שכר-טרחה של 700 אלף שקל לנאמן של אליעזר פישמן

מדובר בשכר-הטרחה הראשון שמאושר לעו"ד יוסי בנקל, המשקף סכום של כ-70 אלף שקל עבור כל חודש עבודה ■ הכנ"ר הסכים שאכן מדובר בתיק מורכב שבוצעו בו פעולות רבות

עו"ד בנקל. תיק מורכב וסבוך / צילום: שלומי יוסף עו"ד בנקל. תיק מורכב וסבוך / צילום: שלומי יוסף
אלה לוי-וינריב 17.09.2017

בית המשפט המחוזי בתל-אביב נעתר לבקשתו של עו"ד יוסי בנקל, הנאמן בתיק פשיטת הרגל של איש העסקים אליעזר פישמן, לאשר לו שכר-טרחה ראשוני בסך 700 אלף שקל בתוספת מע"מ בגין הפעולות שעשה עד כה בתיק. מדובר בשכר-הטרחה הראשון שמאושר לעו"ד בנקל, מאז מונה בדצמבר אשתקד למנהל המיוחד על נכסיו של פישמן, המשקף סכום של כ-70 אלף שקל עבור כל חודש עבודה.

עו"ד בנקל הגיש את בקשתו לשכר-טרחה לפני כעשרה ימים, ובמסגרתה טען כי מאז מינויו לתפקיד בתיק העסיק צוות של שבעה אנשים ממשרדו, בהם ארבעה עורכי דין, במגוון פעולות שנדרשו לשם ביצוע התפקיד, ובין היתר מיפוי נכסיו והתחייבויותיו של פישמן, בדיקת הכנסותיו והוצאותיו, איסוף מידע תוך יצירת קשר עם גורמים שונים הקשורים לפעילותו של פישמן ועוד.

בין היתר, מתאר עו"ד בנקל לפרטי פרטים את כמות הבקשות החריגה שהגיש לצווים זמניים מהירים, על-מנת למנוע הברחות נכסים על-ידי פישמן. כן הוא מתאר כיצד נאלץ להתערב, פעם אחר פעם, בהליכי מכירת נכסים שהיו בבעלות פישמן או החברות בהן שלט, וזאת כאשר בעלי התפקידים השונים עמדו למכור את הנכסים במחירים, שלדעתו לא שיקפו את ערכם המקסימלי. בנוסף לפעולות משפטיות, טען עו"ד בנקל, דורש התיק פעולות חקירה מורכבות, הצלבות מידע, משאים ומתנים עם מגוון גורמים, התערבות ופיקוח על בעלי תפקידים אחרים ועוד.

הצטברות כספים

כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) תמך בבקשתו של הנאמן עו"ד בנקל, מאחר שלטענתו אכן מדובר בתיק מורכב שבוצעו בו פעולות רבות על- ידי הנאמן. זאת, הן בכל הנוגע לפישמן עצמו ולחברות הקשורות אליו, והן בכל הנוגע לפיקוח ומימוש בטוחות על-ידי נושים מובטחים של פישמן.

עוד ציין הכנ"ר כי בזכות פעולותיו של עו"ד בנקל הצטבר עד כה בקופת הכינוס סך של כ-30 מיליון שקל, וקיים צפי למימושים עתידיים של עשרות מיליוני שקלים.

נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, נעתר לבקשת שכר-הטרחה, וקבע כי "בעל התפקיד פעל רבות בתיק מורכב וסבוך זה. בזכות פועלו הצטברו כספים בקופה. משכך אני מאשר את תשלום שכר הביניים כמבוקש".

פישמן, שנחשב בעבר לאחד מעשירי ישראל, הוכרז כפושט רגל ביוני השנה בגין חובות של מיליארדי שקלים. טרם הקריסה, הוערך הונו של פישמן ב-2.7 מיליארד שקל, הוא שלט בחברות ציבוריות ופרטיות רבות, ובראשן "כלכלית ירושלים" ו"מבני תעשייה" במבנה החזקות מורכב. החברות היו בעלות פעילות במגוון תחומים, ובין אלה גופי תקשורת כגון העיתונים "ידיעות אחרונות" ו"גלובס", חברות יצרניות, חברות בעלות נכסי נדל"ן רבים, חברת הדלק "טן" ועוד.

אולם, פישמן גלגל את חובותיו שהלכו וצמחו למיליארדים במשך שנים רבות, כמעט באין מפריע. היקף החובות הגיע לסך של 4 מיליארד שקל, אך בעקבות מכירת נכסים מסיבית שביצע הנאמן עד כה פחת החוב לכדי כ-2.8 מיליארד שקל. אולם, לפי הערכות זהירות, לרבות של פישמן עצמו, לאחר מימוש כל הנכסים של פישמן יוותר עדיין חוב עצום המוערך בסך של כ-1.5 מיליארד שקל, שלא ניתן יהיה לכסותו.

