הצעת חוק שמבקשת ליזום הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מציעה להקים מאגר "תתקשרו אליי". הרעיון בבסיס ההצעה הוא לאסור באופן גורף ביצוע של שיחות טלמרקטינג, אלא אם הצרכן יבקש באופן יזום ואקטיבי להיכלל במאגר החברות המצלצלות. כמה צרכנים אכן יבקשו להיכלל במאגר כזה? יש להניח שבודדים.
ההצעה באה לטפל ב"מכת" הטלפונים שחווים צרכנים רבים מאנשי מכירות של בתי עסק. נזכיר כאמור כי חוק הספאם לא מכליל שיחות טלמרקטינג אנושיות כספאם (בשונה ממשלוח הודעות טקסט, מייל או שיחות טלפון מוקלטות) ולמעשה זו אלטרנטיבה שנשארה במכוון לעסקים.
האם הצעת החוק להקמת מאגר הכולל צרכנים שמבקשים לקבל שיחות טלפון כאלה פוגעת בעסקים יותר מאשר היא מגנה על הצרכנים? עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר שיגר פנייה לשר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, ובה הוא מבקש להכליל בהצעת החוק האמורה רק את ציבור הקשישים והאוכלוסיות החלשות.
"הוגנות חייבת להיות הבסיס למערכת היחסים בין הצרכן ובין העוסק כשמילת המפתח היא איזון. לדאבוני הצעת החוק מפרה את האיזון הזה", כך לין. "אכן יש מקום להגן על הציבור אבל דומני שמן הנכון להתמקד באלו הזקוקים להגנה, שהם בעיקר ציבור הקשישים".
לין טוען שאיסור גורף של שיחות טלמרקטינג אנושיות, כשיטת שיווק שהוא מגדיר "לגיטימית ומקובלת בעולם" תהווה פגיעה חמורה בעסקים הנעזרים בשיטת השיווק הזו בשעה שאילו תיושם הצעת החוק היא תוביל, כך לפי לין, לפיטורי אלפי עובדים שזהו עיסוקם.
"חשוב להדגיש כי שיחות טלמרקטינג אנושי כרוכות בהוצאה כספית בלתי מבוטלת והן נעשות לאוכלוסיה מפולחת ולא באופן אקראי ועל כן ניתן להגן על ציבור הקשישים. יש להגן על ציבור הקשישים והאוכלוסייה החלשה, אך אין למנוע שירות זה מעסקים לגיטימיים באופן גורף ולגרום לפגיעה באלפי עובדים". לין גורס כי נכון היה לאמץ את המודל של הקמת מאגר "אל תתקשרו אליי", כך שכאן הפעולה היזומה מכיוון הצרכנים צריכה להגיע כאשר הם מבקשים שלא להיכלל במאגרי הטלמרקטינג - גישה זו לדבריו הייתה מצמצמת את הפגיעה בעסקים והיא מקובלת ונפוצה בעולם. כאשר נקודת המוצא שכאשר נדרש מהלך אקטיבי מהצרכנים (לצלצל ולבקש שלא להיכלל במאגר) - רבים לא יעשו זאת וכך המאגרים לא יהיו דלים וריקים מתוכן.