גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מטה ביוג'ן במסצ'וסטס, ארה''ב / צילום: Shutterstock
מטה ביוג'ן במסצ'וסטס, ארה''ב / צילום: Shutterstock

במאי 2022 הודיעה חברת ביוג'ן  שהמנכ"ל שלה זה שש שנים, מישל וונטסוס, עומד לעזוב. כולם ידעו מדוע. וונטסוס שילם בכיסאו על כישלון השקת התרופה לאלצהיימר אדוהלם, זו הייתה פחות או יותר לשון כל כותרות הידיעות שעסקו בנושא.

כעת, באחד הראיונות הראשונים שלו לאחר הפרישה, הוא אומר לגלובס: "אני שמח לפתוח דף חדש בחיים המקצועיים שלי בתחום מדעי החיים, אחרי התפקיד המאוד זכיר שלי כמנכ"ל ביוג'ן. אני משמש בכמה תפקידים בבורדים ובוועדות מייעצות, משקיע וגם יזם בעצמי".

למעשה, אחד הדברים הראשונים שעשה מאז עזב את ביוג'ן היה להצטרף כמשקיע וכדירקטור לחברה הישראלית קיוריס (Quris), המפתחת "חולה על שבב" וכלי בינה מלאכותית לניבוי הצלחה של תרופה בניסויים קליניים. כמו כן, הוא מכהן בין היתר כדירקטור בחברת התרופות הסינית־אמריקאית Zai Labs, וכחבר הוועדה המייעצת לחברת האבחון הנוירולוגי מבוסס הבינה המלאכותית LANGaware.

 

על החברה שיזם, הוא מוכן לספר כרגע שני פרטים בלבד: היא עוסקת בתחום המחלות הנדירות, והיא ממוקמת דווקא בסינגפור.

"עובד רק עם חברות AI"

"אני מאמין שאנחנו רק בהתחלה של מהפכת ה־AI ברפואה, ושהטכנולוגיות הללו יכולות לשפר כל שלב, מראשית הפיתוח ועד הקליניקה", אומר וונטסוס, "לכן אני היום עובד רק עם חברות שזה הכיוון שלהן, השילוב בין AI לפיתוח התרופות הקלאסי".

וונטסוס דיבר על הצורך לשלב בין תחום התרופות לעולמות המידע והמכשור הרפואי עוד כשהיה בביוג'ן, אבל למרות החדשנות של ביוג'ן בתרופות, החברה לא שינתה מהותית את התחום בתקופתו כמנכ"ל. היום הוא מנסה לחזור לחזון הזה.

"תמיד האמנתי שדרושה סינרגיה טובה יותר בין ביולוגיה וטכנולוגיה כדי שתחום מדעי החיים בכללותו יהיה יותר אפקטיבי", הוא אומר. זו גם חלק מהסיבה שהוא מתעניין בישראל.

"תמחור גבוה? מגיע תגמול על סיכון"

ביוג'ן היא חברת ביוטק המתמקדת בתרופות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, תחום שנחשב מסוכן מאוד. היא נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 31 מיליארד דולר, ומאז 2021 היא נמצאת במרכז הסיקור התקשורתי של התעשייה, בעיקר בגלל (או בזכות) התרופה אדוהלם לאלצהיימר.

אדוהלם נכשלה בניסוי, ואז החברה הודיעה שניתוח בדיעבד של התוצאות בעצם הראה שהתרופה מוצלחת. ועדה מייעצת של ה־FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, המליצה לא לאשר את התרופה, אבל ה־FDA אישר אותה בכל זאת, ושני בכירים בארגון התפטרו. האישור היה כה חריג, עד שהגיע אפילו לבירור בקונגרס, אם כי לא נטען עד היום שנעשה כאן משהו בלתי חוקי או לא כשר.

לאחר קבלת האישור, כתב וונטסוס למשקיעים: "קיוויתי במשך שנים שנגיע לרגע כזה. אני מאמין שהוא מסמל את תחילתו של עידן חדש שבו עוד תרופות רבות יהיו זמינות לחולי אלצהיימר". ולפחות בעניין הזה, נראה שהוא לא טעה.

