תותח אטמוס של אלביט / צילום באדיבות אלביט מערכות תותח אטמוס של אלביט / צילום באדיבות אלביט מערכות

עמוד הבית

ועדה של משהב"ט וצה"ל תבחן את הצורך ברכש תותחים

בראש הוועדה המשותפת למשהב"ט ולצה"ל יעמוד סגן הרמטכ"ל, האלוף אביב כוכבי ■ גורם ביטחוני: ייבחן הצורך בתותחים ובמספרם אל מול הצרכים בשדה הקרב העתידי ■ תחקיר "גלובס" בנושא

ועדה מיוחדת המשותפת למשרד הביטחון ולצה"ל תבחן את תוכנית ההצטיידות של הצבא בתותחים מתנייעים חדשים - כך סיכמו שר הביטחון, אביגדור ליברמן, והרמטכ"ל גדי איזנקוט. בראש הוועדה יעמוד סגן הרמטכ"ל, האלוף אביב כוכבי, ובתהליך הבחינה שיימשך, ככל הנראה, מספר חודשים, יהיו מעורבים גורמים מקצועיים בצה"ל, במינהלה לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות (מפא"ת) ועוד.

ל"גלובס" נודע כי ההחלטה על הקמת הוועדה התקבלה בימים האחרונים בתום התייעצות שקיימו על הנושא ליברמן והאיזנקוט. השניים סיכמו עוד כי טרם הוועדה תגיע למסקנות סופיות ותגבש את המלצותיה - מערכת הביטחון לא תתקשר עם אלביט מערכות לפרויקט רב-שנתי לפיתוח ולייצור של מאות התותחים שאמורים לשמש את כוחות הארטילריה של צה"ל.

מדובר בתוכנית שנחשפה השבוע ב"גלובס" והוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר, במסגרתה מתכוון משרד הביטחון לרכוש לצה"ל מאות תותחים מתנייעים שיחליפו את התותחים המיושנים מסוג M-109, המשמשים אותו מזה כארבעה עשורים. אלביט מערכות הציעה את התותח ATMOS, שחלקים ממנו עדיין נמצאים בהליכי פיתוח וניסוי.

ההחלטה על בחירת התותח של אלביט מערכות התקבלה באחרונה בידי ועדת מפתחים שהוקמה במפא"ת, והיא אושרה בידי מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (במיל') אודי אדם. תחקיר "גלובס" מתחילת השבוע העלה כי ההליך שבסופו נבחרה ההצעה של אלביט התנהל בחשאי, בלי שמערכת הביטחון פרסמה מכרז ובלי שקיימה בנושא הליך תחרותי - וזאת למרות ששתי קבוצות של חברות ישראליות וזרות הציעו לה תותחים מתוצרת גרמניה ודרום קוריאה.

גורמים ביטחוניים הביעו תמיהה על החלטת משרד הביטחון להתקשר עם אלביט מערכות שתקבל מעמד של "ספק יחיד", מבלי שהתקיים כאמור מכרז שייבחן את הצעתה של KMW הגרמנית שמקדמת יחד עם התעשייה האווירית ניסיון למכור לצה"ל את התותח AGM. במקביל, הנוואה טקווין מדרום קוריאה הציעה ביחד עם תעש מערכות את התותח החצי-אוטומטי K-9.

באמצע השבוע דנה גם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בנושא. מערכת הביטחון מסרבת לפרט בפומבי את שיקוליה בנושא זה בנימוק שמדובר בסוגיה סודית וכי ממילא כל החלופות שהוצעו לה נבחנו היטב. "כל ההליך שהוביל לבחירה באלביט מערכות התנהל בליווי משפטי, ואי-אפשר לומר שזאת החלטה שהתקבלה במחשכים", טען גורם במערכת הביטחון.

