המדען מספר אחת עזב את הממשלה עם בטן מלאה. עכשיו הוא חושף את הסודות

שבוע בדיוק לאחר פרוץ המלחמה, ב־14 באוקטובר, סיים ד"ר עמי אפלבום את תפקידו כיו"ר רשות החדשנות. הקדנציה בת שש השנים של המדען מספר אחת הסתיימה כשברקע קולות התותחים, אבל במשרד המדע - עזיבתו נתקלה בדממה מוחלטת, כמעט בהתעלמות. אפלבום, שכיהן תחת חמישה שרים, פשוט לא הגיע לעבודה באותו הבוקר. מהממונה הישיר אליו, שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, לא שמע מילה.

● הצוללת | המומחה שמסביר: זה מה שיכריע בין ביידן לטראמפ 
● איך זכה הכדורגלן הישראלי האלמוני להימכר במיליון אירו
● נשואים מאושרים יותר? דור חדש של חוקרים מפרק את מודל הזוגיות המסורתי

למרות המתיחות ששררה בינו לבין צמרת המשרד והממשלה, אפלבום מציין כי בתקופת עבודתו אקוניס דווקא קיבל את רוב הצעותיו המקצועיות. תחילה, ביקש אקוניס להאריך את כהונתו של אפלבום, לטענת האחרון, אך אפלבום התעקש לסיימה שש שנים בדיוק לאחר שמונה לתפקיד. בלשכת השר טוענים כי מעולם לא הוצע לאפלבום להמשיך בתפקיד. למעשה, אפלבום חשב לעזוב את התפקיד עוד קודם לכן. "לא רציתי לעבוד עם הממשלה הזאת עוד קודם לעזיבה שלי, כבר מתחילת השנה שעברה", הוא מספר בראיון גלוי לגלובס. "אבל אמרתי לעצמי שאני חייב להישאר. אם אנשים כמוני שעומדים על המקצועיות של היחידה שהם מופקדים עליה ילכו ובמקומם ימונו ממלאי מקום לא ראויים, הנזק יהיה גדול עוד יותר".

 מליאת הכנסת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ואם שואלים את אפלבום, הנזק הזה כבר נגרם. לדבריו, מסכת של התערבויות פוליטיות שיבשה במידת מה את עבודת הרשות ואת עצמאותה. כך, לדבריו, הפך אחד הגופים המקצועיים, הא-פוליטיים והעשירים ביותר בממשלה למשחק בידיהם של פוליטיקאים. אפלבום מגלה כי רשות החדשנות עבדה במשך שנה ללא מועצת מנהלים, וכי גם כיום, יותר משנה לאחר הקמתה של ממשלת נתניהו השישית, המועצה עדיין לא אוישה במלואה. לדבריו, המחדל החל כבר בממשלה הקודמת, בתקופתה של שרת המדע אז אורית פרקש הכהן.

 אורית פרקש הכהן / צילום: חיים צח-לע''מ

עצמאותה של מועצת רשות החדשנות קריטית לתפקודה כרשות סטטוטורית נפרדת מהדרג הפוליטי. אם בעבר נדרש כל שינוי בתוכנית העבודה של הרשות לעבור דרך הממשלה ודרך מנכ"ל משרד הכלכלה, הרי שהפיכתה לרשות עצמאית לפני כעשור הפקידה בידי מועצה עצמאית את התפקיד - בצורה שקיצרה את זמני התהליכים ושיפרה את יכולתה של הרשות לעדכן את תוכניות הסיוע שלה לסטארט-אפים וליזמים במרכז ובפריפריה.

"ההפרדה המקצועית הזאת מהפוליטיקה היא סופר־חשובה, אבל היא הייתה לצנינים בעיני השרים", אומר אפלבום. "היא גורמת להם 'ג'ננה', זה משגע אותם שיש רשות בעלת תקציב של מיליארד וחצי שקל ממש מול העיניים והם לא יכולים לגעת בה על פי חוק. אז איפה הם יכולים להשפיע? במינוי מועצת מנהלים או בשלב שקודם לה: הקמת ועדת איתור למנהלים, או במקרה שלנו - אי־הקמה של ועדת האיתור. השרה פרקש הכהן סירבה למנות ועדת איתור למועצת המנהלים אחרי שהקודמת סיימה את תפקידה, כך שלכל שר יש את ההסתכלות שלו כיצד הוא יכול להשיג יותר שליטה על הרשות.

