כך הפך ניהול ברשת למקצוע הכי מבוקש בעידן החדש

אחרי עידן האינדיבידואליזם, צצות כפטריות אחרי הגשם קהילות המבקשות לאגד המונים וליצור כוח קבוצתי ברשת ■ כולם רוצים להיות חלק ממשהו - וגם שוק העבודה מאמץ את הבוננזה

מנהלי קהילות/ צילום: ענבל מרמרי מנהלי קהילות/ צילום: ענבל מרמרי
טליה לוין 11.04.2017

 

הפילוסוף והפסיכולוג ג'ון דיואי דיבר כבר לפני 100 שנה על עוצמת הקהילה במובן החברתי, ככזו המעניקה בסיס מחזק לפרט הבודד והחלש. מאז נחלש מעמדה של הקהילה לטובת האינדיבידואליזם. קרל פופר, מהפילוסופים המשפיעים ביותר במאה ה-20, טען כי בעולם שבו האינדיבידואליזם שולט, אחד התנאים העיקריים להגשמה עצמית הוא התנתקות מוחלטת של היחיד מכל תלות או יחסי גומלין הדדיים. מדובר בתיאוריה הגיונית לגמרי, בעידן הקפיטליסטי והאגוצנטרי שבו אנו חיים. אלא שכעת, בעידן הרשתות, אנו עדים לקאמבק של הקהילה בגרסתה החדשה.

הרשתות החברתיות הרחיבו את גבולות האינטראקציה שלנו, והביאו להיווצרותן של קהילות מגוונות, שלכל אחת מהן מטרה ייחודית ופרקטיקה משותפת, עם ראש חץ שמטרתו אחת - מקסום כוחו של הפרט. הקהילות האלה מציעות מבנה חברתי בעל כוח רב, שמתנהלת בו דינמיקה ישירה ויעילה בין אנשים, כמעט בלי תיווך חיצוני של ממסד כלשהו. הקהילות ברשת לקחו את הכוח לידיהן - והן מאפשרות ליחידים למצוא בית, תמיכה, עבודה, לשתף פעולה ואף לשמש כוח צרכני מול ארגונים, חברות וביורוקרטיה.

לספק את הצורך

בשנים האחרונות קהילות צצות כפטריות אחרי הגשם, כמעט בכל תחום חיים. הן שוברות לעתים פרדיגמות ומשנות את חוקי המשחק של העידן הקפיטליסטי. "בכל תחומי מדעי החברה מבינים לפתע שהעולם בנוי מקהילות. כיצורים חברתיים אנחנו אנשים של קהילות מטבענו, והנגישות ברשת החברתית לאנשים שדומים לך היא גבוהה יותר", מסביר פרופ' ברק ליבאי מהמרכז הבינתחומי בהרצליה.

"זה משנה את מאזן הכוחות. אבל אני ממש לא חושב שזה מחליש את עוצמתו של היחיד, אלא להיפך. זה מחזק את הפרט, כי זה נותן לו אינפורמציה ונותן לו כוח. קהילות יכולות לפעול מול השלטונות יותר טוב. נהגי מוניות יכולים להתחבר כקהילה ולפעול מול השר כץ, למשל, דבר שכבודדים הם לעולם לא היו מצליחים לעשות. הפרט מרוויח בזכות הקהילה".

אתה חושב שלנשים יש נטייה מוגברת להקים קהילות ולהצטרף לכאלה?

"כן. אם תחשבי על פסיכולוגיה התפתחותית, ילדות בונות קהילות מגיל צעיר ובנים נמצאים יותר לבד, הם הרבה פחות ורבאליים. כדי ליצור קהילה צריך קומוניקציה, ובנות מגיל צעיר הרבה יותר קומוניקטיביות. ועוד דבר, למה תוחלת החיים של נשים גבוהה יותר משל גברים? כי לנשים יש רשת חברתית חזקה. הן תומכות אחת בשנייה. תוחלת חיים מאוד מושפעת מהרשת החברתית שלך, זה אחד ההסברים לכך שבישראל בקיבוצים או בעדה החרדית אנשים חיים יותר. יש סיבה לחיות, אתה חי בשביל הקהילה".

ידועים לשמצה

פריחת הקהילות נשענת בחלקה הגדול על דור ה-Y, בני ה-25-39, הדור ה'ידוע לשמצה'. אלו הם בני הדור המנוכר, לכאורה, שגדלו על טהרת העידן הטכנולוגי הריקני והשטחי. הם חיים בכפר הגלובלי, תרבותם היא התרבות הבינלאומית, ויש בהם איזו ערגה, אולי רומנטית, להשיב לחיים דבר שהיה ואבד. הם רוצים לייצר תחושת עוצמה אל מול מה שנקרא 'הממסד הרומס'. והנה, מתוך תחושת הבדידות של הפרט, צומחת מלמטה התארגנות נגדית לגלובליזציה, לקפיטליזם ולטענות ש'איש איש לעצמו'. בשנים האחרונות אנחנו עדים למהפכות חברתיות שהחלו כגרעין קהילתי חברתי עם אג'נדה משותפת.

