מסע שכנועים וישיבות מיוחדות: ישראל נערכת לבלימת הורדות דירוג נוספות

חברת דירוג האשראי פיץ' צפויה לפרסם בימים הקרובים את החלטתה בנוגע לישראל, זאת לאחר שהכניסה אותה בתחילת המלחמה למעקב שלילי • בהנהלת האוצר מקיימים הערכות מצב, והחשב הכללי יהלי רוטנברג עומד בקשר שוטף עם החברות • בינתיים, בשוק מעריכים כי בפיץ' שומרים את הקלפים קרוב לחזה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי; צילומים: דוברות הכנסת, shutterstock
עיבוד: טלי בוגדנובסקי; צילומים: דוברות הכנסת, shutterstock

סוכנות דירוג האשראי פיץ' צפויה להכריע בקרוב האם תוריד את הדירוג של ישראל על רקע השלכות המלחמה. אולם, בשעה שבמשרד האוצר מנסים לשכנע את האנליסטים בפיץ' שחבילת הקיצוצים וההתאמות שאושרה בממשלה לצד התקציב תאזן את העלייה הקבועה בהוצאות הביטחון, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני, מסרב להביא לאישור נתח של 6.6 מיליארד שקל מתוכנית ההתכנסות. 

לקראת אישור התקציב: באוצר מחפשים מכסה לבור של 400 מיליון שקל
הגירעון כבר על 5.6%: האם המדינה תעמוד ביעד השנתי של התקציב החדש?
רגע אחרי הורדת הדירוג הדרמטית, במודי'ס מסבירים את מאחורי הקלעים

בפיץ' לא מגלים מתי בדיוק יוציאו את הודעת הדירוג העדכנית, אבל הציפייה היא שזה יקרה בשבוע הבא או לכל היותר בזה שלאחריו. עשרה ימים לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הייתה פיץ' הראשונה מבין שלוש חברות הדירוג הבינלאומיות להזהיר מפני הורדת דירוג.

בחברה הציבו את הדירוג של ישראל תחת מעקב שלילי (Negative Watch), תהליך שבו מודיעה החברה בתוך שישה חודשים האם היא מורידה דירוג. סטטיסטית, ביותר ממחצית מהמקרים מסתיים המעקב בפגיעה בסטטוס הדירוג.

דירוג האשראי של ישראל נמצא כרגע במצב חריג, שבו כל אחת משלוש החברות מדרגת את ישראל בציון אחר.

פיץ' ממוקמת באמצע, עם ציון A, שלב אחד מתחת ל־S&P ואחד מעל מודי'ס, שהורידה בחודש שעבר את הדירוג של ישראל ל־A2. אם פיץ' תסתפק בהורדת תחזית הדירוג בלבד, מרמה יציבה לשלילית, בישראל יראו בכך הישג לאור הנסיבות המאתגרות.

 

לא הייתה משלחת

גורמים בכירים בשווקים הנמצאים בקשר עם סוכנויות הדירוג מספרים כי בפיץ' שומרים את הקלפים קרוב מאוד לחזה. בניגוד לסבבי דירוג קודמים, הם לא פגשו משלחת מטעמה של חברת הדירוג, ואנשיה נמנעים מלענות על שאלות. ההערכות בשוק נוטות לכיוון של הורדת דירוג בסיכויים של 60%־70%.

זאת כאשר הסיכוי הנמוך יותר בטווח מסתמך על כך שישראל הוכנסה ל"רשימה השחורה" בנימוק של חשש מפני הסלמה למלחמה רב־אזורית, תרחיש בלהות שהוא חמור יותר מהמצב הנוכחי בשטח.

דגש על המאקרו

לאחר ההכרעה הקרובה של פיץ', תשלים S&P את סבב הדירוגים הנוכחי ב־10 במאי, כך לפי לוחות הזמנים המתוכננים. S&P כאמור מדרגת את ישראל בפער של שתי דרגות מעל מתחרתה המרכזית מודי'ס. פער רחב שכזה בדירוג של ישראל מעולם לא התקיים, למעט חריגה אחת זמנית שנוצרה בשל עיכוב של אחת הסוכנויות בפרסום הדירוג. עובדה זו מעלה את הסיכוי שב־S&P יצמצמו מרחק ויורידו דירוג.