"רק לקראת סוף הקדנציה שלה היא נעתרה והסכימה למנות את ועדת האיתור, ואפילו קיבלנו מועמדים מהשורה הראשונה. ישבנו שעות רבות על הגדרת התפקיד והדרישות מהמועמדים, ואז התחלפה הממשלה - אקוניס נכנס לתפקיד וביקש להשהות את המינוי כדי לעשות בירור משפטי. זה לקח חודשים ארוכים".

"איבדתי חברים בגלל התפקיד"

רשות החדשנות הוקמה ב־1965, אז עוד קראו לה לשכת המדען הראשי, במשרד התעשייה והמסחר. היא עוצבה בעיקר כגוף התומך במחקר ובפיתוח שנעשה במסגרת מכוני מחקר ממשלתיים. אחרי לא מעט גלגולים, הפכה ב־2016 לשכת המדען הראשי לרשות עצמאית - הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, האמונה על קידום מעמדה הטכנולוגי של ישראל בזירה הבינלאומית. על אף היותה רשות עצמאית הניסיונות להתערבות הפוליטית גברו בשנים האחרונות, לא רק בתקופת פרקש הכהן ואקוניס. אפלבום מספר על תקרית נוספת שהייתה לו עם אחד משרי הכלכלה שאת שמו הוא מסרב להזכיר. "השר הממונה יכול לקבוע מדיניות על פי חוק, אבל אסור לו לקבוע לאן ילכו תקציבים כאלה ואחרים בתוך הרשות.

"אחד משרי הכלכלה הגיע אליי יום אחד וביקש שנפרסם לחברות בצפת מכרז שרצינו להוציא לחממה טכנולוגית בתחום המזון. לא הבנתי למה דווקא צפת, ואמרתי לו 'על גופתי המתה לא יהיה כזה דבר. אצלנו כל מכרז יוצא בצורה מסודרת לפי קריטריונים ברורים והטוב מנצח - והוא לא יהיה צפת'. אבל עבור שר זו בעיה כי יש לו אג'נדה פוליטית, והוא צריך להיבחר פעם נוספת בפריימריז הבאים".

ההחלטות שלכם תמיד היו מקצועיות?
"חד־משמעית כן. במהלך הקדנציה שלי לא היה מהלך פוליטי או לא מקצועי ברשות. תראו, אנחנו עוסקים פה בתקציב אדיר שנע בין 1.3 ל־1.7 מיליארד שקל בשנה ועל עוד סכום דומה שמגיע מהמגזר הפרטי כמינוף. כמה פעמים שמעתם על שחיתות שיצאה מכספי רשות החדשנות? אני יכול להגיד גם שבגלל התפקיד איבדתי הרבה חברים, כאלה שהתקשרו אליי ערב לפני דיון בוועדת מחקר ואמרו לי: עמי, הנושא שלנו עולה אצלכם מחר, אנחנו כבר 20 שנה מכירים. ובסוף הם לא קיבלו דבר, כי זו הייתה החלטת הוועדה.

"כך למשל, מישהו ביקש שנקצה יותר תקציבים למגזר הערבי. אין ספק שההון האנושי בחברה הערבית לא מנוצל היטב, אבל אם אתה רוצה להכניס אותם למעגל העבודה אתה חייב תוכנית מסודרת. ולכן, עד שלא תהיה תוכנית כזו, לא הסכמנו לעשות זאת. נשלחתי פעמים רבות לפגישות באשקלון, דימונה וצפת כדי שאתן להם סיוע, ובכל פעם חזרתי ואמרתי - בסדר גמור, אבל חייבים קריטריונים מקצועיים".

