גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יפספסו את הריבאונד? מה חושבים בשוק על הצעד המפתיע של אלטשולר שחם

בעקבות חשיפת גלובס על המהלך שמוביל בית ההשקעות הגדול בישראל, בדקנו מה עושים בגופים המתחרים ● אלה, מתברר, עדיין מזהים הזדמנויות ותמחור נוח בשוק המקומי, למרות הקונצנזוס בקרב בתי ההשקעות שרוב התיק מופנה לחו"ל ● איפה שיעור החשיפה הגבוה למניות ישראליות ואילו גופים עשויים לשנות אסטרטגיה?

גלעד אלטשולר ומנכלי בתי ההשקעות מנורה מבטחים, כלל, מיטב, מור והראל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, נטי לוי, כדיה לוי, רמי זרנגר, טל שחר
גלעד אלטשולר ומנכלי בתי ההשקעות מנורה מבטחים, כלל, מיטב, מור והראל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, נטי לוי, כדיה לוי, רמי זרנגר, טל שחר

הפרסום בגלובס ביום שלישי האחרון, שלפיו בית ההשקעות אלטשולר שחם  מתכוון להפחית את החשיפה שלו למניות בישראל מ-20% ל-10%, כלומר להגיע לחשיפה של 90% למניות מעבר לים, עוררה גלים בשוק ההון הישראלי. בגופים מוסדיים מתחרים לא בטוח שהופתעו מהכיוון שאליו פונה בית ההשקעות הגדול בתחום הגמל, אלא בעיקר מהתזמון. הם לא רצו להתייחס לאסטרטגיה של אלטשולר שחם אלא לאסטרטגיה של כל אחד מהם, ונראה כי כחוט השני עוברת הסכמה שבתנאים הנוכחיים, בשוק הישראלי עדיין קיימות הזדמנויות והתמחור נוח יותר מאשר בחו"ל ובעיקר מאשר בשוק האמריקאי.

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים 
היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה 

"באוקטובר האחרון לצערנו כל הסיכונים התממשו והשוק בישראל, שגם כך היה חבוט (בעקבות המהפכה המשפטית, ר' ו'), חטף מכה כואבת נוספת", מסביר ערן קלינסקי, סמנכ"ל השקעות במור גמל ופנסיה. "הבנו שהרבה מהדברים השליליים כבר מגולמים בשוק, והתמחור היה מאוד נוח, בטח בהשוואה לעולם, אז התחלנו להגדיל חשיפה לישראל במחירים מאוד אטרקטיביים. גם היום, לאחר שהשוק בישראל תיקן את עצמו, הפערים בתמחור עדיין גדולים. נכון, יש פה עדיין אי-ודאות, שאגב יכולה ללכת לכיוון רע אבל גם לכיוון מאוד טוב, אבל המכפילים בארה"ב גבוהים, גם אבסולוטית וגם ביחס להיסטוריה. כך שאם אם אני מקטין חשיפה לישראל ומוכר מניות בישראל, אני מוכר משהו זול וקונה משהו יקר, והשאלה היא אם נכון לעשות את השינוי הזה היום".

אם נחזור לאלטשולר שחם, בבית ההשקעות כבר החלו בהקטנת החשיפה לישראל, בטענה לסיכונים גיאופוליטיים ולחוסר סחירות ונזילות בבורסה בתל אביב. הם מכרו בין היתר מניות של שני הבנקים הגדולים - לאומי  והפועלים , ירדו מתחת להחזקה של 5% והפסיקו להיות בעלי עניין בהם. "מה שהמוסדיים מחזיקים במשקל הגבוה ביותר ובנזילות והסחירות הגבוהים ביותר אלה מניות הבנקים. זו החשיפה לשוק המקומי ולכלכלה המקומית. מניות הבנקים הגדולים נסחרות ביחס שווי שוק להון של 0.8, במכפילים של 6.5, כלומר הבנקים מאוד זולים ויודעים לייצר 15% תשואה להון. כך שאם אתה משקיע בהם אתה אמור להכפיל תוך 4-5 שנים את ההון שלך, בסיכון נמוך. זה מתמטי", מוסיף קלינסקי.

