בשנים האחרונות "גלובס" דיווח לא פעם על בעיית "ההצפה" של בוגרי לימודי החשבונאות, הגורמת לכך שמדי שנה מאות סטודנטים שסיימו את לימודיהם אינם מוצאים מקום התמחות ראוי, ורואי-חשבון צעירים עובדים בתנאי שכר גרועים. במהלך השנה החולפת פתחו עובדי הפירמות הגדולות לראיית-חשבון בניסיונות להתאגד בוועדים, בטענה כי עודף ההיצע של עובדים, גורם ליחס לא ראוי מצד בכירי הפירמות כלפי העובדים, בעיקר בתחום השכר ותנאי ההעסקה. לדברי העובדים, השכר מאוד נמוך, העלאות השכר מגוחכות, אך הציפיות מהם גבוהות והעבודה מרובה.
בקרב הפירמות הגדולות ומוסדות הלימוד למקצוע החשבונאות דחו את טענות המתמחים על "הצפה", ושידרו כי אין בעיה בשוק.
אולם, כעת, מתקבל אישור אמפירי לטענות ולתחושות של הבאים לפתחו של המקצוע, כי לא בטוח שיצליחו להשתלב בו. בעיקר לא במשרדים הגדולים, המהווים את הגשמת החלום עבור רבים מהסטודנטים המגיעים אליו.
מדירוג DUN'S 100, המציג את פירמות ראיית-החשבון המובילות לשנת 2016, עולה, כי בשנתיים האחרונות כמעט לא חל שינוי במספר רואי-החשבון המועסקים בחמשת המשרדים הגדולים. מהנתונים עולה, כי בשנת 2015 העסיקו חמשת המשרדים הגדולים 2,274 רואי-חשבון; וב-2016 מועסקים באותם משרדים 2,312 רואי-חשבון - עלייה של 38 עובדים בלבד בכל הפירמות הגדולות.
העלייה מיוחסת ברובה לפירמת רואי-החשבון סומך-חייקין, אשר גייסה אשתקד 21 רואי-חשבון. מנגד, בפירמה המובילה בגודלה בארץ,EY -ישראל, למשל, ירד מספר רואי-החשבון המועסקים מ-706 ל-705, ובמרבית הפירמות האחרות נרשמה עלייה של עובד אחד או שניים.
הגדולים הם תמונת-ראי של המשק
רו"ח יזהר קנה, נשיא לשכת רואי-החשבון ושותף-מנהל במשרד פאהן-קנה, מסביר, כי "גידול או קיטון של משרדים הם בעצם פונקציה של שני דברים: אחד, של גידול או קיטון במשק; ושתיים, של גידול או קיטון כתוצאה מנסיבות ספציפיות של העלאת הדרישה או ירידת הדרישה בשוק לשירותים בראיית-חשבון. מה שרואים בשנים האחרונות בתחום של ראיית-החשבון הקלאסית הוא, שיש ירידה מסוימת בגיוסי עובדים שנובעת מכך שיש פחות ופחות חברות ציבוריות.
"לירידה במספר החברות הציבוריות יש השפעה מאוד משמעותית על העבודה של המשרדים הגדולים. המשרדים הגדולים הם בעצם תמונת-ראי של המשק. אם המשק לא צומח, המשרדים לא צומחים. במקביל, יש ירידה בביקושים לשירותי רואי-חשבון שהיו רחבים עד השנים האחרונות".
- מול הקיפאון בגיוסי עובדים יש הצפה של בוגרים שיוצאים לשוק ואין להם עבודה.
רו"ח קנה: "התמונה בשוק מאוד ברורה. בשנים האחרונות סיימו בכל שנה 1,500-1,700 סטודנטים את לימודי ראיית-החשבון במוסדות להשכלה גבוהה - מספר שהוא יותר מכפול מאשר היה לפני 10 שנים. כלומר, תוך פחות מ-10 שנים האוניברסיטאות הוותיקות והמכללות החדשות, הכפילו ויותר ביחד את מספר התלמידים שלהן.
