ההיצע בירידה והביקוש צפוי לזנק: האם זה קץ הדשדוש במחיר הנחושת?

מתחת לרדאר של רוב המשקיעים, מחירה של מתכת הנחושת ממשיך לעלות באיטיות ובעקביות בחודשים האחרונים. מחיר המתכת הכתומה עלה ב-21% בחצי השנה האחרונה, ואנליסטים בשוק הסחורות חוזים עלייה של עוד 70% במחירה בשנתיים הקרובות. בבית ההשקעות אלטשולר שחם, שחגג השבוע חזרה לראש התשואות במסלולי החיסכון חודש מרץ, הסבירו בין השאר את התשואות הגבוהות בהשקעה בנחושת.

● במשך שנים הזהב הגן על המשקיעים מפני ירידות בבורסה. עכשיו המגמה השתנתה
● שוק האג"ח בארה"ב מצביע על כיוון אחד, המניות על אחר: מי יישבר קודם?

הנחושת לא נחשבת מפלט כמו הזהב. למתכת יש אינספור שימושים פרקטיים, כמו בנתיכי חשמל ובמוצרי חשמל ביתיים. גם המכוניות החשמליות מכילות הרבה יותר נחושת מאשר מכוניות הנעות באמצעות דלק. באופן מסורתי, המחיר והביקוש לנחושת לא עולה בהתאם לכלכלה העולמית או בחיפוש אחר מוצר שמשמש גידור לסיכון, אלא בעיקר בעקבות פרמטרים של ביקוש והיצע בשוק הסחורות.

מתכת ללא תחליף

לפי אנליסטים, האיזון הזה ישתנה בקרוב. שיבושים בכריית הנחושת עלולים להביא לירידה משמעותית בהיצע הנחושת, כשהמלאי העולמי עומד כיום על כ-300 מיליון טונות. בנק ההשקעות גולדמן זאקס צופה פיחות של חצי מיליון טונות ב-2024, לאחר שבתחילת השנה הודיעו שתי ענקיות כרייה, אחת בפנמה ואחת בארה"ב, שתפוקת הכרייה שלהן תרד בשנתיים הקרובות.

ד"ר האקאן קאיה, מנהל תיקים בכיר בחברת ניהול ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן, מסביר שמתקני הכרייה העולמיים סבלו ממחסור בהשקעות בשנים האחרונות. "לאחר מגיפת הקורונה, נראו החזרי תשואה נמוכים מאוד להיקף ההשקעה במתכת, אם כי מדובר במגמה שנמשכת כבר 20 שנה", הוא אומר לגלובס. סין, השלישית מבין כורות הנחושת הגדולות, השקיעה לדבריו במשך שנים בפיתוח מכרות, אולם המגמה נעצרה. "ניתן להבין זאת. איפה היית משקיע, במכרה נחושת שיחזיר את הכסף רק בעוד 30 שנה, או בחברת טכנולוגיה שהמשקיע מקבל את הכסף בתוך שנתיים?". בנוסף, גם משבר האקלים ותודעה והרגולציה נגד מזהמים פגעה בכרייה. "המדינות בעולם רוצות להפוך לירוקות יותר ונחושת היא מתכת שהליך הפקתה נחשב למזהם במיוחד".

אלא שמנגד, ההערכות הן כי הביקוש לנחושת רק יעלה. המעבר לאנרגיה ירוקה יותר, בין השאר כאמור במעבר לרכבים החשמליים, גורר עלייה בביקוש. ניתוח של סיטיבנק חוזה כי נראה "אטרקטיביות חזקה לנחושת". להערכת הבנק, הביקושים יעלו ב-4.2 מיליון טונות עד 2030. מדובר בעוד מחולל של תופעה חדשה יחסית הנקראת אינפלציה ירוקה - greenflation. המעבר לעולם ירוק יותר, שמזהם פחות את הסביבה, לא מגיע בלי עלויות. לדברי קאיה, המעבר של מדינות רבות לתשתיות חשמל מעלה את הצורך בנחושת. פרט לכך, הוא מדגיש, לנחושת אין מוצר תחליפי ולא ניתן להחליף אותה במתכת אחרת ועדיין לזכות באותם יתרונות. "במקום דלק רגיל אנחנו רואים מכוניות המונעות על ידי דלק תירס, אך את נתיכי הנחושת אי אפשר להחליף בניקל".

לא רק אנרגיה ירוקה גוררת ביקוש מוגבר, אלא גם הסביבה הגיאופוליטית העולמית: המכרות הגדולים ביותר נמצאים במדינות כמו פרו וצי'לה, כלומר בעיקר בדרום אמריקה. עם זאת, תהליך העיבוד של המתכת למוצר בר קיימא מתרחש בעיקר בסין. קאיה: "ארה"ב מנסה להימנע מלהסתמך על סין, מה שמתבטא גם בשרשראות האספקה הגלובליים. וכשמסתכלים על מוצרי בסיס, אני חושב שנחושת הולכת להיות אלמנט משמעותי ביותר".

אירוע סיני נוסף המשפיע על המחירים הוא התאגדות מעבדי נחושת בסין בחודש האחרון והחלטתם לחתוך בקצב ההפקה, מה שמוסיף נדבך נוסף של חוסר ודאות. במקביל, קבוצת אדני ההודית הכריזה לאחרונה על הקמת מתקן עיבוד לנחושת בהודו, מתחרה כלכלית של סין. המתקן צפוי לעלות 1.2 מיליארד דולר והוא יהיה מתקן עיבוד המתכת הגדול בעולם.

רחוק ממחירי הקורונה

בכל מקרה, מחירי הנחושת עדיין לא קרובים למחירי השיא, שעמדו בתחילת 2022 על כמעט 5 דולר לאונקיה, לאחר משבר שרשראות האספקה שאפיין את העולם בימי הקורונה, לעומת קצת יותר מ־4 דולר היום. עם זאת, קאיה מדגיש שאסור להסתכל על המחירים שהיו פעם: "המחירים שראינו בעבר עומדים להשתנות. הם היו רלוונטיים בתקופה של עולם גלובלי, ולא בעולם שיוצא ועובר תהליך של דה־גלובליזציה. לאור המתיחות העולמית, מדינות רבות ינסו לאגור מצבורים מהמתכת במטרה לשמור על האינטרסים שלהן, ולא להיות תלויות במדינות אחרות".

נראה שהשינוי כבר מתחיל. בסוף מרץ פרסמה סוכנות רויטרס שמנהלי קרנות השקעות רצו לקנות נחושת וכי הפעילות עלתה בשלוש בורסות שונות - בלונדון, בשיקגו ובשנחאי.