גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפד במלכוד: הריבית בארה"ב עלולה להחריב את הין היפני

מדיניות הריבית של הפד מייצאת את בעיותיה של ארה"ב ליפן, והין יורד למחיר שלא היה כמוהו זה 34 שנה ● יפן החלה לתמוך במטבע ובהיותה המחזיקה הזרה הגדולה ביותר של אג"ח אמריקאיות, היא עלולה לפנות למכירה מסיבית וללחוץ על הריבית בארה"ב עוד יותר כלפי מעלה ● הסחרור היפני מאיים על הכלכלות והשווקים הבינלאומיים

טוקיו, יפן / צילום: טלי בוגדנובסקי
טוקיו, יפן / צילום: טלי בוגדנובסקי

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת ביטל הממשל האמריקאי את הסכם ברטון-וודס, שהיה הבסיס של המערכת המוניטרית העולמית מאז מלחמת העולם השנייה. ההסכם קבע את שערי החליפין של מטבעות בין המדינות המפותחות, ולאחר ביטולו החלו מחירי המטבעות המובילים בעולם לנוע בחדות. עם התנודות הגיעו סכנות למסחר העולמי. נציגי הכלכלות המרכזיות דאז, ארה"ב, גרמניה, יפן, צרפת ובריטניה, החליטו להיפגש במלון פלאזה בניו יורק. בתום הכינוס בספטמבר 1985 חתמו נציגי ה -G5 על "הסכם פלאזה" (The Plaza Accord), שייצר מנגנון להחלשת הדולר האמריקאי אל מול המטבעות המובילים, ובראשם הין היפני והמארק הגרמני. כדי להשיג את התוצאה המיוחלת התחייבה כל אחת מחמש המדינות להתערב בשוקי המט"ח המקומיים באמצעות הבנק המרכזי, ולהביא לשינוי דרמטי בשער החליפין של מטבעותיהם בתוך שנתיים. התחייבו - ועשו. במהלך השנתיים הבאות נחתך שווי הדולר כמעט ב-50% ובהתאמה יוספו המטבעות האחרים. כך, למשל, המטבע היפני, הין, נחלש מכ-242 ין לדולר לפני ההסכם לכ-153 ין לדולר בסוף 1986.

מודי'ס בדוח על ישראל: הגירעון והחוב יהיו גבוהים מהצפוי. השלכות המלחמה על הכלכלה יימשכו שנים
בזכות ה-AI: קמטק מציגה תוצאות שיא בדוחותיה הרבעוניים 

אך מתברר שהתכנון הצליח מעבר למצופה. כך בתחילת 1987 התכנסו שוב שרי האוצר ונגידי הבנקים של מדינות ה-G6 (קנדה התווספה לרשימה) בארמון הלובר בפריז, והתחייבו על שורה של צעדים פיסקליים ומוניטריים שמטרתם לעצור את הקריסה בשער הדולר, ולהביא למסגרת עולמית יציבה יותר. לשם כך הוסכם על צעדים כמו קיצוץ הגירעון בתקציב (צרפת), הורדת ריבית (יפן) וקיצוצי מסים (גרמניה). ההסכמים סייעו מאוד למשק האמריקאי, אבל גררו את יפן לעידן חדש. בין תחילת 1986 ותחילת 1987 חתך הבנק המרכזי היפני את הריבית בחצי, והעמידה על 2.5%. התערבות הבנק המרכזי היפני, על פי הסכמי פלאזה ופריז, בשערי המטבע ובשערי הריבית, הצעידו את יפן אל עידן הכסף הזול. בן לילה כמעט נוצרה בועת אשראי כבירה, ובעקבותיה בועת נכסים ענקית. בין תחילת 1986 ושיא הבועה בסוף 1989 קפץ מדד המניות היפני, הניקיי, מכ-12,500 לכמעט 40,000.

מאות בנקים וחברות על הנשמה מלאכותית

שוק הנדל"ן לא פיגר מאחור. בין 1985 ל-1990 עלו מחירי הנדל"ן המסחרי בשש הערים הגדולות של יפן ביותר מ-300%, ומחירי הנדל"ן למגורים בלמעלה מ-180%. בשיא הבועה, הקרקעות ביפן הוערכו כשוות פי 4 משווי כל הקרקעות בארה"ב, ושווי הנדל"ן ברובע צ'יודה שבטוקיו, שבו נמצא המרכז השלטוני של יפן, עלה לבדו על שווי הנדל"ן של קנדה כולה. שטח הארמון הקיסרי במרכזו, כ-1.25 קמ"ר בלבד, הוערך כשווה יותר מכל הנדל"ן במדינת קליפורניה. בועה של ממש.

