שבץ מוחי? בצפת תגיעו ל-CT תוך 18 דקות, באיכילוב תמתינו שעה

בשנת 2013 רק 68% מבתי החולים ביצעו צנתור לב בתוך שעה וחצי מההגעה לבית החולים ■ איכילוב: "הנתון בדו"ח מוטעה ונובע ממקרים שהוכנסו לקטגוריה שלא לצורך. בפועל, ההמתנה עומדת על 30 דקות"

בית חולים/  צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב בית חולים/ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
שי ניב 21.06.2017

במשך שנים ניסו הנהלות בתי החולים לטרפד את היוזמות השונות שביקשו להגביר את השקיפות במערכת ולפרסם באופן פומבי שורה של מדדים הנוגעים לניתוחים וטיפולים רפואיים. היום (ד'), עם פרסום הדוח הרביעי של התכנית הלאומית למדדי איכות שמובילה המחלקה לחקר שירותי הרפואה במשרד הבריאות, עולה מסקנה חד משמעית: השקיפות לא רק מגבירה את התחרות בין בתי החולים, היא גם מצילה חיים.

על פי הנתון הדרמטי ביותר בדוח שחיבר צוות בראשות ד"ר ענת עקה זוהר, הזמן החציוני שעבר בעת שבץ מוחי של מטופל מרגע הכניסה לבית החולים ועד שצולם באמצעות CT או MRI הצטמצם בשנת 2016 לכדי 38 דקות, לעומת 55 דקות. כל דקה של המתנה באירוע כזה, כך על פי מומחים לנוירוכירורגיה, הרת גורל. לפי הדוח, הזמן שנמדד בשעות הבוקר עמד על 39 דקות, לעומת 37 דקות בערב ו-33 דקות בלילה.

איפה יטפלו בכם הכי מהר במקרה של שבץ, שלא נדע? בית החולים זיו בצפת הוא המצטיין, עם 18 דקות בלבד מרגע הכניסה למקום ועד לביצוע הצילום הנדרש. הדסה עין כרם מיד אחר כך עם 21 דקות, בית החולים נהריה עם 25 דקות, בני ציון בחיפה עם 28 דקות, רמב"ם 30 דקות, וסורוקה (באר שבע) וברזילי (אשקלון) עם 31 דקות. מי שמאכזב במיוחד במדד הזה מקרב בתי החולים הגדולים הוא איכילוב בת"א, שם הזמן שנמדד עמד על 59 דקות. לשם השוואה, שיבא (תל השומר) רשם זמן המתנה של 32.5 דקות בלבד. גם בילינסון מאכזב, עם 53 דקות המתנה. לאן לא כדאי להגיע במקרה של שבץ, עד כמה שזה תלוי בכם? על פי הדוח, המצטיין לשלילה במדד הזה הוא בית החולים וולפסון בחולון, שם הזמן שנמדד עמד על 75 דקות - לא פחות.

גם יתר המדדים הנוגעים לטיפול בשבץ מוחי רשמו שיפור ניכר, כאשר בולט במיוחד שיעור העמידה ביעד לביצוע הערכה תפקודית (FIM) בשיקום שהגיע בשנת 2016 לכדי 91%, לעומת 75% בשנת 2015. אבל נתון לא פחות דרמטי המעיד על שיפור משמעותי ועקבי, מגיע מתחום הלב: מהדוח עולה כי אם בשנת 2013 רק 68% מבתי החולים עמדו ביעד של ביצוע צנתור לב בתוך 90 דקות מההגעה לבית החולים במקרה של אוטם חד בלב, הרי שבשנת 2014 שיעור הביצוע עמד על 79%, בשנת 2015 הוא עלה ל-86% ובשנת 2016 נסק עוד לכדי 90%. מי המצטיינים במדד הזה? בית החולים "כרמל" בחיפה, המשתייך לשירותי בריאות כללית, ניצב בראש עם שיעור ביצוע של 95%. אחריו אסף הרופא, קפלן ופוריה עם 94%, ובפער קטן עם 93% הגיעו ברזילי (אשקלון) וגם וולפסון שכשל כאמור במדד הקודם. הפעם איכילוב נמצא במקום טוב מאוד עם 89%, בעוד שיבא רושם 86%. באופן אירוני, בית החולים זיו בצפת, שהצטיין בתחום השבץ, הוא היחיד שלא עמד ביעד הביצוע שעמד על 85%, לאחר שרשם 83% בלבד.

