המדד המוביל בוול סטריט, S&P 500, הוא אחד מלהיטי ההשקעה המובהקים בישראל. העובדה שהוא מייצג את הכלכלה הגדולה בעולם חיזקה את התדמית שלו כהשקעה מנייתית כמעט בטוחה, והוא נחשב לאפיק ההשקעה הפופולרי בעולם.
● טרנד ההשקעה שסוחף את הישראלים: "יהיו לי מיליונים, אוכל לפרוש מוקדם"
● ניתוח | אינטל מכריזה על השינוי הגדול בתולדותיה: תתחיל בייצור מסיבי של שבבים עבור המתחרות
אמנם בשוק ההון מתנהל ויכוח ער לגבי כדאיות ההשקעה במדד בתזמון הנוכחי, שכן הוא שבר רק השנה פעמיים את שיאי כל הזמנים של עצמו והניב תשואה של כ־25% ב־12 החודשים האחרונים. אבל המומחים תמימי דעים שלפחות בטווח הארוך, מדובר בהשקעה משתלמת.
אבל השאלה איך להשקיע במדד לא פחות דרמטית מהשאלה האם להשקיע בו: דרך חשבון מסחר בניירות ערך בבנק? קרן נאמנות בבית השקעות (ברוקראז')? קופת גמל להשקעה או בכלל קרנות השתלמות? גלובס בדק איפה תקבלו את החיסכון לטווח ארוך המשתלם ביותר, ולמה כדאי לשים לב.
S&P 500 הוא למעשה מדד המניות היחיד שגם מוצרי החיסכון ארוכי-הטווח בארץ מציעים מסלולים שצמודים אליו. בחודשים האחרונים תשואות המדד שברו שיאים. בשבוע שעבר, עם דיווחי התשואות של שוק קרנות ההשתלמות וקופות הגמל, קיבלנו עדות נוספת לעדיפות של מסלול ההשקעה הזה בתקופה האחרונה: בזמן שהאפיקים המנייתיים בקרנות הגדולות רשמו תשואה ממוצעת של 0.3% בינואר, הקרנות שצמודות ל־S&P 500 הניבו בממוצע נתון גבוה פי 8 - 2.4%. גם במבט על כל שנת 2023 משתקפת אותה התמונה: תשואה של 15.5% במסלול המנייתי, מול 32.5% במסלול הצמוד למדד האמריקאי.
אבל ההיסטוריה הוכיחה שהשוק לא רק עולה, אלא גם יורד. לכן לצורך הבדיקה לקחנו את התשואה השנתית הממוצעת במדד ה־S&P 500 בשלושים השנים האחרונות (שהסתיימו ב־2023) - כ־10%.
הדילמה: דמי ניהול נמוכים או הטבת מס?
שתי שאלות מרכזיות צריכות להעסיק את המשקיע הממוצע כשהוא בוחר אפיק השקעה צמוד S&P: מהם דמי הניהול שהוא משלם, ומהו שיעור המס שישלם על רווחי ההון שיצבור בסוף התקופה. שתי השאלות האלה לבדן יכולות להיתרגם למאות אלפי שקלים בחיסכון הסופי.
לצורך הבדיקה ערכנו סימולציה ובבסיסה אדם ממוצע בן 30 רוצה להשקיע בהתמדה ב־30 השנים הקרובות מידי חודש. נניח שהוא יפקיד 1,571 שקל כל חודש (בתקרת ההפקדה הנהוגה לקרן השתלמות עבור שכירים שפטורה ממס רווחי הון. בחרנו בסכום הזה לצורך ההשוואה בין האפיקים).
כעת נשווה בין ארבע חלופות: קרן השתלמות, קרן נאמנות דרך הבנק, קרן נאמנות דרך בית השקעות, וקופת גמל להשקעה. דמי הניהול שחישבנו הם לפי אמצע הטווח לפי מחשבון עמלות הבורסה.
בקרן השתלמות, למשל, דמי הניהול הנהוגים עומדים על 0.7% בשנה. בקופת גמל לעומת זאת, מדובר ב־0.6% בשנה. קופות אלה מתאפיינות בשני מאפיינים בולטים: מצד אחד הן מתנהגות בדומה לקרן נאמנות, משום שניתן לפדות אותן מדי יום תוך תשלום מס רווחי הון. אך מי שממתין עד לאחר גיל 60, יכול ליהנות מהטבה של פטור מלא ממס רווחי הון והחיסכון יכול לתפקד גם כקצבת פנסיה.
