גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל
שאלות ותשובות | נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר  

1למה הצבאות של מדינות ערב כל כך לא יעילים?

"כשצוותי ההגנה האווירית הערבים סייעו להדוף את המתקפה של איראן על ישראל באפריל, הם זכו לשבחים רבים. ובכל זאת, מדינות ערב אינן זוכות בדרך כלל לשבחים על כושר הלחימה שלהן; לרבות יש מוניטין צבאי עלוב", נכתב אמש באקונומיסט, בכתבה שכותרתה "מדוע הצבאות של מדינות ערב כל כך לא יעילים"?

"הבעיה היא לא חוסר כסף או חומרה. ההוצאות הצבאיות המשולבות על פני שש מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ (בחריין, כווית, עומאן, קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות) בתוספת מצרים וירדן מגיעות לקצת יותר מ-120 מיליארד דולר בשנה (החברות האירופיות של נאט"ו הוציאו 380 מיליארד דולר ב-2023). יחד הם יכולים לגייס 944 אלף חיילים, 4,800 טנקים ו-1,000 מטוסי קרב. מצרים וירדן הן מהמקבלות הגדולות ביותר של סיוע צבאי אמריקאי, ומקבלות יחד כ-1.7 מיליארד דולר בשנה".

אך "הרבה מהמזומנים האלה מבוזבזים. חלקם ממנים ציוד מפואר כמו מטוסי קרב שאינם מתאימים לאיומים הא-סימטריים שהם מתמודדים איתם, טוען פול קולינס, נספח הגנה בריטי לשעבר בקהיר. רכישות נוצצות אלה משמשות בדרך כלל כדי להרשים ממשלות מערביות, מציע אנדריאס קריג מקינג'ס קולג' בלונדון. הרכישות של קטאר של מטוסי F-15, ראפאלס וטייפון נקנו כדי לזכות בחסד בוושינגטון, פריז ולונדון. בסעודיה, יותר ממחצית מההוצאות שלהם על נשק בעשור האחרון הלכו למטוסים. התמקדות רבה מדי בכוח האווירי עשויה לגרום  להזנחת חלקים אחרים של הצבא, כמו הצבא והצי. ואכן, עבור מדינות ששגשוגן תלוי בגישה לספנות מסחרית, רבות מקדישות תשומת לב מועטה להפליא לצי שלהם". צוין כי "במשך עשרות שנים, מדינות רבות ראו מעט סיבה להשקיע בהינתן הגנת הצי האמריקאי והבריטי".

אולם חשוב יותר, "צבאות ערב משקפים בדרך כלל את האופי האוטוריטרי של שליטיהם. תרגילי אימון לעתים קרובות מאוד מבויימים ולא דומים כמעט למציאות הקרב". בנוסף, "לצבאות ערב מתייחסים כאל שומרים פרטוריאנים. המשמר הלאומי המונה 130 אלף איש של ערב הסעודית הוא כוח ההגנה האישי של המשפחה השלטת".

עוד צוין כי "עבור מנהיגים ערבים רבים, הבטחת המחויבות של אמריקה לאזור היא בעדיפות גבוהה יותר מאשר יצירת גוש רב-צדדי. מעטים יחשבו להילחם במלחמה עם מדינה אחרת ללא גיבוי אמריקאי. מדינות המפרץ ממשיכות להסתמך במידה רבה על יכולות המודיעין, המעקב והסיור של אמריקה, מרכזי הפיקוד והשליטה שלה ופלטפורמות התדלוק שלה באזור".

מאמר מערכת מתוך האקונומיסט. לקריאת הכתבה המלאה. 

2דיווח: איראן מאמנת לוחמי חיזבאללה לבצע התקפות מל"טים על ישראל

לפי דיווח הטלגרף, "איראן מאמנת לוחמי חיזבאללה לבצע התקפות מל"טים על צפון ישראל בבסיס סודי ביותר שמתרחב במהירות", כך נכתב בעיתון אמש. מדובר במרכז גנגינין, שממוקם חמישה קילומטרים מהעיר הקדושה לאיראן קום. 