למרות האישור הגבולי, וונטסוס החליט להשיק את התרופה במחיר גבוה מאוד - 56 אלף דולר, יותר מהמלצות האנליסטים של החברה. נוכח מספר הזכאים לקבל את התרופה והעלויות הנלוות לתהליך מתן התרופה (בדיקות מקדימות, בדיקות מעקב, עירוי התרופה), המחיר הזה היה עלול להקריס את ארגון ביטוח הבריאות הממשלתי לבני 65 ומעלה בארה"ב, מדיקר.

הארגון סירב לשלם עבור התרופה לרוב המטופלים שלו, והשקת אדוהלם נכשלה כישלון חרוץ. וונטסוס תלה אז את האשמה ב"בלבול ודיסאינפורמציה", וביקש שהקהילה הרפואית "תפנה את הקשב מעוד בחינה של תוצאות הניסוי אל המטופלים הזקוקים לתרופה".

ההחלטה לעבור הלאה לא הייתה קשה במיוחד מבחינת ביוג'ן, כי הייתה לה בצנרת עוד תרופה לאלצהיימר, לקמבי. היא אמנם פועלת במנגנון דומה לאדוהלם אך נראה שהיא מוצלחת יותר.

לקראת הניסיון השני באלצהיימר, ביוג'ן השאירה מאחור כמעט כל מה שנקשר באדוהלם. היא העבירה את מושכות השיווק לשותפה שלה, Esai, ונפטרה גם מהמנכ"ל. לקראת ההשקה של לקמבי, הוחלף גם יו"ר החברה. מאז עזיבתו של וונטסוס, ידעה מניית החברה עליות וירידות, ובסך הכול הוסיפה לערכה כ־7%.

מה אתה חושב היום על התמחור של אדוהלם?
"חברות תרופות הן בעסק של סיכון. אם מגיעה לשוק חדשנות אמיתית, כנראה חברה לקחה על עצמה המון סיכון במשך שנים ומגיע לה תגמול. מצד שני, תקציב מערכת הבריאות גבוה. הייתי רוצה לראות שיטת תגמול שבה התשלום הכי גבוה הוא על המוצרים הכי חדשניים, ואילו שוק הביוסימילרז יפותח כך שנראה ירידת מחירים משמעותית במוצרים הוותיקים יותר, ואז שוב יופנו המשאבים הללו לחדשנות. החיסכון שיכול להגיע מביוסימילרז טובים יכול להגיע למיליארדי דולרים במדינות הגדולות ביותר. זו בעיני גישה עדיפה בהרבה על הגבלת התגמול על מוצרים חדשים.

"מודל נוסף הוא תשלום עבור ערך. אפשר לקשר את התגמול לחיסכון שנגרם למערכת הבריאות מטיפול משמעותי בחולה, או לשיפור באיכות החיים שלו. לשם כך יש לבנות מודלים מורכבים של תגמול המבוססים על כמויות גדולות של מידע מאוד מדויק וספציפי למקרה, ולכן זה כנראה לא יהיה הדבר הראשון שיקרה".

כשנשאל על תחושותיו אחרי עזיבת ביוג'ן, וונטסוס נשמע מפויס. "בביוג'ן עברתי תקופה מדהימה עם אנשים מדהימים", הוא אומר. "המיקוד בתחום הנוירולוגיה היה מאוד משמעותי לחברה, והצלחנו לשמור עליו וגם להשיג בו הצלחות. חברות רבות ברחו מהתחום הזה כי הוא מורכב וקשה. המדע עדיין לא מבין בצורה מספיק עמוקה את הפיזיופתולוגיה שלו. לכן באתי לביוג'ן. רציתי לראות את השילוב בין ביולוגיה וטכנולוגיה, הדמיה, גנטיקה, הבנה עמוקה של סמנים ביולוגיים, כדי שנוכל להצליח במקום שבו אחרים מפחדים ללכת. ואני גאה בכך שבאמת הרחבנו את צנרת התרופות למקומות שבהם יש צורך רפואי בלתי מסופק. ביוג'ן הייתה שיא הקריירה שלי עד כה, ועזבתי עם המון סיפוק וכבוד לחברה".

