מחר ההכרעה: הפקת אנרגיה סולארית בדרום תצא לדרך?

התוכנית צפויה לאפשר פיתוח שדות סולאריים לא לפני 2020 ■ רשות החשמל מתכוונת להוציא עוד השנה מכרזים להקמת שדות סולאריים

משה ליכטמןנתי יפת 16.07.2017

הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), בראשות אביגדור יצחקי, תכריע מחר (ב') אם לאשר את התוכנית הגדולה הראשונה להפקת אנרגיה סולארית בטכנולוגיה פוטו-וולטאית על שטח של כ-6,000 דונם בסמוך לדימונה, משני צדי כביש ירוחם-דימונה. התוכנית, תת"ל 82, תאפשר להקים בשטח שדות סולאריים בהספק כולל של כ-500 מגה-ואט, באמצעות כמה מכרזים משולבים, של החשב הכללי באוצר, משרד התשתיות ורשות החשמל.

המהלך הוא חלק מתפיסה של משרד המשפטים לשלול מאגודות שיתופיות - מושבים וקיבוצים - את הבלעדיות להשאת רווחים ממשאב הקרקע שברשותן, בנימוק של צדק חלוקתי. כפועל יוצא של מדיניות זאת החליטה רמ"י ליזום הכשרת קרקעות לצורך שדות סולאריים.

לפי החלטת מועצת רמ"י מינואר השנה, מחיר קרקע חקלאית המוסבת לשדות סולאריים לרשת ההולכה יהיה 25 אלף שקל לדונם; מחיר קרקע לרשת החלוקה נקבע על 20 אלף שקל לדונם; ומחיר קרקע פרטית 15 אלף שקל לדונם. ההחלטה נבעה מהחלטת רשות החשמל לקיים מכרזים על מחיר החשמל עצמו במקום על מחיר הקרקע.

במכרזי רשות מקרקעי ישראל ואגף החשב הכללי בעשור האחרון הגיע מחיר הקרקע עד ל-200 אלף שקל לדונם, דבר שהעלה את מחיר החשמל. בהקשר זה נחשף בתחילת השנה ב"גלובס" כי מקורבו של ראש הממשלה, עו"ד דוד שמרון החשוד בפלילים, פעל בסוף השנה לתקן את שומת הקרקע לפרויקט הסולארי שמקדמת "כוח תרמו סולארי" בקיבוץ משאבי שדה - מכ-200 אלף שקל לדונם ל"עלות נורמטיבית" של 16 אלף שקל.

עוד 6 מכרזים בדרך

התוכנית החדשה צפויה לאפשר פיתוח שדות סולאריים לא לפני 2020 - שנת היעד הממשלתית לייצור לפחות 10% מהחשמל בישראל מאנרגיות מתחדשות. במסגרת היעד פועלת רשות החשמל להוציא השנה ובשנה הבאה 6 מכרזים להקמת שדות סולאריים, בהספק כולל של 1,000 מגה-ואט. 4 מהמכרזים הם להקמת שדות של עד 10 מגה-ואט לרשת החלוקה, ו-2 מכרזים הם לשדות סולאריים לרשת ההולכה, בהספקים שנעים בין 35 ל-70 מגה-ואט לכל שדה.

בחודש מארס התפרסם המכרז הראשון לרשת החלוקה, שהניב מחיר של 19.9 אגורות לקוט"ש סולארי - הנמוך ביותר בישראל. בתחילת ספטמבר צפוי להתפרסם המכרז הראשון לרשת ההולכה, לכמות שבין 100 ל-250 מגה-וואט.

נכון להיום יש ככל הידוע 9 פרויקטים בשלים, הכוללים, בין השאר, תב"ע מאושרת וסקרי היתכנות חיוביים לחיבור לרשת החשמל, שיתמודדו במכרז ההולכה. פרויקטים אלה כוללים הספק של כ-500 מגה-וואט והזוכים מביניהם יהיו מחויבים בהשלמת ההקמה והחיבור לרשת בתוך 3 שנים.