גם גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי של מיטב, אומר דברים דומים. "אנו לא חושבים ששווה לממש נכסים בשוק הישראלי כרגע, אלא להיפך. אני מעריך שברגע שתתקבל החלטה של הפסקת אש לדוגמה, השוק המקומי יעשה ריבאונד והשלמה של פערים אל מול השווקים בחו"ל. כשזה יקרה נשקול את המשך דרכנו, אבל כרגע, בתמחורים הנוכחיים, כשהבנקים נסחרים ב-0.8 על ההון, והריבית לא הולכת לרדת בצורה חדה, אנחנו בהחלט אוהבים את המניות שלהם.

"גם סקטורים אחרים מתומחרים נוח בהשוואה עולמית, אבל הכול תלוי לאן ישראל הולכת. בסוף 2022 ותחילת 2023 הורדנו חשיפה לישראל, אך לאחר פרוץ המלחמה, כפי שקורה בכל פעם שיש ירידות בישראל בגלל אירועים גיאופוליטיים, אנחנו מנצלים הזדמנויות להגדיל חשיפה. אך אנו לא רואים עצמנו מגיעים לחשיפה של 60%־40% או 50%־50%".

אורן מונטל, מנהל תחום השקעות כספי עמיתים במנורה מבטחים, מציין ארבע רגליים שבחברה מאמינים כי יכולות לדחוף את השוק הישראלי קדימה. "בישראל מה שיקבע הן ההתרחשויות הביטחוניות בעזה ובצפון. צריך לומר שהחל מנובמבר השוק הישראל עלה יחסית בצורה חזקה והמחירים גבוהים יותר מאשר באוקטובר, כשמדד הנדל"ן עלה לדוגמה ב-33%. כשמסתכלים לטווחים יותר ארוכים, המגמות ארוכות-הטווח לא השתנו, וזה בעיקר נובע מהמגמות הדמוגרפיות החיוביות שישפיעו בעתיד היותר רחוק על נדל"ן למגורים והשקעה בתשתיות.

"אם מחברים את המגמה ארוכת-הטווח בנדל"ן למגורים עם המחסור בפועלים ובעיית המחסור בחומרי גלם בשל החרם הטורקי, זה יכביד עוד יותר על צד ההיצע, ויוסיף עוד למגמות הארוכות שהן בלאו הכי חיוביות לענף. לצד סקטור הנדל"ן והתשתיות, גם התעשיות הביטחוניות הרוויחו וירוויחו מהגידול בצרכים הביטחוניים ובתקציבי הביטחון, וגם ההייטק הישראלי עדיין חזק. אלה ארבע הרגליים החזקות של המשק".

ברק בנסקי, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת ההשקעות של כלל ביטוח ופיננסים, מציין כי החברה שמרה על פרופורציות ההשקעה כפי שהיו טרם המלחמה, ולא עשתה שינויים משמעותיים. "קשה להשוות את ת"א-125 ל-S&P 500 ולומר שהוא עשה פחות טוב, ולכן הוא יותר זול. זו ראייה פשטנית ולא נכונה, אבל אם בכל זאת רוצים להשוות את ביצועי השוק המקומי ל-S&P 500, אפשר לבדוק מה הייתה אמורה להיות תשואת השוק המקומי אם כל סקטור בשוק היה עושה את התשואה שעשה אותו סקטור בארה"ב. מבדיקה כזו ניתן לראות שהשוק המקומי רשם מתחילת 2023 תשואת-חסר משמעותית של כ-18%, וברור שביצועי החסר נבעו בעיקר מהמצב הגיאופוליטי והביטחוני בישראל", הוא אומר.

השפעתן של המניות הדואליות

מבדיקת גלובס עולה כי בעוד שאלטשולר שחם נמצא בחשיפה של 20% למניות בישראל ו-80% לחו"ל, הגופים המוסדיים הגדולים - מגדל, מנורה מבטחים, מיטב ומור נמצאים בחלוקה של 30% מניות בישראל לעומת 70% בחו"ל. הראל וכלל נחשבות כמשקיעות גדולות קצת יותר מבחינת שיעור החשיפה לבורסה המקומית, שעומד על 35%.

