פלוג: יש בארץ שתי כלכלות; 9% מהעובדים מושכים את האחרים

לפי ניתוח של בנק ישראל, רוב השכירים במשק מועסקים במשרות שהשכר והפריון בהם נמוך, ורק מעט מושקע במו"פ של תעשיות שאינן היי-טק

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר קרנית פלוג / צילום: איל יצהר
עמירם ברקת 19.06.2017

כלכלת ישראל היא למעשה שתי כלכלות שונות שהפערים ביניהן הולכים וגדלים, כך עולה מניתוח שערך בנק ישראל ויוצג הערב (ב') בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, שתציג את הממצאים, ממשילה את ישראל לרכבת שיש לה קטר חדיש ומתקדם שמושך קרונות מיושנים ומקרטעים.

יו"ר הכנס ומנכ"ל Start-Up Nation Central, פרופ' יוג'ין קנדל, אמר כי "התזה של הכנס - שתי כלכלות, חברה אחת - מתאימה מאוד לישראל. לדבריו, שתי הכלכלות - כלכלת ההיי-טק והתעשייה המסורתית - שונות לגמרי. על כלכלה אחת אנחנו חייבים להתחרות בעולם והיא יכולה להיעלם מפה בקלות, כי יש הרבה כוחות שמושכים אותה מחוץ לישראל, ואילו הכלכלה השנייה היא הרבה יותר מקומית.

שתי הכלכלות הן בעלות צורכי רגולציה, מימון, וכוח אדם שונים לחלוטין. מטרת הכנס היא להביא לתחושה של דחיפות במציאת הפתרונות, והמשימה הקשה ביותר היא ליצור שתי כלכלות צומחות עם חברה אחת, שיש לה אמון בכך ששני החלקים הם שלם אחד".

הקטר החדיש שעליו מדברת פלוג הוא סקטור ההיי-טק הישראלי, הכולל כ-5,000 חברות סטארט-אפ המתאפיינות בחדשנות ובדינמיות, המקנות לישראל דירוג גבוה במדדי החדשנות הבינלאומיים; היא מתאפיינת בשיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה לתעשייה, בתעשיית הון סיכון מפותחת ועוד. תורמים לכך האתגרים העומדים בפני ישראל, לדוגמה האיומים הביטחוניים, שהיו זרז ליצירת תעשיית הסייבר, או איום המחסור במים, שהוביל לפיתוח טכנולוגיית הטפטוף, ההתפלה או השימוש במים מושבים, שכיום הם מקור ידע בכל העולם.

רוב עובדי ההיי-טק - במרכז

על פי הנתונים, ישראל מובילה בשיעור המועסקים בענפי ההיי-טק - כ-9%, יותר מכפול מהחציון במדינות OECD; בהשקעות הון סיכון כאחוז מהתוצר ובערך המוסף של ענפי טכנולוגיית המידע מתוך התוצר - הן בסחורות והן בשירותים.

כמעט מחצית מהמועסקים בהיי-טק הם בענפי התכנות והייעוץ בתחום המחשבים; כרבע מועסקים בתחום ייצור מחשבים ומכשור אלקטרוני ואופטי, קרוב ל-15% במחקר מדעי ופיתוח, והיתר בשירותי תקשורת, ייצור תרופות, שירותי מידע ועוד.

המועסקים בהיי-טק, ברובם הגדול, גרים ועובדים במרכז הארץ. במחוז המרכז, שבו מתרכזים רוב המועסקים בענף, הם מגיעים ל-15% מסך העובדים. משקל משרות ההיי-טק בת"א ובמרכז נותר יציב, כ-60%, ב-20 השנים האחרונות.

ואולם בנאומה הערב צפויה פלוג להדגיש כי "למרות שאנחנו שיאני העולם במשקלם בתעסוקה, הרי שהם מהווים רק 9% ממספר השכירים במשק". 90% המועסקים האחרים הם הקרונות החבוטים והמיושנים במשל הרכבת של נגידת בנק ישראל. הם מועסקים בענפים עם שכר נמוך יותר, ובולט המספר הגדול יחסית של עובדים בענפי האירוח והמזון, המינהל והתמיכה, שבהם השכר נמוך וגם פריון העבודה נמוך.

ההשקעה במחקר ופיתוח, הגבוהה בישראל במונחי תוצר ביחס למדינות אחרות, מרוכזת בענפי ההיי-טק, המוצרים והשירותים, ורק מעט מושקע במחקר ופיתוח בתעשיות שאינן היי-טק.

הרשות לחדשנות (לשעבר המדען הראשי) מפעילה מסלול תמיכות במו"פ בתעשייה מסורתית לפיתוחים חדשים בתעשיית הייצור ולשדרוג תהליכי הייצור, אבל בשנים האחרונות מענקיה לתעשייה מסורתית עומדים על 5% בלבד מסך המענקים.

בנוסף מציינים בבנק ישראל כי "ההשקעה הנמוכה יחסית בתשתיות על ידי הממשלה, והרגולציה המכבידה והבלתי יעילה, תורמות לכך שגם ההשקעה הפרטית במכונות ובציוד נמוכה יחסית. גורם זה, מעבר לכך שהוא מגביל את פוטנציאל הצמיחה העתידית בגלל מגבלת גורם הייצור, גם מונע אימוץ טכנולוגיה מתקדמת המגולמת בציוד חדש".

