איך מטעינים רחפן בלב עזה: פתרונות האנרגיה היצירתיים של צה"ל במלחמה

חרבות ברזל היא, ללא עוררין, המלחמה הדיגיטלית הראשונה בעצימות מלאה של צה"ל: החל מהפעלת בינה מלאכותית בטנקים, דרך כוונות וטילים מתקדמים - ועד להפעלת כלי טיס בלתי מאוישים בסנכרון מלא עם כוחות הקרקע המתמרנים. אולם, כמו שבצה"ל לא היו מוכנים ל־7 באוקטובר בסוגיות אלמנטריות כמו אפודים קרמיים וקסדות, המערכת הצבאית לא דאגה לטפל עד תום במצרך הבסיסי ביותר של אותם כלי טיס: אנרגיה.

● הניו יורק טיימס: מנהרות החמאס ארוכות יותר מההערכה של ישראל
● באוצר מעריכים שהמלחמה תיגמר בסוף פברואר. מה יקרה לכלכלה?

מייד לאחר המתקפה הרצחנית של חמאס, היה ברור כי צה"ל יוצא לתמרון משמעותי ברצועת עזה עם שני יעדים מרכזיים: שחרור כלל החטופים ומיטוט שלטון חמאס. בה בעת, כל בר־דעת הבין כי זהו יהיה תמרון ממושך, שבו כוחות רבים - כולל מפעילי כלי טיס - יידרשו לשהות בלב הרצועה עשרות ימים. במצב כזה, אין לכוחות גישה סדירה לאנרגיה עבור הטענת כלים שונים, בהם גם אמצעי תקשורת שקריטיים עבור הסנכרון בין הכוחות הרבים שפועלים בשטח.

על המשימה החשובה של יצירת פתרונות מיידיים לכוחות, הופקדו מחלקת החשמל של החטיבה טכנולוגית ליבשה (חט"ל) באט"ל (אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה). "אחת הבעיות היא לא רק הצטיידות, אלא הצורך בהזנה של האמצעים", אומר לגלובס רס"מ ולדימיר מולוקנדוב, מהנדס חשמל וראש צוות פלטפורמת תמרון ניידות בחט"ל. "נדרשנו לתת פתרונות שלא היו קיימים עד שפרצה המלחמה הנוכחית".

"יצרנו מוצר שלא היה קיים"

מולוקנדוב מציין כי את העבודה על נושא מענה האנרגיה לתמרון ממושך החלו בצוות לפני 7 באוקטובר, אך בעצימות הרבה יותר נמוכה. "בזכות העבודה המוקדמת, היה לנו בסיס, ועם פרוץ הלחימה הגברנו את הקצב ברמה מטורפת". למרות זאת, בשבוע הראשון של הלחימה ברצועה נפגשו החיילים עם מחסור במקורות אנרגיה, כאשר בין היתר לא הייתה להם דרך להטעין את הרחפנים, שבהם השתמשו ביתר שאת במהלך הפעילות הקרקעית של הכוחות.

את הרחפן מקבלים בצה"ל כמוצר מדף, ועל מנת לתפעל אותו לאורך זמן הוא דורש חיבור לחשמל. לכוחות לא קיימת אפשרות להטעין את הרחפנים על בסיס החשמל של הטנק או הרכב שאיתם, בשל פערים במתח. "הטעינה הגבילה את הלוחמים מתפעול האמצעים", מציין מולוקנדוב, שצוותו יצר בתוך שבוע מארז אנרגיה שנותן מענה רב־תכליתי אוניברסלי - ומאפשר להשתמש באותו מטען שהתקבל עם הרחפן עבור טעינה כחלק אינטגרלי מהטנק.

 מענה טעינה מטנק לסוללות רחפנים / צילום: דובר צה''ל

מארז האנרגיה שיצר הצוות מתחבר לטנק ומעביר חשמל במתח רלוונטי לסוללה של הרחפן. באמצעות המארז, קצב הטעינה אף מוכפל ביחס לטעינה רגילה. "המטרה היא לשלב טכנולוגיה, אמצעים ובטיחות ברמת הלוחם", מסביר מולוקנדוב. "כשמשלבים 230 וולט מתח ברק"ם (רכב קרבי משוריין), צריך לדאוג שלא יתחשמלו. יצרנו מוצר שלא היה קיים, שמשלב מנגנון הגנה נגד התחשמלות ויכולת טעינה לריבוי טעינת הסוללות. החשמל עובר מהטנק, דרך היחידה - לסוללות".