הבועה החזיקה מעמד עד סוף 1989, כאשר הניקיי הגיע לכמעט 39,000. באותה נקודה הבנק המרכזי של יפן העלה את הריבית בין הבנקים. הבועה התפוצצה, ושוק המניות היפני הגיב בהתרסקות. עד אוגוסט 1990 ירד המדד במחצית ועד שנת 1992 הוא איבד כמעט שני שלישים משיאו. בעקבות המדד הגיע קריסה רבתי בשוק הנדל"ן. מחירי המניות והנכסים צנחו, והבנקים ביפן נותרו ממונפים מאוד.

התפוצצות הבועה הביאה בעקבותיה משבר כלכלי מתמשך, ולמה שיכונה "העשור האבוד" של יפן. תקופה שבה מאות בנקים וחברות גדולות הפכו "זומבים", מתים-חיים רק בזכות הנשמה מלאכותית פיננסית ועיוותים חשבונאיים של מאזניהם, בהסכמת הרשויות ובעידודן.

החוב הממשלתי של יפן הוא הגבוה בעולם

מזה עשורים יפן סובלת מדפלציה מתמשכת. הסיבות לכך מגוונות, ובראשם התחלואים מאותם הימים - התפוצצות בועת אשראי בסוף המאה שעברה, העשור האבוד, וכן הזדקנות האוכלוסייה. האוכלוסייה היפנית היא המבוגרת בעולם, כשליש ממנה חצה את גיל 65, ולפיכך באופן טבעי הצריכה שלה פוחתת. לאחר משבר 2008 הצטרף הבנק המרכזי היפני לחבריו בעולם והוריד את הריבית לאפס. ירידה זו הביאה שוב לגידול באשראי, והפעם הממשלתי. בסוף 2023 עמד חובה של ממשלת יפן על כ-263% מהתל"ג - החוב הממשלתי הגבוה בעולם. כ-43% מהחוב הזה היה כסף שהדפיס הבנק המרכזי היפני ו"הלווה" לממשלה. בנוסף לחוב זה, חייב הסקטור הפרטי היפני סך השווה לכ-120% מהתל"ג. החוב של כל הסקטורים במשק היפני עמד בסוף 2023 על כ-380% מהתל"ג. לשם השוואה, סך כל חובות המשק האמריקאי לסוף השנה שעברה עמד על כ-310% מהתל"ג, 98.4 טריליון דולר. מהם היה חובה של הממשלה הפדרלית 124% מהתל"ג, כ-15% ממנו מוחזק על ידי הפדרל רזרב.

כל עוד הריבית בכל העולם עמדה פחות או יותר על אפס, יפן הייתה יכולה להמשיך גם היא במדיניות ריבית אפס ובהגדלת החוב. אך כשהפד נאלץ בשנת 2022, נוכח עליית האינפלציה, להעלות את הריבית - הלחץ על הין היפני החל להתגבר.

השילוש שנכנס לפעולה מוגברת ביפן

בתחילת שנות השישים של המאה שעברה הציגו הכלכלנים מרקוס פלמינג ורוברט מנדל קונספט המכונה "השילוש הבלתי אפשרי" או הטרילמה. המודל מציב שלוש נקודות למדינה: שליטה על שערי הריבית (קרי מדיניות מוניטרית עצמאית), שערי חליפין יציבים למטבע שלה, ותנועה חופשית של הון פנימה והחוצה מגבולותיה. ועוד קובע המודל, כי מדינה אינה יכולה להחזיק בשלוש אלה בעת ובעונה אחת.

