המועצה המקומית אבן-יהודה החלה להקים כיכר על קרקע שחלק ממנה היה בבעלות פרטית, כי "במילא התכוונה להפקיע השטח". בעלי החלקה ביקשו צו להפסקת העבודות, ובית המשפט קיבל את הצו והורה למועצה להשיב את מצב הקרקע לקדמותו, גם אם הדבר כרוך בעלויות כספיות למועצה, וגם אם השטח בסופו של יום יופקע. זאת, בשל מה שבית המשפט מכנה "התנהלותה השערורייתית" של המועצה. מדובר באחת הביקורות הקשות ביותר (והמרתקות ביותר) שהטיח בית משפט ברשות מקומית.
"סיפור קפקאי"
"מעשה ברשות מקומית אשר חפצה להוציא לפועל בנייתה של כיכר בצומת קיים מכוח תוכנית מאושרת, במטרה להיטיב עם תושביה. עד כאן דומה שיש לשבחה על מהלך זה, אלא שאליה וקוץ בה: הרשות לא טורחת לוודא טרם התחלת העבודות כי חלק משטח ההרחבה של הכיכר המתוכננת עבר לבעלותה על-פי דין, ובפועל עבודות אלה של הכיכר עצמה מבוצעות בתוך שטח המצוי בבעלותם הפרטית של כמה תושבים.
"נקודת השיא היא כי אף כשמופנית תשומת-לבם של הגורמים הרלוונטיים ברשות כי עתידות להתבצע עבודות בשטחם הפרטי של התושבים, לא נמנע אותו מחדל. זוהי תמצית הסיפור הקפקאי שבפניי", כך פתחה שופטת בית משפט השלום בפתח-תקווה, אשרית רוטקופף, את ההחלטה שנתנה לאחרונה בעניין.
5 בעלי נכסים ביישוב אבן-יהודה הגישו עתירה נגד המועצה המקומית, במסגרתה דרשו צו מניעה זמני שיאסור על המועצה להמשיך בעבודות המבוצעות על-ידה להקמת כיכר ביישוב על קרקע שחלקה בבעלותם, לסלק ידה מהמקום ולהשיב את מצב הקרקע לקדמותו.
התובעים טענו, באמצעות עו"ד אריאל יונגר ממשרד רון גזית רוטנברג, כי בחודש ינואר 2017 הם גילו כי על הקרקע הוצב שלט ללא רשותם, המבשר על כוונת המועצה לבצע בתוך ימים עבודות בצומת הסמוך לביתם, אף שחלק משטח הכיכר המתוכנן שייך לחלקה בבעלותם. הם פנו למועצה וטענו כי זכויותיהם הקנייניות עלולות להיפגע, ולמרות בקשת ראש המועצה מהיועצת המשפטית והמהנדסת לבחון את הטענות, ביצוע העבודות יצא לדרך.
לטענת התושבים, העבודות מבוצעות ללא הסכמה, ועל כן יש להורות למועצה על הפסקת הפלישה. זאת במיוחד כאשר מדובר ברשות שלטונית המחויבת בשמירה על שלטון החוק, ולא ייתכן כי במקום זאת, הרשות תרמוס את החוק ברגל גסה תוך פגיעה בזכויות הקניין של אנשים פרטיים.
מנגד טענה המועצה כי מדובר בהליך-סרק, וכי כחלק מפיתוח היישוב היא החליטה לתכנן ולבצע עבודות לסלילת כיכר בצומת הסמוך לבתי התושבים. על-פי התוכנית החלה על האזור, נכלל מקטע קטן ביותר בצורת חצי עיגול על אחת מחלקות התושבים, אך מקטע זה שינה כבר ייעודו מחקלאות לדרך שעליה עתידה להיסלל הכיכר.
עוד נטען כי מאחר שעוד לא נרשמה פרצלציה בגין התוכניות הרלוונטיות, טרם התקבלו מספרי גושים וחלקות חדשים המשקפים את גבולות המגרשים בהתאם לייעודם החדש, וכי חלק מהחלקה המדוברת שרשום עדיין על שם הבעלים שינה ייעודו לדרך, ואותו מקטע כבר לא בבעלותם.
המועצה הודתה כי בשל שגגה טכנית לא הושלם עדיין ההליך הפרוצדורלי המתיר לה לתפוס חזקה בשטח קטן מתוך החלקה. המועצה הוסיפה כי למרות שהדבר הובא לידיעת הגורמים המתאימים במועצה לאחר פגישה שהתקיימה בין ראש המועצה לתובעים, עדיין מדובר בהליך פרוצדורלי שאין לו השפעה על הזכויות עצמן. מכל מקום טענה המועצה כי בימים אלה היא משלימה את ההליכים הפרוצדורליים, ובתוך חודש היא תהיה רשאית פורמלית לתפוס חזקה בחלקה המדוברת.
