שיפודי איציק הגדול ביפו: בין מסעדת יוקרה לשיפודייה עממית

זה לא רק הבשר הנפלא והשירות המופתי, אלא משהו באווירה

איציק הגדול. בשר עסיסי, מדמם / צילום: איל יצהר איציק הגדול. בשר עסיסי, מדמם / צילום: איל יצהר

שורת המלצרים עומדת במה שנראה כמו דום מתוח. הם מנידים בראשם ומברכים אותנו לשלום בעודנו צועדים בסך ועוברים חדר אחרי חדר, או אולם אחרי אולם, עד האחרון שבהם. שם מושיב אותנו אחד המלצרים בשולחן שעליו מונח מעמד קטן ועליו פתק מודפס עם שמנו.

על הקיר ממול שורה קטנה, אבל החלטית גם היא, לא פחות משורת המלצרים. מקאלן בן 12, מקלאן בן 18, ג'וני ווקר זהב, ג'וני ווקר כחול וקוניאק קאמי מדרגת אקסטרה. לא צחוק.

אנחנו מתיישבים. המלצר שלנו מסדר קצת את האוזנייה התחובה באוזנו ושואל מה נשתה. מים, אנחנו מבקשים. כבר בשלב זה נרשמת פשלה קטנה. היחידה בערב הזה. המים נשכחים. כשנבקש שוב, יגיע בקבוק מים מינרליים גדולים, ולא סתם קנקן מי ברז. מילא. מי שמזמין אנטרקוט 500 גרם על העצם, לא אמור להתקמצן על מים. אנחנו לא.

אבל חוץ מזה, ואלו באמת זוטות, מדובר בערב בלתי נשכח. ומה שמצחיק הוא שכל זה מתרחש במסעדה שנראה כאילו כל ישראלי שמכבד את עצמו ויכול להרשות לעצמו, כבר היה בה. אחרי הכול, מדובר במוסד החוגג את יום הולדתו ה-21. מסעדת איציק הגדול.

כן, אני יודע, הים נחצה עכשיו לשניים. והחלק הקטן יותר כנראה, מורכב ממי שעוד לא היה כאן. אם יש כאלה בקהל, איתכם בדיוק אני משוחח היום. ובכן, קומו בבקשה, עזבו הכול וטוסו ליפו. כי בזמן שאתם מבלים בהדסון או במיטבר, בנווה צדק מקום של בשר או ב-NG, ומבלי להפחית כמובן בכבודם של היכלי הבשר המפונפנים הללו, הופכים על האש באיציק הגדול סטייקים שאין להם שום סיבה להתבייש אל מול המסעדות האופנתיות הללו. ועושה רושם שאת מה שהגרילמנים של איציק הגדול שכחו, עשרות פרחי גריל אחרים ברחבי הממלכה לא ילמדו לעולם. כן, עד כדי כך.

וזה לא רק הבשר - הנפלא, והשירות - המופתי. משהו באווירה, שהוא שילוב בין מסעדת יוקרה לשיפודייה עממית, הוא בלתי ניתן לשחזור והוא מופלא בעיניי. ישראליאנה אמיתית.

הארוחה נפתחת בערימת לאפות חמות וטריות, פנכת זיתים מצוינים ומצעד סלטים בלתי פוסק, רובם ככולם מעולים. חציל מזרחי, קוביות סלק, סלט טורקי, סלט ממרח פול חם (מופלא), סלט פטריות ותירס במיונז (שריד משנות ה-70, שאפילו הוא מבוצע כהלכה), סלסת עגבניות, חציל יווני, חציל בטעם כבד - עוד סלט ארכאי שקשה להאמין כמה הוא טוב, פלאפל חם ששם בכיס לא מעט פלאפליות, סלט גזר חי חריף, סלט גזר מבושל פיקנטי, כרוב אדום במיונז, כרוב לבן במיונז, סלט ירקות טרי שבטריים, סלט סלרי מצוין, סלט ביצים, תפוחי אדמה ברוזמרין וחמוצים.

