חלפן כספים בעזה. פעילות לגיטימית ככיסוי / צילום: Shutterstock
באמצע 2019, צה"ל ביצע סיכול ממוקד במפקד בחמאס בעזה, שהוגדר על ידי ישראל כאיש הכספים של איראן ברצועה.
אותו מפקד ניהל מערכת חשאית של תשלומים שבה סוכנים שסמך עליהם העבירו כסף מזומן וסחורות בין גבולות כדי ליישב מאזני חובות בין לקוחות. הרשת הזו, הידועה במזרח התיכון בשם "חוואלה", העבירה עשרות מיליוני דולרים במימון מאיראן לזרוע הצבאית של חמאס. את איש הכספים של איראן, שסוכל על ידי צה"ל, החליף איש עסקים פלסטיני ששמו זוהיר שמלאח. כדי לחמוק מעיני ישראל הוא שינה אסטרטגיה: הוא עבר למטבעות דיגיטליים.
● ראיון | "כל עוד לארגוני הטרור יש חמצן כלכלי, והעולם לא נאבק בזה, הם ימשיכו לנשום"
● כך הפך סגן הקנצלר למסביר הטוב ביותר של ישראל לשמאל האירופי
● "הרווחתי את מעמדי ביושר. זה שובר שכל פעם מצפים ממני להוכיח נאמנות"
לפי גורמי אכיפת חוק ישראלים המכהנים הן כיום והן בעבר, וכן פקידים אמריקאיים, העברות הכסף של שמלאח שלחו יותר ויותר מטבעות דיגיטליים למפעילים במדינות זרות כדי ליישב חובות חוואלה. קריפטו שנשלח לארנקים דיגיטליים, שנשלטים על ידי בורסות המקושרות לחמאס, יכול גם להיות מוחלף בכסף מזומן במשרדים שלהם ברצועת עזה.
השינוי הזה עזר לחמאס ולארגונים קשורים כמו הג'יהאד האיסלאמי לקבל סכומים גדולים מאיראן בשנתיים שלפני ההתקפה נגד ישראל ב־7 אוקטובר, אמרו הגורמים.
לעתים כחצי מהכסף שעבר דרך הבורסות בעזה הגיע לידי חמאס
מאז 2021, המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (מט"ל) של ישראל הוציא שבע החלטת לחילוט כספי קריפטו שהוחזקו על ידי שלוש בורסות בעזה.
בשתיים מההחלטות האלה, ארנקים דיגיטליים שזוהו על ידי המט"ל כקשורים לבורסה קיבלו 41 מיליון דולר בקריפטו, כך לפי מחקר שביצעה חברת BitOK הישראלית. ארנקים שזוהו על ידי המט"ל בהוראה אחרת כקשורים לג'יהאד האיסלאמי קיבלו עוד 93 מיליון דולר.
פקידים במט"ל אמרו שחלק נכבד מהכספים שהתקבלו בבורסות בעזה נועדו לחמאס. כמו כן אמרו במטה שהעברות קריפטו של הג'יהאד האיסלאמי השתמשו ברשת שירותי כספים כדי לסייע לחמאס ולשלוחותיו.
חלק מהבורסות שזוהו על ידי ישראל נראות כמו חנויות רגילות שמציעות העברות כסף בינלאומיות. חלק מהעסקים שלהם קשור בנושאים לגיטימיים כמו תשלומים על מסחר ותשלומים אחרים שנועדו לכסות על המימון לארגונים האיסלאמיסטיים, כך אומרים אנשי המט"ל. הם אמרו שלפרקים, כחצי מהכסף שעבר דרך הבורסות הגיע לידי חמאס.
חמאס, שמלאח או החברות שלו לא הגיבו לבקשות תגובה מצד הוול סטריט ג'ורנל.
פקידי ממשלה איראניים תיארו את הסנקציות המערביות כלוחמה פיננסית לא חוקית, ואמרו שלאיראן יש מנגנוני מימון סודיים שנועדו לעקוף את הסנקציות ולממן את בנות בריתה באזור. המשלחת של איראן לאו"ם לא הגיבה.