גנרטור מהשוק הפרטי, עם תוספות צבאיות

הצוותים של חט"ל למדו בין השאר מהשטח, והבינו שהפתרון של המארז שיצרו אמנם מסייע ברמת האנרגיה, אך כיוון שהמארז גדול וכבד יחסית, הוא מגביל את הכוחות בשטח מבחינת תנועה ומקום. לכן, הם פיתחו כרטיס מיוחד שירד בנפח ובמשקל.

בחט"ל ייצרו כבלים ייעודיים בהדפסת תלת־ממד, כולל פיתוח הכרטיס וייצור סדרתי שאיפשר תוך כשבועיים נוספים לספק מענק חשמלי יעיל בפחות מקום ופחות משקל.

מענה נדרש נוסף נבע ממחסור בגנרטורים עבור שטחי כינוס ומגננים של צה"ל. בגלל שלצה"ל קשה לייצר ולפתח גנרטורים משלו, חט"ל פנו לגנרטור חלופי שנמצא בשוק הפרטי בתור מוצר מדף, והלבישו עליו מערכת בקרת בידוד שתגן על הלוחמים.

יתרון המוצר הוא היותו קומפקטי יחסית, שמאפשר לשים אותו ברק"ם או בטנק ללא כל בעיה. "זו יחידה עצמאית שקטה, גנרטור חלופי שנותנת מענה שקט. אחת הבעיות היו שהלוחמים שלנו נחשפים בשל הפעלת גנרטור שמייצר רעש. צריך שקט, וזה נתן מענה שקט", מספרים בחט"ל.

יתרון מרכזי של אותו גנרטור חלופי, שנותן מענה לכ־10־14 שעות שימוש, הוא שניתן להטעין אותו באמצעות חיבור ייעודי לרק"ם, לפאנל סולארי, או פשוט מרשת החשמל. מנגד, גם כאן הלמידה תוך כדי תנועה יצרה הבנה בנוגע למגבלותיו של המוצר. רמת האטימות שלו נמוכה, ועם תחילת הגשמים נאלצו בחט"ל לאסור את הפעלתו. על כן, יצרו מארז טעינה אחר, שהוא אמנם גדול יותר פיזית, אך אטום למים.

מטען כיס ופאנלים סולאריים גמישים

נושא הסוללות משמעותי מאוד במלחמה. לכן, לאורך שלושת החודשים האחרונים יצרו בחט"ל אמצעים חשמליים נוספים כמו מטען טקטי כיס, שבאמצעותו ניתן לקחת סוללה מטכנולוגיה אחרת ולהמיר לשתי סוללות עם טכנולוגיה צבאית. זה פתרון טכנולוגי שמסייע לשתי סוללות ייחודיות בתפוצה רבה בצה"ל, ומספק מענה בשטח.

פתרון מעניין שהגיע מהמגזר הפרטי הוא פאנלים סולאריים גמישים שניתן לגלגל אותם עד שמגיעים ליעד - ואז לפרוס אותם במקום הרלוונטי. זהו מענה שנמצא ברמת מוצר מדף, ובעזרתו ניתן לתת טעינה נוספת לאמצעים. עלותו של פאנל סולארי בשוק נע בסביבות 250 שקלים.

"אנחנו רואים את כל הצרכים של הצבא, ואם לפתרון הטכנולוגי יש תרומה מבצעית - אז עושים את כל המאמצים", מסכם רס"ן מליסו דסה, ראש תחום חשמל. "במהלך הלחימה נדרשנו גם למענים נוספים כמו מרפאת שיניים ייעודית, אביזרי חשמל לבדיקות רפואיות בתוך השטח וגם אפליקציות שמסייעות בפינוי פצועים. אנחנו מאגדים את הצרכים ומביאים פתרונות טכנולוגיים כדי שלכוחות המבצעיים יהיה מענה בשטח".