להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
בעקבות המלחמה, מקודמים בשבועות האחרונים כמה חוקים שונים שנוגעים לכוח־האדם שנדרש כעת לצבא. אחד מהם הוא חוק שירות המילואים, שתזכיר חדש שהוגש בעניינו קובע, בין היתר, כי ניתן יהיה לזמן חייל ל־48 ימי מילואים בשנה (כיום המקסימום הוא 70 ימים בשלוש שנים), וכי גיל השחרור ממילואים יעלה מ־40 ל־46. ח"כ רם בן ברק התייחס לכך בראיון בכאן ב', וטען כי חייבים להכניס למעגל המשרתים גם את החרדים. "לא יכול להיות שהנטל הזה (של שירות מילואים) ייפול על אותם 2% שעושים מילואים". האם אלה אכן המספרים?
● יותר חיילי סדיר, במקום מילואימניקים: תוכנית האוצר לתגבר את צה"ל
● המשרוקית | האם חוק הגיוס של יאיר לפיד לא עמד במבחן בג"ץ?
נתונים מפורטים בעניין משרתי המילואים נחשפו במאי 2022 במהלך דיון בכנסת בו נטל חלק תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח־אדם בצה"ל. במהלך הדיון, שהתקיים בוועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון, חילק תא"ל ודמני את הנתונים באופן הבא: ישנם כ־490 אלף אזרחים בישראל שהוגדרו "משרתי מילואים", ואלה מהווים 17% מהאוכלוסייה הרלוונטית (גילאי 22 עד 45), או כ־5% מכלל אזרחי המדינה. כלומר, מדובר בנתון גבוה יותר מזה שבו נקב הח"כ.
אלא שלצה"ל יש הגדרה נוספת שנקראת "משרתי מילואים פעילים". כאן מדובר רק במי שביצעו 20 ימי מילואים ומעלה בשלוש השנים האחרונות. אם מצמצמים את ההגדרה לאוכלוסייה הזאת הרי שמדובר בכ־120 אלף איש. ואלה כבר מהווים רק 4% מהאוכלוסייה הרלוונטית, או 1% בלבד מאזרחי המדינה. כלומר, באזור של האחוזים שאותם ציין בן ברק. ייתכן גם שהנתון שאליו כיוון הח"כ הוא בכלל נתון המילואימניקים הקרביים. כאן מדובר לפי הנתונים שהוצגו ב־64 אלף איש בלבד, שמהווים 2.2% מן האוכלוסייה הרלוונטית.
מה עוד מעניין לציין בהקשר זה? שעם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, היענות המילואימניקים הייתה כידוע גבוהה מאוד, והמספרים בפועל היו גדולים בהרבה. על פי נתונים שפורסמו באתר צה"ל, נכון לינואר 2024 עמד מספר משרתי המילואים שגויסו למערכה על כ־295 אלף איש. כלומר, הרבה מעבר לאותם 120 אלף איש שהוגדרו כשנה קודם לכן כ"משרתי מילואים פעילים". המספרים הללו מהווים כ־10% מקבוצת הגיל הרלוונטית, או כ־3% מכלל האוכלוסייה.
בשורה התחתונה: דבריו של בן ברק נכונים ברובם. על פי הנתונים הרשמיים של צה"ל, שהוצגו ב־2022, מספר "משרתי המילואים הפעילים" עמד על כ־120 אלף איש, שמהווים כ־4% מקבוצת הגיל הרלוונטית, וכאחוז אחד בלבד מאוכלוסיית המדינה.
תחקיר: אביה שקלאר־חמו
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: רם בן ברק
מפלגה: יש עתיד
פלטפורמה: כאן ב'
ציטוט: "הנטל… נופל על 2% (מהאוכלוסייה) שעושים מילואים"
תאריך: 9.3.24
ציון: נכון ברובו
בימים האחרונים הממשלה מנסה להגיע לטיוטת החלטה מוסכמת על חוק הגיוס של החרדים, שיובא במקביל לקידום חוק שירות הביטחון וחוק המילואים שמקודם כחלק מהצרכים העולים מהמלחמה. לצד הארכת השירות הסדיר, תזכיר חוק שירות המילואים שפורסם קובע כי ימי המילואים המרבים לחייל שאינו קצין יעלה מ-70 ימים במהלך שלוש שנים ל-48 ימים בשנה, ומאריך את גיל השחרור מ-40 ל-46.