בשעה ששערי הריבית בארה"ב החלו להמריא, אך נותרו נמוכים מאוד ביפן, הטרילמה נכנסה לפעולה. גופים פיננסיים ומשקיעים מקצועיים החלו לווים כסף בין יפני, בריבית אפסית, ממירים את המטבעות לדולרים ומשקיעים את הדולרים בארה"ב, שם הפיקדונות נשאו חיש מהר ריבית של ממש. מהלך כזה של נטילת אשראי בריבית נמוכה במטבע אחד, והשקעתו בשוק אחר המשלם ריבית גבוהה בהרבה, מכונה Curry Trade. ככל שפער הריביות בין הדולר והין גדל, התרחב היקף ה-curry trade ועמו גבר הלחץ על הין, שעה שסכומים גדלים והולכים הודפסו כאשראי בין יפני והומרו בשוקי המט"ח לדולרים. את האסטרטגיה הפשוטה הזו יכולים לבצע גופים פיננסיים או משקיעים גדולים, בסכומים כמעט אינסופיים. בפועל זוהי מכונה להדפסת רווחים.

כך למשל עמדה הריבית של הבנק המרכזי היפני לטווח קצר באוגוסט 2023 על מינוס 0.1%, וריבית הפריים ללווים לטווח קצר עמדה על כ-1.4%. בה בעת הריבית ששילם הפד על הפקדות הריפו (רכש חוזר) ללילה היתה 5.34% והריבית על תעודות פיקדון (CD) לשלושה חודשים הייתה מעל 5.8%. במילים אחרות, אם גוף פיננסי היה יכול למשל לקבל אשראי של 10 מיליארד דולר במטבע היפני, לקנות ביטוח לשער העתידי, ולהפקיד את האשראי בדולרים בריבית קצרת הטווח בארה"ב - הרי שהרווח ממספר לחיצות עכבר ונטולות כמעט כל סיכון בטרייד זה, היה כ-375 מיליון דולר. טרייד כזה היה משחרר לשוק המט"ח ביפן היצע של 10 מיליארד דולר בינים, המבקשים לרכוש דולרים. בשלב מסויים בשנה שחלפה ההחזר על curry trade היה רווחי יותר אפילו ממדד S&P 500. לא רק הסיכון בטרייד אפסי, גם הסיכוי שהבנק המרכזי היפני פתאום ישווה את הריבית לזו של הפד הוא קלוש. האינפלציה ביפן, חרף כל ההדפסות, נמוכה משמעותית מזו שבארה"ב, ובמשק הנתון בחובות בהיקף היפני, העלאת הריבית לרמה האמריקאית הייתה מקפיצה את הוצאות הממשלה על ריבית פי 7 בן לילה, לכדי כ-13% מהתל"ג, מה שהיה גם מקפיץ את הגירעון הממשלתי פי 2.5 לפחות.

כך פוחת הין ממחיר של 115 ין לדולר בתחילת 2022 אל מעל 150 באוקטובר של אותה השנה. פיחות של יותר מ-30% בפחות מתשעה חודשים. בספטמבר 2022 החל הבנק המרכזי היפני להתערב בשוקי המט"ח והזרים לשוק ביום אחד 20 מיליארד דולר, בניסיון לעצור את הידרדרות הין. בחודשיים הבאים הוא הוסיף עוד כמעט 60 מיליארד דולר של היצעי דולרים. ההגנה הצליחה לצנן מעט את המחיר, אך במחצית 2023 הפיחות המשיך במרץ. בחודש שעבר נשבר שיא והמחיר הגיע ל-160 ין לדולר, המחיר הנמוך מזה 34 שנה, פיחות של מעל 53% מתחילת 2021.

עד מתי תידרש התערבות של הבנק המרכזי

הין, המטבע השלישי הפופולרי בעולם, משמש למסחר עולמי וכמטבע רזרבה של מוסדות פיננסיים רבים. מצב שבו מטבע מרכזי של חברה ב-G7 מתנהג כאילו היה לירה טורקית אינו מבשר טובות כלל ועיקר, לכלכלה היפנית ולשווקים הפיננסיים הבינלאומיים כאחד. בתחילת מאי הגיעה הזרמה נוספת מהבנק המרכזי היפני, של כ-48 מיליארד דולר, ובמצב הדברים הנוכחי קשה לדעת עד מתי התערבות כזו תידרש. כמות הדולרים שבקופת הבנק המרכזי היפני והמאפשרת לו לתמוך בשער הין היא מוגבלת. אך מה שיש ליפנים הן הרבה איגרות חוב של ממשלת ארה"ב. היפנים הם המחזיקים הזרים הגדולים של איגרות חוב אמריקאיות, כ-1.15 טריליון דולר מהן. יפן עשויה להיאלץ להנזיל חלקים גדולים מחוב זה על מנת לגייס דולרים שיתמכו במטבע. הנזלה כזו תגדיל את היצע האגח האמריקאיות בשוק ותלחץ את מחירן מטה, קרי את התשואה-הריבית מעלה, דווקא בשעה שהממשלה הפדרלית צריכה לגייס סכומי שיא שיכסו את הגירעון השוטף (1.5-1.6 טריליון דולר) ועוד למחזר איגרות חוב המגיעות לפירעון (לפחות עוד 6 טריליון דולר). גם כך מחירי איגרות החוב האמריקאים חזרו לעלות נוכח כל הסימנים שהאינפלציה רחוקה מלהיות מאחורינו. האיגרות מונפקות או נסחרות עתה במחירים הנעים בין 4.5% ל-5.3%, תלוי בתקופות.

