הפעילות נעצרה, העובדים במילואים: אתגרי העסקים הקטנים במלחמה

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בישראל יש 700 אלף עסקים. ביותר מ־50% מהם לא מועסקים שכירים, כלומר, על העצמאי שהקים עסק כזה מוטל גם לנהל אותו, להתעסק בחשבונות ולעתים גם להיות זה שפותח וסוגר אותו בכל בוקר וערב. ב־92% מהעסקים מועסקים עד 20 שכירים, מה שמעיד על כך שהרוב המוחלט של העסקים במשק הישראלי הם קטנים ובינוניים. בשבוע שעבר נערך כנס "עסקים זה לזה" של גלובס ובנק דיסקונט, ובמסגרתו פאנל מומחים בנושא "בחינת השפעת המלחמה על עסקים קטנים", בהנחיית דרור מרמור. 

● הכלכלן הראשי באוצר: המלחמה השביתה שישית מכוח העבודה של ישראל
● הבעיה הרווחת, הפתרון המועדף ומצב העובדים: העסקים במלחמה

"כשמדברים על עסקים קטנים, חשוב להבין שהאבולוציה שלהם היא מורכבת, ולכן הרגישות של הטיפול בהם גבוהה", אמר אורי טוויג, מנהל אגף אשראי קמעונאי בבנק דיסקונט.

לדבריו, "עסק קטן זקוק לליווי ולאותה מערכת יחסים ואמון שהוא בונה עם הבנקאי שלו, כי הבנקאי שלו הוא בעצם שותף". טוויג מסביר כי עסק קטן מבוסס על מערכת ניהולית רזה וקטנה, לכן עליו לקחת בחשבון גם היכן התוכניות עלולות להשתבש.

"בעל עסק או יזם שרוצה לרוץ קדימה לרוב מרכיב משקפיים ורודים, אנחנו מחויבים להראות לו איפה האקסל יכול לטעות, איפה הוא צריך לשים לב. לא מעט עסקים קטנים מתקשים בכך, וגם בנושא הרישום ובנושא בניית התוכנית העסקית".

ד"ר טל מופקדי, מרצה למימון באוניברסיטת תל אביב ושותף מנהל בחברת נומריקס ייעוץ כלכלי ומימוני, מוסיף לדבריו של טוויג ומסביר כי יש לא מעט בעלי עסקים שמאוד טובים בלנהל את העסק, אבל פחות טובים בלנהל את המערכת.

"אני פוגש גם את האקסלים וגם את האנשים. בהכללה מאוד גסה, העסקים המוצלחים לרוב מבינים את המקצוע ואת הביזנס שלהם, אבל הם לא מבינים את מקצוע הניהול, איך מנהלים תזרים או איך מתמודדים עם אי־וודאות, איך מנהלים את כוח־האדם וכיצד יוצרים אסטרטגיות".

עידן של ברבורים שחורים

בימים אלה של מלחמה, בעלי העסקים מתמודדים עם אתגר כפול. במקביל לניהול המשבר, הם נדרשים לייצר תוכניות ארוכות־טווח אך גם להצליח לתעדף את המשימות בצורה מיטבית. "יש עצמאים שהיומן שלהם נמחק לחלוטין. אנשים קמו ב־8 לאוקטובר ל'אחרי החגים' שכולם ציפו לו, והם בעצמם היו צריכים להתמודד עם ביזנס שלא קיים עם הרבה חשיבה מחדש". אומרת ד"ר אפרת ליאני, מומחית ומרצה למנהיגות.

"אני חושבת שעברנו בחודשיים האחרונים בין שלושת ה־F המוכרים (FREEZE FLIGHT FIGHT) גם במקומות העבודה וגם מחוץ להם. הרבה מאוד ארגונים חטפו מכה מאוד קשה, ואני חושבת שבכדי לרדת לרזולוציה של רציפות עסקית, ביום־יום הכול נראה דחוף, אבל צריך להבחין בין חשוב לדחוף".

הם יודעים להיערך לבלת"מים? אנחנו במלחמה, הריבית קפצה מאפס לכמעט 5%. כשהריבית משתנה, האקסל משתנה לגמרי. 
"הלוואות שהיו זולות או כמעט בחינם הפכו להיות עם פריים מאוד משמעותי ועוד פרמיית הסיכון הזו, פתאום צריך לנהל מערכת שיש לה אילוצים כבדים ובהכללה, רבים לא יודעים להיערך, הם יודעים לנהל את השוטף, אבל לא יודעים לנהל בלת"מים", אומר ד"ר מופקדי.

