פרשת הצוללות מספקת דרמות וחדשות יומיומיות, כאשר הדרמה האחרונה התחוללה אתמול כאשר נודע שאחד החשודים המרכזיים בתיק, איש העסקים מיקי גנור, שהיה נציג החברה הגרמנית שייצרה את כלי השיט טיסנקרופ, נמצא במגעים עם הפרקליטות לחתימה על הסכם עד מדינה. הפרשה החדשה הזו מאיימת שוב להכתים את מדינת ישראל בכתם "השחיתות השלטונית", לאחר פרשות אחרות שנדונו והסתיימו, בהן פרשת הולילנד ופרשות נוספות הנחקרות בימים אלה, בהן פרשת "ישראל ביתנו". ואולם, כך מתברר, מדינת ישראל ממש לא לבד. לדברי רו"ח שי מדינה, שותף ומנהל תחום הביקורת החקירתית בפירמת פאהן קנה Grant Thornton Israel, מעשי שוחד ושחיתות נחקרים ונחשפים במדינות רבות בימים אלה.
"אנחנו מזהים עליית מדרגה במלחמה באירועי שוחד ושחיתות בארץ ובעולם, ולתקשורת חופשית יש חלק חשוב במלחמה בשחיתות", אמר רו"ח שי מדינה הבוקר (ג') בכנס ניהול סיכונים שנערך בתל-אביב. "החשיפה התקשורתית הרחבה לה זוכה פרשת הצוללות המכונה תיק 3000, שעל פי הפרסומים מסתמנת כפרשת שוחד מהחמורות שנחשפו במדינה, באה אחרי חשיפות פרשות שוחד נוספות בשנים האחרונות כגון: פרשת הולילנד, ופרשת סימנס-חברת חשמל. עליית המדרגה במלחמה באירועי שוחד ושחיתות בהם מעורבים ישראלים היא יישור קו של מדינת ישראל עם המדינות החברות ב-OECD שמוביל את המלחמה במעשי שוחד ושחיתות ברחבי העולם".
עוד ציין רו"ח שי מדינה כי "נתוני דוח שפורסם לאחרונה ע"י ארגון ה-OECD המציג את הפעולות שבוצעו במסגרת 'המלחמה' באירועי שוחד ושחיתות, מצביעים על כך שבין השנים 1999-2015 ננקטו סנקציות כנגד למעלה מ-500 נחקרים בפרשיות שוחד ושחיתות. על פי אותו דוח כיום מתנהלות בעולם למעלה מ-200 חקירות הנוגעות לחשדות של מעשי שוחד ושחיתות". רו"ח מדינה הוסיף כי "ארבעת המגזרים העיקרים הסובלים מפרשות שוחד ושחיתות הינם: פיננסים, תעשיה, גופי ממשל ושירותי בריאות. במרבית הארגונים שסבלו מאירועי שוחד ושחיתות לא הוטמעו בקרות אפקטיביות בתהליכי העבודה העשויות למנוע או לאתר תרחישים מסוג זה. במקרים אלו הגורמים המעורבים בפרשה ניצלו את החולשה במנגנוני הבקרה".
מדינה התייחס בדבריו למצבה של ישראל בעולם, מאז שחתמה המדינה על "אמנת השוחד" של ה-OECD. עד 2009 לא הייתה לישראל הסמכות להעמיד לדין בגין ביצוע העבירה מחוץ לגבולותיה, אם חלקה לא בוצע בארץ. ב-2009 חתמה ישראל על האמנה של ארגון ה-OECD למניעת שיחוד של עובדי ציבור במדינות זרות. האמנה קובעת כי איש-עסקים, יצואן או חברה המציעים שוחד או מנסים לשלם שוחד לעובד ציבור מחוץ למדינתם, גם אם באמצעות מתווכים, מסתכנים בהעמדה לדין פלילי בבית-משפט בכל מדינה החתומה על האמנה. בהמשך לכך, נכנס לספר החוקים הישראלי סעיף 291א' לחוק העונשין, הקובע, כי גם מתן שוחד לעובד ציבור זר גם מחוץ לישראל, מהווה עבירה בישראל. אולם עד לפני חודש לא נעשה כל שימוש בסעיף הזה. אשתקד הוגש כתב האישום הראשון בישראל, בגין מתן שוחד לרשויות השלטוניות בחו"ל, נגד חברת אן.אי.פי. ניקוב פרויקטים בינלאומיים בע"מ. החברה הואשמה והורשעה, על-פי הודאתה, בכך שקידמה עסקים בהיקף של 33 מיליון שקל בממלכת לסותו שבדרום-אפריקה, באמצעות תשלום שוחד של יותר מ-500 אלף דולר.
לדברי רו"ח מדינה, "ישראל הפכה להיות אחת מתוך 41 מדינות שפועלות למניעת שוחד ושחיתות. הצטרפותה של מדינת ישראל לקבוצת המדינות אשר חרטו על דגלם להילחם בתופעה מחייבת חברות ישראליות לנקוט בצעדים אקטיביים בכדי למנוע תרחישים אלו ולגבש תכנית אפקטיבית למניעת מעשי שוחד ושחיתות. התוכנית אמורה לכלול, בין היתר, גיבוש אסטרטגיה ומדיניות כגון קוד אתי, ביצוע הערכת סיכונים וגיבוש בקרות מונעות, קביעת כללים ונהלים הכוללים הגנה על חושפי שחיתויות כגון "קו חם", הכנת תכנית להעלאת המודעות לכלל עובדי הארגון וביצוע ניטור בזמן אמת ע"י גורם אחראי המדווח להנהלת הארגון".