"יש לשלב בחוק החדש העוסק בחדלות פירעון, בתיאום עם לשכת עורכי הדין וגורמים נוספים, מנגנון שיקומי לחינוך פיננסי כתנאי להפטר מחובות בהליכי הוצאה לפועל" - כך אמר אתמול (ד') כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), פרופ' דוד האן, בכנס לשכת עורכי הדין באילת, בפאנל שכותרתו "השלכות חוק חדלות פירעון על חובות בהליכי הוצאה לפועל".
פרופ' האן התייחס להצעת חוק חדלות פירעון החדש, שעל הטיוטה שלו עבד עם נציגי מחלקת ייעוץ וחקיקה. הצעת החוק מייחסת חשיבות לשיקום החייב כתכלית מרכזית של דיני חדלות הפירעון של יחידים. בין היתר היא מסמיכה את רשמי ההוצאה לפועל לדון בהליכי חדלות פרעון של יחידים בחובות של עד 150 אלף שקל.
הכנ"ר הסביר כי "יש מי שנקלע לפשיטת-רגל בגלל ערבויות אישיות ולא בגלל צרכנות לא נבונה. התמודדות איתו היא אחרת, כי הוא לא נזקק לחינוך פיננסי. לעומתו יש את החייב הצרכני, שנטל אשראי בצורה לא אחראית, והחשש הוא שישוב לאותו מעגל לא אחראי" - ולפיכך מציע האן לחייבו בחינוך פיננסי, אם ירצה בהפטר מהחובות.
אמירתו של פרופ' האן מעניינת על רקע "מבול הבקשות להפטר" שנולדו עם תיקון מספר 47 לחוק ההוצאה לפועל שנכנס לתוקף בספטמבר 2015. עניינו של התיקון (הוראת שעה) הוא לאפשר לחייבים שהוכרזו כ"חייבים מוגבלים באמצעים", ועומדים בתנאי הסף, להגיש בקשה להפטר. משמעות הבקשה היא מחיקת כמעט כל סוגי החובות האישיים - במערכת ההוצאה לפועל ושלא במערכת. יוצאי דופן הם חובות דוגמת מזונות, משכנתא, חוב שנוצר במירמה וקנסות שונים, שאינם ברי-הפטר. מטרת התיקון לחוק היא לסייע לחייבים "מוגבלים באמצעים" לשקם את חייהם ולצאת לדרך חדשה.
קול בולט בפאנל נגד החקיקה בתחום האכיפה והגבייה בעשור האחרון בכלל, ונגד החוק החדש והתיקון לחוק בפרט - נשמע מצד עו"ד ליאור שפירא. "בשנה הבאה לא יתקיים בכלל פאנל הוצאה לפועל - כל החייבים רצים להפטר. ההוצאה לפועל פשטה את הרגל בעקבות החקיקה בעשור האחרון, שהיא 'פרו-חייבים' ואפס חקיקה לצורך איזון זכויות".
הוא הדגיש כי רוב החייבים אינם כמו החייבים המופיעים בדרך כלל בתקשורת או בוועדות הכנסת. "לא כל החייבים הם ניצולת השואה שאין לה איך לשלם. עבורה הייתי מוציא אישית מהכיס שלי ומשלם. אבל ישנם רבים אחרים", אמר. "צריך להזכיר שההוצאה לפועל - מטרתה להוציא לפועל פסקי דין בעניין חובות, ואת זה היא עושה בעשור האחרון הרבה פחות טוב".