שמלאח, המחזיק בבעלות על בורסה ששמה Al Mutahadun, שהוזכרה בחמש מהוראות החילוט של המט"ל, היה "חלפן הכספים הראשי" של חמאס, ומשימתו הייתה לארגן את העברת הכסף האיראני, כך אמרו גורמים במשרד הביטחון, שהמט"ל כפוף אליו.
במשרד הביטחון אמרו גם כי בעלים של בורסה אחרת, ששמה Dubai Money, היה "דמות מפתח בתשתית הכלכלית של חמאס להלבנת הון והעברת כספים" ממדינות זרות.
לאחר אחת ההוראות של המשרד לחלט נכסים של החברה שלו, שמלאח פרסם בתקשורת הפלסטינית הצהרה בה הכחיש כי Al Mutahadun קיבלה כספים מאיראן, ואמר שההאשמות של ישראל הן "שקרים ודיבה לחלוטין".
שימוש ברשתות חוואלה
בתחילה, השתמש חמאס בקריפטו רק כדי לקבל תרומות בסדר גודל קטן מתומכים, כחלק ממאמץ מימון המונים נרחב יותר, שלפי גורמים ישראלים הכניס כנראה כמה מיליוני דולרים.
בערך ב־2020, קריפטו הפך לאמצעי להעברות כספים בקנה מידה גדול בין איראן והקבוצה בתוך רשתות החוואלה. מאז, קריפטו נהפך ל"חלק חיוני מהפעילות המבצעית שלהם", אמר פקיד בכיר במט"ל.
כבר זמן רב שאיראן היא המממנת העיקרית של חמאס, וארה"ב מעריכה שהמימון הקבוע מטהרן מגיע לכ־100 מיליון דולר בשנה. חמאס קיבל הכנסות גם מתיק השקעות בינלאומי, גייס כסף דרך ארגוני צדקה וכן גנב כספים מהסיוע הבינלאומי הרשמי ומהכנסות מגביית מסים בעזה.
ארה"ב הגדירה את חמאס כארגון טרור ב⁻1997, והגבילה את גישת הארגון למערכת הבנקאות הבינלאומית. המצור הישראלי על עזה הקשה על חמאס להשיג כסף מזומן אמיתי. חוקרים אומרים שהארגון לעתים קרובות השתמש ברשת מנהרות כדי להבריח שטרות. גורמים ישראלים אמרו בשנים האחרונות שרוב המימון האיראני לחמאס עבר דרך רשת של סוחרי חוואלה וספקי שירותי כספים המפוזרים ברחבי הרצועה, לבנון, סוריה וטורקיה.
פקידי מודיעין וביטחון מערביים אומרים שאיראן והשלוחות שלה לעתים קרובות מחזיקים או שולטים בבורסות כסניפים חיוניים למימון פעילויותיהם. "זו הדרך השקטה מבחינתם להכניס כסף לעזה", אמר טום אלכסנדרוביץ', מנהל מחלקת הגנת הסייבר במנהלת הסייבר הלאומית של ישראל, שתמכה בחקירות הקריפטו של המט"ל.
השימוש של חמאס במטבעות דיגיטליים הגביר את הפיקוח על תעשיית הקריפטו. בעוד שעסקאות קריפטו ניתנות לצפייה במרשמי בלוקצ'יין פומביים, פלטפורמות זרות רבות שלקוחות משתמשים בהן כדי לסחור במטבעות דיגיטליים לא מקפידות על כללי הציות, או תוכננו מראש להסתיר את זהות הישויות המעבירות בהן כספים.
במשרד האוצר האמריקאי הגדירו בחודש שעבר פלטפורמות קריפטו "מיקסר" זרות, שמאפשרות למשתמשים להחליף בין סוגי מטבעות קריפטו באנונימיות יחסית, כמוקדים של הלבנת הון. זאת במטרה להיאבק בשימוש בפלטפורמות כאלה על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים.
