטי המשמעותי ביותר של שי היום לא מקבל תשומת לב רבה. כאשר הוא הידק את אחיזתו במפלגה ובצבא, הוא ניצב כעת בפני מקור אחד בלבד של יריבים פוטנציאליים: המעמד החדש של היזמים העשירים בסין. מנהיגיה הקומוניסטים של סין חששו תמיד מקריסה כלכלית בנוסח הסובייטי, אבל שי ועמיתיו הבכירים חוששים באותה מידה מפני חזרה על מה שבא בעקבות אותה קריסה: עלייתם של האוליגרכים בנוסח הרוסי, שהשתלטו במהירות על נכסי המדינה, הפכו את עצמם למיליארדרים (בדולרים) ותמכו בשחקנים פוליטיים. שי נחוש בדעתו שזה לא יקרה בסין.
כמה מהטייקונים החדשים בסין מאתגרים את המדינה. אחרים התכופפו אחרי התחככות עם הרשויות. רוב העשירים שמרו על ראש מורכן והתרכזו בעשיית כסף. אבל בין שהטייקונים מתמודדים עם שי ובין שלא, הוא נחוש למנוע מראש כל איום מצידם, על ידי לקיחת היוזמה ההתקפית.
איש העסקים נעלם
הקמפיין של שי לאלף את המגזר הפרטי התחיל כנראה ברצינות ביוני השנה, עם היעלמותו של איש עסקים ראוותן שהפך לנושא הדגל של טייקונים סינים שמובילים גל חדש של עשיית עסקאות אגרסיבית בחו"ל. וו שייאוהי, יו"ר קבוצת הביטוח אנבאנג, הלך בדרכם של בכירים קומוניסטים שהופכים לעבריינים, כלומר נעלם ללא כל הסבר רשמי במערכת המעצרים החוץ-חוקיים של המפלגה.
רק כמה חודשים לפני כן, וו הוביל דיונים להשקעה של 14 מיליארד דולר ברכישת חברת המלונות סטארווד הענקית, לפני שהמגעים נכשלו. וו לא התבטא מאז מעצרו. הוא נעצר ללא סעיפי אשמה כלשהם.
מההתחלה הצנועה בשנות ה-90, היזמים הפרטיים אחראים היום לשלושה רבעים מהתוצר הכלכלי של סין, ומעסיקים יותר מ-80% מכוח העבודה בערים, לפי אנדי רותמן, אסטרטג השקעות בחברת מתיוס אסיה בסן פרנסיסקו. "כלכלת סין מונעת בעשור האחרון על ידי המגזר הפרטי, וכך יהיה גם תמיד בעתיד, על כך אין ויכוח", אמר רותמן. "בברקלי (העיירה המפורסמת בזכות האוניברסיטה ה"שמאלנית" שלה עוד משנות ה-60 ליד סן פרנסיסקו), שבה אני מתגורר, יש יותר מאמינים בתיאוריה המרקסיסטית-לניניסטית מאשר בבייג'ין".
אבל גם אם מעמד היזמים הסיני החדש אינו מאמין בקארל מרקס, למנהיגים יש אמונות אחרות. "אם נסטה או ניטוש את המרקסיזם, המפלגה שלנו תאבד את נשמתה ואת המצפן שלה", אמר שי במפגש בכירי המפלגה בספטמבר. באותו שבוע, המפלגה והממשלה פרסמו הודעה משותפת שהגדירה בפעם הראשונה את האיכויות המיוחדות של "היזמות הסינית". הראשונה ברשימה הייתה "פטריוטיות".
לקראת פתיחת קונגרס המפלגה בבייג'ין אתמול (ד'), הדעה המקובלת הייתה שהאתגר הכלכלי המרכזי של שי הוא להפיח רוח חיים במפעלים הממשלתיים המסועפים השוקעים, שמרוכזים בתעשיות הכבדות ובשירותי התשתית (חשמל, מים וכו'). אבל ההנחה הזו הופכת את המציאות. מיזמים ממלכתיים לא פרודוקטיביים קשה לרפא, אבל הם היו תמיד חלק מהמערכת הסינית, והמנהלים שלהם ממונים ומפוטרים על ידי המפלגה.
