בתחקיר לעומק, שמרעיש את ארה"ב, מגלה "וושינגטון פוסט" שנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, נושא באחריות אישית להתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016. הוא הורה אישית לפקודיו לבחוש בקמפיין האמריקאי במגמה להביס את הילארי קלינטון, המועמדת הדמוקרטית, או לפחות להזיק לה מבחינה פוליטית. העיתון מגלה, כי המידע, שהגיע ל-CIA, נובע מחדירה מודיעינית חסרת תקדים לסביבתו הקרובה ביותר של נשיא רוסיה, בתוככי הקרמלין.
במקביל, דיווח אמש האתר "פוליטיקו", כי קהיליית המודיעין בארה"ב חוששת שמשרד החוץ האמריקאי מקל על הרוסים' ואינו אוכף בתקיפות את ההגבלות שהטיל הממשל הקודם על תנועת דיפלומטים רוסים בארה"ב, למרות שיש ראיות שהרוסים מנצלים את התרת הרצועה האמריקאית לניהול פעולות מודיעיניות.
ברקע: מחוקקים משתי המפלגות מודאגים מניסיונות של ממשל טראמפ לבלום את מאמצי הקונגרס להקשיח את היחס האמריקאי הרשמי כלפי רוסיה. שר החוץ של ארה"ב, רקס טילרסון, אמר בשימוע בוועדה של בית הנבחרים בשבוע שעבר, כי סנקציות חדשות נגד רוסיה, שמתכנן הסנאט כגמול על ההתערבות בבחירות, יגבילו את "גמישותו" של ממשל טראמפ ויפגעו ב"דו-שיח" אפשרי בין וושינגטון למוסקבה.
פגיעה באמינות הנשיא
הדיווח ב"פוסט" על המעורבות הרוסית פוגע באמינותו של הנשיא, שמסרב עד עתה להודות בפה מלא שאכן הייתה מעורבות כזו, למרות הסכמה פה אחד של כל סוכנויות המודיעין האמריקאיות שהרוסים בחשו בגסות בהליכי הבחירות ב-21 מדינות, ולפחות במדינה אחת - אילינוי - עלה בידם לפרוץ לרשימות הבוחרים. עם זאת, עבר זמן רב עד שכל גופי המודיעין הביעו תמיכה במידע של CIA. במקרה אחד, הסתייגה מהמידע הסוכנות לביטחון לאומי (הסוכנות למעקבים אלקטרוניים, NSA) מפני שחלק מעבודת המודיעין הטכנולוגית הקריטית ביותר על רוסיה בוצעה בשביל CIA על-ידי מדינה זרה.
"מבחינה פוליטית, ההתערבות הרוסית הייתה פשע המאה", כותב העיתון. "זו הייתה התקפה חסרת תקדים, ובמידה רבה מוצלחת, שנועדה לערער את הדמוקרטיה האמריקאית. זה היה מקרה שלא נדרש זמן רב לפיצוחו, והעקבות הוליכו לקרמלין ולפוטין עצמו. ולמרות זאת, בגלל השוני באופן שבו טיפלו בבעיה ממשל אובמה וממשל טראמפ, נראה שמוסקבה תצליח לחמוק מהעונש המידתי החמור שהיא ראויה לו.
הראיות החותכות על המעורבות הרוסית שהשיגה סוכנות הביון המרכזית הוצגו לפני בכירים בבית הלבן לאחר שטראמפ זכה בבחירות המוקדמות של המפלגה הרפבוליקאית, אך הוא הצטייר אז כמועמד חלש בעל סיכויים מעטים לזכות בבחירות בנובמבר. קלינטון הובילה אז בסקרים, וברק אובמה הניח, כי ממשל קלינטון יטפל ברוסיה בחומרה המתאימה, על סמך המידע שקיבץ ממשלו היוצא. לא כך היה, כמובן, וכניסתו של טראמפ לבית הלבן טרפה את כל הקלפים.
אובמה קיבל "פצצה מודיעינית"
ה"פוסט" מתאר את הנסיבות הדרמטיות שבהן נמסר לבית הלבן המידע על המעורבות הרוסית. זה קרה בתחילת אוגוסט 2016. בלדר של CIA הביא ללשכה הסגלגלה מעטפה שעליה נכתב: לעיני המכותב בלבד. היא היתה מיועדת רק לנשיא ברק אובמה ולשלושה בכירים בממשלו. בפנים הייתה "פצצה מודיעינית", כדברי העיתון: דוח שנשאב ממקור שתול עמוקות בתוככי ממשלת רוסיה, ושפרש מידע מפורט על המעורבות הישירה של פוטין בקמפיין הסייבר שנועד לשבש את המירוץ לנשיאות ולזרוע אי-אמון בתוצאותיו.
המסמך הרחיק לכת וציין שהמידע המודיעיני בידי CIA כולל הנחיות ספציפיות של פוטין לגבי מטרות המבצע: להביס את קלינטון או לפחות להזיק לה, ולסייע לבחירתו של טראמפ.