ועכשיו, כשאתה כבר לא בתפקיד, אתה חושש שיבצעו דברים לא מקצועיים?
"אני מאוד מקווה שלא. כשיצא הקול הקורא למחליף שלי הורידו את דרישות הסף לרמה של אדם ללא שום כישורים, ניסיון טכנולוגי אמיתי או ניסיון בינלאומי נרחב. תיאורטית, גם מנהל של בית מלאכה קטן היה יכול לקבל את הג'וב. אני חייב להגיד שמאוד חששתי לגבי זה בגלל המינויים שאנחנו שומעים עליהם בממשלה הזאת. לבסוף הופתעתי לטובה מהמינוי של מחליפי אלון סטופל - אדם עתיר ניסיון טכנולוגי ממפא"ת ואלביט.

 ד''ר אלון סטופל / צילום: רוני פרל סטודיו 18

"אין ספק שסטופל הוא אדם ראוי מאוד ואני בטוח שהוא יעשה את תפקידו בצורה טובה. מה שכן, בכל זאת הייתי שמח לראות בתפקיד אדם מהשוק הפרטי, שמכיר את הטכנולוגיות בתחום הזה ואת ההתנהלות של חברות סטארט־אפ, כי זה הרי המיקוד של רשות החדשנות".

הירידה בדרישות הסף כבר החלה בדרג מנכ"ל המשרד. כמעט עבדת מול אוסנת מארק, שהייתה חסרת כל ניסיון מדעי או טכנולוגי והייתה קרובה למינוי לתפקיד הזה. בסוף מונה גדי אריאלי, מנכ"ל הליכוד לשעבר שהגיע מניהול מכון הייצוא.
"כן, אבל בגלל שהצוות הניהולי בתוך רשות החדשנות עובד עם תהליכים מאוד מובנים, אז גם המנכ"ל לא יכול להתערב - ולא משנה אם זו אוסנת מארק או גדי אריאלי - שאינני יודע בהכרח מי מהם טוב יותר מהשני. נקודת ההשקה בין המשרד לרשות עוברת במינוי המועצה: לכל שינוי בהרכב המועצה יש לשר המדע זכות וטו. אבל בפועל איש מתוך חמשת השרים שתחתם עבדתי לא השתמש בזכות הזאת. הם יודעים שטרפוד החלטות של רשות החדשנות לא ייראו טוב מבחינה תקשורתית".

"הרשות חזקה גם בלעדיי"

אחד המהלכים החשובים שעברו על רשות החדשנות בשנים האחרונות היה העברתה ממשרד הכלכלה למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. מי שהייתה אמונה על המהלך הזה היא השרה הקודמת פרקש הכהן. כמי שכיהנה בשנותיו היפות ביותר של ההייטק הישראלי, 2022-2021, היא ביקשה להפוך למעין "צארית ההייטק" ולקדם את התעשייה המובילה בישראל דרך אספקטים רבים בתחומי החינוך, האקדמיה והבינה המלאכותית. אפלבום לא היה שבע מהמהלך. "משרד המדע הוא משרד מיותר שלא צריך להתקיים", אומר אפלבום. "עיקר התקציב שלו הולך למחקרים יישומיים, אבל גם ברשות אנחנו עוסקים בכך, אז לשם מה? עצם המעבר של הרשות לשם הייתה טעות גדולה.

"רשות החדשנות היא גוף מתכלל שעובד מול רשויות רבות: מהאקדמיה, דרך סטארט־אפים ועד חברות צמיחה, ומתכלל אגב כך פיילוטים ומחקרים בכל משרדי הממשלה. מדובר בישות משפטית נפרדת בעלת פעילות נרחבת, אז מדוע היא צריכה לדור במשרד ממשלתי קטנטן כזה? אני טוען שגוף מתכלל כזה צריך לשבת במשרד ראש הממשלה ולא במשרד כזה או אחר, ובוודאי לא במשרד המדע. לו הממשלה הייתה מחברת את ות"ת, המחקר האקדמי ורשות החדשנות יחד עם המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית זה היה עושה שכל. אבל לקחת רק את רשות החדשנות ולהעביר אותה למשרד המדע? מה עשית בזה?

"המזל הוא שמדובר ברשות סטטוטורית נפרדת שלא ניתן לחלק לה הוראות - למרות שהיא ניסתה. אחר כך היא ביקשה להעביר את התוכנית לבינה מלאכותית מרשות החדשנות למשרד המדע, אבל אין שם את כוח האדם המתאים. אז היא אמרה: אני אביא את כוח האדם המתאים - אבל כבר קיים מנגנון כזה ברשות החדשנות".