בית המשפט: הנאמן זכאי לקבל מידע כמו בעל מניות ולא מידע רחב כמו דירקטור

מורכבותו של "תיק פישמן" והעובדה כי לנאמן על נכסיו של אליעזר פישמן, עו"ד יוסי בנקל, יש טענות בנוגע להברחת או הסתרת רכוש ונכסים על-ידי משפחת פישמן, מולידה לא מעט בקשות לקבלת מידע על-ידו מפישמן עצמו, מהחברות הקשורות אליו, ממשפחת פישמן ומגורמים שלישיים, שעו"ד בנקל סבור שמחזיקים במידע הנחוץ לו. במסגרת זו, בין היתר, הורה בית המשפט המחוזי בתל-אביב בחודש שעבר למשרד רואי-החשבון של פישמן, אבידור-ברדיצ'ב-גזית, להעביר לידיו, לבקשתו, את הדוחות הכספיים בשבע השנים האחרונות של למעלה מ-125 החברות בקבוצת פישמן.

אולם, הבוקר (א') שם בית המשפט המחוזי תמרור עצור בפני עו"ד בנקל במסגרת בקשה אחרת לקבלת מידע שהגיש, בה התבקש בית המשפט להורות כי הדירקטורים שמונו מטעמו לדירקטוריונים של חברות שחלק ממניותיהם נמצא בבעלות של פישמן, באופן ישיר או עקיף - ימסרו לו מידע בנוגע לחברות. הנשיא אורנשטיין ציין כי השאלה המונחת לפתחו היא אם זכאי בעל תפקיד מכוח מניות שמחזיק חייב בהליך פשיטת רגל, לקבל מידע עודף על הנעשה בחברה מעבר לזה שניתן כרגיל לבעל המניות - והשיב על שאלה זו בשלילה.

הסוגיה התעוררה לאחר שנוכח היקלעותו של פישמן לפשיטת רגל הוקנו מניותיו בחברות השונות לנאמן, וזה מינה דירקטורים מטעמו למספר חברות בקבוצת פישמן. פישמן עצמו, מכוח היותו דירקטור בחברות בעבר, היה חשוף במהלך השנים למלוא המידע בנוגע לפעילות החברות.

לאור חילופי הדירקטורים ומינוי הדירקטורים מטעם הנאמן, לא מקבל עו"ד בנקל את מלוא המידע שקיבל פישמן, שאל נעליו הוא נכנס, אלא רק את המידע שלו הוא זכאי לקבל כבעל מניות (ולא כדירקטור). המידע המועבר, מוגבל בעיקרו למסמכים שנוגעים לאספות הכלליות או מסמכים שמשפיעים על ההצבעה. מדובר מידע מצומצם ביחס למידע שלו נחשף דירקטור, הנוגע לכלל פעילות החברה, עסקיה וכל הקשור בה.

על הרקע הזה הגיש הנאמן עו"ד בנקל לבית המשפט בקשה לקבל את מלוא המידע שמצוי בידי הדירקטורים שמינה. החברות התנגדו לבקשה, כיוון שלטענתן, המידע ישמש את הנאמן לצרכים זרים ושלא לטובת החברות. גם ילדיו של פישמן התנגדו לבקשה, וכונס הנכסים הרשמי טען כי יש קושי להיעתר לה, לפי חוק החברות.

מידע צופה פני עתיד

נשיא המחוזי בתל-אביב השופט אורנשטיין ציין כי עו"ד בנקל אינו מבקש לקבל מידע באשר למה שהתרחש בחברה בעבר, אלא מידע צופה-פני-עתיד - והבהיר כי קיים שוני מהותי בין שני הדברים. לדבריו, מידע אשר לעתיד - לאחר הכרזת חדלות הפירעון - אינו דרוש לבעל התפקיד (הנאמן) על-מנת לבחון את התנהלות פושט-הרגל או התאגיד שבפירוק. זאת, בכל הנוגע להסדר הנושים, צו חדלות הפירעון, התחקות אחר העברות שלא כדין של רכוש, כמו גם באשר לסיבות שגרמו לחדלות הפירעון ועוד.

"בעוד שלגבי המידע בעבר, יש לאפשר לבעל התפקיד לקבל את מלוא הדרוש, אזי לגבי העתיד, המידע לכאורה אינו צריך לחרוג מזה שניתן לכל בעל מניות, למעט אם התברר שקיימות נסיבות שמצדיקות זאת, אך אין בעובדה שעסקינן בבעל תפקיד כדי להקנות לבעל התפקיד (הנאמן - א' ל"ו)יתרון על כל בעל מניות רגיל, אלא אם יצביע על טעמים מיוחדים - וכאלה אין", קבע בית המשפט המחוזי בתל-אביב.

עוד ציין אורנשטיין, כי "אמנם בעל התפקיד בא בנעלי החייב, אך אין בכך כדי להקנות לו זכויות נרחבות מאלו של החייב, אף אם החייב החזיק מניות והיה בעל שליטה". לדבריו, מסקנה אחרת תתעלם מהאישיות הנפרדת של החברה, תפתח פתח רחב לתביעות גילוי מסמכים על-ידי בעלי תפקיד שנכנסו לנעלי החייב".

הוספה לנושאים שמעניינים אותי
איתן אורנשטייןאליעזר פישמןהכנ"ריוסי בנקלשכר טרחה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל קוד האתי המופיע בדו"ח האמון לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.