תיירים רבים מגיעים בכל שנה לצ'כיה, רובם לפראג. רק מעטים ממשיכים משם דרומה, לאזור דרום-בוהמיה. כ-170 קילומטר בסך-הכול מדרום לפראג, משתרע חבל ארץ יפהפה, ירוק מאוד, משובץ בעיירות ובכפרים עתיקים, טירות מרשימות ואפשרויות רבות לטיולים ברגל ובאופניים, שיט באגמים ואטרקציות בחיק הטבע. אנחנו בחרנו לטייל בצ'כיה שמחוץ לפראג, וכך, לאחר שלושה ימים מתבקשים בעיר הבירה, עלינו - אני, שלומי ושני ילדינו בני השש והתשע - על אוניית קיטור היוצאת מפראג, לשיט על נהר הוולטבה לכיוון אגם סלאפי. במהלך השיט עוברים דרך מפלים וסכרים רבים, מתרוממים ויורדים עם קו המים כאשר הסכר מתמלא ומתרוקן, מהלך כארבע שעות עד לעצירה באגם.
הגיחה אל מחוץ לפראג הייתה במידה רבה גם חוויה משעשעת ואפילו מעוררת קנאה של מסע בזמן אל שנות ה-70 וה-80 ואל בית סבתא (לפחות הסבתות הפולניות שלי).
כאן ניכרים עדיין שיירי הקומוניזם. אנשים לבושים בפשטות ובצניעות, אין פרסומות אגרסיביות ואף אחד לא מאיץ בך לקנות ולהשיג. היה נעים להיות במשך שלושה שבועות קצת מחוץ למירוץ. במסעדה היחידה בכפר עומדים בתור כדי לקבל גזוז תות, ולארוחת צהריים מישהו חובט לך בצלחת עיסה אפרורית שמונחת על מגש פורמייקה חום ולצידה לחם קימל.
באחר מימי הטיול לנו בכפר קטן, ועם שחר הושכמנו לצלילי מוזיקת תהלוכות עליזה שבקעה מרמקולים הפזורים בסמטאות. אחריה בקע קול מרגיע במיוחד, שמסר לתושבים, כך התברר, הודעות מטעם הרשות המוניציפלית. בכפר יש מאפייה קטנה ולה דלת עץ כבדה, ולונה פארק קטן ובו גלגל ענק, מכוניות מתנגשות וקליעה למטרה. מאוד בסיסי, פרוורי ורדום. איפה עוד מוצאים דברים כאלה?
יש במה לשמוח, וגם להצטער
אני בן אדם שמצטער. אני תמיד מוצאת על מה להצטער. אני מצטערת על מה שהחמצתי ולא עשיתי, וגם על מה שכן עשיתי וגרם לכך שאחמיץ משהו אחר. קשה לאדם מצטער שכמותי לטייל עם שני ילדים ובן זוג שאינם מצטערים על דבר. "תיהני ממה שיש", צעקו עליי, ולא הייתה לי ברירה אלא לעשות בדיוק את זה.
כך נאלצתי להחניק צער קטן שטיפס במעלה הגרון כשעצרנו בעיירה טורנוב (Turnov) וגיליתי שהחמצנו ביקור במבצר הגדול ביותר בצ'כיה. "איזה מזל", נאנח ברווחה הילד, שעדיין לא התאושש ממצודת פראג. "אין מה לעשות", אמר שלומי בפנים חתומות, "המקום נסגר בחמש".
ישראלית שפגשתי בשירותים של פיצרייה יידעה אותי שהחמצנו פארק נוסף, פארק מים, שנמצא ממש מעבר לפינה ושהכניסה עולה גרושים.
אבל היה גם במה לשמוח. במרחק של כשעתיים וחצי נסיעה מפראג, על גבול פולין, נמצא רכס קרקונושה ובו עיירת התיירות הפופולרית Spindleruv Mlyn. לא מעט תיירים מגיעים אליה, בזכות שלל האטרקציות שהמקום מציע. חוץ מטיולים רגליים וטיולי אופניים, יש גם פארק חבלים, מגלשות הרים ו"פארק אדרנלין". אפשר לעלות ברכבל אל פסגת הר Medvedin וליהנות מנוף נהדר וטרמפולינה. למרגלות ההר אפשר לפגוש את רוחו של המכשף ריברצול בדמותו של זקן זועף לבוש בלויים, האוחז בפוחלץ של סמור, ולהצטלם איתו תמורת עשרים קרונות.
מכאן נסענו לשני ימי טיול, באזור צ'סקי ראי (Cesky Raj, שהתרגום המילולי של שמו הוא "גן העדן הצ'כי". יום אחד מהשניים ראוי להקדיש לצוקי פרחוב (Prachovske Skaly) - הליכה במבוך מרשים ומרתק בין סלעים בני 500 מיליון שנים. היום השני, שהיה אחד הימים היפים ביותר בטיול, הוקדש לרפטינג איטי על נהר הז'יזרה (Jizera). השיט יוצא מאזור הקמפינג שבעיירה Mala Skala, ונמשך כארבע שעות. הוא עובר בין בתי חווה בני מאות שנים, וכולל גם הפסקת ריענון באתר קמפינג ואומגה מעל הנהר.