"מתקן הרחפנים באיראן שילש את גודלו מאז שהוקם ב-2006, למרות הסנקציות האמריקאיות מדצמבר 2013, על פי מסמכים מסווגים של משמרות המהפכה האסלאמית". נכתב כי מודיעין מגלה שחימאני הורה על ריכוז, חיזוק ופיתוח מהיר של פעילות ייצור כלי טיס בלתי מאוישים על ידי היצרנית הראשית של המשטר, חברת Qods Aviation Industry Company ב-2004. מה שפעם היה שדה תעופה קטן למטוסים קטנים לריסוס יבולים, הפך ממסלול של 500 מטר ב-2007 ל-1,000 מטר ב-2014 וב-2020 התרחב ל-1,500 מטר, מה שמאפשר לרחפנים גדולים יותר וארוכי טווח לתעופה, כמו אלה ששימשו במתקפה האווירית של איראן על ישראל בחודש שעבר".

צוין כי "המודיעין, שנערך על ידי רשת ארגון מוג'הדין העממי של איראן בתוך המדינה ממקורות שונים, כולל חלקים בתוך משמרות המהפכה, חושף כי מרכז גנגינין, שנותר סודי עד כה, מארח את מנהיגי הטרור באזור. קבוצות שזורעות כיום הרס ברחבי המזרח התיכון, ובעיקר, חיזבאללה הלבנוני. המרכז הוא גם מרכז להכשרת טייסי מל"טים. על פי דיווחים מתוך המשטר, טרוריסטים מאומנים בקבוצות קטנות של קומץ לוחמים".

בנוסף, "דאגלס בארי, עמית בכיר לתעופה וחלל צבאית במכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים, אמר כי אספקת מל"טים לחיזבאללה בלבנון ולחות'ים בתימן, מאפשרת לאיראן לבסס מרכז אמיתי לבדיקת עיצוב, פונקציונליות ודיוק הטילים שלהם". צוין כי "טהרן מעבירה את היכולות הללו בידי רשת השחקנים האזוריים שלה כדי שתוכל להשפיע על התנהגותם ולעשות שובבות ניכרת עבור חלק מיריבותיה האזוריות".

מתוך הטלגרף, מאת מלאני סוואן. לקריאת הכתבה המלאה. 

3סיפורה של ניצולת שואה מהדרום

"ליום השואה השנה משקל כבד מהרגיל עבור יהודים רבים ברחבי העולם", נכתב הבוקר באתר החדשות AP, שהביא את סיפורה של יהודית צמיר. "עבור צמיר, ניצולת שואה מגרמניה שעברה לישראל ב-1964, הזוועות של ה-7 באוקטובר הניעו אותה לציין את החג הקודר בעלייה לרגל שממנה נמנעה זה מכבר: היא תבקר באושוויץ, מחנה הריכוז הנאצי בפולין. צמיר, שקיבוצה מפלסים הדף את תוקפי חמאס ב-7 באוקטובר, תצטרף ל-55 ניצולי שואה נוספים מרחבי העולם וכ-10,000 נוספים המשתתפים במצעד החיים. האירוע משחזר את הצעדה של 3 הקילומטרים מאושוויץ לבירקנאו, שם נהרגו כמיליון יהודים על ידי גרמניה הנאצית".

"אני לא יודעת אם העולם יקשיב, אבל אפילו רק לי באופן אישי, זה חשוב", אמרה צמיר, שסירבה להזמנות בעבר לבקר באושוויץ. "לזכור שעדיין יש אנטישמיות בסביבה, ועדיין יש אנשים שיהרגו רק מסיבות דתיות'".

