הילד שמכר קרח בנתניה הוא היום מנהל בכיר בחברה הלוהטת בעולם. כך הוא עשה זאת

ילדות ומשפחה: נולדתי בנתניה לאמא מזכירה ואבא נהג משאית. הייתי תלמיד טוב ואהבתי ללמוד. בכל פעם שחברים הלכו לים או לכדורגל, ועצרו מחוץ לבית שלי לקרוא לי, סימנתי להם להתקדם כי לא סיימתי שיעורים במתמטיקה. ידעתי שבבית שלי עובדים קשה כדי לתת לי הזדמנות להתפתח, ואני בעצמי עבדתי קשה מגיל 13, בין השאר בחנות צילום בנתניה, במפעל קרח ובחלוקת עיתונים.

● פורטפוליו | המנהלת שנוסעת בכל יום שעתיים לעבודה, תחת אש: "רצות מחשבות - מה יקרה אם ייפול עליי משהו"
● פורטפוליו | המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה
● פורטפוליו | מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

צבא ולימודים: לפני הצבא, למדתי בעתודה טכנולוגית והתגייסתי לשירות סדיר ביחידה שתפעלה את מערכת התקשורת הפנימית של חיל האוויר, הייתי אמון על כל מה שקשור להצפנה. בשירות הצבאי שלי עסקתי גם בפיתוח פרויקטים והנחיתי חיילים בתחומי החשמל והאלקטרוניקה. לאחר מכן עשיתי שני תארים במנהל עסקים, במכללת רופין ובאוניברסיטת בן גוריון.

קריירת הייטק: כמה ימים לאחר שהשתחררתי מהצבא מילואימניק מהיחידה שלי הציע שאתראיין למשרה שהתפנתה בדיגיטל אקוויפמנט, חברה שנרכשה בהמשך בידי קומפאק ו־HP. מאז אני בהייטק. אחרי כשנתיים שם עברתי לחברת ה־EDS IT, שם ניהלתי מערכות מידע של התעשייה הצבאית. אחר כך עברתי לנהל את הפעילות של הסטארט־אפ Aplettix, שפיתח פלטפורמה לביצוע עסקאות מאובטחות באמצעות כרטיסי אשראי באינטרנט. ניהלתי צוותי פיתוח בטורונטו בעבודה מול הבנק הגדול ביותר בקנדה. זה היה בית ספר מטורף לביזנס של הסטארט־אפים. נשארתי שם כשלוש שנים, עד שהחברה נסגרה.

תפקידי מפתח: בהמשך עברתי בעוד כמה מקומות משמעותיים. בסימנטק, שהייתה אחת מחברות התוכנה הגדולות, עבדתי כשנתיים. רציתי להתנסות בחברה גלובלית לא מעמדה של הנהלה בכירה, אלא יותר כ־One Man Show, שמרים פרויקטים חדשים מאפס.

לחברת התוכנה VMware, המפתחת תוכנות הדמיה, נכנסתי כמנהל עסקי אזורי. הובלתי שם את כל פעילות החברה בענן, וכשהתפנתה משרת המנכ"ל בישראל התפקיד הוצע לי ומוניתי. בארבע השנים הבאות הכפלתי את פעילות החברה, היא הייתה בעיצומה של צמיחה מהירה ומשמעותית ולא תכננתי בכלל לעבור למקום אחר. אבל אז, בתחילת 2017, הגיעה ההצעה מאנבידיה.

אנבידיה: לא היה טריוויאלי מבחינתי לעזוב את תפקיד המנכ"ל, אבל גם באנבידיה הציעו לי לבנות מאפס את הפעילות העסקית של החברה בישראל. זה היה עוד לפני רכישת מלאנוקס (אנבידיה רכשה את מלאנוקס ב־2019 בכמעט 7 מיליארד דולר - ד"א), ישבנו אז במשרדים משותפים.

אנבידיה ישראל: בשוק הישראלי פועלים סטארט־אפים, גופי אקדמיה וארגונים כמו בנקים ובתי חולים. התפקיד שלנו הוא ללוות אותם ולסייע להם להאיץ את המחקר, לתת להם כלים שיעזרו להם לקצר את הזמן עד למוצר הסופי. אני נפגש כל הזמן עם רופאים, בנקאים וסטארטאפיסטים.

החברה מעסיקה כ־4,000 עובדים, ומאז רכישת מלאנוקס היא צומחת בקצב מהיר. מרכז התקשורת כאן הוא השני בגודלו בעולם מבחינת החברה, כל התקשורת ואבטחת הסייבר מרוכזות בו. החברה ממשיכה להשקיע באקוסיסטם של ההייטק הישראלי והכריזה על השקת פרויקט מחשב־העל ISRAEL 1, אחד המחשבים החזקים בעולם שישמש אותנו למחקר ופיתוח.

הפוטנציאל המקומי: יש בארץ לא מעט חברות AI וכ־300 מרכזי פיתוח AI של חברות גלובליות גדולות. כולם מפתחים כאן את המוצרים העתידיים שלהם. אני לא מודאג ממצב ההייטק הישראלי, יש פה הרבה טאלנטים, אנשים חזקים וחכמים שרוצים שדברים פה יצליחו. גם אם יש תקופות קשות, יש פה הון אנושי ייחודי ורעב גדול להצלחה. זה לא ישתנה לעולם.

טירוף המניה: ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה העולמית, תמיד מייעץ לנו לשחק את המשחק ולא להתייחס לתוצאה, שכבר תסתדר מעצמה. זה מה שאנחנו עושים (מניית אנבידיה סגרה את 2016 ב־26.3 דולר, כיום היא משייטת בכ־900 דולר - ד"א). בסוף אנחנו חברה שמשנה היסטוריה. זו גאווה גדולה והרגשה מדהימה להיות חלק מהצוות המייסד של הפעילות העסקית של אנבידיה בישראל.

מבט לעתיד: ארצה להמשיך להעצים את הפעילות שלנו בישראל. ברמה האישית אנסה למצוא איזון בין דברים שכיף לי לעשות לבין דברים שאני צריך לעשות.