בשלב זה, היבטים של המעורבות הרוסית כבר הסתמנו בשטח במידה הולכת וגוברת, מציין ה"פוסט". האקרים עם קשרים לשירותי המודיעין של רוסיה פרצו למערכות מחשבי המפלגה הדמוקרטית, וגם לכמה מערכות מחשבים של הרפובליקאים, וגילו בהן נוכחות במשך יותר משנה. ביולי אשתקד פתח FBI בחקירת המגעים בין גורמים רשמיים של ממשלת רוסיה לבין אנשי מטה הבחירות של טראמפ. ב-22 ביולי נגנבו כמעט 20 אלף מיילים ממערכות המחשבים של המפלגה הדמוקרטית, ונמסרו לוויקיליקס.
אך רק המידע הספציפי מ-CIA על המעורבות הישירה של פוטין הבהיר לממשל אובמה את האופי האמיתי של מתקפת הסייבר הרוסית. דניס מקדונה, ראש מטה הבית הלבן בממשל אובמה אמר, כי הממשל ראה בבחישה הרוסית התקפה על "לב המערכת (הפוליטית) שלנו".
החומר נחשב כה סודי עד שראש CIA דאז, ג'ון ברנאן, החליט לא לכלול אותו בדוח המודיעיני היומי שמכינה הסוכנות לנשיא מדי בוקר, בגלל התפוצה הרחבה יחסית של דוח זה. ברנאן בחר לשלוח את המסמך עם בלדר מיוחד ולצרף הוראה מפורשת: להחזיר את המסמך לסוכנות מיד לאחר קריאתו. בימים הבאים, כדי למנוע הדלפות, נהג הבית הלבן לפי הפרוטוקול שהנחה את ניהול הישיבות בחדר המצב לפני חיסולו של בין לאדן. בין השאר, נסגרו כל מסופי המחשבים באולם במהלך הישיבות.
חדירה לקודש הקודשים של פוטין
מעבר לחשיבות המיידית של המסמך מ-CIA, הוא חשף הישג מודיעיני אדיר: מישהו (או משהו) חדר לקודש הקודשים, לסביבתו המיידית של נשיא רוסיה, שבגלל עברו כאיש KGB נחשב למטרה חמקמקת ביותר, אומר ה"פוסט". פוטין נוקט אמצעי זהירות מופלגים כדי לסכל כל מעקב פוטנציאלי. רק לעיתים רחוקות הוא מתקשר בטלפון או במחשב. את עסקי המדינה הרגישים הוא מנהל עמוק בתוך הקרמלין. העיתון מציין שהחליט להימנע מפרסום כמה פרטים מודיעיניים, על פי בקשת הממשל לא לחשוף שיטות איסוף מודיעיני.
אך ממשל אובמה היסס ברגע המכריע. הנשיא דאז חשש שמתן פומבי למידע הנפיץ רק יחזק את הטענות שהשמיע טראמפ באותה תקופה: הדמוקרטים זוממים לתחמן את תוצאות הבחירות. אובמה חשש שפרסום המידע המודיעיני יאפשר לטראמפ לטעון שמדובר בפייק ניוז מבית היוצר של הדמוקרטים. מעל לכל, הוא לא רצה שיאשימו אותו במאמץ להטות את הכף לטובת קלינטון. ניסיון של הממשל ליזום גינוי דו-מפלגתי להתערבות הרוסית נכשל בעקבות התנגדות הרפובליקאים, שחששו שהודעה כזו תפגע בסיכוייו של טראמפ.
פקידים מסוימים בממשל אובמה חשים שהנשיא לשעבר לא עשה דיו. "(חוסר המעש של הממשל בפרשת המעורבות הרוסית) הוא הדבר שהכי קשה לי להגן עליו. אני חש כאילו נחנקנו".
בשלב מסוים, דן הבית הלבן בעשרות אופציות לסנקציות נגד רוסיה: סנקציות כלכליות, התקפות קיברנטיות ופרסום מידע אישי סודי על פוטין. שר החוץ, ג'ון קרי, הציע להקים ועדה דו-מפלגתית לחקר ההתערבות הרוסית ולמוע הישנותה בבחירות עתידיות, אך אובמה ובכירים אחרים התנגדו.
בסופו של דבר, בשלהי ממשלו, נקט אובמה כמה צעדי עונשין, שנראו קלים מדי ביחס לחומרת העבירה: גירושם של 35 דיפלומטים רוסיים והפקעת שני בתי נופש של ממשלת רוסיה באזורים כפריים במדינות מרילנד וניו-יורק. על פי החשד, נעשה שימוש במתקנים במתחמים אלה כדי להתערב בבחירות והתברר שהם שודרגו כדי שיוכלו לתרום לקמפיין הקיברנטי נגד ארה"ב.
אך ה"פוסט" מדווח על צעד עונשין נוסף שעליו לא נודע עד עתה: ארה"ב הטמינה פצצות דיגיטליות בתוך מערכות תשתיות קריטיות של רוסיה. את הפצצות האלה יהיה אפשר להפעיל בלחיצת כפתור מחדר בקרה כלשהו בארה"ב, אם וושינגטון תחוש עצמה מאוימת ממתקפה רוסית נוספת.