המשקיעים שהרוויחו עד מיליון שקל על דירת מחיר למשתכן

תוכניות הדיור הממשלתיות אמורות לעזור למי שלא מצליח לעמוד במחירי הדיור לרכוש דירה למגורים, אך רבים מהזוכים בהגרלות לא התגוררו בהן • גלובס יצא לפגוש את הרוכשים שמכרו את הדירה ובדק מה הם הרוויחו מהעסקה

פרויקט מחיר למשתכן בעפולה. כ־11% הרוכשים בתוכנית בעיר כבר מכרו את הדירה / צילום: איתן קראוס
פרויקט מחיר למשתכן בעפולה. כ־11% הרוכשים בתוכנית בעיר כבר מכרו את הדירה / צילום: איתן קראוס

תוכניות הדיור הממשלתיות נועדו לעזור למשקי הבית שמתקשים לעמוד במחירי הדיור העולים לרכוש דירה למגורים, אך בפועל רבים מהזוכים בדירות שהוגרלו, לא התכוונו לגור בהן - אלא להשתמש במימון הממשלתי כקרש קפיצה ראשון לשוק הנדל"ן.

השריפה, החשד לזיוף חתימה והתוצאה: צו הפסקת בנייה למבנה בכפר סבא שהוקם מעל תחנת מטרו מתוכננת 
ענף הנדל"ן בשפל היסטורי: נתוני המכירות בשנת 2023 נחשפים 

לפי כללי משרד הבינוי והשיכון, ניתן למכור את הדירות לאחר שבע שנים מיום ביצוע ההגרלה או חמש שנים מקבלת טופס 4 - המוקדם מביניהם. ההגרלות החלו ב־2016, וראשוני הזוכים כבר הגיעו לרגע המיוחל שבו ניתן כבר למכור את הדירה. גלובס יצא לשוחח עם כמה רוכשים, שראו עצמם כמשקיעים, כדי לבחון כיצד עבדו הדברים בפועל.

על שיעור המוכרים עד כה ניתן ללמוד מסקירת הכלכלן הראשי במשרד האוצר מחודש ספטמבר האחרון. הסקירה כללה ניתוח העוקב אחר שני הפרויקטים הראשונים במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, שחלפה בהם תקופת "החסימה" למכירת הדירה.

הפרויקטים הם בעפולה ובלוד - "החסימה" הוסרה בדצמבר 2022 ובמרץ 2023, בהתאמה - ולפי הנתונים שהציג הכלכלן, מדובר בשינוי של ממש במצבם של הזוכים כתוצאה מעליית שווי הנכסים בהם זכו.

לפי נתוני הכלכלן, בעפולה 10.9% מהרוכשים כבר מכרו את דירת מחיר למשתכן, ואם כוללים דירות שנמצאות "על המדף", הנתון מגיע ל־14.5%. בלוד עומד שיעור מי שמכרו את דירתם על, 4.5%, ובהכללת הדירות שנמצאות "על המדף" מגיע שיעור זה ל־12.6%.

בהינתן פרק הזמן הקצר יחסית שחלף ממועד תום החסימה, ובפרט על רקע רמת העסקאות הנמוכה בשוק, שיעורי המכירה גבוהים יחסית. רווח ההון הריאלי הממוצע בשני פרויקטים אלו נע בין 635 אלף שקל בעפולה למיליון שקל בלוד.

נראה כי רבים מהזוכים גם קנו דירה נוספת לאחר הזכייה: כ־7% מרוכשי מחיר למשתכן בעפולה רכשו דירה נוספת, לאחר רכישת הדירה במסגרת התוכנית, כאשר בלוד עומד שיעור זה על 5.3%. לשם השוואה, לפי הלמ"ס שיעור משקי הבית שבעלותם יותר מדירה אחת עומד על כ־10%, ומדובר במשקי בית בגילאים מבוגרים מאלו של רוכשי מחיר למשתכן.

