שופרסל | ניתוח

מאחורי הקלעים של מאבק השליטה הכי סוער במשק

שלוש הצעות הוגשו לרכישת מניות השליטה ברשת הקמעונאות הגדולה בישראל, שופרסל, שמתנהלת ללא גרעין שליטה מאז 2018 • מדוע דווקא עכשיו, את מי יעדיפו הגופים מוסדיים (אם בכלל), כיצד תושפע ההנהלה ומה זה אומר על המודל של חברות ללא גרעין שליטה בישראל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, איורים: גיל ג'יבלי
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, איורים: גיל ג'יבלי

המאבק על רכישת מניות השליטה בשופרסל  מגיע לשיאו: ביום שלישי יפוג תוקף ההצעה שהגישו האחים יוסי ושלומי אמיר (לשעבר בעלי רשת פרשמרקט) לגופים המוסדיים המחזיקים ברשת הקמעונאות הגדולה בישראל. מדובר באחת משלוש הצעות רכישה שהונחו על שולחנם של המוסדיים בימים האחרונים.

לקראת שבוע גורלי בקרב על שופרסל: "יכול להיפתח מקצה שיפורים"
ניתוח גלובס | הספק, האחים והאמריקאי: זה עומד להיות אחד מקרבות השליטה המעניינים ביותר בבורסה
חנות למוצרי מזון בתוך סניף מקס סטוק: כך יעבוד המתחם החדש

ההצעה שהגישו האחים אמיר לרכישת רבע ממניות שופרסל לפי שווי חברה של 6 מיליארד שקל, נחשבה עד כה לרצינית ובעלת הסיכויים הטובים יותר להתממש, אולם רגע לפני שתפוג, נראה כי קמה לה תחרות משמעותית.

חבירה בין חברת תחנות הדלק "דלק ישראל" לספק המזון צביקה ויליגר (בעל השליטה ביבואנית המזון ויליפוד) צפויה להוליד הצעת רכישה של מניות בשיעור דומה, המעניקה לשופרסל שווי גבוה יותר של 6.3 מיליארד שקל, ועשויה לטרוף את הקלפים.

את ההצעה השלישית (גם כן לרכישת כרבע ממניות שופרסל) הגישה קבוצת משקיעים אמריקאית בראשותו של איש העסקים מייקל אלפרט. השבוע נחתו בארץ נציגי הקבוצה שהצעתה נוקבת נכון להיום בשווי של 6.1 מיליארד שקל לרשת, בדומה למחיר השוק.

רשת המזון הגדולה בישראל מתנהלת ללא גרעין שליטה מאז יוני 2018, כשקודם לכן הוחזקה בידי חברת דיסקונט השקעות. מי שמחזיקים במניותיה הם בעיקר המוסדיים: חמש חברות הביטוח הגדולות (הפניקס, מגדל, כלל ביטוח, הראל, מנורה מבטחים) ובית ההשקעות אלטשולר שחם, שחולשים בסה"כ על 64% ממניות הרשת (בין 10% ל־13% מהמניות כ"א).

 

מדוע שופרסל על המדף

נכונות הגופים המוסדיים למכור חלק ניכר מהחזקותיהם ברשת נובעת מאכזבה מביצועי שופרסל שמשתקפים היטב בתשואת המניה, למרות זינוק של 18% שרשמה בשבוע האחרון הודות להתחממות מאבק השליטה (בסך הכול השלימה המנייה עלייה של 40% מהשפל שרשמה באוקטובר האחרון). בשלוש השנים האחרונות ירדה מניית שופרסל ב־11% ובחמש שנים הסבה תשואה שלילית של 2%. זאת בעוד מדד הייחוס, ת"א 125, עלה ב־12% וב־32% בהתאמה בתקופות הללו.

יש לציין כי לפני כשנתיים הוגשו למוסדיים הצעות רכישה נדיבות יותר (בין היתר על ידי האחים אמיר ודלק ישראל), שלבסוף נדחו. הדבר לבטח לא מקל על החלטת המכירה בתג מחיר נמוך יותר כעת. מצד שני, נראה כי רוב המוסדיים רוצים לראות כעת בעל בית חדש שיוכל להשביח את השקעתם ברשת.

 

כמה ימכרו המוסדיים והאם הם מתואמים

שלוש הצעות הרכישה הוגשו לכרבע ממניות שופרסל (24.99%), כאשר כל גוף מוסדי אמור למכור בהן עד 40% מהחזקותיו. הסיבה היא שחריגה מעבר לשיעור האחזקה המדובר מצריכה הגשת הצעת רכש לכלל בעלי המניות. עם זאת, גם החזקה כזו די בה כדי להפוך את הרוכש לבעל שליטה דה־פקטו ברשת.

יש לציין כי בשל מגבלות הרגולציה, הגופים המוסדיים אינם יכולים לתאם ביניהם עמדות בנושא מכירת המניות. הסיבה למגבלות: תיאום בין הגופים עלול להוביל לכך שהחזקתם תחשב להחזקה משותפת העולה לכדי שליטה בחברה, דבר שהם מנועים ממנו. כמו כן, תיאום שכזה עלול להיחשב להסדר כובל לפי חוק התחרות הכלכלית.

מצב שבו חלקם ירצו למכור את מניותיהם ואחרים לא, צפוי להפיל את העסקה.