את הבאזז הגדול עשתה דווקא קבוצת נשים שאין לה אג'נדה אחת ברורה. לא חיפוש עבודה, לא נטוורקינג ולא קהילה שמאגדת נשים תחת נושא כלשהו. קבוצת 'סופרגירל זה אופי' החלה כקהילה סודית ואינטימית שמנתה בימיה הראשונים כ-200 חברות שדיברו בה על הכול: סקס, אהבה, ילדים וסתם יום שיער רע. כיום, בחלוף שנה וחצי, היא מונה מעל ל-50 אלף עוקבות פעילות, שהגיעו מפה לאוזן. "הקהילה שלנו לא עוסקת בהגדרות. אנחנו לא מחליטות מי 'סופרגירל' ומי לא. אנחנו פותחות לכן את הדלת לחדר המשותף שלנו, על מנת שתבינו ותגדירו בעצמכן מיהי סופרגירל", כתבה מריה גרין פוברצ'יק כשפתחה את הקבוצה, ולא האמינה שבתקופה כה קצרה סופרגירל שלה תשבור את הרשת.

"הקמת הקבוצה הגיעה מאיזשהו צורך שלי לחפש יציבות, מקום לשתף בו, מעין בית וירטואלי. בחיי למדתי שכשנשים חוברות יחד, יש להן כוח. הן מרגישות בנוח עם נשים שמקשיבות להן, ולעתים דווקא התמיכה הגדולה ביותר מגיעה מאנשים שאת לא מכירה. ניסיתי להיות חברה בכל מיני קהילות תוכן לפי נושא, אבל לא הייתה שם שום אינטראקציה שהתחברתי אליה, ורציתי ליצור משהו אחר. לחפש נשים כמוני, שיש להן את אותו סטייט אוף מיינד".

ומ-200 חברות, פתאום 'חצי מדינה' הגיעה לעמוד ויש לה את אותו סטייט אוף מיינד?

"מגרעין מאוד קטן הפכנו לקהילה גדולה, אבל אני יודעת שלמרות הניכור, לכאורה, שיש במספרים גדולים, עדיין נשים מרגישות תחושה של שיחת סלון אינטימית. מן הסתם, ככל שיש יותר אנשים, כך גדלים חילוקי הדעות, אבל בסופו של דבר זה היופי בקהילה. המקום שכל אחת מתקבלת בו ללא שיפוטיות".

מה סוד ההצלחה של הקבוצה?

"כוונת הקבוצה איננה ליצור שיח, אלא לאפשר אותו. זה לא מגדיר אותך כאמא או כקרייריסטית, ההגדרה היא אמורפית. מיהי סופרגירל? אין משהו מדויק. זה נותן, אולי, מענה לצורך של נשים לחזור לשבטיות במתחם מוגן. הגרעין שיצרתי היה מלכתחילה מאוד חזק, וזה מה ששמר על הקהילה כשגדלה. זה כבר לא רק אני. יש אדמיניות שמאשרות אחת אחת את בקשות החברות, ואנחנו משתדלות לעבוד לפי חוקים סדורים. אסור להוציא אינפורמציה מחוץ לקהילה, סיפורים אישיים וכל התנהלות שמתרחשת בפנים נשארת בפנים, חייבים לשמור על שפה נאותה".

לשבור את הסטיגמה

"הגלובליזציה הפכה את העולם למקום מאוד שטוח. את יכולה להיות בכל מקום ומחוברת מכל מקום בעולם, את יכולה לשבת כאן לשיחה עם אווטאר או עם דמות אמיתית שנמצאת בסין", אומרת נועה אוחיון באב, מומחית לקהילות, מפתחת קהילות ב-Colu.

למה דווקא בעידן הזה קמות קהילות?

"אם פעם אנשים חיפשו בית צמוד קרקע או חיכו שיהיה להם משרד פרטי עם שמם מתנוסס על הדלת, היום יש חזרתיות למגורים בקהילות, בתוך בניין, עם אנשים שאת רוצה לגור קרוב אליהם. מיזם we work זה בדיוק אותו הדבר. אין כבר שאיפה שיהיה לך משרד משלך, אתה רוצה להיות חלק ממשהו גדול יותר. אני מרגישה שזו התנועה ההפוכה לגלובליזציה".

מה אנשים מחפשים בקהילה, מלבד תחושת השייכות?

"תחושת עוצמה פרסונלית. את רוצה להרגיש שאת לא לבד, את רוצה למצוא אנשים שדומים לך, ולא בהכרח קרובים, כאלה שלא הייתה לך דרך להגיע אליהם לפני כן. לגלות שיש עוד נשים כמוך נותן כוח. זו דרך לחבר ולהתגבר על הריחוק והניכור שיש היום".

אולי אנחנו מוצאים נחמה באשליה גמורה, כשבעצם מדובר במנוע להגברת הבדידות והניכור?

"להפך, כמה מהחברויות היותר משמעותיות שיצרתי בשנים האחרונות היו מהרשת. זה באמת כוחן של קהילות היום".