בבתי החולים, אנחנו כבר יודעים, מתים אלפי חולים דווקא מזיהומים שהתפתחו בזמן האשפוז וניתן היה למנוע אותם. גם מבקר המדינה פרסם דוח חמור בעניין לפני מספר שנים, אבל נראה כי גם במקרה הזה למדידה ולשקיפות יש כוח רב יותר: על פי הדוח, שיעור העמידה ביעד של מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות לפני ניתוח קולון או רקטום עלה באופן עקבי מ-71% בשנת 2013 עד 93% בשנת 2016. בטיפול מניעתי לפני ניתוח קיסרי נרשמה עלייה מ-78% ל-93% ובטיפול סביב ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך נרשמה עלייה מ-66% ל-86%. השיפור העקבי נרשם גם בתחומים שנחשבים "רכים יותר", כמו בתחום התזונה של המטופלים. כך למשל, העמידה ביעד לעריכת אומדן תזונתי עמדה בשנת 2014 על 59% בלבד, אך עלתה לכדי 94% בשנת 2016.

מכבי מצטיינת בטיפות חלב

על פי הדוח, למרות הפערים במערכת הבריאות בין פריפריה למרכז ובין בתי חולים קטנים לגדולים בכל הקשור לאיכות התשתיות והיכולת לגייס כספים וכוח אדם, לא נמצאו הבדלים של ממש במדדי האיכות. הדוח כן מצביע על כך שבתי החולים הפסיכיאטריים מציגים מדדים מעט טובים יותר מאלה של המחלקות הפסיכיאטריות בבתי החולים הכלליים, ואילו המחלקות הגריאטריות בבתי החולים הכלליים הציגו מדדים טובים יותר מאלה של בתי החולים הגריאטריים. לראשונה כוללת התכנית הלאומית פרסום שורה של מדדים שנאספו בשנתיים האחרונות ממרפאות טיפות החלב של משרד הבריאות, קופות החולים והעיריות של ת"א וירושלים. כך למשל, בשנת 2015 שיעור אי העמידה ביעד שנוגע להשלמת 3 בדיקות היקף ראש של תינוקות עד גיל שמונה חודשים עמד על 11%, ואילו בשנת 2016 הוא הצטמצם לכדי 9%. המרפאות של מכבי רשמו את התוצאה הטובה ביותר עם ביצוע של 95%, לעומת 94% במרפאות של עיריית ת"א, 93% במרפאות של שירותי בריאות כללית ומשרד הבריאות, 83% בקופ"ח לאומית, 76% במאוחדת ו-75% במרפאות של עיריית ירושלים.

"התכנית יצרה תרבות ארגונית של מדידת איכות, נטילת אחריות ושקיפות מלאה בין המטופלים לנותני השירותים", כתבה ד"ר ענת עקה זוהר בדוח שחיברה. "כלל נותני השירותים מדווחים בפתיחות על ביצועיהם ופועלים רבות להטמעת תהליכי שיפור להגברת איכות הטיפול. תהליכים אלו מתרחשים בכלל ארגוני הבריאות והם אף רחבים יותר ממה שמוצג בתכנית זו. ארגונים מקדמים מדדי איכות נוספים באופן עצמאי ומתוך חשיבות הנושאים בהתאמה לארגון הספציפי שלהם", היא הוסיפה.

לדברי עקה זוהר, המשימה הבאה של המערכת היא לייצר 'צרכני בריאות נבונים' ולסייע למטופלים להתמצא בנתונים ולקחת צד פעיל בקבלת ההחלטות הקשורות בטיפול בהם. "אני מאמינה בכל ליבי כי הדרך שעברנו יחד בשנים האחרונות להטמעת איכות הטיפול כנושא אינטגרטיבי בארגוני הבריאות, מייצר תרבות ארגונית חיובית ומביא את כלל העוסקים בבריאות לספוק על הישגים טובים יותר עבור מטופלינו", סיכמה עקה זוהר.

מבית החולים איכילוב נמסר בתגובה: "הנתון בדו"ח מוטעה ונובע ממקרים שהוכנסו לקטגוריה שלא לצורך. בפועל, ההמתנה עומדת על 30 דקות".

הוספה לנושאים שמעניינים אותי
בתי חוליםמשרד הבריאותניתוחשקיפותבריאות ורפואה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל קוד האתי המופיע בדו"ח האמון לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.