הצעות הרכישה המופנות למוסדיים עשויות להיתפס כמאיימות על עתידה של צמרת ההנהלה בשופרסל ובעיקר היו"ר הדומיננטי איציק אברכהן, שנהנו עד כה מהיעדר בעל בית מעליהם. האחים אמיר למשל, נחשבים לדעתניים ביותר ביחס להנהלה הקיימת, מה שעשוי לגרום לחיכוכים עם אברכהן והמנכ"ל שמינה לרשת, אורי וטרמן.

יו''ר שופרסל, איציק אברכהן / צילום: סיון פרג'
 יו''ר שופרסל, איציק אברכהן / צילום: סיון פרג'

מנגד, הקבוצה האמריקאית נחשבת לנוחה יותר להנהלה הקיימת, וככל הנראה תרצה לעבוד יחד איתה. לגבי ויליגר ודלק ישראל, לא ידוע מה מידת המעורבות שירצו בקביעת אופיה של ההנהלה, אך רצונם להשביח את שופרסל לנוכח שליטת אברכהן בהנהלת החברה, עשוי להוביל למסלול התנגשות.

מה התניע את המרוץ לשליטה בעיתוי הנוכחי

נראה שהעובדה שהאחים אמיר קצבו שבוע להצעתם, הובילה לפתיחת המרוץ המשולש ולשיפור העמדות מצד גורמים נוספים. האחרון שבהם הוא חבירתם של צביקה ויליגר ודלק ישראל (חברת תחנות דלק שבשליטת החברה הציבורית להב אל.אר של של אבי לוי ואלי להב). הצדדים אמורים ככל הידוע להגיש הצעה לרכישת המניות מידי המוסדיים במזומן, בחלקים שווים ביניהם.

קבוצת ויליגר־דלק ישראל גיבשה תוכנית פעולה מקיפה להשבחת שופרסל, הן בתחום הקמעונאי והן בתחום הנדל"ן. גורמים המקורבים לקבוצה אמרו כי הצדדים בה נזילים ויכולים לממש את הצעתם בזמן קצר.

כאמור, מי שנחשבים למובילים במירוץ הם האחים אמיר, שהינם בעלי יכולות ניהול מוכחות. פרשמרקט, שאותה מכרו השניים לפז לפני כשנתיים וחצי, נחשבה לרשת סופרמרקטים עם שיעורי רווחיות גבוהים ביחס לשוק בו היא פועלת. המגעים מטעם השניים מנוהלים על ידי החתם הותיק צחי סולטן, ולפי הערכות של גורמים בשוק מרבית המוסדיים נוטים לכיוונה. ועדיין יש צורך בהסכמת כלל המוסדיים פה אחד בכדי לאשר אותה.

ההצעה השלישית היא של הקבוצה האמריקאית, הנחשבת לבעלת סיכויים נמוכים יחסית. בין המגרעות שלה מבחינת המוסדיים, בעיקר היכרות חלשה עם ענף הקמעונאות בארץ שספק עם תאפשר לה לתרום להשבחת הרשת. בשוק יש המעריכים כי קבוצה זו לוטשת עיניים לנכסי הנדל"ן של הרשת.

לרשת המזון יש נכסים איכותיים שלפי נתוני הרבעון השלישי של 2023 שווים מסתכם בכ־3.5 מיליארד שקל. זרוע הנדל"ן של שופרסל כוללת 79 נכסים המתפרשים על 230 אלף מ"ר בשטחים מניבים. לרשת גם זכויות בניה להרחבת פעילות זו בעוד 160 אלף מ"ר והיא מהווה חלק נכבד מהרווח התפעולי שלה. בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2023, היווה הרווח התפעולי מהנדל"ן (144 מיליון שקל) כמעט שליש מהרווח התפעולי שהציגה הרשת.

אלא שהמוסדיים מעוניינים בגורם שישביח את שופרסל לטווח ארוך. קבוצת בעלי מניות זרים, עשויה להנציח את המצב הקיים שבו אין בעל שליטה בפועל, והחברה מנוהלת בעיקר על ידי המנהלים, היו"ר אברכהן והמנכ"ל וטרמן.

קשיים במודל של חברה ללא גרעין שליטה

נראה כי מודל הפעילות של חברות ללא גרעין שליטה מתקשה לתפקד בהצלחה בארץ, למרות שהוא נפוץ מאוד למשל בשוק ההון האמריקאי. בישראל המוסדיים שמחזיקים בדרך כלל מטעם הציבור בנתחים משמעותיים במצטבר בחברות ציבוריות, רוצים שיהיה גם בעל בית שאכפת לו מהחברה ושיכול "לנער" את ההנהלה. החשש העיקרי שלהם הוא שמנהלים חזקים יתמקדו יותר בתגמול האישי שלהם ופחות באינטרסים של בעלי המניות.

נזכיר כי רק לפני כשנתיים נרשם סבב קודם בניסיונות ההשתלטות על רשת הקמעונאות שופרסל. אז זינק השווי שלה ל־8 מיליארד שקל. באותה שנה עברה שופרסל טלטלות קשות בקומת ההנהלה והדירקטוריון. בסיומן היו"ר דאז יקי ודמני מצא את דרכו אל מחוץ לדירקטוריון, כשהמנכ"ל "הכל־יכול" של הרשת לשעבר אברכהן, חזר לכס היו"ר של הרשת, ללא בעל שליטה מעליו.