המגזר הפרטי, לעומת זאת, נולד וצמח מחוץ לשליטת המפלגה. באנלוגיה על התיאוריה הגיאופוליטית הידועה כ"מלכודת תוקידידס (היסטוריון ומצביא אתונאי בתקופת המלחמות עם ספרטה)", היזמים של סין הם הכוח העולה שנועד להילחם עם הכוח הממוסד של המפלגה והמדינה. "היה ברור עוד לפני ימיו של שי שאם היזמים ינסו לנצל את רשתות העסקים שלהם למטרות פוליטיות, המפלגה תחסל אותם במהירות", אמר דינג שואליאנג מאוניברסיטת המדע והטכנולוגיה בהונג קונג. "אבל המפלגה לא יכולה לפקח על כל אחד במגזר הפרטי לנצח נצחים".
כאשר המגזר הפרטי בסין שגשג, המדינה הידקה את הליבה הלניניסטית שלה, שמכתיבה שהמפלגה הקומוניסטית היא בעלת הכוח ללא מתחרים במדינה. המעצר של וו - וההטרדה של יזמים עשירים נוספים - הם כנראה הסנוניות הראשונות למאבקי הכוחות שצפויים בין המפלגה למעמד אנשי העסקים.
וו, סוחר מכוניות לשעבר שנשוי לנכדתו של המנהיג המנוח דנג שייאופינג, ביצע בעבר כמה עסקאות גדולות מחוץ לתחומי סין, כולל רכישת מלון וולדורף אסטוריה המפורסם בניו יורק ב-2014. בשנה וחצי שלפני נפילתו, החברה שלו השקיעה יותר מ-20 מיליארד דולר. הפרופיל הגבוה שלו, הקשרים העמוקים והעסקאות הנועזות הפכו אותו, כנראה, ליעד בעיני הנהגה לאומית שלהוטה להוכיח למעמד המנכ"לים הסיני החדש מי באמת הבוס במדינה.
צרות עם הרשויות
כמה טייקונים אחרים שמנהלים חברות פרטיות גדולות נקלעו לצרות עם הרשויות בערך באותו זמן. ביולי הורה שי לבנקים הממשלתיים במדינה שלא להעניק לקבוצת דאליה וונדה, שמחזיקה ברשת בתי הקולנוע AMC בארה"ב, הלוואות חדשות לצורך עוד התרחבות בחו"ל. וונג ג'יאנלין, היו"ר המיליארדר של הקבוצה, חזר בו מכמה עסקאות גדולות בחו"ל בלחץ ממשלתי, ואחרי שמניית החברה קרסה על רקע השמועות שנאסרה עליו היציאה מתחומי סין, הוא פרסם הודעה שמכחישה שהוצא איסור כזה.
באופן דומה, המיליארדר גואו גואנגצ'אנג - שקבוצת פוסון שלו משנחאי קנתה את רשת קלאב מדיטראנה והחזקה בסירק די סוליי - נאלץ יותר מפעם אחת להכחיש שהוא שהה במעצר אחרי גל שמועות ברשת ובתקשורת המקומית. בנקודה אחת ב-2015 גואו טס לניו יורק, והציג ברשת תצלום שמוכיח שהוא עדיין חופשי לצאת מסין, ולעשות עסקים.
לקראת קונגרס המפלגה, לשי היה ניסיון כואב עם מה שיכול לקרות כשאיש עסקים סוטה מהקו. מדירת הפאר שלו במנהטן, גואו וונגואי, קבלן בנייה גדול מבייג'ין לשעבר, מפציץ את בייג'ין בגילויים מוחשיים - בראיונות וידאו וציוצים בטוויטר - על שחיתות לכאורה בדרגים הגבוהים של חברי פוליטבירו שיש להם ילדים מחוץ לנישואים. לא כל הטענות המפליאות שלו לעיתים ניתנות לאישוש עצמאי, אך קשריו של היזם הגולה עם בכירי מפלגה לשעבר - ביניהם מה ג'יאן, ראשת המודיעין הסיני בעבר שמרצה כעת עונש מאסר באשמת קבלת שוחד וניצול לרעה של מעמדה - מעניקים לסיפוריו אמינות מסוימת.