 

עם זאת, חשוב להדגיש כי בכל הגופים הללו, בניגוד לאלטשולר שחם, החשיפה כוללת החזקה בבורסה בתל אביב במניות דואליות, דוגמת טבע , נייס , נובה  וקמטק . אם מנטרלים את ההחזקות במניות אלה (שמחירן נקבע ברובו מחוץ לבורסה בישראל ורוב המחזיקים בהן אינם ישראלים), שמגיעות בחלק מהגופים גם לכ-10% מתיק המניות, החשיפה לישראל יורדת משמעותית, ומתקרבת לכיוון זו של אלטשולר שחם, גם אם היא לא מגיעה לשם לחלוטין.

גוף גדול שדומה לאלטשולר שחם בחשיפה הנוכחית שלו הוא ילין לפידות, עם כ-80% חשיפה למניות בחו"ל, למרות שיש לציין כי לילין לפידות אין קרן פנסיה, מוצר חיסכון לטווח ארוך שבהתאם לבחירת רוב החוסכים סולידי יותר מאשר קרנות השתלמות וקופות גמל.

יתכנסו לחשיפה הנוכחית של אלטשולר שחם

ברוב הגופים שעימם שוחחנו מסבירים כי השוק ימשיך להגדיל חשיפה לחו"ל בשנים הקרובות, אך הוא צפוי להתיישר לשיעורי החשיפה שבהם נמצא אלטשולר שחם כיום, 20%-80%, לטובת חו"ל, ולא לחלוקה שאליה שואפים באלטשולר שחם להגיע.

"זה לא יקרה בזבנג וגמרנו, תוך כדי תקופות קשות כמו שעוברות על ישראל, אבל בתקופות שבהן תהיה רגיעה אני כן מעריך שלאחר שהמחירים יגלמו ריבאונד מסוים אל מול החלק החו"לי, נחזור - כמו שהיינו בסוף 2022 ובתחילת 2023 - לחשיפה של 75%-25% לטובת חו"ל, ואולי אפילו מעבר לזה", אומר מני. "שוק החיסכון ארוך-הטווח צובר נכסים, השוק המקומי קטן, ולכן לטווחים יותר ארוכים אין לי ספק שהשיעור של חו"ל רק ילך ויגדל לאורך הזמן. שוק חו"ל הרבה יותר מפוזר ונזיל, ולכן רואים את המגמה הזו ממשיכה. אבל שוב, לא עכשיו, בנקודה הספציפית שבה אנו נמצאים".

בנסקי מכלל מוסיף, כי "בראייה ארוכה ברור שהמשקל של ישראל בתיק המניות יקטן, אם נרצה או לא. בהחלט יש מקום לדיון מה המשקל הנכון של חשיפה לשוק המקומי בטווח הארוך, אבל אנחנו חושבים שבטיימינג הנוכחי ובחוסר הוודאות המאפיין את השוק, לא צריך לעשות שינוי אקטיבי משמעותי לאור התמחור של השוק".

מה צריך לקרות כדי שתגדילו חשיפה לישראל?
בנסקי: "כרגע השוק פה אטרקטיבי, אבל צריך להסיר כל מיני מכשולים כדי שיהיה יותר קל לגופים מוסדיים לפעול בשוק המקומי - אם זה הבורסה, הפיקוח על הבנקים או רשות ני"ע. אם רוצים שהגופים המוסדיים יהיו דומיננטיים במשק המקומי או בבורסה המקומית, צריך להסיר חסמים שקבעו בעבר, ולא בטוח שיש בהם הרבה היגיון בהסתכלות מחודשת. למשל, המגבלה על החזקה בבנקים של 7.5% שנקבעה ב-2016 אחרי שהמגבלה הועלתה מ-5%. מאז נכסי הפנסיה יותר מהוכפלו, ולדעתנו יש מקום להקל על השקעות הגופים המוסדיים, כאשר מדובר בהשקעות מכספי העמיתים".

