בלי טנקים, בלי טילים, בלי מטוסים. המלחמה שהתחילה כפנטזיה "חוגגת" שנתיים

מלחמת רוסיה באוקראינה נפתחה בפנטזיה. ולדימיר פוטין הניח, או האמין, ש'הפעולה הצבאית המיוחדת' (הוא אסר על שימוש הלשון 'מלחמה') תסתיים בתוך מספר ימים, ואת השבוע הראשון של האביב צבאו יבלה פחות או יותר על הגבול המערבי של אוקראינה, מפולין עד רומניה.

● פוטין מתקן את ההיסטוריה ומבטיח חורבן גרעיני לאויביו
● המל"טים שאיראן סיפקה לרוסיה חוזרים לישראל קטלניים יותר

אלמלא שגה בפנטזיה, ואילו הטיל מיליון חיילים אל שדה המערכה, ואילו הכין מבעוד מועד די כטב״מים איראניים ודי טילים צפון קוריאניים, ואילו כתש מיד את התשתית האוקראינית, אל נכון הפנטזיה היתה מתממשת. אבל הוא באמת חשב שאוקראינה היא יצור כה מלאכותי עד שאין צורך אלא להשעין את המרפק על צווארה כדי שהיא תקרוס תחתיה.

אבל זו לא היתה הפנטזיה היחידה. כאשר התחילה להתחוור יכולת העמידה של אוקראינה התחילה להתפשט הנחה במערב, בייחוד במכוני מחקר ומצד חוקרים עצמאיים של צבא ופוליטיקה, שאוקראינה מסוגלת לנצח. היא רק זקוקה למערכות נשק מתקדמות ולתחמושת, הרבה תחמושת.

לפנטזיה השנייה היה על מה שתסמוך. היא הסתמכה על שני גלים של התנגדות אוקראינית מוצלחת: מההצלחה להדוף את הרוסים מסביבות קייב, בסוף מרץ, תחילת אפריל 2022; וההצלחה המדהימה בבוא הסתיו להדוף את הרוסים מאיזור חרקיב, העיר השנייה בגודלה, סמוך לגבול הרוסי, ומן העיר הדרומית חרסון, שהיתה הרכש הטריטוריאלי החשוב ביותר של רוסיה בימי הפלישה הראשונים.

על זה אפשר להוסיף גם תבוסות אוקראיניות הירואיות ומעוררות השראה, כמו ההתנגדות הממושכת בעיר הנמל מאריופול. שם, אלפי אוקראינים לחמו במשך שלושה חודשים במנהרות החשוכות של תשלובת הפלדה הגדולה ביותר באירופה. אם אוקראינה תיחלץ בשלום מן המלחמה הזו, מאריופול תיחרת על לוח לבה.

בלי טנקים, בלי טילים, בלי מטוסים

אספקה מסיבית של נשק לאוקראינה התחילה במהירות מפתיעה לאחר הפלישה. הכמויות היו פנומנליות. כל אחת מחבילות הסיוע לאוקראינה, מצד ארה״ב ומצד אירופה, היתה גדולה יותר מכל חבילת סיוע חד פעמית דומה לארץ כלשהי.

אבל גם האמריקאים, שסיפקו את עיקר הסיוע הצבאי, וגם האירופים, שסיפקו את עיקר הסיוע האזרחי, הקפידו להודיע על מגבלות: לא יהיו טנקים, לא יהיו מטוסי קרב, לא יהיו טילי קרקע-קרקע לטווחים ארוכים (300 ק״מ או יותר). היגיון ההקפדה הזו היה שאוקראינה עלולה להשתמש במערכות נשק כאלה נגד מטרות בשטח רוסיה, ואו אז עלולה להתלקח מלחמת עולם.

ידוע מה נפסד היה ההיגיון הזה, מפני שבסופו של דבר כל הפריטים האסורים אושרו. לרוע המזל, העיכוב השפיע על יחסי הכוחות.

מה היה קורה אילו ארה״ב הייתה נענית לתחינות אוקראינה בימי המלחמה הראשונים, והייתה מאשרת מסירה של מטוסי אף־16, שהיו מגיעים ממילא ממדינות אירופה? אפשר שלאוקראינה היתה אז מטרייה אווירית כאשר התחילה את ״מתקפת־הנגד״ שלה במאי 2023. המתקפה כשלה, במחיר עצום. כיוצא בזה, אילו היו לה טנקים מתקדמים (מארה״ב ומגרמניה) בסתיו 2022, אולי הייתה יכולה להרחיק מעבר לחרסון, להגיע עד גבול חצי האי קרים, ולטרוף את קלפי פוטין.

כשלעצמה, הזהירות שהדריכה את המערב היתה רצינית. חוסר הלהיטות להרחיב משבר אינו מגונה. אבל השאלה היא המחיר. הפסיחה האמריקאית-אירופית על שתי הסעיפים עוררה לפעמים את הרושם שהדמוקרטיות המערביות אינן רוצות בניצחון אוקראיני מלא. השימוש ״מלא״ נועד לציין הצלחה אוקראינית בהדיפת רוסיה מכל השטחים שכבשה מאז 2014.

אם האויב יחדל להיות רציונלי

תבוסה רוסית ניצחת מדי כרוכה באי-ודאויות. רוסיה מושפלת עלולה להשיל עכבות. היא עצמה רמזה לא פעם, שבנסיבות מסוימות היא תשתמש בנשק לא-קונבציונלי, או תפתח ב״מלחמה א-סימטרית״. ולדימיר פוטין מתפאר זה שנים ביתרונה של רוסיה בטילים היפרסוניים (הנעים במהירות גדולה פי חמישה ויותר ממהירות הקול).

