כתבי אישום נגד בכירים לשעבר באוגדן בגין גניבה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות

כתב אישום נגד טל יגרמן, יו"ר אוגדן לשעבר, מאיר דוד שהיה הדירקטור באוגדן, וברוך יגרמן, אביו של טל שהיה דירקטור ומנהל החשבונות שלה, הוגש לבית משפט השלום בתל אביב. כתב האישום כולל עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, גניבה בידי מנהל והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, וזיוף מסמכים בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות.

בכתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד רחל צירקין מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), נטען, כי חברת לונג, שהיתה בבעלות פרטית של יגרמן ודוד, רכשה תמורת 3 מיליון דולר מניות של ג'ון ברייס ומניות של AMS. רכישת המניות מומנה, בין היתר, מ-1.1 מיליון דולר שהעבירה אוגדן ללונג, ובתמורה לכך קיבלה מניות.

על פי הסכם הנאמנות בין יגרמן, דוד ולונג, לבין אוגדן, התחייבו הראשונים לרשום שיעבוד ומשכון מדרגה ראשונה לטובת אוגדן על המניות שהחזיקו בנאמנות עבור אוגדן. כן התחייבו שלא לבצע בהן פעולה כלשהי ללא קבלת אישור אוגדן מראש.

למרות זאת, נטען בכתב האישום, רשמו יגרמן ודוד על מניותיהם שעבודים מדרגה ראשונה ברשם החברות וברשם המשכונות, ללא הגבלה בסכומים, לטובת בנק אמריקאי-ישראלי, וזאת להבטחת האובליגו השוטף שלהם ושל מנכ"ל אוגדן, יובל אברהם.

כמו כן, חתמו בשם אוגדן על הודעות של שינוי פרטי משכון, בהן הודיעו על ביטול המשכונות שנרשמו לטובת אוגדן. התביעה טוענת, כי בעשותם כן שלחו יגרמן ודוד ידם במרמה במניות אוגדן שהוחזקו בידם בנאמנות לטובת אוגדן, ועשו בהן שימוש להבטחת חובותיהם האישיים וחובות לונג, שבבעלותם.

לטענת התביעה, דוד פנה לאדם שעמו היו לו קשרים עיסקיים, בבקשה לארגן קבוצת אנשים שתעניק הלוואה לחברת לונג. כבטחונות להלוואה הציע דוד לרשום שעבוד ראשון על מניות ג'ון ברייס ו-AMS שבבעלותה.

לטענת התביעה, בהבטיחם כך ידעו יגרמן ודוד, כי על כל המניות של חברות אלה, הרשומות על שמם ועל שם לונג, נרשם שעבוד ראשון לבנק. בעקבות הצהרתם בדבר יכולתם לרשום שעבוד ראשון על המניות, חתמה קבוצת המלווים על הסכם ההלוואה והעבירה להם 300 אלף דולר.

עוד טוענת התביעה, כי הנאשמים ניצלו את תפקידם ומעמדם באוגדן ואת העובדה שנמנו על בעלי זכויות החתימה בחברה, ופעלו להעדפת האינטרסים שלהם על אלה של אוגדן. זאת, נטען, תוך ביצוע עבירות של זיוף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הפרת אמונים בתאגיד, פגיעה ביכולתו של תאגיד לקיים התחייבויות, מסירת מידע מטעה לדירקטוריון על עסקה במטרה להטעות ובידיעה שהדבר עלול לפגוע בתאגיד למלא את התחייבויותיו.

לטענת התביעה, ב-5 מקרים שונים חתמו יגרמן ודוד בשם אוגדן, ללא סמכות כדין, על שיקים של אוגדן, כך שהם נחזו להיות שיקים שנחתמו כדין ע"י אוגדן.

התביעה טוענת, כי יגרמן ודוד מסרו שיקים אלה כביטחון או כפרעון בגין הלוואות שקיבלו באופן אישי, או הלוואות שקיבלו עבור חברות בבעלותם. שיקים אלה חזרו בשל העדר כיסוי, וחברת אוגדן קיבלה מכתב התרעה מבנק לאומי בגין כך. בעקבות כך, נפתחו כנגדה הליכי הוצאה לפועל.

התביעה טוענת, כי יגרמן ודוד ניהלו בשם אוגדן מו"מ לקבלת הלוואה בגובה 600 אלף דולר שנועדה, לדבריהם, לצורך מימון ביניים עד לגיוס כספים לצורך הנפקה בבורסה. פרט לאביו של יגרמן, לא ידעו חברי מועצת המנהלים האחרים דבר על קיומו של המו"מ לקבלת ההלוואה.

יגרמן ודוד חתמו בשם אוגדן על הסכם ההלוואה, כמי שמוסמכים לחתום בשמה, והעבירו לבא כוחו של המלווה פרוטוקול מישיבת דירקטוריון, שנערכה כביכול באותו יום, באמצעות שיחת ועידה, ואשר מסמיכה אותם לחתום על ההסכם בשם אוגדן. חתימתם על ההסכמים, ביחד עם חותם החברה, נחזתה להיות חתימה של אוגדן.

לאחר חתימת ההסכם, קיבלו יגרמן ודוד שיק בנקאי לפקודת אוגדן בגובה כ-1.5 מיליון שיקל. השיק לא הופקד בחשבונותיה של אוגדן, אלא יגרמן ודוד חתמו חתימת היסב באופן שנחזתה להיות חתימה של אוגדן, ויגרמן האב הפקיד את השיק בחשבונו הפרטי. עוד באותו יום הוציא שיקים בנקאיים לגורמים שונים להם היו יגרמן ודוד, וכן לונג, חייבים כספים.

בהמשך לכך, שונו תנאי ההסכם שנחתם בין אוגדן למלווים. יגרמן הציג את טיוטת ההסכם החדש, וביקש מהדירקטוריון לאשר קבלת הלוואה בגובה כ-1.8 מיליון שיקל. יגרמן ודוד הסתירו מחברי הדירקטוריון שהשתתפו בישיבה, כי כבר חתמו בשם אוגדן על הסכם הלוואה ושכנעו אותם, כי ההלוואה הינה לטובת החברה.

לאור זאת, החליטו חברי הדירקטוריון לקבלה וליצור לצורך כך שיעבוד על נכסי החברה. כדי להחתים את מנהל אוגדן על הסכם ההלוואה החדש, מסר יגרמן לחתימתו הסכם מזויף שהיה שונה מההסכם שהועבר לאוגדן. בעקבות כך, חתם המנכ"ל על מספר עותקים, וביניהם על העותק האמיתי של ההסכם ששורבב להעתקים שהוגשו לחתימתו. לטענת התביעה, יגרמן ידע, כי ההסכם שמסר לחתימתו של המנכ"ל הינו מזויף.

התביעה טוענת, כי הנאשמים לא פעלו להחזרת ההלוואה וכתוצאה מכך פתח המלווה בהליכים משפטיים לגביית חובו. לחברת אוגדן מונה כונס נכסים זמני, ובהמשך מונה לה כונס נכסים קבוע והיא חדלה לפעול. לטענת התביעה, הנאשמים ידעו, כי אוגדן היתה במצב כלכלי קשה עם תזרים מזומנים שלילי ולא תוכל להחזיר את ההלוואה, וכי פעולותיהם פוגעות ביכולתה לקיים את התחייבויותיה