העובדה שההכבדה מוטלת בעיקר על כתפי הציבור המשרת, קוממה רבים, וביניהם ח"כ רם בן ברק מיש עתיד. "בשביל לשמור על רמת ביטחון גבוהה אתה צריך הרבה אנשים. ולא יכול להיות שהנטל הזה יפול על אותם 2% שעושים מילואים", אמר בראיון לשלום קיטל בכאן ב', "אני מקווה שכולם יבינו את זה. לא מתוך כוח, אלא מתוך הבנה שהם צריכים להתגייס - צריכים להתגייס לצבא, צריכים להתגייס ליחידות הקרביות, ולא למצוא כל מיני שטיקים ופטנטים".
האם אחוז משרתי המילואים הוא עד כדי כך נמוך? הנתונים המפורטים ביותר נחשפו בדיון שהתקיים בכנסת במאי 2022. תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם בצה"ל, פרסם את המספרים המדויקים של מערך המילואים. הוא ציין כי כ־490 אלף אזרחים בישראל מוגדרים כיום "משרתי מילואים". הגדרה שלפי סעיף 4 לחוק שירות המילואים כוללת "יוצא צבא, שנמצא כשיר לשירות ביטחון לפי חוק שירות ביטחון ושאינו בשירות סדיר, אלא אם כן קיבל פטור משירות ביטחון…". בהתחשב בכך שבישראל ישנם כ־2.89 מיליון איש בגילאים 22 עד 45 - גיל המילואים -הרי שמאגר זה מהווה כ־17% מסך האוכלוסייה הרלוונטית, ו-5% מכלל אזרחי המדינה.
אלא שמתוכם, הוסיף תא"ל ודמני, רק 120 אלף הם "משרתי מילואים פעילים". כלומר, כאלה שביצעו 20 ימי מילואים ומעלה בשלוש השנים האחרונות. אלה מהווים 4% מתוך האוכלוסייה בגילאי 22-40 ו-1% מכלל אזרחי המדינה, ו-25% מכלל משרתי המילואים.
לדברי ודמני, אם מצמצמים את הנתון למילואימניקים פעילים שהם לוחמים הרי שמדובר כבר ב-64 אלף איש בלבד, שמהווים 2.2% מתוך סך האוכלוסייה הרלוונטית, בדומה לנתון שהציג בן באר - ו-13% מסך משרתי המילואים. נתוני הסד"כ (סדר הכוח) כוללים לפי ודמני גם 11% מתנדבים, "הכוונה היא לאנשים שיצאו לפטור ובחרו להמשיך", אמר.
כמובן, כאשר משווים את אחוז משרתי המילואים לאוכלוסייה גילאי 22 עד 45, בניכוי חרדים וערבים שאינם מתגייסים, חלקם היחסי גדל. בהשוואה כזו, משרתי המילואים מהווים 23.3% מתוך 2.1 מיליון, מספר משרתי המילואים הפעילים צומח ל- 5.7 אחוז ומספר הקרביים גדל ל-3%.
מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מספר המשרתים אף גדל משמעותית. על פי הנתונים באתר צה"ל, נכון ל-3.1.23, כ-295 אלף איש גויסו למערכה. כלומר, מספר משרתי המילואים הנוכחי עומד על 10% מהאוכלוסייה הרלוונטית. אין נתונים על מספר המשרתים הפעילים, אך ממוצע ימי המילואים עומד על 61, הרבה מעבר להגדרה הנוכחית שדורשת 20 ימים במשך שלוש שנים. עוד מלמדים הנתונים כי 45 אלף מתוכם (כ-15%) הם מתנדביפ ש"חזרו מפטור לשירות מילואים פעיל".
לסיכום: על פי הנתונים הרשמיים של צה"ל, שהוצגו ב-2022, מספר "משרתי המילואים הפעילים" עמד על כ-120 אלף איש, שמהווים כ-4% מקבוצת הגיל הרלוונטית, וכאחוז אחד בלבד מאוכלוסיית המדינה. לכן, דבריו של בן ברק נכונים ברובם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
