שמונה שנים אחרי שהתקבלה, בית המשפט העליון השיב על כנה החלטה של הממונה על התחרות להשית קנס של 9 מיליון שקל על נמל אשדוד ונושאי המשרה בו בשל ניצול לרעה של מעמד מונופוליסטי.
בפסק דין החולש על פני כ-130 עמודים, השופטים עמית, גרוסקופף וברון דחו ערעור שהגישו הנמל ושני נושאי המשרה בחברה - שוקי סגיס ואלי בר-יוסף על החלטת בית הדין לתחרות, וקיבלו את ערעור רשות התחרות. השופטים חייבו את הנמל בהוצאות משפט בסך של 200 אלף שקלים, ש-190 אלף שקלים ממנו תישא החברה ו-10 אלף שקלים ישאו סגיס ובר-יוסף.
● דוח מבקר המדינה: "בעיה מבנית ביעילות השירות הניתן בנמלים בישראל"
● ראיון | המומחה שמגלה: אוניות החלו להכריז שאין להן קשר לישראל כדי להימנע מפגיעה
הנחות לחברות רכב תמורת עמידה ב-"יעדי יבוא" דרך הנמל
הדיון עסק בהסכמים סודיים שכרת נמל אשדוד עם יבואני הרכב הגדולים בישראל למתן הנחות לפריקת כלי רכב. כתנאי לקבלת ההנחה קבע נמל אשדוד יעד עבור כל יבואן שהותאם לו באופן ספציפי לכמות כלי הרכב שעליו לפרוק בנמל. היעד שיקף את עיקר היקף הייבוא השנתי הצפוי של כל יבואן, וההנחות ניתנו רטרואקטיבית, כלומר רק לאחר שהחברות הראו כי עמדו ביעד. יבואן שלא עמד ביעד השנתי בגלל שהחליט לפרוק רכבים גם בנמל חיפה, היה צפוי לאבד את כל ההנחות גם על הרכבים שכן פרק בנמל אשדוד. רשות התחרות סברה כי מבנה ההנחות גרם לכך שכדי להצליח להתחרות בנמל אשדוד, היה צריך נמל חיפה לפצות יבואנים על ההנחה שהפסידו, מה שיצר חסם תחרותי בפני נמל חיפה. בשל ההתנהלות זו השיתה רשות התחרות עיצומים כספיים על הנמל בסך של 9 מיליון שקלים.
נמל אשדוד ונושאי המשרה הגישו ערר לבית הדין לתחרות בירושלים. המותב של בית הדין, בו ישבו שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים תמר בזק-רפפורט וכן פרופ' אורית פישמן-אפורי, והיועץ המשפטי להסתדרות עו"ד יחיאל שמיר, סבר כי נמל אשדוד אכן ניצלה את מעמדה המונופוליסטי, אך הפחית את העיצום הכספי שהושת על הנמל ל-3.46 מיליון שקלים. פסק דינם ניתן ב-23 ביוני 2020.
הן הנמל והן רשות התחרות הגישו ערעור לבית המשפט העליון, ודיון בו התקיים בחודש מאי 2022. השבוע, במה שנראה כחלק מ"ניקוי השולחן" המתחייב לקראת פרישת השופטת ברון, אשר יכולה לחתום על פסקי דין רק עד מחר (11 בינואר) ניתן פסק הדין של בית המשפט העליון - שהשיב את העיצום שביקשה הרשות - 9 מיליון שקלים - על כנו.
הדיון התקדימי בעליון
הדיון בבית המשפט העליון היה תקדימי בשני היבטים: ראשית, זו הפעם הראשונה בה נדונה השאלה אם פרקטיקה של מתן הנחות על ידי בעל מונופולין מפירה את סעיף 29א לחוק התחרות הכלכלית, ושנית - לראשונה השית הממונה על התחרות עיצומים כספיים הן על תאגיד והן על יחידים.
בנוסף דן בית המשפט בשורה של שאלות עקרוניות, כמו היקף ההתערבות שלו בהחלטות בית הדין לתחרות, והרף הראייתי הדרוש להוכחת הפרה של חוק התחרות. לא ביחס לכל השאלות שררה בין השופטים הסכמה.
כך למשל השופט גרוסקופף, שכתב את חוות הדעת העיקרית סבר כי על הרף להיות נמוך באופן יחסי. לדבריו: "בהינתן מאפייניו של השוק הישראלי, הפוטנציאל כי הפעלת פרקטיקה פסולה על ידי בעל מונופולין תביא לפגיעה בתחרות או בציבור הלקוחות הוא גבוה, ועל כן הוכחה לכאורית של יסוד העלילות אינה מצריכה, לרוב, תשתית ראייתית מורכבת או ניתוחים כלכליים מעמיקים".
לדבריו "בשוק לא גדול ומבודד כשוק הישראלי יש הסתברות גבוהה כי שימוש בפרקטיקה פסולה על ידי בעל מונופולין אכן תקנה לו יתרון אנטי-תחרותי או אנטי-צרכני. חשש זה מתחזק, באותם מצבים בהם מוכח כי לא רק שנעשה שימוש בפרקטיקה פסולה, לא שנעשה בה שימוש מודע מתוך מטרה להביא לפגיעה בתחרות או בציבור. במקרה זה, בו חוברים מאפייניו הייחודיים של השוק הישראלי, עם הערכותיו המושכלות של בעל המונופולין, האפשרות לטעון כי בכל זאת, מלכתחילה, לא היה פוטנציאל ממשי של פגיעה משמעותית בתחרות או בציבור היא מצומצמת, ומחייבת הבאת ראיות מבוססות ומשכנעות מטעם בעל המונופולין".
נמגד, השופט עמית גרס כי "יש להישמר מפני מצב שבו הקלת הנטל הרובץ על הממונה תהפוך להעברת הנטל אל כתפי בעל הדין שכנגד", והשופטת ברון הצטרפה אליו וציינה כי "הקלת נטל ההוכחה באופן המוצע על ידי השופט גרוסקופף עלולה לרוקן מתוכן את היסוד השלישי הקבוע בסעיף 29א(א) לחוק התחרות - שבמסגרתו נדרש כאמור להוכיח עלילות לפגיעה בתחרות או בציבור. הכלל הוא שהוכחת יסוד זה כרוכה בניתוח כלכלי של השוק הרלוונטי, ומטבע הדברים יש צורך בהגשת חוות דעת כלכלית בנדון. העובדה שהשוק הישראלי הוא שוק קטן ומבודד היא בהחלט נתון רלוונטי ואף בעל משקל במסגרת ניתוח זה - אך לא ניתן למצות בכך את הוכחת יסוד העלילות. על הטוען לכך להוכיח קיומה של פגיעה פוטנציאלית משמעותית בתחרות או בצרכנים, ולא כעניין הסתברותי".
מכל מקום, בנסיבותיו של המקרה הספציפי של נמל אשדוד, הסכימו כל השלושה כי החברה הפרה את חוק התחרות וכי יש להשית עליה עיצום כספי משמעותי בסך שך 9 מיליון שקלים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