מעבר לזה, נראה שגם ניסו להיפטר ממך בתקופות מסוימות.
"תלוי מי. אלי כהן לא ניסה להיפטר ממני, אלא להשתלט על הפעילויות, והוא לא הסתיר את זה. אבל כשפרקש הכהן העבירה את רשות החדשנות למשרד שלה היא אמרה 'אני אבחר את ראש הרשות'. עניתי לה שהיא לא יכולה כי מדובר בגוף סטטוטורי, ומשרד המשפטים נעמד על הרגליים האחוריות איתי".

 שר החוץ אלי כהן / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ומה היה בתקופה של אקוניס?
"התקופה שלו הייתה מוזרה. כבר במאי, כשראיתי לאן הדברים הולכים, אמרתי לו שצריך לעשות ועדת איתור. מרגע שהוא נכנס לתפקיד עד אפריל-מאי הוא רצה שאשאר, אבל אני מבחינתי הרגשתי שעשיתי את שלי שש שנים וצריך לרענן את השורות".

הוא דיבר איתך לפני שעזבת?
"לא, שום דבר, ואני חושב שזה חמור מאוד. מה שמעניין הוא שלמרות שלא דיברנו בתקופה ההיא, הפונקציונליות של הרשות לא נפגעה בכלום, הוא לא עצר כלום והעברנו הרבה החלטות גדולות ומהותיות. מהבחינה הזאת הוא היה נוח לעבודה. לא רוצה לדבר איתי? זכותו.

"המינוי שלי הסתיים על פי חוק ב־14 באוקטובר. מצדי היה אפשר להמשיך עוד כמה חודשים עד שימצאו מחליף, אבל הם דרשו שבאותו המועד אפסיק את העבודה ולא תהיה הארכה. לא עשיתי מזה עניין כי הרשות מספיק חזקה גם בלעדיי, וגם לא באמת רצית י לעבוד עם הממשלה הזאת כבר קודם".

"אנשים חוששים להשקיע כאן"

אפלבום נולד בערב ליל הסדר 1951 בקיבוץ סעד - שהקימה תנועת בני עקיבא בעוטף עזה - לאב מהפלוגה הדתית בפלמ"ח, שהיה לנוטע הראשון בנגב, ולאם שעסקה בטיפול בבני הנוער בקיבוץ. "אלה היו ימים שבהם הציונות הדתית הייתה הומנית, ליברלית, עם ערכים שונים ממה שיש היום", הוא אומר בצער.

 הפגנה נגד רפורמת המשפט בתל אביב / צילום: ניצן שפיר

"מאז 1967 אני עם ביקורת קשה על מה שקורה בציונות הדתית: על הלאומנות, ההתנחלויות ואובדן של ערכי אנוש בסייסים וההבנה שאדם הוא אדם הוא אדם. אני כבר לא חלק מזה, אבל החינוך שקיבלתי שם - ערכי יושרה ונתינה למדינה - הולכים איתי לכל אורך הדרך".

את דרכו המקצועית החל אפלבום בדוקטורט בטכניון בהנדסת חומרים, ואת המאסטר הוא כתב עם מי שלימים קיבל פרס נובל פרופ' דן שכטמן. לצורך הלימודים הוא עבר לארה"ב למשך שמונה שנים שבהן עבד כפוסט־דוקטורנט במעבדות AT&T בניו ג'רזי ולאחר מכן ברוקוול אינטרנשיונל. בשנות התשעים, לאחר שחזר לארץ וניהל חברת סטארט־אפ במגדל העמק, השתלב בחברת KLA, העוסקת בייצור מערכות ציוד הוני לתעשיית השבבים. לאחר שמונה למנכ"ל החברה בישראל, הוא שב לארה"ב כמנהל התפעול של החברה.

