במשך שנים עולות טענות רבות על התנהלות פסולה של מועצות דתיות ברחבי הארץ, לצד טענות על מערך הכשרות ברבנות הראשית. בשנת 2009 פרסם משרד מבקר המדינה דוח בנושא "הפיקוח על כשרות המזון" שחשף ליקויים חמורים, אך היום (ג') מסתבר שלא הרבה השתנה מאז. בחודשים מארס-ספטמבר 2016, שב ובדק משרד מבקר המדינה את מערך הפיקוח על כשרות המזון בישראל, וגם בביקורת הנוכחית עלו ממצאים חמורים הנוגעים לתפקודן של המועצות הדתיות בתחום הכשרות.
מספר המשגיחים הכולל המופעל בידי המועצות הדתיות נאמד כיום בכ-3,900, כאשר כ-95% מהמשגיחים מועסקים בידי בתי העסק שעליהם הם משגיחים. על פי דוח המבקר, שעות העבודה של המשגיחים מגיעות להיקף עבודה של כ-24 שעות השגחה מדי יום - משך עבודה לא אפשרי לכל הדעות. בדוח נכתב כי "הדבר מעורר חשש שמדובר בהקצאה כוזבת של שעות השגחה, ומשתמע מכך שבתי העסק נדרשו, כתנאי לקבלת תעודת הכשר, לשלם עבור שעות עבודה בהיקף שאינו ניתן לביצוע".
עוד נטען כי בתי העסק משלמים עבור שעות ההשגחה, אך היא נעשית באופן חלקי המאפשר להם גמישות ונוחות; וכי המשגיחים - האמורים לוודא כי בתי העסק מבטיחים את הכשרות הנדרשת - שותפים למחדל וזוכים להכנסה קבועה ושוטפת גם עבור שעות עבודה שלא בוצעו, על חשבון בתי העסק שבסופו של דבר "מגלגלים" את ההוצאה לציבור. ועל כך נכתב בדוח: "מדובר בעצימת עיניים חמורה ביותר של המועצות הדתיות... נוצר מצב נוח ומתאים לכל הצדדים".
על פי הדוח, נמצא כי כל אחת מהמועצות הדתיות שנבדקו קבעה לעצמה תעריף שונה לשעת השגחה חודשית (עלות שעת השגחה המבוצעת במשך 22 יום בחודש). כך למשל, 500-600 שקל לשעת השגחה חודשית בירושלים, 900-750 שקל בנתניה, 1,320 שקל באשדוד וכ-1,440 שקל בתל אביב. מדובר בפער של עד 290% בתעריפי שעת ההשגחה החודשית.
בדוח מציינים בדיקות נוספות שמראות את הפערים המופרכים. כך למשל, בדיקה שנעשתה בשתי רשתות בתי קפה, שמוכרות מוצרים זהים, בשטח סניף זהה בגודלו. המועצות הדתיות חיפה ונתניה קבעו כי לכל אחד מסניפי הרשתות האמורות נדרשת שעת השגחה ליום; המועצה הדתית אשדוד - חצי שעה; והמועצה הדתית תל אביב-יפו - רבע שעה בלבד. מדובר בפער של עד 400% בין העיר המקלה ביותר לעיר המחמירה ביותר. דוגמה נוספת היא בדוכנים לממכר שווארמה - שם הפער מגיע ל-700% בין העיר המקלה ביותר לעיר המחמירה ביותר.
פגיעה במוטיבציה לדווח על ליקויים
לפי הדוח, המצב שבמסגרתו משגיחי הכשרות מועסקים בניגוד עניינים באמצעות בית העסק שהם משגיחים עליו ותלויים בו לפרנסתם - גורם לפגיעה במערך הכשרות ובמוטיבציה של המשגיחים לדווח על תקלות כשרות. הדבר גם פותח פתח לדיווחים כוזבים בנוגע לנוכחות המשגיחים בבית העסק, לאי-גביית מס כנדרש, לאי-תשלום הפרשות מעבידים לפנסיה ולמוסד לביטוח לאומי, לניגודי עניינים חמורים ולפגיעה באמון הציבור במערך הכשרות ובמועצות הדתיות.
נציין, כי בדוח המחשב את עלות הכשרות שהוכן עבור משרד האוצר ב-2015 הוערך כי עלות הכשרות בישראל היא 2.8 מיליארד שקל בשנה, המהווים 3% מעלות שוק המזון בישראל; וכי הכשרות מייקרת את מחירי המזון המיובא ב-5% עד 27%. עלות הכשרות לבתי מלון מגיעה ל-209 מיליון שקלים בשנה; ועלות מונופול הכשרות היא כ-600 מיליון שקל - יותר מחמישית מעלות הכשרות הכללית.