סיכון לשוק האג"ח ולמערכת הבנקאית

הפד עומד אפוא בפני צומת מסוכן. המשך הצמצום המוניטרי, קרי הותרת הריבית והצמצום הכמותי על כנם, מהווה מדיניות שמסכנת יציבות של מטבעות וכלכלות מובילות, בראשן יפן ואחריה, כנראה, קנדה. גישה כזאת גם גם מביאה ל"צמצום כמותי" יפני של אג"ח אמריקאיות, שיעלה עוד את הריבית בארה"ב.

מנגד, ניצבת החלופה של הקלת המדיניות המוניטרית, קרי הורדת ריבית והפסקת הצמצום הכמותי (מכירת אג"ח מהמלאי של הפד) ואולי גם התחלת הרחבת המאזן. זאת תוך נטילת סיכון כמעט ודאי כי האינפלציה באמריקה, שרחוקה מרגיעה, תרים ראש ביתר שאת - על כל הפגיעות המשתמעות לשוקי איגרות החוב ויציבות המערכת הבנקאית. על פני ו נראה כי כל הסימנים, כמו גם הערכת הסיכונים לטווח הקרוב, מצביעים שהפד יבחר באופציה השנייה.

עוד כתבות

חורפיש / צילום: איל יצהר

חיזבאללה שלף נשק חדש במתקפה על חורפיש. האם לצה״ל יש מענה?

חייל מילואים נהרג ושישה בני אדם נפצעו אתמול במתקפת כטב"מים של חיזבאללה בחורפיש, כאשר שני חימושים משוטטים פגעו באותה מטרה בהפרש של דקות - מבלי שהייתה התרעה ● מה גרם לכך, מה המענים שיש לישראל כרגע נגד הכטב"מים של חיזבאללה ואילו פתרונות היא עשויה להטמיע בקרוב? ● גלובס עושה סדר

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השינויים בשופרסל נמשכים: תיפרד ממשרד הפרסום גיתם

האחים אמיר ממשיכים בקיצוצים ובסבב הפרידות, ופעם – משרד הפרסום גיתם שליווה את הרשת במשך שלושה עשורים ● תקציב הפרסום של שופרסל, המוערך בעשרות מיליוני שקלים, צפוי להיחתך דרמטית

גיל אגמון, בעלי דלק רכב, איציק וייץ, מנכ''ל קרסו מוטורס, חיים דנון, מבעלי UMI / צילום: איל יצהר, אלעד גוטמן, שלומי יוסף

הנתונים נחשפים: כמה מרוויחות יבואניות הרכב הגדולות בכל עסקה?

הדוחות של שלוש יבואניות הרכב מלמדים על ירידה ניכרת ברווחיהן, בשל הריבית הגבוהה, כניסת מותגים סיניים זולים ומכירות לליסינג ● הרווח הממוצע ממכירת מכונית עמד על 19 אלף שקל - לעומת 35 אלף שקל בשנת השיא 2022 ● מכירות דגם הבנזין של צ'רי שכיכב אשתקד נפלו בחצי ● וגם: הרכב הצרפתי שהפתיע לטובה

פעילות כוחות צה''ל ברפיח / צילום: דובר צה''ל

"טקטיקה ששימשה בעיראק ובסוריה": צה"ל שולף נשק חדש במערכה ברפיח

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● ישראל משתמשת בנגמ"שי M113 ("זלדה") בתור כלים מופעלים מרחוק ● הנגמ"ש נושא מערכות נשק, בהן רקטות מדויקות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בנק אוף אמריקה מסמן את המניות ה"קטנות" המבטיחות שלו, 4 מהן ישראליות