"שכנעתי אותם להביא ייצור לישראל. היום מחצית ממה שמייצרים במפעל במגדל העמק הוא פיתוח מקומי של צוותים ישראליים, ומחצית היא דברים שמפותחים בארה"ב ומיוצרים כאן. אנחנו טובים בייצור של ערך מוסף גבוה. שכנעתי אותם שאם נבוא לפה נוריד 30% מהעלויות. צחקו עליי, חשבו שאני משוגע. היו אז אולי 100 עובדים עם 30 מיליון דולר, וכשיצאתי היינו 600 עובדים ו־700 מיליון דולר".

בישראל של 2024 היית מצליח לעשות זאת?
"היום זה היה הרבה יותר קשה עם המהפכה המשפטית והמלחמה. אנשים לא מבינים את זה, אבל ב־2006, בזמן מלחמת לבנון השנייה, הדירקטוריון של החברה כל כך נבהל ממה שקרה פה. התחושה הייתה שזה מקום מסוכן שיש להיזהר ממנו. גם ב־2024 זו הסכנה - שחברות גדולות, במיוחד אלה שלא נמצאות פה, יחששו ממה שקורה בישראל. תיירים לא באים, אנשי עסקים לא באים, ובתקשורת זה נשמע נורא. יוצאת דופן הייתה אינטל, שמכירה את ישראל כל כך טוב ואף הכריזה לאחרונה על הקמת מפעל חדש כאן, אבל אצל משקיעים אחרים יש סנטימנט של אי-ודאות".

אפלבום מציין את הוודאות ששררה ברוב תקופתו. "מהיום שנכנסתי לתפקיד ועד סוף 2022 הייתה פה ודאות עסקית, שלטונית, פוליטית וביטחונית. עד תחילת 2023 היינו ילד הפלא של העולם, גם בהתמודדות עם הקורונה וגם במונחים של צמיחה כלכלית. אך מתחילת השנה שעברה הפכנו לילד המופרע והלא מתקדם של העולם.

"עד סוף שנת 2022 נפגשתי עם כולם, סגן נשיא סין, ראש ממשלת קוריאה, שרים בשוודיה. הייתי פוגש בין שתיים לארבע משלחות כאלה בשבוע. כולם ביקשו להבין איך ליישם את המודל של רשות החדשנות שהוא ייחודי מאוד בעולם: גוף מקצועי מאוד שאיננו פוליטי ומנוהל באופן מקצועי. אבל מאז החלה המהפכה המשפטית ב־2023 כבר לא היה לי מה להגיד למבקרים. אז נשארתי בתפקידי כדי להתריע ולהרים את כל הדגלים האדומים. הסנטימנט השתנה ואנשים פשוט חוששים מלבוא ולהשקיע כאן".

אתה חושב שנוכל לתקן את הסנטימנט?
"כן. הרכב האוכלוסייה, הרצון והדחף של היזם הישראלי לא השתנה. נוסף על כך, יש לנו היום מהפכה טכנולוגית שגדולה לטעמי מהמהפכה התעשייתית שהייתה. ישראל, בגלל יכולות המחשוב והדיגיטציה, יכולה לעלות גבוה יותר כשנצא מהמשבר. אבל אם המערכת הפוליטית והביטחונית לא תתייצב, לא נוכל לצאת מזה".

בהיכרותך עם השוק האמריקאי, המשקיעים הזרים עדיין חוששים מהמהפכה המשפטית?
"הם חוששים מאוד בגלל הנושא הרגולטורי. יחסי עובד-מעביד זה נושא סופר חשוב בארה"ב, ואם פתאום לא יודעים מה יהיה עם מערכת המשפט זו בעיה. אנשי עסקים אמריקאים לא ילכו למקום שאין בו יציבות לטווח ארוך, ולמה לבוא לישראל? היום משקיעים בסטארט-אפים בברלין, בפריז, בלונדון, יש שם הרבה מאוד יזמים, למה להסתבך עם המקום המסוכן הזה?".

"גוף ציבורי לא יעיל"

לד"ר אפלבום יש תשובות מהירות וברורות על הכול, אך כשהוא נשאל אם היה ממליץ היום לבכירים בשוק הפרטי לקחת תפקיד במגזר הציבורי, נראה שהוא מתקשה למצוא תשובה. "עצם ההשתאות שלי מעידה על משהו", הוא מחייך.