האם בכלל ניתן להתייחס למי שמשכיר דירת מחיר למשתכן כמשקיע? | אריק מירובסקי

על פניו נראה כי מי שזכה בהגרלות של תוכניות הדיור הממשלתיות עשה עסקה מוצלחת - גם כמשקיע - בזכות ההנחה שקיבל מצד אחד והזינוק במחירי הדיור מ־2016 מהצד השני. אלא שחשוב לסייג זאת ולציין כי לא תמיד זוכי ההגרלות הפיקו רווחים ניכרים מביצוע ה"אקזיט" מהרכישות. יותר מכך - אם הם רכשו מלכתחילה את הדירות להשקעה, הם נמצאו לרוב בעמדה נחותה לעומת משקיעי נדל"ן רגילים.

למעשה, אפשר להתחיל בשאלה, האם הזוכים בהגרלות שמחליטים להשכיר אותן הם משקיעים? התשובה היא "כן, אבל". ישנם לפחות ארבעה גורמים שבפועל הופכים את משקיעי ההגרלות למשקיעים עם מגבלות חמורות, שצריך לתת עליהן את הדעת.

1 יכולת הבחירה באפיק ההשקעה: זהו הגורם העיקרי שמבדיל בין רוכשי דירות מסובסדות למשקיעים. למשקיע רגיל יש יכולת להחליט באיזה מסלול הוא משקיע, ואם הוא מעוניין לרכוש דירה, עומדות בפניו כל האפשרויות לבחור את סל ההשקעות שלו.

לזוכים בהגרלות הדיור אין כמעט אפשרות לבחור בשום דבר. הם יכולים לסמן רק שלושה פרויקטים שבהם הם היו מעוניינים להשתתף בהגרלות, והם אינם יודעים אם יזכו, היכן, באיזה סוג דירה, מה יהיה מחירה הסופי ומתי בכלל ניתן יהיה לאכלס אותה.

מ־2018 משרד השיכון החל להגריל דירות במגרשים לא מתוכננים, שליזמים לוקח מספר שנים לקבל עליהם היתר. המשמעות: זמן ההמתנה התארך מאוד, והוא גבה מהם מחיר יקר. אף משקיע לא מחליט לרכוש דירה, כדי לאכלס אותה בעוד שמונה שנים, על אחת כמה וכמה, כשהוא לא יודע בכלל איזו דירה תימכר לו.

2 מחיר הדירות כיום והשכירות ששולמה: המחיר שמשלם זוכה בדירה מסובסדת, זול משמעותית מהמחיר שמשלם משקיע. ההפרשים יכולים להתחיל במאות אלפי שקלים בודדים בפריפריה, ולהגיע למיליון שקל ואף יותר במרכז הארץ. אולם יש בזה כמות לא מעטה של מצג שווא.

מההנחה יש לקזז את שכר הדירה ש"המשקיע־מגריל" ישלם במהלך כל התקופה עד לקבלת הדירה לרשותו, מפני שזה בדיוק מה שכל זוכה בדירה מסובסדת ייאלץ לעשות.

השוק עדיין אינו מנוסה בדירות רבות של מחיר למשתכן שנמכרו, ואין תשובה לשאלה האם מחיריהן נמוכים ממחירי דירות דומות שנמכרו בשוק החופשי. ידוע כי בדירות שהוגרלו במסגרת הדורות המוקדמים של מחיר למשתכן, היו סטנדרטים נמוכים יותר מהסטנדרטים הנהוגים בשוק החופשי. בשנים האחרונות הסטנדרט שופר, אך יתכן מצב שבו עצם זה שמדובר בדירות שהשתתפו בתוכנית המסובסדת - יגרע משוויין.

סוגיות מהסוג הזה אינן מטרידות כמובן משקיע רגיל.

3מיסוי: כשרוכשי דירה יחידה מחליטים להשכיר אותה, הם חוסכים לעצמם מס רכישה של עשרות אלפי שקלים, ומאוחר יותר גם מס שבח שגובהו יכול לנוע מאלפי שקלים ועד למאות אלפים, וכאן יש להם יתרון על משקיע רגיל.