קלינסקי ממור לא מתייחס לעתיד, אך מציין כי כיום החזקה של 30% בישראל ו-70% בחו"ל "עושה שכל", בעיקר בהתחשב "בפיזור סיכונים וניהולם, ובהתחשב בתמחור וביתרון היחסי בהשקעות מקומיות".

"למוסדיים הישראליים יש יתרון מאוד גדול שנקרא הום ביאס (הטיית ביתיות). אנחנו מכירים את החברות, את השוק, את הרגולציה, את המנכ"לים, עושים איתם שיחות ומקיימים פגישות שוטפות. יש לנו היכרות עם החתמים, כל העסקאות הגדולות עוברות אצלנו ואם אתה גדול, העסקאות מגיעות אליך ראשון. אתה יכול לעשות עסקאות אוף מרקט ואפילו מתחת למחירי השוק, כך שאנחנו יודעים לייצר תשואות עודפות בעזרת הדברים האלה. בחו"ל אין לנו את זה. כך שהחלוקה של 30%-70% הגיונית, ולשבת היום על 20%, שלא לדבר על 10% בישראל, זה נראה לי קיצוני", הוא אומר.

ההערכה: סוכני הביטוח לא יושפעו

לפי שעה נראה כי ההחלטה של אלטשולר שחם להקטין חשיפה לישראל לא צפויה להשפיע על סוכני הביטוח, הצלע העיקרית במשולש שמניע את הכסף בין חברות החיסכון ארוך-הטווח (יותר מהלקוחות ומהחברות המנהלות עצמן). זאת, לפחות כל עוד לא תהיה לכך השפעה שלילית על התשואות. ההחלטה יכולה לשפר את הבחירה בהם על ידי זרוע ההפצה, אם ההתמקדות בארה"ב תביא לשיפור התשואות.

לדברי גורם בכיר מבין הסוכנים, מה שיגרום לאלטשולר שחם להפסיק לאבד כספים למתחרים - יותר מ-2 מיליארד שקל נכסי גמל בכל אחד משלושת החודשים הראשונים של השנה - הוא התמדה בהצטיינות בתשואות. "אם הסוכנים ירגישו שהתשואה משתפרת, גם הפדיונות ייעצרו, והם יעבור לגיוסים. זה מומנטום, כמו ריבית דריבית. כשהם יצטיינו גם במבט על שנה, ויראו שהם עולים על גל, הם יעצרו את הפדיונות. אין שום סיבה אחרת חוץ מהקורלציה ועוצמת הקורלציה. זה גוף מקצוען שאנחנו חושבים שהוא יחזור לקדמת הבמה", אמר. בכיר נוסף בעולם ההפצה תומך גם הוא בכך שמדובר בעיקר בנושא התשואות, ומאחר שהסוכנים עוד לא הפנימו את השיפור, לוקח זמן עד שהמומנט משתנה.

עוד כתבות

הפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת גנט בבלגיה / צילום: Reuters, JAMES ARTHUR GEKIERE

על רקע החשש מחרם: האקדמיה למדעים קוראת "להבטיח את עתיד המחקר הישראלי"

מכתב האקדמיה לממשלה מתייחס לקריאות האנטישמיות ולחרמות המדעיים באוניברסיטאות באירופה ובארה"ב, שכרגע אינם רשמיים אך עלולים להפוך לרשמיים כדי לפייס את הסטודנטים המוחים ● האקדמיה קוראת לתקצוב מוגבר למדע הישראלי כתשובה לחרמות - וגם לשמירה על העצמאות שלו

אתר בנייה. ''יותר מ־90% מכוח האדם במקצועות 'הרטובים' היו בידי עובדים פלסטינים'' / צילום: Shutterstock

חומרים תוצרת הארץ ושימוש בטכנולוגיה: איך להוציא את ענף הבנייה לעצמאות

אירועי מלחמת "חרבות ברזל" הבהירו היטב עד כמה היה ענף הבנייה תלוי שנים בגורמים לא יציבים ● האתגר העצום שאיתו הוא מתמודד עשוי לסייע בשינוי החשיבה: "המדינה צריכה להיות עצמאית גם בבנייה"

