הנתונים מגלים: זו הדרך הכי טובה להרוויח מהבורסה של תל אביב

השנה שחלפה הייתה מאכזבת במיוחד עבור משקיעים שהתמקדו במדדי המניות של בורסת תל אביב. בזמן שבוול סטריט היכה ראלי עם תשואות דו-ספרתיות גבוהות, הבורסה המקומית הציגה ביצועי חסר משמעותיים וב-12 החודשים האחרונים תשואה של 7% בלבד. לעומת זאת, מי שהשקיע במניות של הבורסה בתל אביב עצמה, קיבל תשואה נאה של לא פחות מ-44% באותה תקופה.

● גולדמן זאקס הכתיר את 11 הכוכבות החדשות של שוקי המניות. אלה הן 
● הביטקוין שובר שיאים. זה מה שחושבים עליו משקיעי העל 

בשבוע שעבר הציגה הבורסה היחידה בישראל את תוצאותיה העסקיות לשנת 2023 וחשפה את תגמולי העתק המשולמים לעובדיה ובעיקר למנהלים הבכירים של החברה, שמתנהלת ללא גרעין שליטה. כך, 263 עובדים בבורסה בתל אביב חלקו אשתקד שכר בעלות חודשית ממוצעת של כ-50 אלף שקל (דומה לשנים קודמות), כאשר העומד בראש הפירמידה, המנכ"ל איתי בן זאב, זכה אשתקד לשכר בעלות שנתית של 6.3 מיליון שקל, כשבידיו אופציות לא סחירות המשקפות הטבה של יותר מ-50 מיליון שקל.

1ותודה לחוב הממשלתי: העמלות והרווחים גדלו

מדוחות הבורסה עולה כי בשנה החולפת גדלו הכנסותיה בכ-8% והסתכמו ב-390 מיליון שקל. מקור ההכנסה העיקרי של הבורסה (40% מהמחזור) הוא עמלות מסחר וסליקה. אלה הסתכמו ב-2023 ב-156 מיליון שקל, עלייה של 9% ביחס לשנה הקודמת.

נראה כי חלק ניכר מהשיפור בסעיף זה נבע מהגידול החד שחל במסחר באגרות החוב הממשלתיות, על רקע צורכי גיוס החוב הגוברים למימון הגירעון התופח של ממשלת ישראל בצל המלחמה. כך, בעוד שהמחזור הממוצע במסחר במניות ובאג"ח קונצרניות ירד אשתקד ב-13% ו-3% בהתאמה (ל-2 ו ו-1 מיליארד שקלים בממוצע) - מחזורי המסחר היומי באג"ח הממשלתיות ובמק"מ קפצו ב-20% ו-78% בהתאמה (ל-2.9 ו-1.4 מיליארד שקל, בממוצע). מק"מ (מלווה קצר מועד) הוא סוג של איגרת חוב לטווח של עד שנה שמנפיק בנק ישראל.

בנוסף, עלו הכנסות הבורסה בשורה של תחומים נוספים כמו שירותי המסלקה, והכנסות מימון והובילו לעלייה של 63% בשורת הרווח הנקי של הבורסה ל-83 מיליון שקל - הסכום הגבוה ביותר מאז הפכה החברה לציבורית.

2המרד של הסוחרים הקטנים

לנוכח העלייה החדה ברווחים של הבורסה, המהלך האחרון של מנהלת המסחר בתל אביב, שעורר מהומה בקרב פעילי שוק רבים, מקבל קונטקסט אחר. בשבוע שעבר הודיעה הבורסה לניירות ערך כי היא תחתוך בחצי את מכפיל נכס הבסיס עבור האופציות על מדד תל אביב 35. המשמעות מבחינת הסוחרים היא שכדי להגן על עצמם מפני תנודות בשווקים, הם יצטרכו לרכוש מספר גבוה פי שניים של אופציות. או במילים אחרות: עמלות המסחר שהם משלמים לבורסה הוכפלו.

במקביל, ביקשה הבורסה לבטל את המסחר באופציות על שער השקל-דולר, אך בעקבות מחאות של סוחרים הקפיאה את המהלך, לפחות לשנה הקרובה. ועדיין, התייקרות העמלות הובילה להתארגנות סוחרים שמנסה להיאבק במהלך. קבוצות מחאה קראו לשביתה יזומה של המסחר בנגזרים, אך לבסוף הוסכם לפתוח בהליך הידברות מול הבורסה ופגישה בין הצדדים נקבעה ליום רביעי.

3רווח של 17% על הנייר: גם ביל אקמן יכול לחייך

לשיפור בפעילותה של הבורסה בשנת 2023 נלווה כאמור זינוק חד במחיר המניה (שהתרחש בעיקר מאז חודש נובמבר האחרון). למעשה, מאז הונפקה הבורסה בתל אביב בשנת 2019, הניבה מניית החברה למשקיעים בה (רובם משקיעים זרים) תשואה פנומנלית של כמעט 240% שהובילה אותה להיסחר כיום בשווי של כ-2.2 מיליארד שקל.

