חיית ברזל, עוקץ פלדה ופנדה: האמצעים החדשים שמשמשים את צה"ל בעזה

מלחמת חרבות ברזל, שהגיעה ליומה ה-100, חריגה לא רק באורכה, במתווה הרב-זירתי שלה או בכך ששוגרו לעבר מדינת ישראל קרוב ל-12 אלף רקטות (פי שלושה מאשר במלחמת לבנון השנייה), אלא גם בהיותה המלחמה הדיגיטלית הראשונה. במערכה הזו משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות בכל זירות הלחימה, מהמנהרות, דרך הקרקע - ועד האוויר.

● חלק ראשון | "ציפורים זועמות": התשובה של ישראל לטרור הרחפנים ועוד כמה כלי נשק חדשים
● מערכת שלמה של הגנה אווירית ברכב אחד: רפאל השלימה ניסוי מוצלח במערכת SPYDER All in One

את החדשנות הזו מוביל מפא"ת (המינהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון. גוף זה קיבל תאוצה משמעותית מאז שד"ר דני גולד, מפתח כיפת ברזל, החל לעמוד בראשו בשנת 2016. תחת שרביטו עברה מפא"ת ממצב שבו עבדה עם כמה סטארט-אפים בודדים לעבודה מול כ־200.

בד בבד, הוא הידק את שיתוף הפעולה עם חוקרים מהאוניברסיטאות. אותה נקודת השקה בין עולם האקדמיה ובין מפא"ת באה לידי ביטוי בהצפת אתגרים וניסיון לפתור אותם באמצעות טכנולוגיות, או במוצרים מוגמרים שמייצרים במוסדות כמו הטכניון ואוניברסיטת תל אביב, ומפא"ת מחברת אותם לחברות שאליהן מביאים את האב-טיפוס כדי שיעבור לייצור סדרתי.

התהליך הזה מתבצע גם בזמן המלחמה. זו הסיבה שבגינה יש אמצעים שאומנם עוד לא השתמשו בהם, אך לא מן הנמנע כי זו שאלה של חודשים ספורים, ואף בחלק מהמקרים פחות מכך - עד שהם ייושמו בשטח.

1 כוונת "פגיון": מספיק כדור אחד כדי לפגוע

כלי טיס, שחלקם אף מופעלים במנהרות, מהווים רק חלק מהטכנולוגיה שמוטמעת ברצועת עזה. בניגוד לעבר, חלק משמעותי מהטכנולוגיה מופנה גם לטובת כוחות הקרקע. אחת ההמחשות המועילות בשדה הקרב היא כוונת "פגיון" של "סמארט שוטר". היא משלבת בתוכה טכנולוגיות ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית שמאפשרות פגיעה בכדור אחד. כך, כל חייל הופך לצלף, ואפילו יכול ליירט רחפנים.

הכוונת, שמחירה נמוך מכ-30 אלף שקל, מתלבשת על רובים כמו 16-M ותבור, וכן על עמדות ירי מופעלות מרחוק על גבי פילבוקס. כיום צה"ל משתמש באלפי יחידות בזירות הלחימה השונות.

2 עוקץ פלדה: מרגמה מדויקת ברמה של מטרים

אמצעי שממש שינה את שדה הקרב הוא המרגמה המדויקת מתוצרת אלביט, עוקץ פלדה. בניגוד למרגמה שגרתית שהיא נשק סטטיסטי, עוקץ פלדה מדויק ברמת המטרים. בניגוד לטילי נ"ט מתקדמים, אין צילום אלקטרו-אופטי, אלא מכניסים נ"צ - והוא פוגע, בדומה לנשק מונחה ציון לייזר. ברמת העלויות, הוא לא נחשב אמצעי יקר במיוחד: בפס הייצור לוקחים מרגמה "פשוטה", ומלבישים עליה את הערכה של עוקץ פלדה - מה שמייקר את העלות באחוזים בודדים.

3 חיית הברזל: כלים במשקל כבד ובלי נהג

בה בעת, יש כלים שמאפשרים הפעלת כלים משוריינים בשלט רחוק. אחד מהם הוא "חיית הברזל", שיש כמה חברות שמייצרות אותו - אחת מהן היא אלביט. זו ערכה שמתלבשת על רק"ם כבד, כמו נגמ"שים, ובאמצעותה אפשר לנהוג מרחוק. זהו כלי להובלת כוחות שחוסך נהג, אבל יש שימושים נוספים שרכב עם נהג מרחוק יכול לבצע - במיוחד בסביבה שורצת מחבלים.

4 פנדה: D9 שמנקה צירים בהפעלה מרחוק

כלי דומה-שונה שחשוב מאוד במיוחד בעזה הוא "פנדה" - D9 מופעל מרחוק מתוצרת התעשייה האווירית. באמצעות הפנדה פורצים מכשולים, מנקים צירים והוא עובד היטב בפעם הראשונה שבה הוא מופעל באופן נרחב. עיקר התועלת בו היא השמירה על חיי אדם, שהרי יש הבדל מהותי אם D9 נפגע מנ"ט כשיש בו חייל, או לא.

 פנדה / צילום: אתר תע''א

5 המערכת של אניוויז'ן: עיבוד מידע לזיהוי יעדים

לבסוף, ישנה מערכת זיהוי הפנים של חברת אניוויז'ן. המערכת הזו נוטלת מודיעין גלוי (OSINT), ובעזרת עיבוד המידע יודעת לזהות יעדים.