בבנק האמריקאי לא מתלהבים לרוב מחברות טכנולוגיה קטנות ובינוניות, שמציגות ביצועי חסר לעומת הגדולות בענף וניצבות בפני לא מעט אתגרים ● אבל הם מזהים הזדמנויות בכמה מהן, עם נציגות בולטת לחברות אבטחת סייבר ובדיקות שבבים מישראל

הגזירות יגיעו בשנה הבאה, אבל את המס הסמוי כולנו משלמים כבר עכשיו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הגזירות כבר כאן: המס הסמוי שכולנו משלמים

השריפות הוכיחו שאי אפשר לבנות רק על חקלאות מקומית ● הניתוק של הפוליטיקאים שובר שיאים ● והמס שאנחנו משלמים כבר עכשיו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ספינות טילים מדגם 055 תוצרת סין / צילום: Reuters, Liu debin

ארבע שנים בלבד הספיקו למדינה הזו לייצר ספינות טילים חדשניות במיוחד

חברת אטיס מפתחת כטב"ם בעל יכולת המראה ונחיתה אנכית, המיועד לשאת משקל של עד 40 ק"ג ולשהות יותר מ־20 שעות באוויר ● ההשפעה הישראלית על תוכניות ההגנה האווירית של אירופה ● כיצד ניתוק הקשרים הדיפלומטיים של קולומביה עם ישראל משפיעים על התעשיות הביטחוניות ● ענקית התעופה איירבאס בשיתוף פעולה עם טורקיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משאית חשמלית של BYD / צילום: יח''צ

המשאיות החשמליות כבר פה, ודגמי הרכב החדשים שבדרך לישראל

ברבעון הקרוב, צפויות להיכנס לפלח המשאיות החשמליות מספר יצרניות מרכזיות מסין ומאירופה, שישווקו דגמים שלהן בישראל ● וגם: המותגים הסיניים ממשיכים לזרום לארץ, יחד עם דגמים חדשים שכבר הגיעו לשוק ● השבוע בענף הרכב

תור של אנשים בכניסה לפרלמנט האירופי ושלטים לקראת הבחירות / צילום: ap, Virginia Mayo

כך הבחירות באיחוד האירופי עשויות להשפיע על המדיניות שלו כלפי ישראל

מחר יחלו הבחירות לפרלמנט האירופי, אשר יקבעו את זהות 720 חברי הפרלמנט שייצגו את מדינות האיחוד במשך חמש השנים הבאות ● אילו מפלגות צפויות להתמודד ומה הסוגיות המרכזיות שיעמדו על סדר היום? ● גלובס עושה סדר

אייל פסו - בעלים ומנכ''ל גאוזי Gauzy / צילום: יח''צ

יצרנית הזכוכית החכמה מתל אביב שמתחילה להיסחר בנאסד"ק היום

חברת גאוזי הישראלית תתחיל להיסחר היום בנאסד"ק לפי שווי של 319 מיליון דולר ● החברה, שהוקמה בשנת 2009 על-ידי המנכ"ל אייל פסו ומנהל הטכנולוגיה הראשי אדריאן לופר, מפתחת טכנולוגיה שמאפשרת שליטה במעבר של אור דרך הזכוכית

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

סמוטריץ' נגד החשב הכללי: "איש הישר בעיניו יעשה"

שר האוצר סמוטריץ' תוקף את ההחלטה למשוך את החשב מטעם האוצר מרשתות החינוך החרדיות: "מישהו כאן התבלבל", כתב במכתב בוטה נגד החשב הכללי יהלי רוטנברג ●  "ככל שהנכם מבקשים לשנות את המדיניות הנהוגה אתם מוזמנים לנסות לשכנע אותי בכך, וככל שאשתכנע בכך אביא לממשלה החלטה אחרת", הוסיף

יחיא סינוואר, מנהיג חמאס בעזה / צילום: ap, Adel Hana

דיווח: סינוואר אמר למתווכות שחמאס לא מתכוון להתפרק מנשקו

דיווח בסעודיה: חמאס דחה את ההצעה הישראלית לעסקה • הדיון בקבינט המלחמה שתוכנן להיום בוטל • רס"ב זייד מזאריב נפל בקרב בדרום רצועת עזה • מת מפצעיו  סמ"ר (במיל') רפאל קאודרס שנפצע אתמול מנפילת הכטב"ם בחורפיש • פיר בחדר ילדים, מטענים בשקיות של אונר"א: חטיבת ביסל"ח השלימה את משימתה במרחב רפיח • עדכונים בולטים

אנבידיה. שברה את רף ה-3 טריליון דולר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מנורה ומגדל בראש: מיהם החוסכים שנהנים הכי הרבה מהזינוק במניית אנבידיה?