עו''ד ד''ר גיל-עד נועם במהלך הדיון / צילום: Reuters, Yves Herman

ישראל לבית הדין בהאג: משמעות עצירת המלחמה - 132 חטופים ירקבו במנהרות חמאס

אחרי שבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג קיים דיון בבקשה שהגישה דרום אפריקה להוציא צווים להפסקת המלחמה, המשלחת הישראלית השיבה על טענותיה ● המשנה ליועמ"שית למשפט בינלאומי, עו"ד ד"ר גיל-עד נועם, העומד בראש המשלחת: "לקרוא למשהו 'רצח עם' שוב ושוב, לא הופך את זה לרצח עם" ● במהלך הדיון נקראו קריאות ביניים והדיון הופסק למספר שניות

נשיא מצרים א סיסי וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו / צילומים: AP, Shutterstock, מארק ישראל סלם (ג'רוזלם פוסט)

קהיר מאיימת על ירושלים, בזמן שהיא זקוקה לגז הישראלי יותר מאי פעם

בעקבות תמרון צה"ל במרחב רפיח בוחנים המצרים מחדש את היחסים עם ישראל, אלא שנראה שבפן האנרגטי, האפשרויות של מצרים מוגבלות ● ישראל אמנם צריכה את צינורות ההולכה המצריים, אבל גם השכנה ממערב זקוקה לנו, נוכח צפי למחסור חמור בגז בקיץ

כוחות איחוד והצלה בזירת תאונה. ''לרענן את מערך הבטיחות בתאגידים'' / צילום: חילוץ והצלה

כך תשפיע הרפורמה בתקנות הבנייה על האחריות לתאונות בענף

הרפורמה מבקשת לשנות את מדרג בעלי התפקידים באתרי הבנייה, כך שתוטל לראשונה אחריות ישירה בדין לבטיחות באתרים על שורת בעלי תפקידים נוספים

נמל קרטחנה, ספרד / צילום: Shutterstock, Aleksei Kazachok

ספרד מנעה מאונייה שהובילה חומר נפץ לישראל לעגון אצלה

ספינת המטען הכללי מריאן דניקה, ששטה עם דגל דנמרק, יצאה מהודו ב־8 באפריל, תוך שלפי עיתון "אל פאיס" הספרדי - היא נשאה 27 טונות חומר נפץ ● לפי שר התחבורה הספרדי, האוניה פנתה בבקשה לעגינה בקרטאחנה ב־21 במאי וסורבה

פרויקט נופי אילן באבו גוש / צילום: viewpoint

השכונה החדשה באבו גוש: בכמה נמכר פנטהאוז עם שישה חדרים?

בפרויקט מגורים שנבנה בשכונה המערבית החדשה באבו גוש נמכר פנטהאוז בן 6 חדרים בשטח 174 מ"ר ב־3.8 מיליון שקל ● בשנים האחרונות חלה עלייה בהתחלות הבנייה ביישוב המדורג באשכול 3 מתוך 10 בדירוג החברתי כלכלי של הלמ"ס • הרוכשת היא תושבת פסגת זאב

טיילור סוויפט. השפעה של 330 מיליון דולר על ה־NFL / צילום: ap, Lewis Joly

השיעור הכלכלי שחברות המדיה יכולות ללמוד מטיילור סוויפט

שוק המדיה חווה האטה שתחייב את שלושת מנועי הצמיחה הגדולים שלו - רשתות חברתיות, חברות סטרימינג וחברות גיימינג - לשנות אסטרטגיה ולשתף פעולה ביניהם, כך עולה מדוח חדש של פירמת הייעוץ דלויט ● הסיפור של סוויפט ובן הזוג כוכב ה־NFL מוכיח עד כמה מהלך כזה יכול להיות רווחי

גידול קקאו בשמורה בניגריה. הבצורת הקשה זה 20 שנה / צילום: Associated Press, Sunday Alamba