גואו, שנמלט מהאשמות שחיתות בסין, מבטיח גילויים נוספים, שכלולים לדבריו ביוטיוב ב"91 קלסרים ו-18 קטעי וידאו" שהוא הבריח מסין כשעזב אותה ב-2015. באוקטובר חסמה פייסבוק את הפרופיל שלו בנימוק שהוא כלל מידע אישי של מישהו אחר ללא קבלת רשות ממנו. אחר כך ביטל מכון המחקר הדסון מוושינגטון אירוע שבו עמד להופיע גואו, שטוען שממשלת סין היא זו שלחצה על מארגני האירוע (דובר של מכון הדסון מסר ששגרירות סין לארה"ב התלוננה על האירוע עם גואו, אך האירוע בוטל בגלל "תכנון גרוע" של המכון עצמו).
אבל לפי שעה, גואו הוא מקרה חריג. מעטים מראשי העסקים הגדולים בסין - מ"בארונים שודדים" עד בעלי חזון אמיתי - העזו לקרוא תיגר על מנהיגות המפלגה בצורה ישירה. עבור רבים מהם, החברות במפלגה והקשרים שלהם בתוכה הם מסלולים לקבלת הלוואות זולות יותר מהבנקים, קידום והתעשרות אישית.
"לחברות הפרטיות הוצגה בחירה ברורה מאוד: אתן יכולות לעשות כסף, אך אתן חייבות להכיר בעליונות המפלגה הקומוניסטית", אמר ברי נואוטון, מומחה לכלכלת סין באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו.
המפלגה חששה
למפלגה הקומוניסטית נדרש זמן רב להכריז על אהבתה לעסקים. בתחילת שנות ה-80, כמה שנים אחרי שדנג השיק את רפורמות השוק המהפכניות שלו, חוקת המפלגה התגאתה עדיין ב"עליונות חסרת הסייגים של הסוציאליזם על השיטה הקפיטליסטית". פקידים בסין, שחששו מגילוי של עסקים פרטיים משגשגים באזורי הפיקוח שלהם, נהגו להתייעץ עם לשכת דנג לפני שהם התירו להם לפעול.
המפלגה חצתה את הרוביקון האידיאולוגי רק בתחילת מאה ה-21, כאשר מנהיגי סין הבינו שהם זקוקים מאוד לעסקים פרטיים שיספקו מקומות עבודה כאשר המגזר הציבורי התכווץ. ג'יאנג זמין, מנהיג המפלגה בשנים 1989-2002, גיבש את התיקונים במסמכי הממשלה שהעמידו את העסקים הפרטיים על בסיס פוליטי איתן יותר. "היזמים הם כולם בוני הסוציאליזם בעל המאפיינים הסינים", הכריז ג'יאנג.
למרות זאת, מנהיגי סין חוששים מקפיטליזם שלוח רסן. בעשור האחרון, עובדי מדינה נאלצו להשתתף בסדנאות על קריסת ברית המועצות ועל השלכותיה, עם עליית מעמד היזמים החדשים ברוסיה, שהתעשרו מגניבה של נכסי מדינה למעשה.
מנהיגי סין הזדעזעו כשהשקיפו על התפרקות ברית המועצות ועל הפרטת נכסיה. על רקע איום העסקים להשתלט על המדינה ברוסיה, הפקידים הסינים החליטו לעשות את ההיפך. בעשרים שנים האחרונות, בייג'ין ניסתה להפוך את המגזר הפרטי לקולוניה שלה, ולוודא שהיזמים יישארו תחת שליטה.
"המפלגה מנסה לקבוע כמה ארוכה צריכה להיות הרצועה שמחזיקה את העסקים", אמר ג'וד בלנשט מהמרכז הסיני לכלכלה לעסקים בקונפרנס בורד (ארגון המעסיקים האמריקאי). "רצועה קצרה מדי מחניקה את הצמיחה. רצועה ארוכה מדי היא אובדן שליטה".
היזמים קיבלו עידוד להצטרף למפלגה, שתיארה את עצמה לאורך ההיסטוריה שלה כמפלגת הפועלים, החיילים והאיכרים. ב-2016, על רקע עלייה חדה בחברות של היזמים, אנשי ונשות עסקים היוו 8% מ-89.5 מיליוני חברי המפלגה, לפי נתוניה. מחקר מ-2015 של קרטיס מילהאופט מבית הספר למשפטים באוניברסיטת קולומביה ו-וונטונג ז'נג מהמכללה למשפטים באוניברסיטת פלורידה, מצא ש-95% מהמייסדים או בעלי השליטה דה פקטו ב-100 החברות הפרטיות הגדולות בסין, ושמונה מעשרת מנכ"לי חברות האינטרנט גדולות ביותר, היו חברי ארגונים פוליטיים שהשתייכו למפלגה.