ענקית השבבים עקפה השבוע את אפל בשווי השוק, וגופי החיסכון הישראלים שרכשו את המניות רשמו עבור העמיתים והמבוטחים רווחי עתק • המחזיקים הבולטים: מנורה מבטחים ומגדל, שיחד עם החזקות עקיפות השיאו רווח של יותר מ-1.5 מיליארד כל אחת

קניות אונליין / אילוסטרציה: Shutterstock

רוב ענפי המשק רשמו עלייה במכירות בחודש מאי לעומת השנה הקודמת

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענפי המזון, בתי הקפה והמחשבים רשמו את העליות הגבוהות של החודש

דן אילוז, הליכוד / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

האם הרשות הפלסטינית משלמת משכורות למחבלי הנוח'בה?

הרשות הפלסטינית מעוניינת לשלם משכורות למחבלי ה־7 באוקטובר, אבל הכסף עוד לא עבר ● המשרוקית של גלובס

עסקים סגורים ברמת גן, בעקבות המלחמה / צילום: טלי בוגדנובסקי

המלחמה נגמרה? רשות המסים דורשת מעסקים להחזיר מענקים

בשלב זה, המדיניות של רשות המסים היא ליידע את העסקים שקיבלו מענקים עודפים, מבלי לאכוף את ההחזרים באופן מיידי ● למרות הבדיקות הנרחבות של הרשות לפני מתן המענק, עסקים עלולים להתבקש להחזיר את כולו את חלקו

קוטלר והמועמדים להחליפו: דלית רביב, ידין ענתבי, רם גב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, איורים: גיל ג'יבלי, צילום: איל ציהר

המנהלת שצמחה בבנק, סמנכ"ל הכספים והרגולטור לשעבר: מי ינהל את הפועלים?

רשימת המועמדים לתפקיד מנכ"ל בנק הפועלים הבא נסגרה ● תשומת הלב מופנית לשלושה בכירים מבפנים: ידין ענתבי בסיבוב השני שלו, רם גב שהובא ע"י קוטלר מישראכרט ודלית רביב שמכירה את המערכת לעומק ● וגם: הסיכויים שימונה מועמד חיצוני

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפצה חברה ב-80 אלף שקל, לאחר שהטילה עיקול "בטעות"

בית משפט השלום קבע כי "מצופה מרשות המסים לבדוק ביסודיות טענה לטעות בעיקול, מתוך הבנה שהטלת עיקול בסכום כה גבוה עלולה לגרום להפצת שמועות בקהילה העסקית, עד כדי תחילת תהליך של כדור שלג מתגלגל ומתעצם שעלול לגרום לקריסה כלכלית"

ד''ר שרון זיו ביימן / צילום: המכללה האקדמית תל אביב יפו

איך מסייעים לבני משפחה של חטופים להתמודד עם הקושי הנפשי

מכון מפרשים של האקדמית ת"א־יפו מקים את מרכז "נמל מבטחים", שיכשיר אנשי מקצוע לטיפול במשפחות חטופים, בחוזרים מהשבי ובבני משפחתם ● המטרה: התמודדות יעילה עם הטראומה ● ישראל מתגייסת

מדי גרמניה וצרפת ליורו 2024 / צילום: יח''צ אדידס ונייק

לקראת יורו 2024: בתחרות בין מותגי הספורט, נייקי מנצחת

המותג האמריקאי נייקי מאמץ תשע נבחרות לאומיות שישתתפו בתחרות הכדורגל האירופית, בעוד המותג הגרמני אדידס מאמץ שש מהן ● החסויות לא רק מאפשרות חשיפה למיליארדי צופים בפרק זמן קצר, אלא גם מהוות מקדם הכנסות גבוה, כאשר מדי הנבחרות נמכרים תמורת החל מ־90 אירו