באוצר מתכננים: ביטול הטבת מס למאות אלפי בעלי דירות

משרד האוצר ממליץ להטיל גזירת מס משמעותית על בעלי דירות ותיקים - לבטל את הפטור מתשלום מס שבח מלא שקיים כיום עבור הבעלות על דירה שנרכשה לפני שנת 2014. המשמעות היא שאדם שמוכר דירה שאיננה דירתו היחידה, אחרי שהחזיק בה למשך 30 שנה למשל, ייאלץ לשלם מס גבוה יותר עבור עליית הערך של הנכס לכל אורך תקופת הבעלות - ולא רק בהתאם לנוסחה לינארית הנהוגה כיום. 

● תוכנית חדשה-ישנה באוצר: מס על כל קילומטר שתיסעו ברכב חשמלי
● "מ-7 באוקטובר אנחנו עובדים 24 שעות ביממה": ענפי הנדל"ן שהתחזקו בזמן המלחמה 

מאז ינואר 2014, בוטל הפטור ממס שבח שאיפשר עד אותה שנה גם לבעלי דירות רבות למכור דירה אחת ל־4 שנים ללא תשלום מס רווח הון, מס שבח, העומד על 25% מהפער במחיר הדירה בין קנייה למכירה. עם זאת, כדי להפחית את התנגדות הפולטיקאים וכדי שלא לפגוע בבעלי דירות רטרואקטיבית, הוחלט אז במשרד האוצר שהחישוב יהיה לינארי - שיעור המס נקבע כיחס בין השנים שחלפו מינואר 2014 ועד למועד מכירת הדירה, מתוך סך שנות ההחזקה הכולל בנכס, כאשר התוצאה מוכפלת בגובה המס. בעקבות זאת, שיעור המס בפועל ששילמו המוכרים (בעלי שתי דירות לפחות) היה רחוק מאותם 25% ועמד לדוגמה, נכון לרבעון ראשון של 2023, על 10.3% בלבד. 

כעת, לפי ההצעה החדשה של האוצר, ביטול החישוב הליניארי המוטב על דירות ייכנס לתוקף בעוד שנתיים, ב־2026. העדכון ייעשה באופן הדרגתי לאורך כמה פעימות. דירות אשר נרכשו לפני תחילת 2014 ויימכרו לאחר תחילת 2026, יחויבו במס של 10% על החלק בשבח שמיוחס לתקופה "הישנה", מיום הרכישה ועד לראשון בינואר 2014, תקופה שעד היום הייתה כאמור פטורה לגמרי ממס. 

הפעימה השנייה תתבצע לפי התוכנית בתחילת 2028. דירות שיימכרו לאחר מועד זה יחויבו במס של 20% בגין החלק בשבח שלפני 2014. ולבסוף, דירות שיימכרו החל ב־2030 לא ייהנו כלל מהנוסחה הלינארית ויחויבו במס שבח מלא בשיעור של 25%, לאורך כל תקופת הבעלות. 

באוצר מעוניינים להעביר את ההחלטה לצד תקציב המדינה המעודכן לשנת 2024, שאמור לעלות לאישור הממשלה ביום חמישי הקרוב. אמנם ההצעה אמורה להיכנס לתוקף רק בעוד שנתיים, אבל באוצר מעריכים כי עדכון מס השבח והכבדתו על בעלי דירות ותיקים צפויה ליצור גל של מכירות, שיגביר את היצע יחידות הדיור בשוק היד־שנייה. בעלי דירות יבקשו לנצל את תקופת ההתארגנות עד 2026, כדי למכור נכסים מבלי לשלם מס שבח מורחב. 

"מכה לשוק הדירות"

"אם התוכנית תצא לפועל, מדובר יהיה במכה אדירה לשוק הדירות להשקעה בישראל", אומר לגלובס עו"ד ורו"ח שי עינת, בעל משרד העוסק במיסוי מקרקעין. לדבריו, "כבר לא יהיה כדאי להחזיק דירה להשקעה. התשואה השוטפת משכירות היא גם ככה נמוכה יחסית לאירופה, ועכשיו גם הטבת המס תיעלם". 

אחרי ביטול החישוב הלינארי המוטב, יישארו עוד שני פטורים ממס שבח. הראשון מהם הוא למשפרי דיור. לבעלי דירה יחידה יש פטור ממס שבח, בתנאי שהם קונים דירה חדשה במקומה בתוך טווח של שנה וחצי ממועד המכירה. הפטור השני הוא על ירושת דירה, בתנאי שמדובר בצאצא של בעל הדירה המקורי. גם בפטורים שיישארו קיימות תקרות מקסימום לשווי הדירה שלא מחויב במס. 