"המפלגה מצאה דרך לשלב בתוכה את המגזר הפרטי באופן אפקטיבי למדי", אמר יאשנג הואנג, מומחה סיני ב-MIT. הוא מצביע על שליטת הסקטור הממשלתי והמדינה בתחומים כמו מימון, פלדה וחשמל, שמקנה למדינה כוח תמחור גדול של מוצרי העסקים. "יש הרבה מנגנונים כלכליים שהם יכולים להפעיל על המגזר הפרטי", לדבריו.
מה עם יתרות המט"ח?
העלאת הטייקונים על הכוונת של המפלגה לא נובעת רק מחשדות בשחיתות. כאשר עשרות מיליארדי דולרים מופנים בשנים האחרונות אל מחוץ לסין בחיפוש אחרי נכסים זרים, בייג'ין חוששת שצניחה ביתרות המט"ח תערער את המטבע הסיני. בכירים במגזר הציבורי חוששים גם שקדחת עשיית העסקאות בחו"ל תסתיים באותה הדרך שבה היא הסתיימה עבור חברות יפניות בתחילת שנות ה-90, כאשר סכומים אדירים בוזבזו על נכסים במחירים מנופחים.
בייג'ין יוצאת מגדרה במיוחד כדי לרסן את ראשי ענקיות תעשיית האינטרנט הסינית, כמו רובין לו מחברת באידו ובייחוד ג'ק מא מחברת עליבאבא ופוני מא מקבוצת טנסנט. שלוש החברות הללו - מנוע החיפוש הדומיננטי בסין (באידו), פלטפורמת האי-קומרס המובילה (עליבאבא) ושירות המסרים והמדיה החברתית (טנסנט) - מכונות בסין בראשי התיבות של שמותיהן, BAT. בעוד כמה שנים, בזכות החיפושים המקוונים והתשלומים האלקטרוניים, החברות הללו הפכו למחסני נתונים יעילים בזמן אמת שמנגנון ביטחון המדינה הסיני רק חולם שיוכל להשיג.
ענקיות הטק הסיניות הן המובילות העולמיות בתשלומים ניידים, והן עובדות עם הממשלה על בינה מלאכותית, שמעניקה למדינת המעקב הסינית עוד כלי ניטור, כולל זיהוי פנים. חברות סיניות משתמשות בבינה הזו כדי לתכנן ולחזות את ההתנהגות הצרכנית. הממשלה מעוניינת לחזות מתי הדיסידנטים יפתחו בהתקוממות.
באידו וטנסנט חשו שתיהן את מורת הרוח של הממשלה לאחרונה. ב-2016, באידו נחקרה בחשד למכירת דירוגים במנוע החיפוש שלה. טנסנט נאלצה להגביל את זמן המשחק הכי פופולרי שלה לטלפונים ניידים, בעקבות ביקורת בתקשורת הממלכתית שהמשחק ממכר בצורה מזיקה. שתי החברות גם נחקרו בחשד להפרות תקנון הבטיחות במרחב הסייבר.
ג'ק מא, המנכ"ל הבוטה ובעל הפרופיל הציבורי הגבוה ביותר בעולם הטק הסיני, נמנע כמעט תמיד מהתחככויות עם הרשויות. מייסד עליבאבא נוהג לומר שבסין, היזמים צריכים להימנע מעשיית עסקים עם עובדי מדינה. "תאהבו אותם, אל תתחתנו איתם", הוא אומר.
הממשלה אינה מסתפקת באיומים על חברות הטק. כעת היא דוחפת חברות כמו עליבאבא וטנסנט למכור לה מניות שלהן, עם ייצוג במועצות המנהלים שבהן מתקבלות ההחלטות העסקיות. הממשלה תיהנה כך גם מתזרים קבוע של דיבידנדים מרווחי החברות הללו (ראו מסגרת).