אך בדיוק כמו בסוגיית ההנחה, גם כאן המצב הוא בעירבון מוגבל. אם ירצו לרכוש לעצמם דירת מגורים, הם ייחשבו כבעלי דירה נוספת ויחויבו בגין הדירה שירכשו במיסוי מלא למשקיעים, והיתרון הזה יתבטל. עיקרון זה נכון לא רק ל"משקיעים" בתוכניות הדיור הממשלתיות, אלא מדובר בנקודה למחשבה לכל המשקיעים, שרוכשים דירות ורושמים אותן על שם הילדים, כדי לחסוך לעצמם חיוב במס. החיוב עלול לחזור בעתיד אל הילדים.

4 נזילות: משקיע יכול למכור דירה שרכש בכל זמן שירצה. לזוכי דירה מסובסדת אסור למכור אותה במשך חמש שנים מיום האכלוס (קבלת טופס 4), או במשך שבע שנים ממועד ההגרלה שבה זכו - לפי המועד המוקדם מביניהם.

במקרים רבים שבע השנים מאז ההגרלה הם המועד הקצר יותר, בעוד שבדורות הראשונים של ההגרלות, מועד האכלוס היה הפקטור שקבע את יכולת המכירה.

הגבלת הנזילות עלולה להותיר את "המשקיעים־המגרילים" כבולים להשקעה שלהם, על אף שבמהלך הזמן החליטו, או שהמציאות החליטה עבורם, שצריך לממש את הזכייה, בגלל תשואה נמוכה מידי, או בגלל ריביות המשכנתה שעלו, או משום שהם רוצים לממש את הרווח מהדירה שהגרילו ועוד כהנה וכהנה. זאת מגבלה כבדה שיש ל"משקיע־המגריל", אל מול המשקיע הרגיל, שעלולה לגרום לו גם נזק כלכלי.

רוצים לממש את הנכס ולקנות במקום אחר

הפרויקט הראשון של מחיר למשתכן שיצא להגרלה הוא בעפולה וההגרלה התקיימה כבר במרץ 2016. המחיר למ"ר לפני הצמדה למדד עמד על כ־5.5 אלף שקל למ"ר וכלל מענק של 40 אלף שקל.

איתן קראוס, מתווך מקרקעין ויועץ נדל"ן ומשכנתאות, בעלים של דירת מחיר למשתכן בעפולה, מספר על השכונה והמכירות של הזוכים שליווה: "חלק מזוכי ההגרלות הראשונות של מחיר למשתכן החלו למכור את דירותיהם בעפולה. הדירות שעומדות למכירה הן בעיקר דירות שהיו בשכירות במשך חמש שנים. כעת הרוכשים רוצים לממש את הנכס, ולהיעזר בהון העצמי שגדל בכדי לרכוש דירה באזור שבו הם גרים כיום בשכירות - בדרך כלל במרכז הארץ, אך לא תמיד. ישנם מוכרים שהחלו לבנות בית בדרום ויש כאלה שרוכשים באזור השרון ובאזורים נוספים".

קראוס מספר שמצב השוק כרגע משפיע על "הרווחים" של זוכי התוכנית. לדבריו, "דירת 4 חדרים שנמכרה בפרויקט מחיר למשתכן בעפולה ברחוב יסמין ב־1.5 מיליון שקל בחודש נובמבר 2023 שווה כיום 1.35־1.45 מיליון שקל, עם עסקאות חריגות לכאן ולכאן. רק חודשיים לפני כן נמכרה דירת 4 חדרים ברחוב רוזמרין ב־1.28 מיליון שקל - גם היא בפרויקט שהיה בתוכנית - ואילו דירה דומה נמכרה בפברואר 2022 ב־1.49 מיליון. אלה פערים משמעותיים. גם בדירות 5 חדרים ניתן לראות פערים דומים".

קראוס מוסיף כי בחודש האחרון "ניתן להרגיש התעוררות, והקונים מתחילים לחזור לשוק. מי מהמוכרים שלא מיהר להתפשר במחיר כנראה יצליח לקבל את המחיר שרצה. מי שרוכש כעת את הדירות הללו הם בעיקר משפרי דיור מתוך עפולה או הסביבה".