צמיר גדלה במנזר ואצל משפחות נוצריות. ב-1948, בהיותה בת 4 וחצי, "האנשים שהכירה כהוריה לקחו אותה לרחבה בברלין שם גילו לה שהם אינם הוריה ושהאישה שעומדת מולם היא אמה הביולוגית, שהסתירה את זהותה היהודית במהלך מלחמת העולם השנייה". עד אותו הרגע לא היה לצמיר מושג שהיא יהודייה. "16 שנים לאחר מכן, נסעה צמיר למפלסים באמצעות תוכנית חילופי סטודנטים. לאחר לימודיה חזרה למפלסים, התאהבה בעולה חדש מארגנטינה שהתגורר אף הוא בקיבוץ, נשארה שם וגידלה ארבעה ילדים". נכתב כי "ב-7 באוקטובר עמדה צמיר בפני האפשרות לאבד את ביתה פעם נוספת. למפלסים היה מזל רב יותר מקיבוצים רבים אחרים באזור, שבהם שרפו מחבלי חמאס בתים והשאירו שטחים רחבים של הרס. אך הקיבוץ היציב של צמיר לאחר ילדות מלאה תהפוכות וחוסר ודאות, כבר לא היה מקלט בטוח. צמיר סיפרה שה-7 באוקטובר העלה כל מיני זיכרונות מטראומה מילדותה. היא יכלה לתפקד במהלך היום, אבל כשהיא הלכה לישון חלומותיה התמלאו בדם ומוות ובשריפות, חזיונות שהזכירו לה את ההפצצות שהיא הייתה עדה לה בילדותה בגרמניה". עוד צוין כי "צמיר הוא אחד מכ-2,000 ניצולי שואה בישראל שנאלצו להתפנות מבתיהם עקב המלחמה בעזה, כך לפי משרד הרווחה והרווחה של ישראל".

מתוך  AP, מאת מלאני לידמן. לקריאת הכתבה המלאה. 

עוד כתבות

נשיא דרום אפריקה, סיריל ראמאפוסה. נתן בנאומו מקום מרכזי לפלסטינים / צילום: ap, Nardus Engelbrecht

מלחמת עזה מתערבבת בפוליטיקה פנימית באמריקה, אפריקה ואירופה לרעת ישראל

לחץ של שמאל פופוליסטי, לאומני ואנטי־מערבי גורר מספר גדל של ארצות אל מחנה אנטי־ישראלי רדיקלי ● בארה"ב, סיפורה של מדינת ג'ורג'יה מעיד כיצד הקרקע נשמטת ● מה לעשות? ייתכן שעדיף שלא להזכיר אבירים ספרדיים מן המאה ה־12, כפי שעשה שר החוץ כ"ץ

חבר המשלחת מצטלם ליד בית שרוף בקיבוץ ניר עוז / צילום: באדיבות משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות

משלחת מובילי דעה מדרום אפריקה הגיעה בשבוע שעבר למתחם הנובה. ואז נשמעה אזעקה

השבוע הגיעה לישראל משלחת ייחודית של מובילי דעה, הוגים, אנליסטים, כלכלנים וסופרים מדרום אפריקה שאינם יהודים ● המשתתפים ביקרו בעוטף, בצפון ובכיכר החטופים בתל אביב ● ישראל מתגייסת

נועם גרייף, מנכ''ל עמרם אברהם / צילום: ימית הרוניאן

מנכ"ל חברת הנדל"ן הכי חדשה בבורסה בטוח: אלה הערים הכי אטרקטיביות לרכישת דירה

רגע אחרי שעמרם אברהם הנפיקה בתל אביב, מנכ"ל החברה נועם גרייף מספר למה דווקא עכשיו זה הזמן הנכון להיכנס לבורסה, מדוע ימשיכו להשתתף במכרזי מחיר למשתכן ואיפה הכי כדאי לקנות דירה

מהנדס העיר ירושלים, יואל אבן / צילום: איל יצהר

"בשנים הקרובות נראה 8,000 היתרי בנייה בשנה בירושלים, ואפילו יותר"

עד 2019 ניתנו בירושלים בערך 2,500 היתרים בשנה. מהנדס העיר יואל אבן מספר על השינוי שמתחולל בעיר ועל קידום הבנייה: "אנחנו יושבים ליזמים על הראש" ● האזינו

גיל גרון, מנכ''ל Orca ואסף רפפורט, מנכ''ל Wiz / צילום: אורקה סקיוריטי, איל יצהר

התביעה לא תימחק: חדי-הקרן וויז ואורקה הולכים למשפט ב-2025

בתביעה שהוגשה ע"י חד-קרן הסייבר הישראלי אורקה סקיוריטי ביולי האחרון נכתב כי "וויז בנתה את העסק שלה על בסיס תוכנית עסקית פשוטה: להעתיק את אורקה" ● בית המשפט האמריקאי מחייב את וויז לספק מסמכים שהחברה טרם הסכימה לספק, אשר יחשפו את עיצוב המוצר של וויז שאורקה טוענת שהועתק ממנה

