ניגוד העניינים המובנה של מערכת הבריאות הישראלית מקבל ביטוי נוסף ומהדהד במהלך עליו הכריזה השבוע כמעט בדרך אגב רשת "אסותא" שבבעלות מכבי שירותי בריאות. על פי ההודעה, שנמסרה באופן חגיגי, אסותא תחל בקרוב לראשונה במה שהוגדר "שיתוף פעולה" עם מכבי בעיר ירושלים, במסגרתו תספק הרשת למבוטחי הקופה שירותי רפואה פרטיים בתוך שני מתקנים של מכבי ברוממה ובגבעת מרדכי. מדובר בשירותי ייעוץ במימון הביטוחים המשלימים ובתוספת השתתפות עצמית בשורה של תחומי כירורגיה, כאשר מי שיזדקק לניתוח יוכל לעבור אותו במתקנים של אסותא - בעיקר בת"א.
איפה הבעיה? אסותא מהווה חברה-בת של מכבי וישות נפרדת לחלוטין גם בהיבט החשבונאי וגם בהיבט המהותי. בעוד שמכבי היא גוף ציבורי מתוקצב, אסותא היא חברה פרטית בע"מ. למכבי יש פטור מארנונה, למשל, לאסותא אין. הערבוב בין הציבורי לפרטי תחת אותה קורת גג מעלה לא רק שאלות של מיסוי והתחשבנות, אלא בעיקר חשש כי התשתית הציבורית של מכבי - שמבוססת על משאבים ציבוריים ונועדה לספק שירותים המצויים בסל הבריאות הממלכתי - תנוצל לצורך שירותי רפואה פרטיים. לפחות בחלק מהמקרים, במקום שהמבוטחים של מכבי בירושלים יקבלו טיפול בבתי חולים ציבוריים כמו הדסה ושערי צדק, הם "יוסטו" אל אסותא לאחר שביקרו במרפאת הקופה.
בהקשר של הדסה יש לכך משמעות מרחיקת לכת: הדסה נקלע למשבר כלכלי קשה ובעקבות התערבות המדינה זוכה המרכז הרפואי הוותיק להזרמה של 1.3 מיליארד שקל מכספי משלם המסים. במילים אחרות, זרוע אחת של המדינה מבקשת לסייע ולתקצב את הדסה, וזרוע אחרת שלה פוגעת.
למכבי, צריך לומר, היה עד לפני כשנתיים הסכם ייחודי עם הדסה שאפשר למבוטחי הקופה לקבל שם שירותים ללא טופס 17. בעת הדיונים על הסכם ההבראה של הדסה התברר כי מדובר בהסכם נדיב למדי בעיקר עבור מכבי, שכלל הנחות מפליגות מצידה של הדסה. ביטול ההסכם, ובעיקר ההחלטה האסטרטגית שקיבלה הקופה לחזק את כוחה בירושלים (מהלך שכלל פתיחת מרפאות ו"גניבת" רופאים באמצעות שכר גבוה), הם שהכשירו את הקרקע עבור המהלך החדש שכלל את אסותא. נתח השוק של מכבי בירושלים עומד על 10% בלבד לעומת 25% בקרב כלל האוכלוסייה, ובמכבי החליטו לשנות את הנתון הזה בכל הכוח.
בהנהלת אסותא מדגישים כי שירותי הייעוץ בתוך מתקני מכבי בירושלים מהווים רק "שלב ראשון" - רמז לשאיפה של אסותא לפתוח בבירה גם חדרי ניתוח פרטיים. עם זאת, למרות היחסים החמים בין ראשי אסותא ומכבי לבין שר הבריאות יעקב ליצמן (יחסים שכוללים גם מודעות חנופה בעיתונות החרדית), לליצמן יש יחסים לא פחות חמים ובעיקר אסטרטגיים עם מנכ"ל הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין. היחסים האלה נבחנים בחודשים האחרונים בעקבות התפטרות רופאי המחלקה להמטו-אונקולוגיה ילדים בהדסה, ולפחות לפי שעה ליצמן מעניק לרוטשטיין גיבוי חסר תקדים. עוד לפני ההקשר הפוליטי והאישי, גם הדרג המקצועי במשרד הבריאות מתנגד באופן עקבי להגדלת מספר חדרי הניתוח הפרטיים בישראל, כך שאסותא צפויה "להיתקע" בשלב הראשון תקופה ארוכה.
"זה נראה לא תקין ואפילו חצייה של קו אדום", אמר היום ל"גלובס" גורם במשרד הבריאות שנחשף למקרה מפנייתנו. "לא יכול להיות שבתוך מרפאת קופת חולים יינתנו שירותים פרטיים עבור ביטוחים משלימים, בטח כשמדובר בשירותים שמצויים בסל הבריאות. זה לא רק עניין טכני, אלא גם עניין של מהות ונראות", הוא הוסיף.
גם גורמים במשרד האוצר ציינו כי הם מזהים בעייתיות גדולה במקרה וכי בכוונתם לבדוק את הפרטים מול משרד הבריאות ומכבי. גורם נוסף במערכת הביע תמיהה על כך שראש עיריית ירושלים ניר ברקת אירח בעצמו את "ישיבת ההתנעה" של המהלך החדש בהובלת מכבי ואסותא ואף בירך על היוזמה. לפי הגורם, ספק אם ברקת מבין כי מדובר לא רק בפגיעה אפשרית בשערי צדק ובהדסה, אלא בעיקר בניתוב של תושבי ירושלים אל בתי החולים הפרטיים של אסותא באזור המרכז. מנגד, יש מי שמזכיר כי השירותים של אסותא זולים יותר מהשירותים הפרטיים שניתנים באמצעות שר"פ הדסה ושר"פ שערי צדק, כך שלפחות ביחס לפלח שממילא דורש שירות פרטי - מדובר ביצירת תחרות אטרקטיבית.
מאסותא נמסר בתגובה: "להקמת השירותים החדשים בירושלים יש עלויות נלוות שמתחלקות בין אסותא למכבי".
ממכבי נמסר בתגובה: "כניסת מכבי לירושלים, ועתה יחד עם אסותא, תשפר את התחרות והשירות לכל תושבי הבירה. למכבי ולאסותא יש הסכמים כלכליים סדורים בנוגע לשימוש בתשתיות".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אכן, יש קושי ניכר בערבוב בין רפואה פרטית לציבורית, בתוך מתקנים של רפואה קהילתית ציבורית, וטשטוש גבולות בין שירותים הכלולים בסל לשירותים פרטיים הניתנים תחת קורת גג אחת. הנושא הספציפי המובא כאן לא נבדק על ידי המשרד. ככלל - לשם כך חוקק החוק המסדיר את הפרדת פעילות הייעוץ וביצוע הפרוצדורה בין הציבורי לבין הפרטי, והמענה אמור להינתן במסגרת זו.
"ככל שיידרשו הסדרים משלימים - הם ייקבעו על ידי המשרד".