רוצים לדעת איך תופסים את כלכלת ישראל בעולם? תסתכלו על פולין

במשרד האוצר התגאו בשבוע שעבר בתוצאות הנפקת אג"ח שניהל החשב הכללי, יהלי רוטנברג. באוצר גייסו מהמשקיעים הזרים סכום גבוה של 8 מיליארד דולר, בריביות שנעו בטווח של 1.35%-1.75% מעל התשואות המקבילות של האג"ח האמריקאיות. "זהו סימן לעוצמתה של הכלכלה הישראלית והבעת אמון של המשקיעים מהשווקים הבינלאומיים במשק הישראלי ובמדיניות הכלכלית שלנו", התפאר שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'.

● מסע שכנועים וישיבות מיוחדות: ישראל נערכת לבלימת הורדות דירוג נוספות
● לקראת אישור התקציב: באוצר מחפשים מכסה לבור של 400 מיליון שקל

האם תוצאת הגיוס הישראלי באמת נחשבת למוצלחת במונחים בינלאומיים? מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, ערך השוואה בינה ובין הנפקת אג"ח מקבילה שהשלימה השבוע ממשלת פולין. הפולנים גייסו מהשוק הגלובלי סכום זהה של 8 מיליארד דולר. אבל בהבדל אחד בולט לעומת ישראל: הריביות שהם ישלמו למשקיעים יהיו נמוכות בהרבה. או במילים אחרות, לישראל הגיוס עלה יותר.

הפער הבולט ביותר בין האג"ח הישראליות והפולניות הוא בתשואות על איגרות קצרות-מועד יחסית, של 5 שנים. בפולין הצליחו למכור את האיגרות הללו במרווח של 0.7% בלבד מעל נקודת הייחוס של האג"ח האמריקאי. בישראל, המרווח היה כפול כמעט - 1.35%. כלומר, כדי לשכנע משקיעים לרכוש ניירות ערך כחול-לבן, נדרשו באוצר להציע להם תנאים משופרים בהרבה לעומת מדינות כפולין.

ההפרש מצטמצם כשהתקופות מתארכות

הפרשי התשואות נמשכים על פני כל סדרות האג"ח שהונפקו, אבל מצטמצמים ככל שהאיגרות ארוכות-טווח יותר. האג"ח הפולניות ל-10 שנים הונפקו בריבית של 1.05% מעל ארה"ב, לעומת 1.45% באג"ח הישראליות. בסדרה הארוכה ל-30 שנה נמכרו האג"ח של פולין במרווח של 1.3%, לעומת 1.75% בארץ.

בירושלים התגאו במיוחד בהיקף הביקושים שנרשם בהנפקה העולמית, שעמד על 38 מיליארד דולר - הביקוש הנומינלי הגבוה ביותר אי פעם בהיסטוריה הפיננסית של ישראל. ביחסי היצע-ביקוש, היקף האיגרות שהציעו המשקיעים לקנות מהאוצר היה פי 4.75 מהסכום שהונפק. גם בוורשה נמדד ביקוש גבוה, אך קצת פחות, של כ-30 מיליארד דולר (פי 3.75 מכפי שהונפק).

באופן כללי, גובה הריביות שמציעה מדינה למשקיעי אג"ח נקבע על סמך דירוג האשראי שלה. אולם, במקרה זה, פולין הצליחה לגייס בעלות נמוכה בהרבה מישראל, אף שהיא מחזיקה בדירוג ממוצע נמוך יותר.

סוכנות דירוג האשראי S&P מדרגת כיום את ישראל בציון הגבוה AA מינוס, שלוש דרגות מעל פולין. הסוכנות המתחרה מודי'ס, שהורידה בחודש שעבר את הדירוג של ישראל ל-A2 (ציון מקביל ל-A), מדרגת כעת את שתי המדינות אותו הדבר.

אם כך, מנין נובע הפער הניכר בתשואות בין ישראל והמדינה המזרח-אירופית? ההסבר הוא שהשווקים מגיבים בדרך כלל מהר יותר מחברות הדירוג. ישראל נמצאת במגמה של שחיקת סטטוס הדירוג, שהחלה עוד בשנה שעברה עם המהפכה המשפטית של הממשלה, והאיצה על רקע המלחמה בעזה.

מודי'ס הורידה לנו דירוג והוסיפה תחזית שלילית המכוונת להורדה נוספת בטווח של 18-24 חודשים; S&P שנמכה את אופק הדירוג לשלילי; והסוכנות השלישית פיץ' הכניסה את ישראל ל"רשימת מעקב שלילית" וצפויה להודיע בשבוע הקרוב האם תוריד את הציון של המדינה.

פולין, לעומת זאת, נמצאת בדרך למעלה בסנטימנט הגלובלי. לפי גורמים בשווקים, הצלחת ההנפקה הפולנית בתשואות נמוכות מתמחרת בתוכה גם את הציפיות החיוביות מחילופי השלטון במדינה. באוקטובר האחרון הפילו אזרחי פולין בקלפיות את ממשלת הימין הלאומנית ששלטה במדינה במשך שמונה השנים האחרונות, ושנטען נגדה שכרסמה בדמוקרטיה.

שפריר ערך השוואה בינלאומית בין התשואות בהנפקות של מדינות שונות מהתקופה האחרונה, לטווח של 8-10 שנים. התשואה של ישראל (1.45% מעל ארה"ב) מציבה אותה באותה השכונה עם מדינות כמו פרו (1.46%), מקסיקו (1.49%) והונגריה (1.53%).