המרכז הלוגיסטי של שטראוס בשוהם / צילום: Shutterstock, Igal Vaisman

שטראוס: מחירי הקקאו והקפה זינקו, אבל הפעילות השוטפת לא נפגעה

חברת המזון רשמה נפילה חדה ברווח הנקי החשבונאי שהסתכם ב-51 מיליון שקל ברבעון הראשון בעיקר כתוצאה מעליית מחירי הסחורות ● דוחות החברה מציגים שתי תמונות עולם - חשבונאית וניהולית, שם דווקא חלה התאוששות במרבית המדדים לרבות ברווח הנקי לאחר שמכירות הממתקים של החברה עלו והיא לא נפגעה מהמלחמה או מהשיבושים בים האדום

הסופרת הסומלית שהצטרפה לאחים המוסלמים והיום נלחמת באסלאם הקיצוני בעולם

אייאן חירסי עלי גדלה במשפחה אדוקה בסומליה, עברה מילת נשים והתקרבה לאסלאם הפוליטי - עד שהפכה לפליטה בהולנד, שם הגיעה לכהן בפרלמנט ● הסופרת מבחינה בין הבעיה האסלאמיסטית באירופה לעומת אמריקה, ומדגישה: "אנחנו לא רוצים לחכות עד שמה שקרה ב־7 באוקטובר יקרה בשאר המערב"

מוצרי ליימן שליסל על מדפי סופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

לואקר, מנטוס וליפטון: ליימן שליסל מצטרפת לגל העלאות המחירים

חברת המזון ליימן שליסל הודיעה על התייקרות בשיעור ממוצע של 10% במגוון מוצרים, ביניהם הממתקים לואקר, מנטוס וטופיפי, כמו גם תה ליפטון ● רק בשבוע שעבר הודיעה אסם-נסטלה על העלאות מחירים בחלק ממוצריה בשיעור ממוצע של כ-2.2%

יו''ר המחנה הממלכתי בני גנץ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

גנץ הגיש הצעת החלטה להקמת ועדת חקירה ממלכתית למלחמת "חרבות ברזל"

יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, הגיש היום למזכירות הממשלה הצעת החלטה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי אסון ה-7 באוקטובר ● "הקמת ועדת חקירה ממלכתית תעביר מסר חשוב ומאחד לציבור הישראלי כי כלל מערכות השלטון והביטחון העומדים בראשן מחויבים בבחינה מעמיקה, אובייקטיבית ומקצועית"

אודאי בלדוטה, יוסי כרמיל / צילום: צילום מסך מיוטיוב, שי שבירו, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חברת התרופות הישראלית שנמחקת מהמסחר בניו יורק

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש • בעלי המניות של תרו אישרו את מיזוג החברה עם סאן, לקראת השלמתו הסופית ● סלברייט צללה לאחר הדוחות ● והאב הגישה בעיכוב את הדוח המורחב שלה לשנת 2023

מושב הבונים / צילום: שלומי יוסף

בכמה נמכרה קרקע של חצי דונם במושב היוקרתי מול הים?

מגרש של חצי דונם במושב הבונים נמכר ב־3.76 מיליון שקל, נמוך מההצעות במכרזים קודמים ● מדובר בקרקעות נדירות בחוף הכרמל, שמחלקן הגדול אף נשקף נוף לים, ולכן המכרז עורר רעש גדול

צילום: AP-Seth Wenig

המחקר שמצא: המוח שלנו מבין את שוק המניות הרבה יותר טוב משנדמה לנו

השקעה על פי תחושות בטן היא לרוב רעיון גרוע. אבל מחקר חדש שנערך בהולנד מצא כי פעילות לא מודעת של המוח האנושי יודעת לחזות את שוק המניות טוב יותר מכל מומחה כמעט ● כך אפשר ליישם את המסקנות גם בלי מכשיר MRI

אמיר ירון. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

זה מה שצפוי היום בהחלטת הריבית של בנק ישראל

האינפלציה הגואה לא מאפשרת לבנק ישראל להוריד את הריבית, אך כנגדה עומדת האטה בצמיחה ● הגירעון המאמיר ופרמיית הסיכון מהווים מכשול עבור מתווה ההקלות של הבנק ● מודי שפריר מבנק הפועלים: העתיד תלוי בתמונה הגאו-פוליטית