כך נוצר מצב של עודף ענק של כושר ייצור למשק בתחום ראיית-החשבון. וכאשר מצב זה פוגש את השנים האחרונות, שבהן אין גידול במשק ולא בדרישה לרואי-חשבון, ומדובר בהיקפים מאוד גדולים של עובדים שנכנסים למשק, לעומת אלה שיוצאים לפנסיה, נוצר מטבע הדברים עודף מסוים בשוק. העודף הזה שהתחיל כבר לפני 4 שנים לפחות, נתן ונותן את אותותיו במשק".
אולם, לדברי קנה, "ההצפה נמצאת כבר בשלבים של התחלת המהפך. ישנה ירידה עצומה במספר תלמידי ראיית-החשבון, ולהערכתי, תוך שנה-שנתיים נתחיל לראות ירידה מ-1,500 בוגרים בשנה ל-1,000 בוגרים בשנה. בינתיים, מה שקצת מציל את השוק מהבעיה של העודף, זה המגזר הממשלתי שקולט היום יותר ויותר בוגרי חשבונאות, בעיקר קליטה מאוד-מאוד מאסיבית בשנה האחרונה ברשות המסים.
"בכל מקרה, ההצפה בשוק באה והולכת בגלים. יש תקופה מסוימת שיש עודף של מתמחים בשוק, ויש תקופה של חוסר, ואלה גלים שנעים בפערי זמן של בין חמש לתשע שנים, ותמיד יש היפוכי מגמות".
בעוד קנה מזהה הצפה בשוק, אך צופה גם שינוי מגמה, רו"ח דני מרגלית, יו"ר פירמת BDO זיו-האפט, סבור, כי המילה "הצפה" לא משקפת את המציאות של המקצוע. "העסקנו השנה כמעט 300 מתמחים בפירמה, מתוך כ-1,400 עובדים; ובכך תרמנו במידה מרובה לסיוע בהעסקת המתמחים במשק בישראל".
הדירוג נבנה על בסיס בחינה מעמיקה של פעילות הפירמות השונות, והוא מורכב משקלול של מספר פרמטרים, בהם מספר רואי-החשבון, מספר העובדים המקצועיים האקדמיים (רואי-חשבון, מתמחים, כלכלנים, משפטנים וכד'), סך-הכול החברות המבוקרות על-ידי כל פירמה; וכן חברות ציבוריות מבוקרות וביקורת לחברות במדד ת"א-100.
יצוין, כי ההתייחסות לכלל העובדים המקצועיים האקדמיים בפירמה, ולא רק לרואי-החשבון, נועדה לתת ביטוי לתחום הייעוץ, שאותו מרחיבות הפירמות בשנים האחרונות.
העשירייה הראשונה נותרה על כנה
על-פי דירוג DUN'S 100 לשנת 2016, שוב, לא חלו שינויים בצמרת ההובלה בתחום. פירמת ראיית-החשבון המובילה את הדירוג היא EY-ישראל, ששומרת על ההובלה ועל פער משמעותי מהפירמות האחרות זה שנים. גם שאר המשרדים שמרו על מיקומם מאשתקד, כאשר במקום השני מדורגת פירמת KPMG סומך-חייקין; במקום השלישי - Deloitte בריטמן-אלמגור-זהר; אחריה - PwC קסלמן וקסלמן, ואת רשימת ה"ביג 5" סוגרת פירמת BDO זיו-האפט.
גם בחמישייה השנייה בדירוג לא נרשמה תנועה. את החמישייה השנייה פותח גם השנה משרד רואי-החשבון שטיינמץ-עמינח-UHY, שספג לאחרונה מכות למוניטין שלו, בין היתר בפרשת ענבל אור. זאת, בעקבות ביקורת נוקבת שהטיחו בו הנאמן לקבוצת אור סיטי שבשליטת אור, עו"ד איתן ארז, והשופט איתן אורנשטיין. מדובר באחד המשרדים המובילים בארץ, המעניק שירותים לכמה מן החברות המובילות במשק.