לשלם הון או להסתפק בתחליף זול? העתיד המריר של תעשיית השוקולד

גל התייקרויות הקקאו, על רקע היבול העגום במערב אפריקה, אולי התחלף בירידות חריפות - אך המחסור צפוי להימשך, והמומחים לא מעריכים שהמחירים ישובו לקדמותם ● בינתיים יצרניות הממתקים הגדולות כבר מקטינות אריזות, משנות מתכונים ומשלבות יותר תוספות בחטיפים

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם רמי שביט / צילום: יונתן לוי, מנחם רייס

רמי שביט: "בדיעבד לא הייתי קונה את המשביר. אבל בסוף הפכתי את הטרגדיה לאסטרטגיה"

כשרמי שביט רכש את המשביר אחרי פשיטת רגל, הוא חשב שעשה את עסקת חייו - אלא שאז הוא הבין שמדובר ב"כאוס מוחלט" • נגד כל הסיכויים הוא הצליח לצאת מהבור, לייצב את החברה וגם להנפיק • כעת הוא מספר לערן גפן על התלאות בדרך, על חשבון הנפש שנשאר איתו ועל התוכניות לכבוש את אירופה עם המותג קנת קול

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה מעורבת בוול סטריט; נאסד"ק ו-S&P 500 סגרו שבוע רביעי רצוף בעליות

נאסד"ק ירד ב-0.1% ● הדאו ב-40,000 ובוול סטריט ג'ורנל מסבירים למה המדד הזה הוא "דינוזאור", או לפחות "פגום" ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול חולה בקורונה ●  מניות השבבים עלו השבוע ב-5% ● מיקרוסופט תציע את מעבדי AMD ללקוחות הענן שלה, במקום אלה של אנבידיה ● בבנק אוף אמריקה ממליצים על רובין הוד ● גיימסטופ פרסמה אזהרת רווח והודיעה על גיוס הון, צללה ב-20% ● רדיט ו-OpenAI הכריזו על שיתוף פעולה, רדיט זינקה ב-10% 

יחידת המודיעין של צה''ל וסימני השאלה / צילום: איל יצהר

התחקיר עוד לא הושלם, אבל המינויים כבר מעוררים סערה: מה עובר על היחידה היוקרתית של חיל המודיעין

יחידת המודיעין מתמודדת עם לא מעט סימני שאלה שטרם זכו למענה מאז 7 באוקטובר ● בכירים לשעבר בצבא מתארים אותה כחבולה ומפולגת ברקע הכישלון המודיעיני הקשה והפרסומים על אודותיה בתקשורת הזרה ● בשלב זה, תחקיר רשמי ומלא טרם נערך ובכירי 8200 לא הודיעו על פרישתם בעקבות המחדל, אולם כבר כעת זהות יורשיהם מעוררת סערה חדשה בצמרת הצבא

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: חולצו גופותיהם של שני לוק, יצחק גלרנטר ועמית בוסקילה

הגופות חולצו במבצע מיוחד של צה"ל ושב"כ ברצועת עזה ● סמל בן אבישי, מנהריה, מפלוגת התקשוב של חטיבת הצנחנים, נפל בקרב בצפון רצועת עזה ● צה"ל מאשר - חוסל בכיר בארגון טרור בלבנון שעבד עם חמאס ● לוחם צה"ל נפצע קשה בהיתקלות עם מחבלים בצפון הרצועה ● בית הנבחרים של ארה"ב אישר חוק שימנע עצירת משלוחי נשק לישראל ● עדכונים בולטים

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

הנפת דגל ישראל על אדמת רפיח סימנה נקודת שבר ביחסים עם מצרים

היחסים בין ישראל לשותפה הביטחונית מצרים הגיעו לשפל תקדימי עם ההשתלטות על מעבר רפיח, צעד שבעיניים מצריות נתפס ככיבוש ● הנשיא אל־סיסי מנסה למצב את עצמו כמבוגר האחראי באזור, אך יש מחירים שהוא לא יכול לשלם

