שוק המשכנתאות בחודש מרץ חזר לרמות מלפני המלחמה

מנתוני בנק ישראל עולה כי בחודש מרץ נלקחו משכנאות בהיקף של 6.23 מיליארד שקל • היקף משכנתה ממוצעת שנלקחה במרץ הגיע ל-918 אלף שקל

שוק המשכנתאות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
שוק המשכנתאות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

יש מלחמה? כמות המשכנתאות שנלקחה בחודש שעבר (מרץ 2024) והיקפן חזרו לרמות שאפיינו את השוק הזה לפני פרוץ המלחמה - כך עולה מנתוני בנק ישראל. מהנתונים עולה כי היקפי המשכנתאות בהקפאה ממשיים לרדת, אך המשכנתאות בפיגורים מוסיפות להיות ברמה גבוהה יחסית לתקופה של לפני פרוץ המלחמה. 

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי
מבית שמש ועד צומת מורשה: הכירו את האקזיטים הנדל"ניים המפתיעים

6.23 מיליארד שקל ב-6,800 תיקים נלקחו בחודש שעבר כמשכנתאות. מדובר בהיקף ובכמות הגדולים ביותר מאז אוגוסט 2023, שמחזירים את רמות שוק המשכנתאות לחודשים מפני פרוץ המלחמה.

היקף משכנתה ממוצעת שנלקחה במרץ הגיע ל-918 אלף שקל; משכנתה ממוצעת שנלקחה על-ידי מי שרכשו דירה בשוק החופשי ואינם משקיעים הגיעה לרמה דומה; משכנתה שלקחו משקיעים הגיעה לרמה של 819 אלף שקל; ואילו רוכשי הדירות במסגרת תוכניות הדיור המסובסד (מחיר למשתכן, דירה במחיר מוזל ומחיר מטרה) לקחו משכנתה ממוצעת בהיקף של 1.03 מיליון שקל. בסך-הכול מדובר ברמות ממוצעות הנמוכות ביותר שניצפו בשנתיים האחרונות.

משקל המשכנתאות שלקחו רוכשי הדירות במחירים של 1.2-2 מיליון שקל מכלל המשכנתאות היה הגבוה ביותר והגיע ל-29%; רוכשי הדירות במחירים של 2-3 מיליון שקל לקחו 28% מהמשכנתאות בחודש מרץ; רוכשי הדירות במחירים של 3-5 מיליון שקל לקחו 23% מהמשכנתאות; רוכשי הדירות ב-5 מיליון שקל ומעלה לקחו 23% מהמשכנתאות; ואילו רוכשי דירות במחירים של עד 1.2 מיליון שקל לקחו 11% מהמשכנתאות. מדובר בהמשך מגמה ארוכת-טווח, לפיה משקל הדירות המוזלות מכלל המשכנתאות יורד והולך.

הפקטורים היחידים שמזכירים את ההשלכות הכלכליות הקשות של המלחמה על משקי הבית הן הלוואות בקיפאון ובפיגורים, אם כי גם שם יש שיפור קל: ההלוואות ב"גרייס" (המוקפאות) בחודש מרץ הגיעו ל-53 מיליארד שקל, לעומת שיא של 71 מיליארד שקל שנקבע בדצמבר 2023; המשכנתאות שמצויות בסטטוס של פיגור מעל 90 יום הגיעו בחודש שעבר לרמה של 3.2 מיליארד שקל, שדומה לחודשים האחרונים וגבוהה מזו של לפני המלחמה.

עם זאת, חשוב לציין כי מדובר בסך-הכול בחצי אחוז מכלל יתרת המשכנתאות של הציבור, כך שהמצב אינו מהווה סכנה למערכת הבנקאית.