במקום השביעי בדירוג ממוקם משרד פאהן-קנה Grant Thornton Israel; במקום השמיני - משרד ברית-פיקוח PRAXITY; בתשיעי - ליאון-אורליצקי Moore Stephens; ואת העשירייה המובילה של המשרדים סוגר משרד שטראוס-לזר Nexia International.
בעשירייה הראשונה לא נרשמה אף לא תזוזה אחת בקרב המשרדים. כולם שמרו בקנאות על מקומם. אולם כאשר בוחנים בזכוכית מגדלת את אחד ממקורות ההכנסה המרכזיים כיום של פירמות ראיית-החשבון - תחום הייעוץ - שם כן ניתן למצוא שינויים קלים בהובלה. בשנים האחרונות הרחיבו הפירמות את תחומי הפעילות שלהן מעבר לתחום הביקורת, וכיום מציעות הפירמות שירותים שונים ומגוונים של ייעוץ עסקי, ליווי עסקאות והרחבת שיתופי-הפעולה עם הרשתות הבינלאומיות.
תחום הייעוץ הוא אחד התחומים המרכזיים שצברו תאוצה, ובחלק מהפירמות דיווחו על כך שהוא מהווה כ-40% ואף יותר, מפעילות המשרד.
מנוע הצמיחה העיקרי הוא ייעוץ
לראשונה, נערך השנה דירוג של פעילות הייעוץ שאותה מעניקים פירמות ראיית-החשבון. במהלך העבודה על הדירוג נבחנה פעילות הייעוץ של המשרדים בשנת 2015, בדגש על תחומי הייעוץ, אופי הלקוחות, והיקף שעות הייעוץ שניתן.
פעילות הייעוץ מהווה כיום נתח פעילות ההולך וגדל במרבית פירמות ראיית-החשבון. מחלקות הייעוץ מורכבות מרואי-חשבון, מהנדסים, כלכלנים, מעורכי-דין ועוד. בין תחומי הייעוץ ניתנים ללקוחות שירותי ייעוץ כלכלי, מיסוי, ביקורת פנים, הערכות שווי, ניהול סיכונים, ביקורת חקירתית, ייעוץ באבטחת מידע ועוד.
מנתוני הדירוג עולה, כי EY-ישראל, המובילה גם את הדירוג הכללי של המשרדים, מובילה גם בתחום הייעוץ. בדומה לדירוג הכללי, במקום השני ממוקם משרד Deloitte Israel, אך אל המקום השלישי בייעוץ התברגה פירמת רואי-החשבון BDO-זיו-האפט (שממוקמת במקום החמישי בדירוג הכללי). במקום החמישי מדורגת פירמת PWC, ואת החמישייה סוגר משרד סומך-חייקין.
את החמישייה השנייה בדירוג פותחת פירמת פאהן-קנה Grant Thornton Israel; ואת העשירייה הראשונה סוגר משרד ליאון-אורליצקי. תחום הייעוץ המרכזי של הפירמות נותר עדיין ביקורת פנים, כאשר 45% מהפירמות מעניקות ייעוץ בתחום זה. 24% מהפירמות מעניקות כיום שירותי ייעוץ בתחום הביקורת החקירתית; 22% מעניקות ללקוחותיהם ייעוץ כלכלי; 20% מעניקות שירותי הערכות שווי, ו-10% מהפירמות עוסקות בתחום ניהול הסיכונים.