"אנחנו רואים שבכל שנה קורה אירוע חד־פעמי לא צפוי, בטח בישראל. העולם המודרני הוא עולם משתנה וחלק מלהיות בעל עסק זה לדעת לנהל את הבלתי צפוי. צריך לקחת בחשבון שהתוכנית העסקית שלך לא תעבוד".

טוויג מספר על אתגר כוח־האדם. "החקלאים בדרום לדוגמה מתמודדים עם העובדה שביום אחד נעלמו להם העובדים. כפתרון יש לנו קבלנים, קבלני משנה. המבצעים, שגם להם סגירת היכולת להביא פועלים עצרה את כל העבודות, שלא נדבר על המשמעויות של אתר עבודה מושבת, אותו קבלן מספר לנו שאם הוא העסיק לפני חודשיים פועל ב־80 שקל לשעה, עכשיו הוא משלם לו 130 שקל לשעה, והוא לא בטוח בכלל שהוא יגיע לעבודה.

"אנחנו רואים שקבלני ביצוע שנפגעו, כל מי שמעסיק עובדים זרים נפגע, וכמובן גיוס המילואים המסיבי הותיר מקומות ללא עובדים. עסקים קטנים שמתבססים על אותו אדם שפותח את העסק, מתווכים ומקצועות חופשיים נסגרו, חברים שנמצאים במילואים חודשיים מספרים לי שלקוחות מתקשרים ואין מענה".

"להכניס שותף ולבקש עזרה זו לא בושה"

לדברי טוויג, מדובר באירוע גדול, ולכן את המשמעויות נוכל לראות רק בעוד מספר חודשים, על כן יש לבדוק מה הפתרונות המיידיים. "יש פתרונות פיננסיים, חלקם באמצעות אשראי, דחיית תשלומים. כמתוך הנחת עבודה שאני יודע להשתקם". טוויג מסביר כי יש לבצע התאמות למצב, גם במלאים וגם בהיבטי כוח‏־אדם.

"הרבה פעמים בעסק קטן אתה פוגש בן אדם שהתאהב בעסק לפני שהוא מתחיל להרוויח. עסקים קטנים רוצים לרוץ מהר קדימה, והאבולוציה היא סופר־קריטית. חשוב להראות להם שבכל ריצה יש גם אלמנט של סיכון. צריך לקחת בחשבון מה עושים? את מי אתה יכול להרכיב איתך בשותפות בעסק? ממי אתה יכול לקבל תמיכה ביום סגריר?", אומר טוויג.

"להכניס שותף זו לא בושה, לקבל סיוע מאיש מקצוע זו לא בושה, הדברים האלה הם דיאלוג שאנחנו מנהלים אותו כל הזמן ובטח במצב משבר כמו עכשיו".

ד"ר מופקדי מוסיף כי מנהלים לרוב לא לוקחים בחשבון את העלויות הקבועות, וכמה זה עולה לנהל מערכת ולהביא עובדים, ובוודאי לא יודעים לקחת בחשבון תרחישי קיצון. "מה שקרה פה בתקופה האחרונה זה שכמעט כל אספקט בעולם הניהולי השתבש", הוא אומר.

איך להתכנס ולהצטמצם, ואז לפרוץ קדימה

למרות הכול, טוויג טוען כי אסור "לבזבז" את המשבר. "צריך לזהות הזדמנויות, יש דברים שחזרו לתמונה, כל אחד צריך להבין את הידע ואת היכולות שיש לו שפתאום חזרו למשחק. נכון, צריך לקחת סיכון, מי שהייתה לו יכולת גם לפני כן, סביר להניח שהוא יידע לשקם את עצמו, וזו עבורו הזדמנות פז. מי שהיה חלש, צריך לבדוק עד כמה הוא יכול לעשות צעד גדול, איך להתכנס, לצמצם ולסדר את הדברים ואז לפרוץ קדימה".

"כשמזיזים לך את הגבינה, צריך להבין לאיזה מקור חדש אתה נכנס", אומרת ד"ר ליאני. "צריך להפוך את הלימון ללימונדה. אני חושבת שלעסקים עצמאיים פרטיים וקטנים, המקום הזה של לחשוב מה אני עוד יכולה לעשות, חשיבה מחודשת או לצרף שותפות, אני רואה נשים ואנשים שהצליחו לצמוח לכיוונים אחרים. עם כל הקושי, אנחנו מחויבים כאנשי עסקים לחשיבה מחודשת, מה קורה ביום שאחרי ואיך הם רואים אותנו כמעסיקים". 

*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט