התוכנית הכוללנית של נהריה, שהציעה לבטל את אזור התעשייה הקיים ולבנות במקומו מתחם מגורים, תחזור לדיון מחודש בוועדה המחוזית - כך קבעה היום (ב') ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, בראשותה של אורית קוטב.
התוכנית המקורית, המתייחסת לכל מרחב העיר נהריה, הייתה אמורה לקבוע בין היתר כי במקום אזור תעשייה קיים תוקם שכונת מגורים. נגד התוכנית הוגשו מספר עררים, ביניהם של חברות הפועלות באזור התעשייה שהיה אמור להיסגר, כמו קימברלי קלארק וקבוצת אגמו. כאמור, הוועדה קבעה כי ההחלטה להעדיף מגורים על פני תעשייה אינה נכונה ועל הוועדה המחוזית לשוב ולדון בתוכנית.
נציין כי מדובר בהחלטה משמעותית של הוועדה, שלמעשה מחזירה לאחור תוכנית כוללנית ליישוב ופוסקת כי על אף חשיבות קידום מתחמי מגורים חדשים, יש להתייחס גם לשטחי התעשייה הפעילים בעיר. גורמים הבקיאים בתכנון מסבירים שהחלטה זו עשויה להוות תקדים גם במקומות אחרים בהם מקודמות תוכניות למגורים במקום מתחמים בייעוד שונה, במיוחד בתקופה האחרונה בה משבר הדיור גרם לקידום מסיבי של תוכניות למגורים על חשבון שטחים אחרים.
חברי הוועדה כתבו: "אנו מקבלים את טענות העוררים בהקשר זה וקובעים כי הצורך בהוספת מתחמים לדיור במקום השטח לתעשייה, אשר לא נבחנו לו חלופות כלל ועיקר, לא עולה במקרה זה על הצורך בתעשייה הקיימת ... איננו רואים לנכון לבטל את הייעוד הקיים, על תכליתו הראויה והחשובה, לטובת ייעוד אחר, חשוב אף הוא". במסגרת הדיון התייחסו גם חברי הוועדה לשאלה האם לא ניתן לשלב מגורים יחד עם תעשייה באותו המתחם והכריעו נגד שילוב כזה. לפיכך החליטו להשיב את התוכנית לוועדה המחוזית כדי שזו תבחן ותקבע מחדש מה יהיו ייעודי הקרקע השונים במסגרת התוכנית הכוללנית.
עו"ד דן צפריר, מומחה לתעשייה, איכות סביבה ותכנון ובנייה ייצג את קימברלי קלארק וקבוצת אגמו בערר שהוגש לועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית. לאחר ההחלטה של הוועדה אמר היום עו"ד צפריר: "בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך דמוניזציה של התעשייה בישראל, אשר הכשיר תוכנית המבקשת לבטל אזור תעשייה מצליח. בהחלטתה התקדימית של המועצה הארצית היא מזכירה לכולנו מושכלות יסוד כי פתרון משבר הדיור אינו מקדש את כל האמצעים. ואם נמצא עצמנו בסופו של יום עם עשרות אלפי יח"ד דיור אך ללא פרנסה - מה הועילו חכמים בתקנתם?".
אורי אילן, יו"ר הוועדה המחוזית צפון, התייחס גם הוא להחלטת הוועדה ואמר כי מדובר בתוכנית מתאר שתכליתה הוא לא להוציא את התעשייה ממקומה הנוכחי, אלא להתחשב בצורכי התכנון העתידי וליצור תכנון התואם את שנות ה-2000: "תוכנית המתאר הכוללנית לקחה בחשבון שיהיו לנהריה מספיק אזורי תעשייה ותעסוקה הצופים גם את גידול האוכלוסייה, וזאת באמצעות אזור תעשייה מרחבי על גבול העיר.
"צריך להדגיש כי תוכנית המתאר לא שוללת זכויות ולא תסגור את המפעלים שיוכלו להמשיך לעבוד שם. היא נותנת רק אופציה וחושבת שיותר נכון שבמרחק של 300 מטר מהחוף יהיו אזורים ציבוריים או מגורים, בניגוד לשנות ה-50 וה-60, אז חשבו שיהיה נכון להציב שם מבני תעשייה".
עוד הוסיף אילן כי התמקדות העוררים בכך שהתוכנית צפויה לאלץ את המפעלים לעזוב את המקום, אינה נכונה, וכי תוכנית המתאר רק מסמנת את הייעוד להמשך, ולא קובעת את שינוי הייעוד מהיום למחר.