מערכות הגנה אוויריות בתרגיל פולני. ורשה חתמה על הסכמי רכש בעשרות מיליארדים / צילום: Reuters, Kacper Pempel

עם הסכמים בעשרות מיליארדים: המדינה שמתכננת להקים את הכוח הצבאי הגדול ביותר באירופה

פולין מתכננת להכפיל את מספר החיילים שלה והיא אף הזמינה את מדינות נאט"ו לאחסן נשק גרעיני בשטחה ● בנוסף לכך חתמה ורשה על הסכמי רכש צבאי בעשרות מיליארדי דולרים בשאיפה לבנות את הצבא הגדול באירופה ● צעדים אלו מסמנים את המתיחות באירופה מאז פלישת רוסיה לאוקראינה: "צריך להבין שהתחיל עידן חדש - העידן שלפני המלחמה"

ירון מורגנשטרן, מנכ''ל גלאסבוקס / צילום: יח''צ

אחרי הפסד של 60% למשקיעים: גלאסבוקס נמכרת בחצי מיליארד שקל

גלאסבוקס, הפועלת בתחום ניתוח נתונים באינטרנט, תימכר לקרן השקעות, זאת לאחר נפילה חדה במניה ולאחר שדחתה מספר פעמים את יעדי ההכנסות החוזרות שלה ופיטרה כ-20% מכוח-האדם ● בחברה שתהפוך לפרטית, בונים על תחום ה-AI כמנוע לעתיד

מטוס קרב F-15. ''עשרות אם לא יותר כלי חיל האוויר'' / צילום: דובר צה''ל

"התאמנו ליותר מזה": המתקפה האיראנית מעיניים של נווט קרב

כחלק מההכנות לאחד מרגעי השיא של חיל האוויר במלחמה, טייסי הקרב דימו תרחישים של מתקפה מאיראן באמצעות סימולטורים - כך מספר נווט הקרב רס"ן (מיל') א' שנטל חלק ביירוט ● "המאמן מאפשר לתרגל כמה גזרות, יום או לילה"

תצוגה מקדימה למכירת תיקי בירקין בלונדון. המחיר מגיע למאות אלפי דולרים / צילום: Reuters, Yui Mok

ההשקעה המפתיעה שזינקה יותר מזהב בעשור האחרון

מי חשב שלקוחות נובורישים יסכימו להוכיח שהם ראויים לרכוש תיק, לחכות ברשימה המתנה אינסופית ולשלם עשרות אלפי דולרים? אלא שזה לא תיק, זה בירקין, והוא עשוי להתגלות כהשקעה הכי משתלמת בשוק

מרכז הסחר המקוון של דואר ישראל / צילום: שחר פליישמן

משתיים תצא אחת: איזו קבוצה תרכוש את דואר ישראל

הבוקר צפויה הפתיחה הרשמית של מעטפות המכרז לרכישתו של דואר ישראל ● שתי הקבוצות שמתמודדות על רכישתו הן: קבוצת מילגם-הפניקס-ליימן שליסל מצד אחד, וקבוצת דלק ישראל-רמי לוי מהצד השני ● מי שתזכה תצטרך להיות בעלת כיסים עמוקים ובעיקר עם אורך-רוח של שנים עד שתראה פרי בעמלה 

 

דב קוטלר בכנס הפוטנציאל והתשואה של החברה הערבית בישראל / צילום: כדיה לוי

דב קוטלר מדבר לראשונה על הפרישה, בריחת גופים מממנים זרים והפוטנציאל של החברה הערבית

מנכ"ל בנק הפועלים הפורש השתתף בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס והתייחס למצב הכלכלי של ישראל ● "יחסית למלחמה אנחנו בהחלט במצב סביר, אבל השאלה היא התשקיף קדימה ואותי הוא מטריד", אמר דב קוטלר ● "יש לבנק 20 סניפים בחברה הערבית. אין ספק שבהרגלי הצריכה של עולם האשראי, יש הבדלים משמעותיים אבל יש גם התקדמות וצריך להשקיע גם בחינוך"