אתם עוד נושמים? אנחנו כבר בקושי. אבל הרי לא באנו לכאן בשביל סלטים, טובים ככל שיהיו.

אנחנו מוותרים על הסטיקיים מבשר הוואגיו* המהולל והולכים על אנטרקוט "רגיל". ורגיל כאן הוא כזה של חצי קילו על העצם. לא צוחקים כאן.

הסטייק מגיע על צלחת, או שמא מגש, של צפחה שחורה, כמו במסעדות הכי צפוניות. הוא ענק. דק מאוד, מה שמעיד שמדובר בפרה בוגרת במיוחד, מחובר עדיין לעצם, כאמור, מה שמוסיף לו כידוע משנה טעם ועומק. פשוט אדיר. הסטייק שלפנינו הוא לא פראייר, וזה בלשון המעטה. עסיסי, מדמם, שומני במידה. נגיס ולעיס ומסיס וממיס. וקורע את הכיס. אבל לא יותר מכל היכל בשר אחר, ואולי אפילו קצת פחות.

וכדי שלא נשכח מאיפה אנחנו ואיציק הגענו, אנחנו מזמינים גם שיפודים. אלו מגיעים עם צ'יפס ביתי משובח, חתוך בצורה מוזרה ומקסימה המזכירה סירה. קבב כבש, לבבות עוף, אנטרקוט על השיפוד ושקדיות טלה נדירים למדי. כולם לא רק מהטובים בסוגם, אלא בלתי נשכחים. כל אחד בתחומו. לבבות קטנים ועסיסיים, שקדים רכים ונימוחים, אנטרקוט מצוין, שאינו נראה מיותר אפילו אל מול אחיו שעל העצם, וקבב מתובל בנדיבות ועשוי במקצוענות על גריל הפחמים הקלאסי.

לא נשאר לנו מקום, אבל גבר צריך לעשות מה שגבר צריך לעשות, אז אנחנו מזמינים גם קרם בוואריה, כמו פעם, אבל מבקשים שיארזו לנו אותו. בבית מתגלה קרם בוואריה קלאסי. עשיר ודחוס, אבל לא מדי, עטוף בסירופ שוקולד תעשייתי, כמו שצריך. כמו פעם. איזה עונג. איציק הגדול היא מוסד. אבל אם מעולם לא ביקרתם בו, שתי דקות בפנים, וגם אתם תבינו מדוע. וגם אם נדמה לכם שזה לא הסטייל שלכם, תנו לאיציק - ובעיקר לעצמכם - צ'אנס, ותבינו למה הוא גדול.

* כדאי להכיר - ואגיו: גזע הבקר המכונה ואגיו או קובה (Kobe) הובא ליפן במאה ה-2 כדי לשמש כבהמת משא. במרוצה השנים הפך גם לבשר מאכל, כשסביבו מתפתחת מסורת של השקייתו בבירה ואפילו עיסויו ושטיפתו בה. הפרות אינן זזות כמעט, ולכן מפתחות בשר משויש ושמן במיוחד. לא ממש הומני, אבל אכילת בשר אינה הומנית ממילא. כשלעצמי, אין לי שום צורך בבשר כזה ובפעם היחידה שאכלתי ממנו הוא היה לטעמי רך ושומני מדי. כן, יש דבר כזה.

איציק הגדול

פרטים: דוד רזיאל 3, תל-אביב-יפו. טל' 03-6830033. א'-ה' ושבת 11:30-23:30

מחירים: סלטים - 29 שקל לסועד בהזמנת בשר, צ'יפס גדול - 31 שקל, שיפוד לבבות - 28 שקל, שיפוד קבב כבש - 33 שקל, שיפוד שקדי טלה - 42 שקל, שיפוד אנטרקוט - 43 שקל, אנטרקוט 500 גרם על העצם - 185 שקל, בוואריה - 30 שקל

השורה התחתונה: יקר אבל שווה

הוספה לנושאים שמעניינים אותי
בשרמסעדות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל קוד האתי המופיע בדו"ח האמון לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.