היא הקימה עם חברתה דנה פאר את העמוד של 'דנה ונועה תעשו לי קריירה' שעלה לפייסבוק לפני כחמש שנים, במטרה לשמש עמוד לחברים בלבד, והיום מונה למעלה מ-60 אלף חברים. "זו בעצם דוגמה קלאסית לכוחן של קהילות ברשת", מספרת אוחיון. "בהתחלה לא רצינו לכוון לאף אחד, אלא רק לחברים שלנו. שתינו בוגרות מדעי הרוח והחברה, תחום שקשה למצוא בו עבודה. תמיד כשהחברים שלי היו צריכים עבודה, הם היו אומרים לי ואני הייתי מסתובבת עם איזה פנקס ורושמת מי צריך מה. בהמשך שמנו את כל הבקשות בעמוד פייסבוק כדי שיהיה יותר קל לעקוב".

איך את מסבירה את העוצמה שהעמוד תפס?

"זה ענה על צורך, בעיקר של שילוב בוגרי מדעי הרוח והחברה בשוק העבודה. אם למדת תקשורת ותיכנסי לאול ג'ובס, כמעט ולא תמצאי עבודות בתחום. בכל הנושא הזה של קהילות מדובר בדברים שהם נורא מהירים, והמשמעות של טכנולוגיה בתוך הדבר הזה היא קריטית. יש משרות שאנחנו מעלות ועד 12 בצהריים כבר מבקשים שנסיר אותן, כי יש המון ביקוש".

מה הדבר החשוב ביותר בבניית קהילה?

"אחד הדברים החשובים ביותר הוא למצוא את הגרעין המשותף. בבניית קהילה אוף ליין, הרעיון הוא לעשות שיתופי פעולה עם מיזמים קיימים כדי ליצור גיבוש קהילתי. ברשת החברתית, לעומת זאת, מאוד חשוב שיהיה סט כללים ברור: מה מותר ומה אסור, מי מתאים להיות חבר קהילה ומי לא. מינון בקהילה שמטרתה שיתוף הוא אולי אוקסימורון, אבל זה קובע את גבולות הגזרה בצורה ברורה, ומאפשר לחברים המצטרפים להחליט בעצמם אם לקחת בזה חלק או לא".

מנהל קהילה: המקצוע של העידן החדש

ניהול קהילה הוא מקצוע של העולם החדש. נועה אוחיון באב, מומחית בניהול קהילות, מספרת ל'ליידי גלובס': "פעם הביאו מישהו שינהל את עמוד הפייסבוק ובכך זה הסתיים. בזמנו, בתפקידי כמפתחת תחום קהילות הרשת, הגעתי למנכ"ל וביקשתי תקציבים כדי לפתח את התחום, והוא אמר לי 'אני לא מבין, גם לבת שלי יש פייסבוק'. זה מה שאנשים חשבו, שמדובר בניהול מדיה חברתית נטו. ההבדל הוא שמשרת ניהול קהילות היא לא עניין חד כיווני. זהו תפקיד דו כיווני, שמפתח ומתחזק את מערכת היחסים עם הקהל. זה לא משהו שטוח, אני לא יושבת ומפרסמת תוכן באינטרנט, אלא גם מקשיבה למה שיש לאנשים להגיד לי, משתמשת במידע הזה ומחזירה אותו. אני בקשר עם היוזרים, יודעת מה הם אוהבים ומה הם לא אוהבים בפעילות שלנו, ואני מחזירה את זה הלאה. המקצוע הזה נכון לכולם, לתאגידים, לארגונים, גם במגזר העסקי, גם בציבורי וכן בחברות".

צליל ברברה, ששימשה עד לפני חצי שנה כמנהלת קהילת 'מיינדספייס', קהילת האוף ליין הבולטת בהיי-טק, מסבירה על הצורך בנטווריקנג והעשרה הדדית של "אנשים מחברות שונות שמחליפים ביניהם רעיונות. חזרה לסיעור מוחות פנים מול פנים, מה שבעולם הנוכחי איננו מובן מאליו. הרבה חברות מבינות שכשקבוצת אנשים נפגשת, המוטיב המחבר הוא זה שהופך אותם לקהילה מפרה ומעביר אליהם את העוצמה והכוח. זה המנוע להצלחה.

"כאן, כמובן, מגיע מנהל הקהילה. צריך שלמנהל קהילה תהיה תפיסה מרחבית כמו של מפיק, מישהו שיכול לראות תמונה רחבה בתחום שבו הוא עוסק. מה הצרכים של האנשים, מה מרגש אותם ומה מסקרן אותם, אילו אנשים הם היו רוצים להכיר, וליצור את הפעילות סביב זה. מנהל קהילה צריך לזכור שהוא החוט המקשר, זה שמחובר לחברי הקהילה, קשוב להם ומבין אותם, כעובדים וכבני אדם. זה נכון למנהלי קהילה און ליין וגם אוף ליין".

■ הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס". ניתן לרכוש את המגזין ברשת הספרים סטימצקי. 

הוספה לנושאים שמעניינים אותי
יזמות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל קוד האתי המופיע בדו"ח האמון לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.