הצטערת לעזוב?
"אני שמח שהחברה הגיעה למצב שבו היא משיקה את המוצרים הראשונים בעולם שבאמת עובדים באלצהיימר ו־ALS. אני גאה בכך שהלכנו עם המדע לאורך כל הדרך. לא תמיד מגיעים לירח בניסיון ראשון. אני שמח לראות שלקמבי הצליחה להגיע, ואנחנו הראשונים שהבאנו תרופה כזו לשוק".

"הכתובת כבר על הקיר"

וונטסוס, שנולד במרוקו למשפחה ממוצא יווני, התגורר רוב חייו הבוגרים בצרפת. היום הוא חי בארה"ב. הוא למד רפואה ומנהל עסקים וניהל סניפים של חברות התרופות סיבה גייגי ו־MSD, במדינות כמו ערב הסעודית, פולין, בלגיה וסין. ב־MSD הוביל את פעילות הבריאות הדיגיטלית ואת הקשר עם הלקוח. כשהצטרף לביוג'ן כסמנכ"ל הסחר, נדרשו לו שמונה חודשים בלבד כדי לקבל את תפקיד המנכ"ל, לאחר שהציע את עצמו באופן פרו־אקטיבי לתפקיד.

למרות פרשת אדוהלם, הוא נחשב מנהל מוכשר ועתיר ניסיון. כמה מהתרופות המובילות של ביוג'ן היום נרכשו או לפחות פותחו במשמרת שלו: לקמבי עצמה; Spinraza - התרופה הראשונה בעולם לטיפול במחלת ניוון השרירית הגנטית SMA, וגם תרופה Qalsody שאושרה לסוגים מסוימים של ALS ב־2023.

בתקופתו, ביוג'ן החלה בשיתוף פעולה עמוק עם מחלקת הנוירולוגיה בבית החולים איכילוב. וונטסוס עצמו ביקר בישראל כמה פעמים, וב־2018, הוא סיפר בראיון לגלובס על התרשמותו מאקוסיסטם פיתוח התרופות הישראלי.

אחרי שעזב את ביוג'ן, הוא הצטרף כאמור לקיוריס. על שיתוף הפעולה עם חברה ישראלית בתקופה זו הוא אומר: "אני מאוד מתלהב מהדרייב האינובטיבי של המדינה הזו. אין מדינה להמצאה. חדשנות היא מריטוקרטיה".

קיוריס נוסדה על ידי צחון בנטואיץ' ויוסי הרן, וגייסה עד היום 37 מיליון דולר. עם משקיעיה נמנים סופטבנק, וולטק ונצ'רס, איי־איינג'לס, גלנרוק, קובי ריכטר, מתיו ברונפמן, רמי אונגר ועוד.

החברה גייסה לשורותיה כמה שמות מרשימים, ביניהם מנכ"ל פייזר לשעבר ויו"ר סוכנות האשראי מודי'ס, האנק מקינל; פרופ' רוברט לנגר מ־MIT, מייסד מספר רב של סטארט־אפים בתחום הרפואי, ביניהם מודרנה; זוכה פרס נובל פרופ' אהרון צ'חנובר ועוד.

"התרשמתי מאוד מהנהלת החברה, מהדירקטוריון ומהוועדה המדעית המייעצת. ביליתי זמן עם יצחק כדי להבין את הבידול ואת היכולות הטכנולוגיות. הייתי מופתע מאיכות האנשים שפגשתי בתל אביב, די מדהים הטאלנטים שפיתחתם במדינה שלכם. אחרי בדיקת החברה, השקעתי בה כסף משלי, כך שהמחויבות היא מעבר לקבלת ג'וב. אני חלק מהמסע.

