האם ישראל תחזור לייבא חלב? תלוי את מי שואלים ומתי

בתחילת החודש הבא ייכנס לתוקפו עדכון במחירי מוצרי החלב המפוקחים, שיעלו בשיעור של כ־4.5%. העלייה בוצעה כחלק מהמנגנון האוטומטי לעדכון מחירי חלב וביצים, ולפי ההסכם שנחתם בין המחלבות לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' לפני כשנה. אלא שכאן עולה השאלה האם כל המנגנון שקובע מכסים ומחירים מפוקחים הוא מיותר, וכיצד ייראה השוק אם התחרות תיפתח - כולל ביטול המכס על היבוא, מהלך שהוביל סמוטריץ' בקיץ האחרון, ושנראה כי נחל כישלון חרוץ. 

● החל מהחודש הבא: מחירי החלב בפיקוח עולים בכ-4.5%
● אחרי פסח: גלידות נסטלה ומעדני יחיעם יתייקרו בעד 9%

בזמנו הבטיח משרד האוצר כי כך ניתן יהיה למנוע מחסור בחלב וגם להקל על יוקר המחיה. אלא שההבטחות גוועו בקול ענות חלושה, אחרי שכמעט אף אחד לא הרים את הכפפה. שחקנים בשוק, שחלקם הביעו בעבר עניין ביבוא חלב נוזלי, מודים כי מדובר במהלך לא פשוט ובוודאי שלא משתלם. היחידים שייבאו עד כה חלב ניגר היו רמי לוי ויוחננוף. לוי, שייבא חלב מפולין, הצהיר אז כי היבוא יימשך רק כל עוד יהיה מחסור בארץ.

מחסור בינתיים אין, וגם לקראת חג הפסח לא צפוי להיות - הודות לרפתנים שעובדים תחת אש. "הענף הוכיח את עצמו, ולאורך כל המלחמה לא היה חסר ליטר חלב לאזרחים", אומר איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב. "כשהיה מחסור, ידענו להסביר אותו, וביקשנו סיוע - למשל תמיכה במחלבת רמת הגולן, שהתאוששה וחזרה להפעיל את שני קווי הייצור".

 איציק שניידר / צילום: נועם גיגר

במקביל, תנובה - שמחזיקה כ־80% מנתח קטגוריית החלב הניגר המפוקח - תשיק לאחר שבועות קו קרטוני חלב שביעי במחלבת רחובות, בהשקעה של כ־30 מיליון שקל.

נזכיר כי המכס על חלב ניגר עומד על 40%. אם ביטולו היה משתלם, היינו רואים לא מעט שחקנים שמסתערים על התחום - אבל לא כך קרה. "התרעתי מראש שזה יהיה תעלול יחצני של רשתות השיווק, ושהצרכן לא ירוויח מזה", אומר שניידר. "הדרך הנכונה להתמודד עם המחסור שהיה בזמנו בחלב בקרטון היא לחזק את התעשייה ואת הייצור המקומי, כי לא באמת ניתן לייבא חלב מחו"ל. וזה הוכיח את עצמו".

6 מיליון קרטונים בשבוע

בישראל נצרכים 6 מיליון קרטוני חלב מדי שבוע. "זו כמות עצומה ונפח גדול מאוד, וצריך לזכור שמדובר במוצר עם חיי מדף קצרים יחסית, ואופרטיבית לא ניתן לייבא אותו לאורך זמן ולדאוג לרציפות אספקה", אומר שניידר. "כל מי שמכר סיפור כזה לציבור, מכר חלום שלא ניתן להגשים. גם רמי לוי ייבא ארבעה קרטונים, פתח את כל מהדורות החדשות, ומבחינתו קנה זמן מסך ופרסום ולא שילם על זה כסף.

"במצב הביטחוני היום, נתיבי התובלה הימית והאווירית זה לא משהו שאפשר לסמוך עליו, וזה עוד יותר ממחיש את חשיבות חיזוק התעשייה והייצור המקומי. התעוררנו מעוד קונספציה שמכרו לנו כלכלנים באגף תקציבים. ביטחון המזון חייב להישען על הייצור המקומי, אבל לצערנו, במקום לעזור לפרנסה של הרפתנים ולתעשייה, בחרו לעזור לרמי לוי וליוחננוף".

בכירים בשוק אומרים בנחרצות "אי־אפשר לייבא חלב. אין שום היתכנות כלכלית. המוצר בבסיסו עולה פחות מהשילוח. את קונה מוצר שעולה לייצר אותו 90 אגורות, מוסיפה לזה 5 שקל לשילוח, וככל שהנפח והמשקל עולים, כך גם עלות המשלוח. היום עלות מכולה היא לפחות 3,000 אירו.

"היכולת לחסוך בחלב וגבינות מאוד קטנה בגלל התוקף הקצר. אין שום היגיון להביא חלב טרי מחו"ל. באותו מחיר לוגיסטיקה ושילוח שבו אני מביא חלב בשקל, אפשר להביא גבינות במאה שקל. מגבינות תעשי מכולה של 100 אלף דולר, מחלב אלף דולר. לכן, אין היגיון בלהביא מוצרים זולים לארץ. בדיוק כמו קוקה־קולה, מים מינרליים או נייר טואלט. במקום לתמוך בחקלאים ולהוריד להם עלויות, מתעסקים בשטויות".

"הוכחתי שיבוא אפשרי"

רמי לוי עצמו מציין כי כל זמן שהמכס בעינו עומד, אין אפשרות לייבא חלב. "כדי שלצרכן שלי יהיה עוד מוצר על המדף, והוא לא יצטרך לשלם יותר על חלב מועשר, הבאתי מאות אלפי בקבוקים בעשרות קונטיינרים. כל הזמן חשבו שאי־אפשר לייבא חלב, ואני הוכחתי שזה אפשרי". 

 רמי לוי / צילום: יונתן בלום

לוי לא שולל שייבא שוב אם יהיה מחסור, והמכס יבוטל. "אם המחיר בארץ יהיה בשמיים, ויהיה הבדל בין המחיר שאני יכול להביא, אעשה זאת", הוא אומר. "היום המכס בולם את היבוא. את החלב צריך למכור לפחות מתחת למחיר המפוקח, או במקרה הכי גרוע במחיר המפוקח, אבל עם 40% מכס זה לא ייתכן".

עם זאת, לוי מדגיש כי הוא מעדיף לקנות תוצרת ישראלית, וגם מפנה אצבע מאשימה כלפי הממשלה שלא תומכת מספיק בחקלאים והרפתנים. "אני לא בא להחליף את כל החלב בארץ, אלא לתת עוד מוצר, ושהצרכן יחליט. אני רוצה שהיצרנים והמחלבות בארץ ימשיכו לשגשג, אבל גם רוצה לייצר תחרות, כמו שאני עושה במותג הפרטי.

"אם רוצים להילחם ביוקר המחיה, זה נטו משרדי הממשלה. מי שצריך לעזור לחקלאים ולסבסד אותם זה המדינה, ומי שעושה זאת היום הוא הצרכן. היום המצב עוד יותר גרוע כשיש חוסר בכוח־אדם, ואם המדינה לא תתן את הדעת על החוסר הזה, תהיה פה קטסטרופה".