כיום, ישנם כ־350 אלף ישראלים שמחזיקים בבעלותם בשתי דירות לפחות. מדובר בכ־13% ממשקי הבית - פי שישה משיעורם עד לפני 20 שנה. הדירות הללו הן המאגר הפוטנציאלי של המדינה לגביית מס השבח (אם כי על דירות הירושה שבתוכן עדיין יחול פטור כאמור). 

האם ההצעה תאושר?

האם הכוונה של האוצר ריאלית? בינתיים מדובר ברעיון שמגובש אצל הפקידות המקצועית במשרד. כדי שהוא ייצא לפועל, נדרשת קודם כל הסכמה של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. ברמה העקרונית, סמוטריץ' מעדיף להימנע מצעדים שעלולים ליצור לו נזק פוליטי. מצד שני, במשרד אומרים כי סמוטריץ' מתחיל להכיר בעובדה שצעדי התכנסות קשים יהיו בלתי נמנעים. 

גם אם סמוטריץ' יאמץ את ההצעה, עדיין תעמוד משוכה פוליטית בפני יישום תוכנית מס השבח. ראשית, שרי הממשלה יצטרכו להצביע בעד ההצעה. שנית, ההחלטה תצטרך לעבור בדרך גם את ועדת הכספים של הכנסת. יו"ר הוועדה הוותיק, משה גפני, כבר התנגד בשנים האחרונות לניסיונות קודמים של האוצר להרחיב את מס השבח.

לאור השלכות המלחמה, באוצר עומדים כרגע מול בור תקציבי של כ־67 מיליארד שקל. בניסיון לבלום את הגירעון מהשתוללות לרמות של 6%־7% תוצר עד סוף השנה, הכינו באוצר מאגר של הטבות מס שניתן לקצץ מהן, לבחירת סמוטריץ'. בהן, למשל, ביטול הטבת המס על קרנות ההשתלמות או ההטבות על הפנסיה. עוד מתכננים באוצר להעלות את המע"מ באחוז אחד, לרמה של 18%, החל משנת 2025. 

לפי המסתמן כרגע, סמוטריץ' מתכוון להעלות לישיבת הממשלה ביום חמישי קיצוץ של כ־3 מיליארד שקלים בכספים הקואליציוניים, מתוך כמעט 8 מיליארד שקל שהיו אמורים להתחלק בין שרי הקואליציה. עוד אמור לעלות קיצוץ בסך כ־4 מיליארד שקל מתוך כלל תקציבי משרדי הממשלה השונים - למעט משרדי הביטחון, הבריאות, הרווחה ואולי עוד כמה שיוחרגו מהקיצוץ. 

באגף התקציבים המליצו בנוסף לסגור עשרה משרדי ממשלה "מיותרים". זה אמור לחסוך כמיליארד שקל בשנה הקרובה מתקציב המדינה, בנוסף לחיסכון של מאות מיליונים בכל אחת מהשנים הבאות. בסופו של דבר, ההחלטה על סגירת המשרדים תוכרע על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וראשי הקואליציה, כיוון שיש לה השלכות פוליטיות כבדות. לפי גורמים פוליטיים, נתניהו שואף לארגן סגירת משרדים באופן שוויוני בין מפלגות הקואליציה, כדי ש"יסבלו בצורה אחידה ולא יתלוננו יותר מדי", לפי גורם בקואליציה. עם זאת, ספק גדול אם נתניהו יחליט בסוף לסגור עשרה משרדים, וההערכה היא שיסתפק בפחות. 

בתוך כך, ביום שלישי קיימה הצמרת הכלכלית ישיבה בנושא התקציב החדש. בישיבה השתתפו נתניהו, סמוטריץ' וראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון. עם זאת, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, לא הוזמן לדיון, אף שמתוקף תפקידו הוא משמש רשמית כיועץ כלכלי לממשלה. 

עוד על הפרק: ההנפקות

כאמור, באוצר מעוניינים להעביר את ההחלטה בצמוד לתקציב המדינה החדש. בגלל קוצר הזמנים, עדכון התקציב בעקבות המלחמה נעשה ללא הכנת חוק הסדרים בצדו. בשגרה, חוק ההסדרים הוא ההזדמנות המרכזית של אנשי האוצר להעביר רפורמות ושינויים מבניים, שמטרתם לרוב להגדיל את הכנסות המדינה. 

במקום חוק הסדרים, באוצר מתכוונים להעביר רשימה של החלטות ממשלה בעלות השלכות כלכליות. מס השבח הוא אחד הרעיונות הבולטים ברשימה המתגבשת. תוכנית נוספת שעשויה להצטרף להחלטות, נוגעת להפרטות והנפקות שעל הפרק בקרב החברות הממשלתיות. ככל הנראה, ההחלטה הזו תקבע יעדים אופרטיביים בנושא הנפקת התעשייה האווירית.