"בוא אענה לך על זה כך: אני עם קריירה ארוכה מאוד של 40 שנה במגזר הפרטי וחשבתי שראיתי את העולם. אבל ראיתי הכול דרך סליק של ההתמחות שלי. כשהגעתי לרשות פתאום ראיתי את כל הנושאים של האנרגיה, המזון אלטרנטיבי, החקלאות. אתה מרגיש כמו ילד בחנות צעצועים, אלה היו שש השנים הטובות בחיי, מהבחינה הטכנולוגית והמקצועית.

"מהצד השני, אתה נתקל בגוף ציבורי שהוא מאוד לא יעיל עם אנשים שחשבת שטובת המדינה לנגד עיניהם. כשאתה עובד בחברה פרטית - טובת החברה עומדת לנגד עיניך. ופה אתה מצפה לאותו דבר, אבל אתה לא רואה את זה. אתה רואה אנשים שמחפשים את הפרסום.

"אז בסופו של דבר אני אמליץ לאנשים ללכת למגזר הציבורי, אבל בתנאי שהם יעמדו על העקרונות המקצועיים ולא יוותרו. יהיו להם ימים קשים מול הפוליטיקאים וזה בילט-אין כי הפוליטיקאי רוצה להיבחר בפעם הבאה".

אז אתה אופטימי, למרות הכל.
"אני חושב שהצמיחה מסטארט-אפ ניישן לסקייל-אפ ניישן היום נורא ברורה, ולפני שבע שנים זה לא היה ככה. אבל בכל זאת צריך לזכור שהשמירה על העצמאות התפקודית של הרשות - היא נכס למדינה. מדינות אחרות מקנאות בנו ולא מבינות איך אנחנו עושים את זה. אני לא התחלתי את זה, יש מדען ראשי כבר 51 שנה.

"ולא פחות חשוב, אנחנו מוכרחים להבטיח הובלה טכנולוגית של ישראל. היום, לצערי, אזרחי ישראל לא מרגישים תמיד את ההייטק ניישן כשהם צריכים לשלוח פקסים. עבודה של הרשות עם משרדי הממשלה והרגולטורים צריכה להביא לכך שאזרחי ישראל יוכלו ליהנות מהיכולות הטכנולוגיות וזה קריטי. כשהכל יהיה דיגיטלי נוכל לעבד ולהוציא תובנות שיוכלו לקדם ולהקפיץ את כל החברה הישראלית".

משקיעים פרטיים רבים סבורים שישראל פספסה את מהפכת הבינה המלאכותית.
"אנחנו לא איפה שאנחנו רוצים להיות, אבל גם לא לגמרי מאחור. כאשר נכנסת טכנולוגיה חדשה, המדינה צריכה לתמוך בה בשלבים המוקדמים. אנחנו דיברנו על תוכנית ממשלתית לבינה מלאכותית כבר לפני ארבע-חמש שנים. הבאנו את אורנה ברי לבדוק את הצרכים, קבענו תקציבים והקמנו את הפורום הבין-משרדי תל"ם.

"כן צריך לומר שהתקציב הוא מזערי וזו אכן אחת הנקודות הקשות: אם אתה רוצה להיות מוביל גלובלי בשלבי ההנבטה, לפתח את כמות ההנדסים שנדרשים להביא את הפרופסורים הנכונים, ולעשות את הרגולציה הנכונה אתה צריך תקציב. אנחנו לצערי לא קיבלנו את התקציבים לפרויקט של הבינה המלאכותית בהיקפים שדרשנו, ולאחר מכן הייתה גם התערבות פוליטית של משרד המדע. זה לא עצר את הפרויקט אבל לא קיבל את המימון הדרוש".

משרד רה"מ רצה לנהל את זה.
"משרד רה"מ דיבר עם איציק בן ישראל כדי שיקים מיזם. בן ישראל בא עם תוכנית מאוד טובה ודרש 9 מיליארד שקל. משרד האוצר נתן פחות ממיליארד, ואח"כ הגיעו לפשרה של 2 מיליארד לחמש שנים. אבל כשבן ישראל הגיע עם התוכנית שלו - לנו כבר הייתה אחת כזו.