למרות חששותיו של שי מפני הטייקונים, הקריירה שלו צריכה לעזור לו להעריך את התפקיד שעסקים יכולים למלא בהחזרת סין - והמפלגה - לגדולתה. בשנים 1985-2007, שי הוצב בפוג'יאן ובז'ניאנג, שני מחוזות חוף מדרום לשנחאי שהם מהיזמיים ביותר בסין. "אני חושב שעל בסיס האזורים שבהם הוא שירת, צריך להיות לו מושג טוב מאוד על האופן שבו המגזר הפרטי עובד ועל חשיבותו, אבל קשה לראות את זה", אמר ניקולס לארדי ממכון המחקר פיטרסון לכלכלה בינלאומית בוושינגטון. החזון של שי רחוק מלהיות יוזמה פרטית חופשית מלחצים. בדברים שהוא נשא לאחרונה על המגזר הפרטי, הוא הכריז שליזמים יש חובות פוליטיים למדינה שלהם. אנשי עסקים, הוא אמר, צריכים "לחזק את הלמידה העצמית, את החינוך העצמי ואת השיפור העצמי שלהם".
"הם לא צריכים להרגיש חוסר נוחות עם הדרישה הזו", הוא הוסיף. "למפלגה הקומוניסטית יש דרישות דומות ומחמירות יותר ממנהיגיה".
מגזר הטכנולוגיה בסין קיבל יד חופשית לצמוח, עכשיו זה נגמר
ממשלת סין דוחפת כמה מחברות הטק הגדולות במדינה - כולל טנסנט, ווייבו וחברה בת של עליבאבא - להציע למדינה החזקת מניות בהן, עם השתתפות בקבלת החלטות עסקיות.
רשויות הפיקוח על האינטרנט בסין, שחוששות מכוחם הגובר של העסקים הפרטיים, דנות בקבלת החזקה של 1% בחברת המדיה החברתית הענקית טנסנט (Tencent), ובחברת ווייבו (Weibo) וכן ביוקו טודו, חברה בת דמוית יוטיוב מקבוצת עליבאבא, לפי מקרות שמקורבים לחברות הללו.
המשטר הסמכותני בסין כבר מפעיל השפעה גדולה על העסקים באמצעות רגולציה, אך תפקיד ניהולי בחברות יעניק לבייג'ין מעורבות ישירה בחברות חדשניות שמשרתות מאות מיליוני סינים.
הגדולות מבין החברת הללו כבר התרחבו מעבר לנישות המקוריות שלהן לעיסוק בפיננסים, שירותי בריאות ותחבורה, והן אוספות נתונים שמעניקים להן תובנות ללא תקדים על חייהם של בני אדם. כמה חברות אומרות באופן פרטי שהן חוששות מכוונות הרשויות ביחס אליהן.
המדיניות החדשה הזו מגיעה כאשר הלחץ על חברות הטק הסיניות גובר. בחודש שעבר נקנסו אתרי מדיה חברתית שבבעלות טנסנט, ווייבו ובאידו באשמת אירוח תכנים פורנוגרפיים, פרסום חדשות מזויפות ותכנים אסורים נוספים. אחרי ש"יומון העם", עיתון המפלגה, תקף את המשחק החברתי הפופולרי ביותר של טנסנט, "כבוד המלכים", בטענה שהוא ממכר מדי לצעירים, מניית החברה צנחה ב-4% ביום מסחר יחיד, ומחקה 14 מיליארד דולר משווי השוק של החברה הזו.
ההשקה של מה שהממשלה מכנה "מניות ניהול מיוחדות" החלה עם שתי חברות סטארט-אפ של מדיה באינטרנט. רשויות הפיקוח ואתר "יומון העם" לוקחים החזקות של פחות מ-2% באתרי החדשות לטלפונים ניידים Yidian Zixun ו-Beijing Tiexue Tech, שמפעיל אתר חדשות "פטריוטי".
המשקיעים הממלכתיים הללו מקבלים נציג ממשלתי במועצות המנהלים של שתי החברות, עם יכולת השפעה על פעילותן, אומרים מקורות יודעי דבר.