ההחלטה של ליברמן ואיזנקוט להקמת הוועדה בראשות האלוף כוכבי אמורה לבחון את "תיקוף" ההחלטה שהתקבלה במפא"ת ואושרה בידי המנכ"ל אדם. "1.5 מיליארד דולר הם הרבה כסף ועוד לפני שמערכת הביטחון מתקשרת עם אלביט מערכות בנושא הזה צריך לבחון שוב את הצורך בתותחים האלה, או את הכמות שמתכוונים להזמין, אל מול הצרכים הביטחוניים העתידיים של ישראל ומתוך הסתכלות ארוכת טווח על שדה הקרב המודרני", אמר ל"גלובס" גורם ביטחוני שמעורה היטב בפרטים.

לדברי אותו גורם, תהליך הבחינה שעתיד להתקיים במסגרת דיוני הוועדה בראשות כוכבי יכלול גם את מעמד מערך התותחים בשדה הקרב העתידי על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות שצפויות בשנים הקרובות, והזמינות של חימושים מדויקים לטווחים שונים, כמו רקטות מונחות ומדויקות שחלקן מגיעות לטווחים של מאות קילומטרים. מדובר בסוגי חימושים שהותאמו בחברות הביטחוניות ללחימה א-סימטרית שמתקיימת גם באזורים אורבניים.

דובר צה"ל ומשרד הביטחון סירבו למסור תגובה לידיעה.

ח"כ בר לב: אין פיקוח על עסקאות ביטחוניות במיליארדי שקלים

"עסקאות ביטחוניות לא מפוקחות בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, גם כשמדובר בעסקאות בסדר גודל של מיליארדי שקלים - כמו במקרה של התותחים המתנייעים לצה"ל, תוכנית הצוללות מגרמניה או רכש מטוסי החמקן", כך אומר ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני), המכהן כחבר בוועדה. לדבריו, "בחלק מהמקרים עסקאות מובאות לידיעת הוועדה רק לאחר שהן נסגרו וכבר אי-אפשר לדון על המשמעויות המבצעיות והתקציביות שלהן, ובהמשך נוצר מצב שמערכת הביטחון מתלוננת שלא נשאר לה כסף לתשלום משכורות או לאימונים".

בעקבות החשדות לשחיתות בפרשת הצוללות מגרמניה, גיבש ח"כ בר לב הצעת חוק שתחייב את שר הביטחון לדווח פעמיים בשנה לוועדת החוץ והביטחון אודות עסקאות ביטחוניות רב-שנתיות שהיקפן מעל ל-400 מיליון שקל.

"במקרה שיש כבר התחייבות מצד מערכת הביטחון לרכש של מערכת כזאת או אחרת, היכולת של הוועדה להשפיע על אותה עסקה מאוד מאוד קטנה. הצעת החוק שהגשתי נועדה לשפר את הביקורת והפיקוח הפרלמנטריים על מערכת הביטחון, ואני בטוח שהיא תוביל לשיפור בתהליכים שהיא מובילה".

בדברי ההסבר של בר לב להצעת החוק שהניח על שולחן הכנסת לקראת סוף המושב האחרון שלה, נכתב, בין השאר, כי "על אף שמדובר בהוצאות כבדות ביותר, תהליך קבלת ההחלטות בדבר רכש המערכות מתקיים כמעט ללא פיקוח פרלמנטרי והוא מרוכז ברובו במשרד הביטחון. ברוב המקרים מובאות עסקאות הרכש לידיעת חברי ועדת החוץ והביטחון רק בשלבים מתקדמים ולאחר אישור הממשלה, כאשר אין עוד יכולת אמיתית לדיון, לימוד, בחינת סדרי העדיפויות, בחינת הצורך המבצעי ובחינת חלופות אפשריות. למעשה, לרוב מסתכם הפיקוח הפרלמנטרי באישור סעיפי התקציב הרלוונטיים ולא יותר מכך".

loading
נושאים שעלו בכתבה
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה עדכון התראות אני רוצה להתעדכן