שתי החלופות הנוספות הן רכישה חודשית של קרן סל שמחקה את מדד S&P 500, דרך חשבון הבנק או דרך בית השקעות. הממוצע הנהוג כיום בין הבנקים הוא גבייה של עמלה רבעונית בגובה 0.15% - כלומר 0.6% בשנה. בחשבון הברוקראז' לעומת זאת מתחבאת הטבה משמעותית - דמי ניהול כמעט אפסיים, שנעים בין 0.001% בשנה לבין 0.1% בשנה. החישוב שלנו התבסס על דמי ניהול של 0.005%. עם זאת, בחלק מקרנות הסל, בתחילת הדרך דמי הניהול אפסיים, ולאחר מספר שנים מתחילים לטפס.
המהפך: בשקלול הטבת המס התמונה משתנה
הפער בדמי הניהול הפך את חשבון הברוקראז' לאפיק עם הצבירה הגבוהה ביותר - אבל רק בחישוב ברוטו. עם הפקדה של 1,571 שקל מידי חודש במשך 30 שנה, משקיע דרך בית השקעות ייהנה מצבירה של 3.55 מיליון שקל, לעומת 3.06 מיליון בקרן השתלמות, ו־3.13 מיליון שקל גם בחשבון בבנק וגם בקופת גמל להשקעה - פער של עד 500 אלף שקל, רק כתוצאה מדמי הניהול.
אבל כשמוסיפים לחישוב את המס שצפוי אותו חוסך לשלם כעבור שלושה עשורים, התמונה מתהפכת. מאחר שקופות גמל להשקעה וקרנות השתלמות פטורות ממס רווחי הון, שעומד על 25% מהרווח הריאלי (בניכוי אינפלציה), הן התברגו בראש טבלת הצבירה. משקיע בקופת גמל להשקעה ייהנה מצבירה של 3.13 מיליון שקל (כמו בחישוב הברוטו), בקרן השתלמות כאמור 3.06 מיליון שקל, והחשבון דרך בית השקעות מגיע רק במקום השלישי, עם פער של מאות אלפי שקלים - 2.8 מיליון שקל בסך-הכול. לעומת זאת, השקעה דרך חשבון ניירות ערך בבנק, מתגלה בחישוב שלנו בתור הכי פחות משתלמת. מכיוון שמדובר בהשקעה שלא פטורה ממס רווחי הון וגם כרוכה בדמי ניהול לא נמוכים, בחישוב הכולל הצבירה מסתכמת ב־2.48 מיליון שקל. כלומר, בין המקום הראשון למקום האחרון יש פער של לא פחות מ־640 אלף שקל - עשרות אחוזים מהצבירה.
יתרון נוסף של קופת גמל להשקעה וקרן השתלמות הוא העובדה שמעבר בין מסלולים דרכן לא נחשב לאירוע מס. כלומר לא תידרשו לדווח או לשלם עליו לרשות המסים. לעומת זאת, בבנק או בבתי ההשקעות, מימוש של קרן הסל מחקת המדד תעלה לכם במס רווחי הון.
הכוכביות: החשיפה לדולר והאינפלציה
עם זאת, לסימולציה שערכנו יש כמה כוכביות. ראשית, על דמי ניהול ניתן לרוב לנהל משא ומתן. בין אם מדובר בבנק שלכם או בחברת גמל, ייתכן ששיחת טלפון אחת תוזיל לכם את דמי הניהול דרמטית ותהפוך את המשוואה. בנוסף, יש לזכור כי מדד S&P 500 נקוב בדולרים, ועל כן חשוף לתנודות בשוק המט"ח ובפרט כמובן בשער הדולר שקל. אלו יכולים להשפיע על התשואה הממוצעת עבור המשקיע הישראלי. כמו כן נציין כי מס רווחי הון הוא לא מספר קשיח, כאמור, וניכוי האינפלציה מהרווחים בסוף התקופה יכול להוריד את תשלום המס.
אודי תייר, מנהל ערוצי הפצה במיטב בית השקעות מציין כי למרות הפופולריות הרבה של מדד S&P 500 שנבדק בכתבה הזאת, כדאי שהמשקיעים יהיו מיודעים שכבר ניתן להצמיד את כספי החיסכון ארוך-הטווח למסלולים נוספים. לדברי תייר, כדאי למשקיע לשקול ולאזן את החשיפה המנייתית שלו, כך שלא יהיה חשוף "רק למדד ה־S&P המדובר, כי אם לעוד אפיקים כדי לייצר פיזור מאוזן ונכון לאורך זמן. בנוסף, חשוב לציין כי בחירת מסלול או תמהיל השקעה נכון מצריך ליווי של בעל רישיון אשר לוקח בחשבון את כל המידע שהלקוח העביר לו בחשבון: טווח ההשקעה, היבטי מיסוי וכו'. באפיקים הפטורים ממס כמו קרן השתלמות או קרן פנסיה נכון לקחת סיכון 'גבוה יותר'".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