אפרת שגב, סמנכ"לית פיתוח עסקי בדן אנד ברדסטריט ישראל, מציינת כי "בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מתמדת בהיקף פעילות הייעוץ בפירמות, המהווה מנוע צמיחה משמעותי עבורן. השנה דירגנו לראשונה את הפירמות המובילות בפעילות זו, כדי לשקף את השינויים העוברים על הענף והרחבת השירותים המוצעים ע"י המשרדים, שכבר אינם ממוקדים רק בעולמות הביקורת המסורתיים, אלא מקיפים אספקטים רבים ומגוונים בפעילות העסקית השוטפת של לקוחותיהם". המעבר של הפירמות לתחומי הייעוץ משפיע גם הוא על גיוס רואי-החשבון, או ליתר דיוק על היעדר הגיוסים בתקופה האחרונה. לדברי רו"ח קנה, "היום אחוז המתמחים במשרדים הולך ויורד, כי הם קולטים יותר ויותר אנשים שלא באים ממקצוע ראיית-החשבון. זה מתחבר למעבר של הפירמות לתחומי ייעוץ שונים, וגם לכך שתחומים מסוימים בביקורת מקבלים אחוז יותר גבוה של בעלי הכשרות אחרות. למשל, בשל הצורך בביקורת מערכות ממוחשבות, הפירמות מגייסות אנשי מחשבים".
קנה: "המקום של רואי-החשבון נדחק במידה רבה, ועברנו לגיוסים של אנשי-מקצוע, בהם כלכלנים, עורכי-דין, אקטוארים, שמאים, מתמטיקאים ועוד. המשרדים הגדולים נכנסים ליותר ויותר נישות, כאשר התחום של הביקורת הקלאסית תופס פחות מ-50% מהעבודה בפירמות. יש מגוון רחב של תחומים שהם לא ביקורת כלל או שהם סיוע לביקורת".
כמה כסף מייצר העיסוק האינטנסיבי הזה של הפירמות בייעוץ, קשה לדעת. הפירמות הישראליות המובילות מסרבות במשך שנים לחשוף את ההכנסות שלהן, המוערכות בהיקפים של מאות-מיליונים בשנה לפחות; אך הפירמות הבינלאומיות שאליהן הישראליות משתייכות חושפות נתונים אלה מדי שנה.
כך, הכנסות רשת PWC העולמית, המעסיקה 208 אלף עובדים, ב-157 מדינות, עמדו על-סך 35.4 מיליארד דולר בשנת 2015. הכנסות פירמת Deloitte Touche Tohmatsu, המעסיקה 225 אלף עובדים, ב-150 מדינות, עמדו על-סך של 35.2 מיליארד; הכנסות Ernst & Young, עמדו על-סך 28.7 מיליארד, ו-KPMG גרפה אשתקד 24.4 מיליארד דולר.
"ריכוזיות" בתחום ביקורת החברות
העובדה שאין חדש תחת השמש בקרב המשרדים המובילים, מצטרפת לנתונים נוספים שעולים מהדירוג, שמעידים אף הם על חוסר הניידות בתחום - הנתונים בנוגע למספר החברות הציבוריות המבוקרות על-ידי משרדי רוה"ח. דירוג "DUN'S 100" בוחן מדי שנה את מספר החברות שמבקרת כל פירמת רו"ח, כמדד לאיכותה. השנה, מלבד חברות ישראליות הנסחרות בארץ, נספרו בדירוג גם חברות הנסחרות בנאסד"ק וב- AIM, ונמצא כי המשרד שביקר את המספר הגבוה ביותר של חברות ציבוריות ב-2015, הוא EY-ישראל, שערך ביקורת ל-210 חברות ציבוריות. אחריו - ממוקם משרד Deloitte Israel שביקר 116 חברות; ובמקום השלישי ממוקם סומך-חייקין, שערך ביקורת ל-95 חברות.
בדומה לשנת 2014, גם ב-2015 המשרדים המבקרים את רוב החברות הציבוריות הם חמשת המשרדים המובילים ב"דירוג הפירמות המובילות" לשנת 2016.
המשמעות היא כי אין חדש תחת השמש בנוגע לריכוזיות בתחום ביקורת החברות.