יער, פטל ופרפרים
אל תחמיצו את הפארק הלאומי שומאבה (Sumava), רכס ההרים הזה בדרום מוראביה הוא שמורת טבע גדולה, שמהווה, ביחד עם היער מעבר לגבול בגרמניה, את האזור המיוער הנרחב ביותר באירופה. זהו היער הוותיק ביותר ששרד באזור, ובו עצים בני למעלה מ-400 שנה, וגם שפע של אגמים ופלגי מים. ב-1990 הוא הוכרז כמרחב ביוספרי של אונסק"ו. מומלץ להשתכן באחד הכפרים, ומשם לצאת לטיולים ביער. אנחנו בחרנו בכפר בשם Kubova Hut. בהמשך התברר שקובובה בשפה הצ'כית הוא נפח זכוכית.
המלון שהשתכנו בו הוקם לפני כמאה שנים, ואחרי מלחמת העולם השנייה, כשבעליו הגרמני נאלץ לעזוב, הפך לאכסניה שעם השנים התיישנה. המבנה שופץ לאחרונה מן היסוד על-ידי צעיר מקסים ואדיב ששמו זבינק, ששורשי משפחתו נטועים בכפר עוד מלפני 700 שנה, ואביו היה הילד הראשון שנולד בכפר, אחרי שחזרו אליו תושביו המקוריים לאחר גירוש הגרמנים בסוף מלחמת העולם השנייה.
אפשר לטייל ביער איך שרוצים וכמה שרוצים. אחד היפים שבטיולים שלנו היה מסלול לא מתוכנן של 17 קילומטר, שהתחיל בעלייה מתונה ביער, לאורך שביל מנוקד בשיחי פטל ובפרפרים, והסתיים מתחת למגדל עץ ובו תצפית נהדרת, המאפשרת מבט אל בוהמיה (חבל הארץ המרכזי של הרפובליקה הצ'כית) וגרמניה. מהמגדל יורד שביל יפהפה, העובר דרך יער בובין (Boubin), ובסופו אגם קסום. מותשים ומורעבים, מצאנו לשמחתנו מסעדה בפנסיון בלב היער, והמרק שהוגש שם הוכתר כמרק הכי טעים בעולם.
הרי שומאבה שוכנים כאמור, קרוב מאוד לגבול גרמניה, כך שלמחרת נסענו לאזור בוואריה (כחצי שעה נסיעה מהמלון). ההבדל בין הארצות בולט. הנוף יותר ירוק ויותר בוהק, הסופרמרקט יותר גדוש, האנשים, מה לעשות, יותר אדיבים וחייכניים. היעד היה הפארק Neuschoneau, שבו מסלול של "הליכת צמרות".
עולים בתוך מבנה יפהפה דמוי ביצה שמתרומם עם העצים. אנחנו מוקפים בעצים, מרגישים כמו עצים. מי ידע שכשנוגעים בעץ בחלקו העליון, קרוב לצמרת - הוא זז? ממש-ממש זז?
בדרך חזרה לצ'כיה אני כבר מרגישה כמעט כאילו חזרתי הביתה. אני מסתכלת על הבתים בדרך. יש מבנים ריקים, יש סדקים במבנים, לא תמיד ניצבת גדר, הדשא לא תמיד מכוסח... "אני מעדיפה כאן", אני מתרווחת בכיסא. "כן", אומר שלומי. "יש משהו מעצבן בזה שהכול נמצא בדיוק במקום, וזה גם יותר מזכיר את הבית".
קסם מזרח אירופי
צ'כיה זרועה בעיירות ציוריות ומקסימות. אחת מהן היא וימפרק (Vimperk). הציוריות כאן היא לא מהסוג המערב-אירופי, המוקפד והמתוקתק, אלא גיבוב של מבנים ממאות שונות, שנשתמרו להפליא. דווקא העובדה שצ'כיה אינה מציעה עושר או שפע כמו במערב אירופה, מוסיפה לקסם, וגם היא יוצרת תחושת קפיצה של ממש בזמן.
גם העיירה מיקולוב (Mikulov) היא פנינת יופי, ובה צפינו במעין מיצג מוזיקלי לא שגרתי כשברקע המצודה הנהדרת מהמאה ה-13 ששוחזרה לפרטי-פרטים לאחר שנשרפה כליל בידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה. מעבר למצודה שוכן מה שהיה הרובע היהודי. מיקולוב שימשה כמרכז תרבות יהודית במשך מאות שנים, ובה התגורר במשך 20 שנה במאה ה-16 המהר"ל, המזוהה יותר עם פראג ועם הגולם שיצר שם לפי האגדה. יש בה גם בית קברות יהודי עתיק.