בסוף אפריל האחרון, לקראת פרסום דוח המבקר ובניסיון להקדים אותו, פרסמה הרבנות הראשית לישראל הצעה לרפורמה בכשרות, במסגרתה בתי עסק קטנים כמו בתי קפה ומסעדות יוכלו להיפרד ממשגיחי הכשרות הצמודים ולהצטרף למסלולי פיקוח מרחוק באמצעות מצלמות צמודות שיותקנו במטבחים שיקנו להם תעודת כשרות ויקטינו עלויות.
בנוסף הציעה הרפורמה לגבש כללי כשרות ארציים, לבטל את המצב הנוכחי בו לכל עיר ישנם כללי כשרות שונים, ולהעביר את התשלום למשגיח הכשרות ישירות מהמועצה הדתית - בניגוד להיום שהוא משולם ישירות ע"י בעל העסק.
ההצעה עוררה ביקורת בקרב משגיחי הכשרות שטענו כי לא היו חלק מהתהליך, בנוסף נטען כי היא מנציחה את מונופול הרבנות על אישורי כשרות ולא נותנת מענה ליוקר המחיה הנגרם מכשרות.
בנוסף מתייחס הדוח לקרבה משפחתית אסורה בהפעלת המשגיחים. קרבה כזאת נמצאה ב-20 מועצות דתיות בין בעלי תפקידים במועצה ובין משגיחים הפועלים בתחומה.
בין ההמלצות העיקריות העולות מן הדוח נכתב כי על המשרד לשירותי דת להביא בחשבון את החשש להיקלעות המפקחים למצב של ניגוד עניינים, ובייחוד בנוגע למצב שבו מפקח משמש גם משגיח המפוקח בידי עמיתו. המלצה נוספת מתייחסת למשרדים המעורבים - משרד האוצר, המשרד לשירותי דת והרבנות - ודורשת מהם לגבש מאגר נתונים שיציג אומדן של עלויות הכשרות והנטל הכלכלי המוטל על המשק.
כמו כן, הדוח מבקר באופן ישיר את השר לשירותי דת ומציין כי "ראוי ונכון הוא שהשר לשירותי דת יפעיל את סמכותו המוענקת לו בחוק שירותי הדת ויתערב ללא דיחוי לצורך הנהגתה של רפורמה מקיפה להסדרת מערך הכשרות במועצות הדתיות". לפי הדוח, המשגיחים - האמורים לוודא כי בתי העסק מבטיחים את הכשרות הנדרשת - זוכים להכנסה קבועה ושוטפת גם עבור שעות עבודה שלא בוצעו, על חשבון בתי העסק שבסופו של דבר "מגלגלים" את ההוצאה לציבור. ועל כך נכתב: "מדובר בעצימת עיניים חמורה ביותר של המועצות הדתיות... נוצר מצב נוח ומתאים לכל הצדדים"
דוח מבקר המדינה - כל הכשלים:
■ ליקויים בגיבוש הסכם הגז הטבעי בין חב' החשמל לתמר גרמו לעלויות עודפות - 3 מיליארד ד'
■ הצהרות על עבודה של 24 שעות ביממה במערך הכשרות
■ חדרי ניתוח: עבודה לא יעילה באופן מכוון
■ קופות החולים: היעדר מעקב אחר צריכת תרופות, שימוש חוזר בציוד
■ מלונאות: מה מעכב את הוזלת המחירים בבית המלון?
■ המשטרה: פיגור ניכר בהתמודדות עם פשיעת סייבר
■ 110 מ' ש' יועדו לפריפריה, מי קיבל את רוב הכסף?
■ קבורה אזרחית: "המדינה פוגעת בזכות הבסיסית להיקבר עפ"י אמונה"
■ רמ"י מתעלמת משימוש מסחרי שנעשה בקרקע ציבורית
■ 20 אלף עמותות לא משלמות אגרה שנתית
■ משהב"ט מעסיק אלפי יועצים חיצוניים במיליוני שקלים - בלי מכרז
■ חקלאות: הציבור ממשיך להיות חשוף לחומרי הדברה
■ מה עשתה קרן "מעגלים" עם תקציב של 60 מ' ש'?
■ משרד החינוך: ריבוי משימות פוגע בפיקוח הפדגוגי
■ אגף התכנון בצה"ל הטעה את הרמטכ"ל, אגף התקשוב כשל