הוכחה נוספת לאופן המוצלח שבו משווקת מניית הבורסה בחו"ל התקבלה לקראת סוף ינואר האחרון, בעסקה שבה הופצו 18% מהמניות (שהוחזקו קודם לכן בידי בנקים מקומיים) לשורה של גופים זרים. רוכש בולט באותה עסקת הפצה היה המיליארדר היהודי אמריקני ביל אקמן, מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור, שרכש יחד עם רעייתו הישראלית נרי אוקסמן, נתח של כ-5% ממניות הבורסה תמורת כ-100 מיליון שקל.

מטעמו של אקמן הוסבר באותו מועד כי השקעה בבורסה של תל אביב "מייצגת את התמיכה שלנו בישראל ואת הביטחון שלנו בכלכלה שלה ובצמיחה לטווח ארוך". ההשקעה הזאת, לפחות בינתיים, השתלמה לאקמן. כעבור פחות מחודשיים הוא יראה יחד עם יתר הרוכשים באותה הפצה רווח של כ-17% על הנייר.

4אופציות של 50 מיליון שקל למנכ"ל

לצד המשקיעם הזרים בבורסה בתל אביב, אחד המרוויחים המרכזיים מהזינוק במניה הוא המנכ"ל - איתי בן זאב. בן זאב נכנס לתפקידו בינואר 2017 והוביל את מהלכי השינוי המבני וההנפקה של הבורסה בתל אביב. בן זאב, ללא ספק איש מפתח בסיפור ההצלחה של הפיכת הבורסה לחברה ציבורית, קוטף כעת את הפירות. ערב ההנפקה הוענקו לו 4.25 מיליון אופציות למניות הבורסה במחיר מימוש של 12 שקל למניה. הודות לזינוק החד שנרשם במחיר מניית הבורסה מאז, שכיום עומד על מעל ל-24 שקל, שוות האופציות של בן זאב יותר מ-50 מיליון שקל.

וזה לא הסוף. במאי אשתקד, הוענקה לבן זאב חבילת אופציות חדשה במחיר מימוש של 40 שקל למניה. עלות ההטבה (השווי ההוגן שלה) הסתכמה ב-1.5 מיליון שקל.

 איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה בתל אביב / צילום: קובי וולף

גם ללא הטבת האופציות בן זאב מתוגמל היטב. עלות העסקתו בשנת 2023 עמדה על 6.2 מיליון שקל, מרביתה בשכר (כ-4.5 מיליון שקל) והיתרה בונוס ותשלום מבוסס מניות. עוד בטבלת שיאני השכר של הבורסה נמצא סמנכ"ל ומנהל מחלקת המסחר יניב פגוט, שעלות העסקתו אשתקד הסתכמה ב-2.37 מיליון שקל והסמנכ"לית חני שטרית-בך, מנהלת המחלקה הכלכלית שעלות שכרה עמדה על 2.33 מיליון שקל.

גם יו"ר הבורסה, פרופ' יוג'ין קנדל, בעברו יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, לא קופח. קנדל נכנס לתפקיד ב-12 ביולי אשתקד כאשר עבור 50% משרה הוא זכאי לשכר חודשי של 64.5 אלף שקל, מענק שנתי של 3 משכורות וכן אופציות בשווי כלכלי של כמיליון שקל.

 פרופ' יוג'ין קנדל, יו''ר הבורסה בחצי משרה / צילום: מיכה לובטון

5בזכות הוועד: העובדים נהנים משכר של הייטק

אבל גם להיות עובד מהשורה בבורסה זו משרה משתלמת למדי. ועד העובדים של הבורסה, נחשב לחזק במיוחד, ועל רקע הפיכתה לחברה פרטית הצליח להשיג לעובדים הטבות מפליגות, בונוסים ו-6% ממניות הבורסה עצמה בשווי נוכחי של יותר מ-100 מיליון שקל.

ספק אם ישנם ארגונים בתחום הפיננסים (ולא רק בישראל) שבהם משולמות משכורות כה גבוהות. בסוף 2023 הועסקו בחברה 263 עובדים (תוספת של 9 עובדים ביחס לשנה הקודמת) אשר מרביתם הצטרפו לתחום טכנולוגיות המידע והתפעול. עלות שכרם של כלל עובדי הבורסה הסתכמה אשתקד ב-154 מיליון שקל, עלייה של 4% ביחס לשנה הקודמת. המשמעות היא שעלות ההעסקה השנתית של עובד בממוצע עמדה על 584 אלף שקל, או כ-49 אלף שקל בחודש - עלייה קלה ביחס לשנים קודמות.