למדינה חסרים 33 מיליארד שקל ממסים, והציבור ישלם אותם

הכנסות המדינה ממסים צפויות לצנוח ב־2024 בכ־33 מיליארד שקל, ביחס לתחזית ההכנסות שהמדינה הציגה ערב המלחמה - כך עולה מהתחזית המעודכנת שנכללה בחוברת הצעת התקציב לשנה הקרובה. לפי התחזית, החולשה במיסי החברות ובמיסי הנדל"ן החריפה כבר בסוף 2023, ומגמה זו תיתן את אותותיה גם בתחילת 2024 לכל הפחות. אליה תתווסף האטה בגידול בצריכה הפרטית, שתתורגם לירידה במע"מ ובמיסי היבוא.

● חברי כנסת עתרו נגד הצעת התקציב. מה הסיכוי שבג"ץ יתערב?
● סמוטריץ' והחרדים הצליחו להסיר את הפיקוח מכ־80% מהכספים הקואליציוניים
● גנץ וסער הצביעו נגד: הכנסת אישרה את התקציב בקריאה ראשונה

בעקבות זאת, שלא במפתיע, ובמקביל להתייקרויות שמתרחשות לרוחב המגזר הפרטי (תנובה, שטראוס ועוד), גם הממשלה מכניסה את ידה עמוק יותר לכיס של כולנו. מוצרים ושירותים ממשלתיים רבים רשמו התייקרות משמעותית - וכמה מהם יתייקרו עוד בהמשך. חלקם, כמו חשמל ודלק, מהווים תשומות משמעותיות של הייצור במגזר הפרטי, כך שהתייקרותם עשויה להתגלגל להתייקרות מוצרים נוספים בהמשך. כבר היום מדובר בתוספת חודשית של כמאות שקלים בממוצע לכל משפחה, שמגיעים ישירות לקופה הציבורית.

מס הבלו ירד ועלה בחזרה

אחת ההתייקרויות המשמעותיות ביותר היא הדלק. במהלך רוב השנה האחרונה, הממשלה צמצמה את מס הבלו (על הדלק) עם עליית מחיר הנפט בעולם כדי לשמור על מחיר הדלק נמוך. במסגרת הקיצוצים לתקציב המדינה ל-2024 הוחלט לבטל את הפחתת המס, שעלתה לקופת המדינה ב־2023 יותר ממיליארד שקל באובדן הכנסות. בהתאם, המחיר בתחנות הדלק עלה מתחילת השנה ב־28 אגורות לליטר, ל־7.22 שקלים. בכך הוא הגיע למחיר הגבוה ביותר זה שנה וחצי.

התייקרות נוספת היא בחשמל, שנקבע מדי שנה על־ידי רשות החשמל על־פי מגוון רחב של תשומות. תעריף החשמל עלה בתחילת פברואר ב־2.6%. ברשות נימקו את ההתייקרות, בין היתר, בעליית מדדי המחירים לצרכן בשנה האחרונה, עליית הריבית במשק, המשך פיתוח משק החשמל, הגדלת היתירות ואמינות אספקת החשמל והפחתת זיהום האוויר.

לפי הנוסחה הרשמית של רשות החשמל, ההתייקרות אמורה הייתה להיות חדה בהרבה ולהגיע לשיעור של 13%. כדי למתן את עליית המחיר, ברשות החשמל גילמו את הכספים שאמורים להתקבל בהמשך השנה ממכירת תחנת הכוח אשכול. התחנה נמצאת בתהליך מכירה לחברת דליה אנרגיה, תמורת 9 מיליארד שקל. מתוכם, רשות החשמל צפויה לקבל כ־4 מיליארד שקל להפחתת התעריף.

זאת ועוד: מחיר המים עלה לאחרונה ב־0.7% והשלים קפיצה של 5.9% בשנתיים האחרונות. גם המחיר הזה נקבע בנוסחה על־ידי רשות המים, והוא כולל ממוצע של עלויות ההפקה ממקורות המים השונים כמו חברת "מקורות", רכישת מים מותפלים ועלויות הטיפול בשפכים ובביוב.

מחיר נוסף שנקבע בנוסחה הוא הארנונה. תעריף הארנונה התייקר ב־2024 ב־2.7%, לאחר התייקרות של כ־1.4% ב־2023. לאור ההסכמים במגזר הציבורי והימשכות האינפלציה, קרוב למדי כי גם ב־2025 תימשך העלייה בתעריפים.

מה יפחית לנו מהנטו?

מחיר נוסף שצפוי לעלות הוא עלות ביטוח בריאות ממלכתי. על־פי חוק, כל אזרח במדינת ישראל זכאי לביטוח בריאות באחת מארבע קופות החולים בישראל. בתמורה, הוא משלם מס שמנוכה משכרו ומועבר דרך ביטוח לאומי לקופות החולים. מס ביטוח בריאות ממלכתי מחולק לשתי דרגות מס, אחת נמוכה על חלק השכר שעד 60% מהשכר הממוצע, ואחת גבוהה על החלק שמעל 60% מהשכר הממוצע. על־מנת לצמצם את הגירעון הנרחב שנוצר בעקבות המלחמה, המס שמוטל על ביטוח בריאות יעלה בדרגה הנמוכה מ־3.1% ל־3.25%, והדרגה הגבוהה תעלה מ־5% ל־5.15%. בכך, למעשה, הממשלה מטילה מס הכנסה נוסף של 0.15% מהשכר.

עוד השפעה שלילית על השכר נוצרת בעקבות המלחמה בקיזוז חלק מ"דמי ההבראה" שמקבל כל עובד שהשלים לפחות שנה במקום עבודתו. על־פי החלטת הממשלה, ובהסכמת ההסתדרות, ייגבה מכל עובד יום הבראה אחד ב־2024. העלות תיגבה במלואה מהמעסיק כרגיל, אך תועבר ישירות למדינה כמעין מס. בנוסף, במסגרת התקציב הוחלט להקפיא את שווי דמי ההבראה ב־2024, כך שאלו לא יעלו עוד, חרף האינפלציה.

מקל המע"מ יחכה ל־2025

העלות הניכרת ביותר על המשק ועל כלל הציבור נדחתה לפי שעה לשנה הבאה. מדובר בהחלטה להעלות את המע"מ מ־17% ל־18%, החל מ־2025. עבור המדינה, העלאת המע"מ צפויה להכניס לקופה 7.5 מיליארד שקל, לפי התחזית.

ובשורה התחתונה, כאמור, גם העלאות המסים עדיין לא מכסות על הבור בהכנסות המדינה. ביוני 2023 פרסם משרד האוצר את התוכנית הרב־שנתית לשנים 2024־2027, אז עמדה תחזית ההכנסות ממסים לשנת 2024 על 450.4 מיליארד שקל. בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" והמגמות הכלכליות שקדמו לה, התעדכנה התחזית כלפי מטה, והיא עומדת על 417.4 מיליארד שקל כעת.

מגמת הירידה בהכנסות ממסים התחילה לפני המלחמה. בשנת 2023 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ואגרות ב־412.2 מיליארד שקל - סכום ששיקף ירידה ריאלית של 9.3% לעומת שנת 2022. שלא במפתיע, על רקע הבור המעמיק הזה, מבקשת המדינה להטיל עוד גזירות על הציבור, בראשן כמובן העלאת המע"מ.