בימי המלחמה הקרה שררה הנחה שהתוצאות הבלתי נמנעות של מלחמה גרעינית ימנעו אותה. זאת אומרת, הואיל ואי אפשר לנצח בה, שום צד לא ינסה את כוחו. קראו לזה ״השמדה הדדית מובטחת״. מימוש ההיגיון חייב אמונה ברציונליות של האויב. אבל תמיד ריחפה השאלה מה יקרה אם האויב יחדל להיות רציונלי. אילו האמין האויב שהוא יוכל להשמיד מבלי להישמד, אולי היה מוכן לנסות. בכל מקרה, משימתו היא לעורר את הרושם שהוא יהיה מוכן לנסות.

כאשר התברר לוולדימיר פוטין שהוא לא ינצח בתוך ארבעה ימים, הוא והגנרלים שלו התקשו מאוד להסתגל. הוא החליף אותם בזה אחר זה, ופעם אחת גם ריחף עליו האיום של הפיכה צבאית מצד אחד הקרובים שבנאמניו.

בדצמבר העריכו מקורות ביון אמריקאיים, כי אבדותיה של רוסיה (מתים ופצועים) הגיעו עד 315 אלף. בהתחשב בזה שבצבא רוסיה שירתו 360 אלף איש לפני המלחמה, זה מספר פנומנלי.

בשבוע שעבר עלה בידי הרוסים להשלים את כיבושה של עיר קטנה במזרח אוקראינה, ששמה אבדיבקה (Avdiivka). הקרב על אבדיבקה נמשך ארבעה חודשים. לפי האוקראינים, בקרב הזה נהרגו 17 אלף חיילים רוסיים. אם הנתון נכון, פירושו שהרוסים איבדו בעיר אוקראינית קטנה אחת ויחידה יותר חיילים ממה שברית המועצות איבדה בכל עשר שנות מלחמתה הכושלת באפגניסטן.

האוקראינים שוקדים לפרסם הערכות יומיות של אבדות רוסיה. הן מעוררות פקפוקים הכרחיים, אבל נראה שמבטאות את המציאות. האוקראינים אגב אינם מפרסמים את אבדותיהם שלהם, ואין ספק שהן עצומות. הן נופלות מאלה של רוסיה, אבל כנראה לא בהרבה. בכל מקרה, אוכלוסיית אוקראינה קטנה כדי שליש ופחות מזו של רוסיה.

80 פגזים ביום לעומת אלפים

באבדיבקה חזרה רוסיה אל הטקטיקות של מלחמת העולם השנייה. האוקראינים מתארים גלים של חיילים רוסיים מסתערים על עמדותיהם: גלים מתנפצים וגלים חדשים באים בעקבותיהם. האומנם רוסיה יכולה לעמוד בהקזת דם כזאת לאורך ימים? אולי לא, אבל אפשר ש״אורך ימים״ מצריך הגדרות חדשות.

אוקראינה הפסידה באבדיבקה גם בגלל מחסור בכוח אדם וגם מחמת נחיתותה המכרעת בתחמושת. בקיץ 2022, בזכות אספקה מערבית מסיבית, היא נהנתה מיתרון תחמושת ניכר על פני רוסיה בשדה הקרב. באבדיבקה, יכולתה פחתה עד כדי עשירית מזו של רוסיה. חיילים דיווחו שהם מורשים לירות 80 פגזים ביום, לעומת אלפי פגזים רוסיים.

פוטין ויועציו הניחו מלכתחילה, שתמיכת המערב באוקראינה לא תתארך. הם חשבו ששלילת גז טבעי מאירופה תוריד אותה על ברכיה, וצינת החורף תצית מהומות אלימות בערי היבשת ״נגד הדודות בבריסל״. מה גדולה היתה טעותם.

אבל לא התבדתה ציפייתם שהתמיכה תשחק לאיטה. הם התפללו לפחות בסתר לבם לתפנית פוליטית בארה״ב. לא היה עליהם אפילו לחכות לכניסת טראמפ לבית הלבן. צילו של טראמפ הספיק כדי להניא את הרוב הרפובליקאי בבית הנבחרים מלהאריך את הסיוע לאוקראינה.

בהיעדר סיוע צבאי אמריקאי, האוקראינים מדברים עכשיו על מלחמה באמצעות רחפנים. נאט״ו מבטיחה להם מיליון כטב״מים. זו תהיה מלחמת גרילה פוסט-מודרנית, שאינה מצריכה מאות אלפי מגויסים, ואינה מבטיחה השגים טריטוריאליים, אבל אולי מבטיחה הקזה מסיבית של דם רוסי במלחמת התשה שתעלה פחות אוקראינים.

לאן כל זה מוליך? האם הצירוף של אדישות אמריקאית, מורך לב אירופי ועייפות אוקראינית יסללו את הדרך אל ניצחון רוסי? אנחנו כותבים בהמשך הגיליון הזה על מהותו האפשרות של ניצחון כזה. בגרסתו האופטימלית הוא ישנה את יחסי הכוחות באירופה, אולי בעולם כולו. בגרסה מינימלית הוא ישאיר אוקראינה קצוצת טריטוריה ומעוקרת מכוחה, שתורשה להיות לוויינית במערכת השמש הרוסית.

זו מלחמה שאיש לא התכוון אליה, גם לא יוזמיה, לא בתור שכזאת. וזו על כן הסיבה העיקרית שלאיש אין מושג איך לסיים אותה.