גם פילוח ביקורת החברות לפי ענפי פעילות - ביטוח, בנקאות, נדל"ן והיי-טק - מלמד על ריכוזיות גבוהה בתחומים המכניסים ביותר של רוה"ח המבקרים, בהם הביטוח והפיננסים. בתחום הפיננסים, המייצר לפירמות רו"ח הכנסות של מאות-מיליוני שקלים בשנה, נדמה היה כי משהו הולך להשתנות. הריכוזיות בתחום זה עוררה דיונים רבים סביב הצורך ברוטציה בין המשרדים במתן שירותי ביקורת לחברות הפיננסיות, ונדמה היה כי המפקח הקודם על הבנקים, דודו זקן, והממונה על שוק ההון הביטוח והחיסכון באוצר, דורית סלינגר, הרימו את הכפפה, כאשר הצהירו כי פתחו בהליך לגיבוש הסדר לבחירת רואי-החשבון המבקרים, שיחול על כל הגופים המנהלים כספי ציבור - בנקים, חברות ביטוח ובתי-השקעות. אך זה כשלוש שנים שההליך הזה נמצא "בעיצומו" - ושם הוא תקוע.
מדירוג 2016 עולה כי גם בפילוחים הענפיים מובילה, לרוב, פירמת EY. כך, בצמרת דירוג המשרדים המבקרים חברות בענף הביטוח, מובילה בפער ניכר EY, המבקרת 73% מהחברות בענף; ואחריה - סומך-חייקין, עם 27% מהחברות. סומך-חייקין נגסה השנה נתח ניכר מהחברות שבוקרו על-ידי EY, שביקרה אשתקד 83% מהחברות בענף, ונפרדה מ-10% מהלקוחות.
בענף הבנקאות מוביל בביקורת משרד סומך-חייקין, עם 45% מהחברות בענף; מאחוריו עומדת פירמת BDO עם 23% מהחברות, ואחריה פירמת Deloitte עם 18% מהחברות בענף. בתחום זה EY-ישראל נדחק למקום הרביעי, עם נתח של 14%.
בימים אלה "מככבים" משרדי רו"ח בענף הנדל"ן, בתיקי פירוק, בהם חברת אדמה של אורן קובי, וקבוצת אור סיטי נדל"ן של ענבל אור. שתי החברות בוקרו על-ידי אותו משרד - שטיינמץ-עמינח - אולם דווקא תחום זה מתאפיין בביזור, ולא סובל מהריכוזיות המאפיינת תחומים אחרים.
הביקורת בענף הנדל"ן מתפלגת בין מספר רב יותר של משרדים. המשרד המוביל הוא EY עם 29% מהחברות בענף, ואחריו פאהן-קנה עם 23%; ב-39% מהחברות בתחום מתחלקים שישה משרדים נוספים, בהם הפירמות הגדולות; ו-9% מהחברות מבוקרות ע"י משרדים קטנים. בענף ההיי-טק - EY מוביל את הביקורת עם 37% מהחברות; ובפער ניכר אחריו נמצא PWC -ישראל, עם 19% בלבד.
רו"ח יזהר קנה מפנה את האצבע המאשימה לריכוזיות בתחום ביקורת החברות הציבוריות, ובייחוד בתחום הפיננסים, לעבר הרגולטורים. "הרגולטור מעלה יותר ויותר דרישות, שניתן להן פתרון רק כשיש לך מערכת תומכת מקצועית גדולה. ככל שיש יותר דרישות, מבחינה כלכלית, אתה לא יכול להחזיק מערכת תומכת ברמה המקצועית בתיקים המורכבים, אלא אם אתה משרד גדול".
"יש בשוק תופעה שנמשכת כבר 10 שנים לפחות, שבה המשרדים שהיה להם תיק אחד או שניים, בחרו לצאת מהמגרש הזה; ולכן היום, בביקורת של החברות הציבוריות, פועלות רק שלוש קבוצות. בנוסף, הירידה הגדולה במספר האבסולוטי של החברות הציבוריות, והעובדה שחלק מהתחרותיות בשוק נמדדת ב'מי יש לו יותר חברות ציבוריות', אז גם תופעת המחירים התקשחה (השוק עובד על מחירי הפסד) -תרמו למצב של יציאה מהשוק של הרבה פירמות, וזה חבל".
כך נראית ריכוזיות
המשרדים המובילים לשנת 2016-רוח
קיפאון בגיוסים-רואי חשבון
דירוג פעילות הייעוץ במשרדי רואי חשבון