איתי שילוני / צילום: תמר מצפי

המומחה שבטוח: גל עזיבות המנכ"לים רומז שהידרדרות נוספת בדרך למשק

איתי שילוני, ד"ר לפסיכולוגיה ויועץ אסטרטגי לחברות הגדולות בישראל, לא מופתע מעשרות הבכירים שפרשו לאחרונה: "הם מעדיפים לצאת בשיא, ולא בתקופת צמצומים" ● כך השירות בצה"ל השפיע על המנהלים הישראלים - וגם על השפה העסקית של ההנהגה המקומית

מהפכת ביטוחי הבריאות הפרטיים / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

מהפכת ביטוחי הבריאות: כ-2 מיליון איש יעברו אוטומטית לביטוח זול יותר

רפורמת ביטוחי הבריאות תיכנס לתוקפה ביום שבת, כדי לצמצם כפל ביטוחים ולחזק את שירותי הרפואה הציבוריים ● בפועל, 1.8 מיליון מבוטחים יועברו אוטומטית לפוליסה שאומנם זולה יותר, אך גם פחות מקיפה ● מי שיתעקש לשמור על הכיסוי המורחב ישלם הרבה יותר ● וקופות החולים ייאלצו להתמודד עם גידול דרמטי בביקושים ● גלובס עושה סדר

לשכת התעסוקה בחולון / צילום: איל יצהר

המשק בתעסוקה מלאה, ענף הבנייה מסמן דאגה

שוק התעסוקה הראה כי המשק כמעט וחזר למצבו לפני המלחמה ● שיעור המוצאים לחל"ת והמגויסים למילואים מתמתן ● ענף הבנייה מצוי במחסור, וזה צריך להדאיג את כולנו

מהמנכ''לים שפרשו / צילומים: איל יצהר, שלומי יוסף, רמי זרנגר, יונתן בלום, יוסי זמיר, ענבל מרמרי, עידן גרוס, קרן בן ציון, גבע טלמור, שרפן לופו, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

53 מנכ"לים עזבו את תפקידם מאז החלה המלחמה. השאלה היא למה

קושי לגייס משקיעים, לחץ גובר והזדמנויות חיצוניות: בשמונה חודשי המלחמה 10% ממנכ"לי חברות בבורסה המקומית עזבו בזה אחר זה את תפקידם ● התופעה, שחוצה ענפי מסחר - החל מנדל"ן, דרך תעשייה ועד תחום הקנאביס - אפילו התפשטה לחברות ישראליות שנסחרות מעבר לים ● מדוע זה קורה דווקא עכשיו, ואיך אפשר להסביר את התופעה?

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת • בשווקים מניחים שבנק ישראל לא יוריד את הריבית היום ● מיטב: "רק ריסון הוצאות הממשלה יאפשר הורדת הריבית", וגם, "עלייה לא מבוקרת בגרעון גורמת לעלייה דרמתית בפרמיות הסיכון של האג"ח הממשלתיות בישראל" ● בצורת של שנה וחצי בשוק ההנפקות בתל אביב ● בנק אוף אמריקה: "ההיסטוריה מלמדת, מדד S&P 500 עשוי להגיע ל-5,800" ● בארה"ב ובבריטניה לא יתקיים היום מסחר • גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה

ארתור מנש, מנכ''ל Mistral AI / צילום: ap, Ludovic Marin

מתחרה בענקיות הטק: הכירו את הרוקסטאר החדש של שוק הבינה המלאכותית

ארתור מנש בן ה-31 הוא כוכב עולה בתחום ה-AI, ועומד בראשו של סטארט־אפ צרפתי קטן שהספיק לגייס מאות מיליוני דולרים, כמו גם תמיכה ממיקרוסופט - על אף שנוסד רק לפני כשנה ● כך הוא מתכנן להתחרות בענקיות הטכנולוגיה

איטליה תומכת בפלסטינים, גרמניה מסתבכת איתם

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: גרמניה מאבדת אחיזה במזרח התיכון, איטליה חוזרת להעביר כספים לאונר"א, ועוד סיפורים • כותרות העיתונים בעולם