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: שלומי יוסף
 יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: שלומי יוסף

כמו כן, האנליסט הראשי של החברה, מקסים ריבניקוב, ציין כי יורידו את דירוג האשראי של ישראל אם מדדי המאקרו יתבררו כטובים פחות מאשר בתחזיות הסוכנות. ב־S&P צפו גירעון של 5.5% בסוף שנת 2024. בפועל, תחזית הגירעון שעל בסיסה בנה משרד האוצר את תקציב המדינה החדש עומדת על רמה גבוהה יותר של 6.6%, וגם את היעד הזה לא ברור האם יצליחו להשיג, לאור נתוני הגירעון העדכניים לחודש פברואר. כבר בחודש השני של השנה הגיע הגירעון המצטבר לאורך 12 החודשים האחרונים לרמה של 5.6% - אחוז פחות מהיעד השנתי. נתונים אלה תומכים כביכול בהורדת דירוג.

מנגד, ב־S&P חזו כי הצמיחה בישראל תרד ל־0.5% בלבד בשנת 2024 בעקבות המלחמה. התחזיות העדכניות באוצר הן שהצמיחה תהיה גבוה יותר - 1.6% - אם כי עדיין שלילית במונחי צמיחה לנפש.

מתודולוגיית חישוב הציון של S&P, באופן מסורתי, מיטיבה עם ישראל. היא שמה דגש על פרמטרים טכניים כמו מאזן התשלומים, שבו ישראל חזקה, בעיקר בזכות ייצוא ההייטק. נקודת אור אחרת שנאחזים בה בישראל היא ש־S&P הורידה בתחילת המלחמה את תחזית הדירוג לשלילית.

להבדיל מהכנסת המדינה לרשימת מעקב, כפי שבחרו פיץ' ומודי'ס, המשמעות של הורדת תחזית היא רכה יותר: לחברה יש 18־24 חודשים להחליט האם להוריד את הדירוג בפועל, ולא רק כמה חודשים בודדים. זה אמור להטות את המאזניים של S&P לטובת הימנעות מהורדת דירוג מיידית.

סיכון ברמת מקסיקו

בשוק מציינים כי פגיעה בדירוג האשראי של ישראל לכאורה אינה משפיעה באופן דרמטי, אך מסייגים זאת בעובדה שהשוק פשוט מגלם דירוג גרוע יותר - ברמה של BBB. כיצד זה מתיישב עם הביקושים הגבוהים בהנפקה שביצע בשבוע שעבר החשב הכללי בחו"ל? גורם בשוק תולה זאת בעיקר בריבית הגבוהה שהציע האוצר (5.3%־5.7% בהתאם לטווח השנים). "החשב הכללי עשה עבודה טובה, הוא לא שולט על הריביות בשווקים. הוא נדרש להשיג מימון והנפיק כמות גדולה".

רק בשבוע שעבר התייחס להחלטת מודי'ס מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, ד"ר גולן בניטה. "לכאורה, לא קרה כלום - מאז הורדת הדירוג שוק המניות עדיין בביצועים לא רעים", אמר בניטה, והוסיף כי לא נרשמה עליית תשואות חדה במיוחד וכי פרמיית הסיכון נשארה פחות או יותר באותו מקום.

"לכאורה, יהיו כאלה שיאמרו 'שיורידו לנו שוב את הדירוג, לא קורה כלום'. אבל התשובה היא כמובן שאכן קרה - וקרה הרבה, אך היה זה עוד לפני הורדת הדירוג. במועדה, הורדת הדירוג כבר הייתה מתומחרת בשוק".

בניטה הסביר כי בעוד שתשואות האג"ח בארה"ב ירדו, מאז תחילת המלחמה התשואות על האג"ח הישראלי טיפסו. לדבריו, פרמיית הסיכון נסחרת בדומה למדינות שדירוג החוב שלהן הוא BBB, כמו למשל כמו מקסיקו, ברזיל ואינדונזיה. "כלומר, הדירוג של מודי'ס אפילו מחמיא לנו ביחס לאיך שהשוק תופס את הסיכון".