"החברה הזאת משנה את האופן שבו אנחנו מביאים תרופות לשוק. הם מחברים בין הבינה המלאכותית והביולוגיה בצורה שלא ראיתי בעבר, והדרך קדימה מאוד ברורה - לתרופות מותאמות אישית ויותר פרואקטיביות. פיתוח תרופות הוא באופן אינהרנטי תהליך מסוכן וההצלחה לא מובטחת. ניסויים בבעלי חיים הם הגישה הכי טובה שיש לנו עד היום כדי לשפר את סיכויי ההצלחה, אך יש לה מגבלות רבות ובערך 90% מהתרופות שעוברות ניסויים בבעלי חיים, בסופו של דבר נכשלות בקליניקה. נראה שהמספרים הללו לא משתפרים עם השנים, אלא להיפך.

"ב־2022 ה־FDA כתב את ה־Modernization Act שמאפשר במקרים מסוימים להחליף ניסויים בבעלי חיים בניסויים ברקמות אדם, תאים אנושיים או אורגנואידים, או במודלים ממוחשבים. קיוריס, שהוקמה לפני שההחלטה הזאת פורסמה, כוללת את כל היכולות הללו".

לדברי וונטסוס, אף התקנות הללו כבר תוקנו, הן רק ההתחלה של השינוי. "דרושים מנהיגים אמיתיים, גם ברגולציה וגם בחברות התרופות. קשה לשנות הרגלים בתעשייה די שמרנית, אבל הכתובת כבר על הקיר ולא תהיה ברירה. ישנו צונאמי של פתרונות שמנסה לאתגר את שיטות העבודה הקיימות באמצעות טכנולוגיה, ומי שלא מאמץ אותה יהפוך למיותר".

עוד כתבות

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבית הלבן: ביידן חזר על עמדתו הברורה בנוגע לרפיח

חייל צה"ל נפצע קל מירי שני טילי נ"ט אמש למנרה • תיעוד מתקיפות צה"ל ברצועת עזה ביממה האחרונה: מחבלים חמושים חוסלו, אתרי שיגור הושמדו • היערכות בישראל להוצאת צווי מעצר בין-לאומיים כבר השבוע נגד נתניהו, גלנט והלוי • עשרות מפגינים, בהם קרובי חטופים, חסמו אמש את איילון צפון והדליקו כתובת אש עם הכיתוב "חלאס" ● עדכונים בולטים 

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו

דווקא בזמן מלחמה, המשבר בשוק הנדל"ן והריבית הגבוהה, אילת פורחת נדל"נית ● "המשקיעים חזרו לעיר והם סוגרים עסקאות עם קבלנים"

מפגין מניף שלט עם ''מהפכת אינתיפאדה'' בוושינגטון. תמיכות מפורשות באלימות / צילום: Associated Press, Lindsey Wasson

״אינתיפאדה עולמית״ מתפשטת בקמפוסים של ארה״ב אבל היא עשויה לחזק דווקא את הימין

זה מה שקרה למחאות הענק נגד מלחמת וייטנם ולמרד הסטודנטים בצרפת לפני 60 שנה ● התנועה הנוכחית מעתיקה בהצלחה גוברת את דפוסי הפעולה של המאבק נגד אפרטהייד לפני 40 שנה ● ישראל הופכת למנוף של שינוי

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

מוריס צ'אנג צבר עשורים של ניסיון לפני שהקים עסק שהפך חיוני לכלכלה הגלובלית ● מה יכולים ללמוד ממנו יזמים אחרים בגיל העמידה?

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן. מרבית הכטב''מים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן היו מדגם זה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב״ם מתוצרת איראן

הפעולה ההגנתית המוצלחת של ישראל המחישה עד כמה הכטב"מים מתוצרת איראן אינם קטלניים מול מערכות מערביות באיכות גבוהה ● אולם, מי שבוחר באמצעים מתוצרת איראן אינו רוכש אותם בשל איכותם, אלא מחירם ● ומי המדינה הקטנה שמקבלת מקורות פרנסה לאזרחיה העניים באמצעות מתקן ייצור מל"טים איראני?