הוא מספר על בני זוג "שמכרו את הדירה שלו במחיר למשתכן בעפולה במטרה לבנות בית פרטי באזור השרון. הם הצליחו להגדיל את ההון העצמי מהמכירה של הדירה בכ־800 אלף שקל וגם הצליחו לחסוך עוד קצת כסף".

איתן קראוס, מתווך מקרקעין ויועץ נדל''ן ומשכנתאות / צילום: ענת כהנא
 איתן קראוס, מתווך מקרקעין ויועץ נדל''ן ומשכנתאות / צילום: ענת כהנא

"דירת 3 חדרים באשקלון במחיר של אוטו"

עו"ד ליאור לוי המלווה עסקאות קנייה ומכירה של דירות מחיר למשתכן מספר: "בחיפה היכן שהיה אצטדיון קריית אליעזר כבר ניתן למכור את הדירות, ומה שנרכש בכ־10,000 שקל למ"ר - כבר נמכר בפי שניים".

בהגרלה שנערכה בינואר 2017 בקריית אליעזר המחיר למ"ר עמד על 8.8 אלף שקל, לפני הצמדה למדד. כך למשל דירות 4 חדרים ללא מרפסת נמכרה בפרויקט בכ־950 אלף שקל.

נראה כי המכירות של הזוכים בשכונה נמצאות בתחילת הדרך, אך לוי מסביר שזאת גם משום שהזוכים מחכים לרגע שבו יידרשו להון ורק אז מוכרים. לדבריו, "המכירות בטפטופים, אם אדם החליט שהוא כרגע ממנף את ההשקעה שלו ממחיר למשתכן ורכש דירה נוספת כמשפר דיור, ונניח הוא בתוך עסקת 20/80, הוא לא ימהר למכור, אלא רק כשיצטרך לשלם את ה־80% מהדירה החדשה שקנה ולמעשה יצטרך את הכסף".

עו''ד ליאור לוי / צילום: כדיה לוי
 עו''ד ליאור לוי / צילום: כדיה לוי

לוי מציין שלאחרונה נרכשה דירת 3 חדרים באשקלון עם הון עצמי של 60 אלף שקל: "במחיר למשתכן ניתן לרכוש דירה ב90% מימון ולכן הרוכש לא משתמש בכל ההון העצמי שלו. לפני שבועיים ליוויתי רכישה של דירת 3 חדרים באשקלון, עם חניה, מרפסת ומחסן, בכ־700 אלף שקל. באשקלון יש מענק של 40 אלף שקל, ולכן על מנת לממן את עסקה כזו יש צורך ב־60 אלף שקל בלבד. כלומר במחיר של רכב יד שנייה תוכל לרכוש דירת 3 חדרים חדשה באשקלון כמעט ללא שימוש בהון העצמי".

ש' קנתה דירת מחיר למשתכן בשכונת 'הכרם' בעכו וביקשה להישאר בעילום שם. היא מספרת: "חיפשתי במשך תקופה דירה ובדיוק פתחו את תוכנית מחיר למשתכן והייתי בכל ההגרלות, נרשמתי ולא זכיתי. פתאום ראיתי פרסום שיש דירות שאפשר לקנות בלי הגרלה. חשבתי שזו תהיה השקעה טובה בתור מי ששוכרת דירה במרכז.

"רכשתי דירת 3 חדרים בשטח 90 מ"ר בשכונת הכרם ב־800 אלף שקל וקיבלתי מענק של 40 אלף. בדצמבר 2022 סיימו לבנות את הפרויקט ובתוך חודש השכרתי את הדירה לזוג שעובד באזור בכ־4,000 שקל בחודש. בדקתי עסקאות ונראה שדירה בשטח 85 מ"ר בשכונה כבר במחיר של 1.25 מיליון שקל".

על החשש ממציאת שוכרים סיפרה ש': "חששתי שיהיה קשה להשכיר, אבל פרסמתי אותה והזוג הראשון או השני שראה את הדירה סגר ואפילו לא היה מתווך בעסקה. הדירה עם נוף מהמרפסת כך שמצד אחד הגנים הבהאים של עכו ומצד שני נוף לים".