"אני מסכים שאנחנו לא בחזית מבחינת הכשרה של כוח אדם בתחום, אבל אני מאמין שזה תהליך ארוך וניתן עוד לתקן. כשמדברים על תקציבים, צריך להסתכל על זה כהשקעות - לא כהוצאה על שירותים - כי כששמים את הכסף הצמיחה תהיה במכפילים בהמשך".

מה צריכה לעשות ישראל בתעשיית השבבים שמתפצלת בין סין לארה"ב?
"אני חושב שחשוב לעשות עסקים בסין, ואסור לוותר על השוק האינסופי הזה. האם זה בסדר לקבל השקעות או להשקיע בחברות סיניות שאין להן אספקטים ביטחוניים? אני לא רואה סיבה שלא. מצד שני, כל מדינה שאיננה דמוקרטיה ליברלית יש לי איתה בעיה - ולכן צריך לדאוג שלא עוברות לשם טכנולוגיות רגישות - כמו טכנולוגיות קוואנטיות ובינה מלאכותית, שיכולות לשמש גם למטרות צבאיות.

"יתרה מכך, האמריקאים הרי הזהירו אותנו שלא למכור להם טכנולוגיות שכאלה. אני ליוויתי בעצמי איש של מחלקת המדינה האמריקאית שבא להזהיר את האקדמיה הישראלית מפני גניבת מידע".

ב־2021 אישר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן את "חוק השבבים" שנועד לתמוך בתעשייה המקומית ולצמצם את התלות של אמריקה בתעשיות זרות. האם גם אנחנו נידרש לזה?
"אני חושב שישראל חייבת להיות חלק מחוק השבבים האמריקאי שתומך בתעשייה - האמריקאים תלויים בתעשיית המטרולוגיה והבדיקות בשוק השבבים שמרכיב גדול שלו נמצא בישראל (באמצעות חברות כמו KLA ונובה, א"ז וא"ג)".

מלשכת שרת החדשנות לשעבר, ח"כ אורית פרקש-הכהן נמסר: "העברת רשות החדשנות אל משרד החדשנות הינה מהלך מקצועי. המהלך יצר חיבור טבעי בין תחום המו"פ לבין ההייטק תחת אותו משרד, והיווה חלק מתוכנית רב שנתית רחבה יותר. המהלך יצר את תפקיד 'שר ההייטק' הראשון, אשר נתן את תשומת הלב הממשלתית הראויה לענף חשוב זה.

"באשר לטענה על אודות תוכנית הבינה המלאכותית - יש להבחין בין מדיניות ממשלתית נדרשת בתחום לבין קידום פרוייקטי תשתית שהוטלו על פורום תל"ם ורשות החדשנות. פריצת הבינה המלאכותית על הזדמנויותיה ואתגריה, מעסיקה בכל העולם את הממשלה בדרג הבכיר ביותר והיא דורשת קביעת מדיניות וחקיקה מאפשרת. באשר לטענה לגבי ועדת האיתור, משרד החדשנות הוא שעבד מול רשות החדשנות לקידום המכרז. הטענה כי חברת הכנסת במהלך כהונתה כשרת החדשנות עיכבה את ועדת האיתור אינה מוכרת".

תגובת יועץ התקשורת של אופיר אקוניס, שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה:

אנחנו מודים למר אפלבום על פועלו רב השנים בתפקיד יו״ר רשות החדשנות, כפי שבאו לידי ביטוי בדברי הפרידה החמים בטקס חילופי המדען הראשי.

עם כניסת השר למשרד, בינואר 23', ולאחר לימוד יסודי של הנושאים שנותרו פתוחים בממשלה הקודמת, אוישו כל הנציגים והמועצה חידשה פועלה, לאחר תקופה ממושכת. בשנה האחרונה אושרו על ידי השר רפורמות רבות במסלולי הרשות ותקציבה עלה בתיקוני תקציב 2024 (בניגוד לקיצוץ בתקציב המשרד עצמו).

אנו מאחלים למר אפלבוים הצלחה רבה בהמשך דרכו ובטוחים שימשיך לתרום תרומה משמעותית למדע והחדשנות בישראל, כפי שתרם בשש שנות כהונתו, שהסתיימו על פי חוק, לפני כשלושה חודשים וחצי.