מקום רב קסם שלא כדאי להחמיץ הוא צ'סקי קרומלוב ((Cesky krumlov, עיר קטנה במחוז דרום בוהמיה, שיופיה והאדריכלות המיוחדת שבה גרמו לארגון אונסק"ו להכיר בה כאתר מורשת עולמית ב-1992. צ'סקי קרומלוב נוסדה במאה ה-13, וארמון המצודה המרהיב שבה השתמר בצורה כמעט מושלמת מאז ימי הרנסנס. סמטאותיה, שהשתמרו מימי הביניים, ממש מפעימות. מומלץ ביותר ביקור בתיאטרון המצודה, שנבנה ב-1766 ונשתמרו בו מנגנון התפאורה, תלבושות ואביזרי במה בסגנון הבארוק.
גם אמנות מודרנית יש כאן: מרכז איגון שילה מציג צילומים ורישומים של הצייר האוסטרי המפורסם (אמו נולדה בקרומלוב, וכך זכתה בכבוד לארח מיצירותיו) וגם תערוכות מתחלפות של אמנים צ'כים, שעניינו מאוד את הדור הצעיר ואותנו. פעמיים בשנה, בסתיו ובאביב, נערך במקום פסטיבל תרבות ומועלות הפקות אופרה בדיוק כפי שהועלו במאה ה-18. במסעדה היפה U Dwau Maryi מגישים אוכל צ'כי מסורתי עתיק, ומה עלצנו לגלות שמדובר בעצם באוכל מבית אמא - כרוב כבוש, לביבות תפוחי אדמה, ואפילו כוסמת! בתקופת הילדות היה מדובר בעונש. אבל אני צמחונית, ובמשך הטיול אכלתי במשך שבועיים בעיקר לחם וגבינה, אז שמחתי.
באזורים שבהם טיילנו האוכל היה לרוב מסורתי, כלומר בעיקר בשר ותבשילי בשר. זאת, בשילוב העובדה שאין כמעט זרים, מותירים לצמחונים (ולילדים) תפריט מאתגר. למרבה המזל, אפשר למצוא לעיתים קרובות יחסית מסעדות איטלקיות. באזור מוראביה הפחות מתויר היה קשה יותר למצוא אוכל לטעמנו, ובעל הפנסיון שבו ישנו סיפר שיש אפילו בעיה של אכילה לא בריאה וצריכת אלכוהול גבוהה שהממשלה מנסה להתמודד איתה. כמו ביתר הנושאים, גם בעניין האוכל יש רצון להתקדם ולהשתנות, אבל זה קורה לאט.
חוויית אכילה ושתייה מיוחדת אפשר למצוא בכפר פטרוב (Petrov): כ-20 יקבים קטנים ועתיקים (ראשיתם במאה ה-15) נמצאים מתחת לאדמה. בכל יקב שולחן ארוך וספסלים, ובעלי היקבים מציעים טעימות יין ומנות קטנות ומסורתיות לצדן. באזור גם מוזיאון פתוח המציג בקתות ובתים מלפני 400 שנה, ויש בסביבה אתר קמפינג ובו בריכה.
אפרופו בריכה - גל חום כבד בן יומיים גרם לנו לוותר על כל האטרקציות לטובת קצת מים קרירים, וכך זכינו לחוויית רטרו נהדרת. בריכה כמו בקיבוצים של פעם - דשא, ארטיק וניל-פטל, צ'יפס מטוגן יותר מדי ובריכה צבועה בתכלת. אין דרך אחרת לתאר זאת - בריכה קומוניסטית. סביב לבריכה קבינות, תאי הלבשה אישיים, ואני נזכרת בסבא, שהייתה לו קבינה דומה לזאת בחוף הכרמל. תא הלבשה עם כיסא ועם וו תלייה בודד. קשה לתאר עד כמה תא שכזה יכול להיות מרגש, כשאת ילדה, וכשאת אישה שנזכרת.
מידע מעשי
יש מעט מאוד מידע באינטרנט בעברית על צ'כיה מחוץ לפראג ומרבית האתרים הצ'כיים נותנים מידע מצומצם באנגלית. לשמחתי, גיליתי בפייסבוק את "צ'כולנדיה" (czecholandia) המציע תכנון טיול, ייעוץ והזמנת כרטיסים לרפטינג ולאטרקציות (זה עניין חשוב, כי כמעט ואין מידע כזה באנגלית) בבעלותה של אוליה זייקין, ישראלית שחיה בצ'כיה. olga_zaikin@yahoo.co.uk
המלצות לינה: באזור שמורת הטבע שומאבה - מלון מצוין, המשמש גם כמסעדה המגישה אוכל צ'כי מודרני מעולה - Hotel Kristian.
בכפר Kubova Hut: www.kristian1000.cz/en/home/
בצ'כיה יש הרבה מקומות שנקראים באותו השם, ונמצאים באזורים שונים לחלוטין במדינה.
אפשר להתמודד עם זה על-ידי ידיעה מראש מהו האזור שאליו נוסעים ואילו נקודות יש בדרך.
518 327 420 862, 420 777 270 179