לדברי ש', היא חריגה בפרויקט ורוב הרוכשים גרים בדירות שקנו, "משהו כמו 80% מהזוכים שרובם מהאזור כמו מעכו, מנהריה, מהקריות ומחיפה. אני לא חשבתי לגור שם בשום שלב, גם לא אם יקרה משהו, אז אני אמכור אותה ואלך למקום אחר".

שכונת הפארק בבאר שבע: "בהתחלה קנינו להשקעה"

איתי כהן, בעלי חברת גרנד גרופ לתיווך וליזמות נדל"ן בבאר שבע, זכה במחיר למשתכן בשכונת הפארק, שכונה חדשה בסמוך לפארק נחל באר שבע בגבול הדרומי של העיר. הוא מספר שהכל התחיל מרצון לרכוש דירה להשקעה ובסוף הם החליטו לעבור לגור בה ולא מתכוונים לעזוב את השכונה.

לדבריו, "קנינו ב־2019 ב־900 אלף שקל דירת 4 חדרים עם ממ"ד, מרפסת, מעלית וחניה אחת, וללא מחסן. בהתחלה קנינו להשקעה - גרנו אצל ההורים ונכנסנו להגרלה כי ידענו שאלו מחירים טובים. תכננו לקנות ולהשכיר ובסוף החלטנו לעבור לגור. הרבה מהזוכים גרים בפרויקט ויש 2־4 משקיעים שמשכירים את הדירות שלהם".

דירת מחיר למשתכן בבאר שבע. ''עלייה של 20%־25% במחירים'' / צילום: איתי כהן
 דירת מחיר למשתכן בבאר שבע. ''עלייה של 20%־25% במחירים'' / צילום: איתי כהן

על האפשרות למכור הוא אומר: "עוד שנתיים נוכל למכור, והתוכנית היא למכור ולשדרג לחמישה חדרים בתוך השכונה. העסקאות שיש בשכונה כרגע הן בשוק החופשי ולא מחיר למשתכן, והמחירים קפצו ברמה מטורפת. נצטרך להוסיף 100־150 אלף להוספת חדר.

"כבר ביום האכלוס, לפני שנתיים וחצי, השמאי העריך את הדירה ב־1.2 מיליון שקל - זו יצאה השקעה מטורפת לזוכים. רואים עלייה של 20%־25% במחירים. המחירים עלו בגלל האוכלוסייה וגם בגלל התכנון של הדירות".

אוהד אסרף, מנכ''ל ובעלים ארי מגורים לשיווק נדל''ן / צילום: רז רוגובסקי
 אוהד אסרף, מנכ''ל ובעלים ארי מגורים לשיווק נדל''ן / צילום: רז רוגובסקי

אוהד אסרף, מנכ"ל ובעלים של ארי מגורים לשיווק נדל"ן, מציין כי כאשר הדירות שנבנו במסגרת מחיר למשתכן יוצאות לשוק למכירה יש להבדיל בין הפרויקטים הראשונים שנבנו שהיו מיועדים 100% לזכאים ובין פרויקטים שכללו שילוב של דירות לזכאים ודירות לשוק חופשי. "הדירות והבניינים שנבנו לזכאים היו בתחילת הדרך במפרט נמוך יותר ולכן כשהן יוצאות לשוק הן לא שוות ערך לדירות חדשות או דירות יד שניה אחרות באותו אזור. בדירות מחיר למשתכן שנבנו בפרויקטים מעורבים שיש בהם גם שוק חופשי, המפרט גבוה ולרוב גם השטחים הציבוריים בבניין מושקעים יותר והפער במחירים בינן לבין דירות חדשות באותן שכונות מצטמצם.

"אם יש מספר גדול של דירות שיוצאות לשוק בבת אחת יכול להיווצר עודף היצע נקודתי שיגרור ירידת מחירים אבל לרוב הוא יצטמצם תוך תקופה קצרה, ובעלי דירות שיבצעו השקעות בדירה כמו מטבח משודרג ושדרוגים אחרים יוכל לקבל מחיר גבוה יותר בשכירות ובמכירה".