המפלגה הקומוניסטית הלאימה עסקים פרטיים בשנות ה-50. האיסור על בעלות פרטית על עסקים בוטל בשנות ה-80, אך היחסים בין העסקים לבייג'ין נשארו מתוחים. המפלגה העניקה לעסקים הפרטיים מרחב נשימה כדי לצמוח כאשר ההנהגה האמינה שהיא זקוקה לצמיחה כלכלית כדי להצדיק את הלגיטימיות שלה. ואז עלה שי ג'ינפינג לשלטון לפני חמש שנים.
הנשיא שי מטפח תפיסה של תפקיד חזק יותר של המפלגה בחברה הסינית, והממשלה מתערבת בשווקים ובעסקים.
לפי בכירים במגזר הטק, חברות בתחום פרחו בסין בעשורים האחרונים, בין היתר מפני שהמגזר הזה היה חדש ונתפס כמסוכן מדי עבור חברות ממשלתיות והממשלה עצמה. כך הטק היה מוגן במידת מה גם מעודף של רגולציה ומצעדים ממשלתיים נגדו.
כאשר ההשפעה והממדים של החברות שלהם גדלו, יזמי הטק מצאו דרכים לשמר לעצמם מרחב תמרון, תוך שמירה על חסדיה של בייג'ין.
ג'ק מא, מייסד קבוצת האינטרנט עליבאבא ואחד מעשירי סין, מקים קרן שמיועדת לגייס 15.2 מיליארד דולר (100 מיליארד יואן) מיזמים עמיתים שלו כדי ליצור הזדמנויות לעניים - נושא שהוא בעדיפות גבוהה של הנשיא שי.
"זה כמו להוציא 100 מיליון יואן על קניית קמיע", אומר איש עסקים שמכיר את מא.
פוני מא, מייסד טנסנט שבדרך כלל מתרחק מהתקשורת, לקח גם הוא יוזמה ממשלתית על עצמו השנה, והחל לתמוך בשילוב כלכלי הדוק יותר של דרום סין עם הונג קונג, המושבה הבריטית שלעבר שבה מאתגרת תנועת מחאה את שלטונה של בייג'ין.
עליבאבא, טנסנט ומנוע החיפוש באידו, יחד עם אחרים, הסכימו הקיץ להשקיע 11.7 מיליארד דולר בחברת הסלולר צ'יינה יוניקום, ובכך לקדם יוזמה ממשלתית להכנסת כסף פרטי לחברות ממלכתיות.
בייג'ין החלה להציף את הרעיון של מניות ניהול מיוחדות באביב 2016, כאשר היא הפיצה טיוטת הצעה להענקת 1% בעלות של הממשלה על חברות עם ייצוג שלה במועצות המנהלים. כמה חברות חשבו שהיוזמה תתמסמס, בין היתר בגלל הפוטנציאל לתביעות של בעלי מניות אחרים, והמחיר הגבוה של המניות. 1% מחברת טנסנט שנסחרת בהונג קונג, למשל, יעלה כ-4 מיליארד דולר. בכירים אחרים הביעו חששות פרטיים שכניסת הממשלה למועצות המנהלים תפגע בעצמאותן היחסית, ותשפיע לרעה על החדשנות.
People.cn, אתר האינטרנט של "יומון העם", משלם 7.2 מיליון יואן תמורת 1.5% ב-Beijing Tiexue, מפעילת פורטל צבאי לאומני ופורום מקוון שנקרא Tiexue.net, לפי דיווחים לרשות ניירות הערך. People.cn ימנה נציג למועצת המנהלים של הפורום הזה, ויבחן את כל תוכני האתר, והפורום ישלם לו תמורת השירות הזה, לפי הדיווחים לרשות ניירות הערך הסינית.
"כל חברה תצטרך לעשות את זה בסופו של דבר, ולכן ככל שמתחילים עם זה בשלב מוקדם, מקבלים יותר יתרון תחרותי", אומר מקור יודע דבר. לדבריו, הסידור הזה יאפשר ל-Beijing Tiexue להשיג "כל מיני סוגים של רישיונות והיתרים".
העסקאות הללו יהוו כנראה מתכונת לעסקאות עתידיות, אומר מקור שמכהן במועצות מנהלים של כמה חברות מדיה, וייעץ לממשלה בנושא מניות הניהול המיוחדות.
הקפיצה הגדולה של חברות ההיי טק הסיניות