מחסור חמור בעובדים מיומנים

גם המיומנויות הבלתי מספקות בכל התחומים של כוח האדם בישראל, לרבות בתחום פתרון הבעיות בסביבה דיגיטלית, מהוות חסם הן בפני התפתחות והתרחבות ענפי ההיי-טק והן בפני יכולתם של שאר הענפים לאמץ טכנולוגיה מתקדמת. דבר זה מצטרף למחסור החמור בעובדים בעלי הכשרה טכנולוגית בכל הרמות - מטכנאים ועד מהנדסים.

הכלכלה הדואלית שעליה מדברת הנגידה פלוג מתבטאת בכך שפערי השכר בישראל הם הגבוהים במדינות המפותחות והם משקפים בראש ובראשונה את האי-שוויון במיומנויות כפי שהן נמדדות במבחן PIAAC של OECD.

בעקבות התרומה הנמוכה יחסית של הממשלה לצמצום ולהקטנת האי-שוויון, הפערים בהכנסה הפנויה של משקי בית בישראל גבוהים ביחס למדינות המפותחות.

"השינוי בהקצאת האג"ח המיועדות לחוסכים לפנסיה יפגע בקצבאות של מקבלי השכר הנמוך"

השינוי בהקצאת האג"ח המיועדות לחוסכים לפנסיה יגרום פגיעה קשה בקצבאות הפנסיה של מקבלי שכר נמוך, כך קובעים פרופ' איתן ששינסקי מהאוניברסיטה העברית וד"ר עידו קאליר, מומחה לפנסיה ולחיסכון ארוך טווח מהקריה האקדמית אונו. בנייר עבודה שהוצג היום בכנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה, מציעים ששינסקי וקאליר לחלק את האג"ח המיועדות בהתאם לרמת ההכנסה ולא רק בהתאם לגיל של החוסכים. על פי המודלים שהציגו, הצעתם של ששינסקי וקאליר תגדיל את הקצבה החציונית הצפויה של מי ששכרו החודשי עומד על 5,000 שקל מ-3,324 שקל עד ל-3,642 שקל, בתרחיש המרבי.

האג"ח המיועדות הן אגרות חוב שמנפיקה המדינה בריבית של 4.86% צמודה למדד. כיום רשאים קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים לרכוש אג"ח מיועדות באופן שחלקן לא יעלה על 30% מהתיק של החוסכים לפנסיה, ללא קשר לגילם או להכנסתם. בעקבות עבודת ועדה בראשות מנכ"ל האוצר שי באב"ד, הוחלט לשנות את אופן ההקצאה של האג"ח המיועדות בהתאם לגיל החוסכים. על פי המתווה, שיעור האג"ח המיועדות לצעירים יירד ל-15% בעוד כ-20 שנה ויתאפס לחלוטין בעוד 30 שנה. במקביל יגדל בהדרגה חלקם של הפנסיונרים כך שיעמוד בסיום התהליך על 60% מהתיק וחלקם של חוסכים בגילאי 50-67 יישאר על 30%.

ששינסקי וקאליר מציינים כי ירידת סביבת הריביות בשנים האחרונות גרמה לכך שהתשואה של האג"ח המיועדות - שנותרה ללא שינוי - משמשת לא רק עוגן של תשואה קבועה אלא גם סובסידיה משמעותית לעמיתים. בהשוואה לאג"ח ממשלתי רגיל מאותו מח"מ, מציעה כיום האג"ח הייעודית תשואה עודפת שנתית של 2.66% שהיא סובסידיה לכל דבר.

ככל שהשכר הפנסיוני גבוה יותר כך גדל גם מרכיב הסבסוד. משום כך כותבים ששינסקי וקאליר כי "אנו מעריכים כי אם המתווה ימומש כמות שהוא, הדבר עלול לפגוע פגיעה קשה בקצבאות הפנסיה של מקבלי השכר הנמוך".

הצעתם של ששינסקי וקאליר מבוססת על שני תרחישים בעלות תקציבית כוללת זהה: אג"ח בתשואה של 4.86% ואג"ח בתשואה של 4% עם הוספת רכיב ההכנסה כשיקול שווה משקל לגיל בהקצאת האג"ח. באופן זה, לדוגמה, יוכלו חוסכים מתחת לגיל 50 בעלי שכר נמוך לקבל עד 32% אג"ח מיועדות (באג"ח של 4.86%) או 39.6% (באג"ח של 4%) לעומת אפס לפי המתווה הנוכחי. בקרב חוסכים בגיל 50 ומעלה יעמוד שיור האג"ח על 44% או 55% (אם התשואה תרד ל-4%) בעוד שבקרב בעלי הכנסה גבוהה שיעור ההקצאה יירד ל-24.3% ו-18.3% (בתשואה הנמוכה).

הוספה לנושאים שמעניינים אותי
בנק ישראלקרנית פלוגשכיריםשכרפריון
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל קוד האתי המופיע בדו"ח האמון לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.