במקביל ממתין בימים אלה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארץ קמיניץ, לסקירה על עתודות קרקע מתאימות להקמת שדות סולאריים, כדי להנחות את מועצת רשות מקרקעי ישראל אם לדבוק במגמה של הוצאת היישובים החקלאיים מהענף. החלטת מועצת הרשות מינואר הניחה יסודות להגבלת אגודות שיתופיות להקמת מתקנים על שטח מקסימלי של 250 דונם, שאינו מספיק לשדות גדולים.

אם יתברר שהעתודות שבידי רמ"י מספיקות לפיתוח העתידי של הענף, צפויים היישובים החקלאיים להסתפק בהקמת שדות לרשת החלוקה בלבד, מעבר לפרויקטים שפותחו לפי הרגולציה הקודמת ואפשרו הקמת פרויקטים משותפים לכמה יישובים.

לדברי איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה, "אנחנו שמחים מאוד שהמינהל יוציא מכרזים לבד, הבעיה היא שבכל פעם שהמינהל מוציא מכרז זה לוקח עשר שנים. המכרזים האלה יאפשרו ליהנות מחשמל זול יותר, כי היזמים לא יצטרכו לשלם לאגודות השיתופיות על הקרקע, אבל הם טובים ליעד של 2025, לא לזה של 2020".

2,700 דונם במחלוקת: האם המיזמים הפועלים כיום בשטח יפונו?

נכון להיום פועלים בשטח התוכנית להקמת שדות סולאריים שני מיזמים חקלאיים. האחד הוא "אשלי אהרוניאן" של הרב שמעון אהרוניאן, איש ש"ס שקיבל קרקע ללא מכרז לצורך גידול עצי אשל, אבל נטע כ-1,500 דונם של עצי פרי בתוך פלישה לקרקעות ברוב השטח. הפרויקט השני הוא חוות הצברים הגדולה ביותר במדינה, "צברי אורלי" של היזם נועם בלום, המשתרע על שטח של כ-1,200 דונם.

כפי שנחשף בתחקיר "גלובס", משרד החקלאות, רשות מקרקעי ישראל ורשות המים אפשרו לאהרוניאן לפעול במצב של ניגוד עניינים חריף - להקים מטעים של עצי פרי בניגוד להקצאה של הקרקע, וכן להפוך לספק המים של מכון טיהור השפכים של דימונה המספק מים למטעים של אהרוניאן עצמו. לפני חודשיים הורשע אהרוניאן בקבלת 1.25 מיליון שקל במירמה מרשות המים.

ל"גלובס" נודע כי ראש עיריית דימונה, בני ביטון, ביקש בעבר לאפשר לאהרוניאן להשתמש בקרקע לצורך הקמת מתקן סולארי על הקרקע שהוא מחזיק, אולם רשות מקרקעי ישראל מתנגדת ואף הודיעה כי בכוונתה לדרוש מאהרוניאן להסתלק מהקרקע ולדרוש ממנו דמי שימוש של 2 מיליון שקל בגלל הפלישות לקרקע.

לגבי "צברי אורלי" ייתכן פתרון אחר. התעריף המקובל לפיצוי בגין קרקע חקלאית הוא כ-52 אלף שקל לדונם מטעים, לא כולל השקעות בקרקע, כלומר פינוי החווה החקלאית צפוי לעלות יותר מ-60 מיליון שקל ולהגדיל את עלות הקרקע ואת מחירי החשמל שייוצרו במקום. על רקע זה אמר גורם בכיר ברמ"י כי קיימת אפשרות להשאיר את חוות צברי אורלי כחווה חקלאית פעילה בתוך המתחם הסולארי.

הוספה לנושאים שמעניינים אותי
אביגדור יצחקיאנרגיה סולאריתרשות החשמל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל קוד האתי המופיע בדו"ח האמון לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.