"אצה לה הדרך"
כאמור, למרות פניות התושבים למועצה, העבודות החלו. בסוף חודש מארס הגישו התושבים בקשה דחופה לעצירת העבודות. השופטת רוטקופף קיבלה באותו היום את הבקשה וקבעה כי הפגם "הפרוצדורלי" אינו פרוצדורלי כלל, וכי למועצה לא הייתה זכות חוקית לבצע את העבודות. היא נתנה צו זמני האוסר על המועצה לבצע עבודות בשטח הפרטי של התושבים.
בהחלטה שנתנה קבעה רוטקופף כי על רשות שלטונית להקפיד על שמירה על רכושו וקניינו של האזרח, ולא לרמוס או לבטל את זכויותיו בניגוד לדין. "לצערי, עיקרון זה לא היה נר לרגליה של המשיבה במקרה זה", ציינה רוטקופף.
בהחלטה שניתנה לאחרונה ציינה כי אין מחלוקת שהעבודות לפיתוח הכיכר בוצעו בחלק משטח התובעים שהיו עדיין בעלי הזכויות הבלעדיים באותה חלקה. התנהלות המועצה משקפת, לדברי רוטקופף, "תמונה עגומה", לפיה המועצה הניחה כי היא רשאית לבצע עבודות בשטח התובעים, מאחר שחלק מהחלקה במילא אמור לעבור לידיה באמצעות הפקעה, וזאת למרות שטרם בוצע השינוי הקנייני.
השופטת הדגישה את ההתראות ששלחו התובעים למועצה טרם בוצעו העבודות, כשהבחינו בשלטים המורים על כוונתה. במכתב תגובה השיבה המועצה לתושבים כי העבודות לא אמורות להיות מבוצעות על שטח התובעים, וכי הם צריכים לברך על הקמת הכיכר. כלומר, בפניית התושבים אל המועצה היא הכחישה בהתחלה את קיום העבודות על שטחם - ורק בתשובה לבית המשפט הודתה בדבר.
"משנוכחה או הייתה אמורה להיווכח המועצה, במיוחד לאור התראות המבקשים כי העבודות הכרוכות בפיתוח כיכר יגלשו בהכרח לחלקתם, לא ברור מדוע אצה לה הדרך בביצוע העבודות טרם הסדרת המעמד הקנייני של השטח הרלוונטי בחלקת המבקשים. לאחר פתיחת ההליך אצה לה הדרך להכשיר את השרץ באמצעות הודעה על כוונתה לתפוס חזקה בקרקע.
"גם אם מדובר במטרה ראויה, אין בכך להעניק למשיבה גושפנקא לביצוע פעולות שאינן תואמות את הדין, וזאת במטרה להשיג את מטרתה. ובמקרה זה המטרה מקדשת את האמצעים המתעלמים ורומסים זכויות של אחרים. בשעה שהעבודות בוצעו על חלקת התובעים שעה שהם הבעלים שלה, הרי שיש לראות במועצה כפולשת ומסיגת גבול. גם אם נפלה שגגה משרדית, הרי שמקטע זה עדיין רשום על שם הבעלים, ועל כן היא לא הייתה רשאית לעשות דין לעצמה תוך רמיסת זכויותיהם הקנייניות".
רוטקופף הדגישה כי למרות שהסעד המבוקש להשבת המצב לקדמותו כרוך בעלות כספית שתיגרם למועצה, "הרי שלנוכח התנהלותה השערורייתית, אין לה להלין אלא על עצמה, והיה עליה להביא בחשבון השלכות אלה".
לדבריה, המועצה הוסיפה חטא על פשע וטענה כי מדובר בהליך קנטרני המנצל לרעה את בית המשפט. "אם המשיבה סבורה כי עמידה על זכויות קנייניות וסעדים המבוקשים על-מנת למנוע המשך פגיעה בהם הם בגדר ניצול לרעה של הליכי משפט - אין אלא להצר על נקודת השקפה שגויה זו".
רוטקופף קבעה כי הצו הזמני יישאר על כנו, וכי המועצה תסלק ידה משטח התובעים ואף תשיב את מצב הקרקע לקדמותו בתוך 14 יום, לרבות פינוי חומרי בנייה המצויים בשטח. בנוסף היא הורתה למועצה לשאת בהוצאות משפט התובעים בסך 50 אלף שקל, ובשל הנסיבות החמורות של התיק, אף החליטה להפחית את הערבון שניתן על-ידי התושבים עבור מתן הצו מסך של 50 אלף שקל, לסך של 10,000 שקל.