יותר מ־100 מחוקקים אמריקאיים חתמו בחודש שעבר על מכתב שבו הביעו חשש לגבי "האיומים הרציניים לביטחון הלאומי" שנגרמים עקב השימוש בקריפטו למימון טרור. בתגובה למחוקקים, הלשכה למסחר דיגיטלי, קבוצת לובי של התעשייה, הטילה ספק בשימושיות של קריפטו למימון טרור. "טכנולוגיית בלוקצ'יין מקלה על המעקב, האיתור והפירוק של מימון טרור מבוסס בלוקצ'יין, והוכחה כמאוד יעילה מבחינת אכיפת חוק", נמסר מהקבוצה.
קריפטו בעזה
צה"ל סיכל את איש הכספים של איראן ברצועה, חמיד אחמד חודארי, בזמן שנסע במכונית ברחוב. "איראן תצטרך למצוא איש כספים חדש בעזה", הודיע הצבא אחרי התקיפה ב־2019, והוסיף שחודארי היה קרוב למנהיג החמאס יחיא סינוואר.
הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי אל־קסאם, כינתה בזמנו בהודעה את חודארי "מוג'הדין נדיב ונאמן". כלי תקשורת פלסטיני דיווח שחודארי היה אחד מסוחרי המטבע הגדולים ביותר ברצועה, וחילק משכורות לתושבים עניים ולחמושי חמאס כאחד.
שלמאח תפס את מקומו, על פי משרד הביטחון הישראלי. הבורסה שלו, Al Mutahadun, פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה המרות לדולר ארה"ב, שקל חדש ומטבעות מקומיים אחרים בסניף הפיזי שלה בעזה.
קציני מודיעין ישראלים החלו לאתר עשרות מיליוני דולרים בתשלומים ממשמרות המהפכה האיראניים ל־Al Mutahadun ולבורסות אחרות בבעלות שמלאח, שהיו מיועדים לגדודי אל־קסאם לרכישת נשק ולתשלומים ללוחמים, על פי משרד הביטחון.
במט"ל נקטו צעדים נגד המעבר של שמלאח לקריפטו ב־2021. המטה פרסם את ההוראה הראשונה לחילוט כספי הקריפטו של Al Mutahadun, וזיהה 47 חשבונות ב⁻Binance, הבורסה הגדולה ביותר בעולם. בהוראה נכתב שהכספים היו שייכים לחברה העזתית או ש"שימשו לביצוע פשע טרור חמור". דובר של Binance אמר שהבורסה מצייתת לסנקציות הבינלאומיות המקובלות, וחסמה מספר קטן של חשבונות הקשורים לכספים לא חוקיים.
הוראה זו והוראות שפורסמו מאוחר יותר, ביקשו ללכוד את חשבונות המסחר בבורסות של חמאס עצמו, וכן חשבונות של לקוחות וארנקים דיגיטליים, כך אמרו גורמים המעורים בנושא. ייתכן שלא כל הלקוחות היו קשורים לחמאס.
הארנקים שזוהו בהוראות החילוט ייצגו כנראה רק חלק מזערי מהארנקים שחמאס עשה בהם שימוש, כך אמר בכיר ישראלי בדימוס, שעבד על החקירות של הלשכה ללוחמה במימון בטרור עד השנה. "זו טיפה בים", אמר הבכיר לשעבר.
הכסף עבר גם דרך בורסות ברוסיה ובאיראן
השימוש בקריפטו על ידי חלפני הכסף בעזה היה מתוחכם יותר מניסיונות גיוס הכספים הראשוניים של חמאס בביטקוין. ארנקים דיגיטליים הקשורים לחברות העבירו כספים בצורת אתריום (פלטפורמת קוד פתוח מבוססת בלוקצ'יין), בבלוקצ'יין ששמו טרון, שמגביר את פרטיות המשתמשים.
על מנת לטשטש את עקבות הכסף, הבורסות לעתים קרובות החליפו את כתובות הארנקים בהם השתמשו מדי יום, ושלחו כספים דרך "מיקסרים", כך אמרו פקידים ישראלים. הן קיבלו כספים גם מ־Garantex, בורסת קריפטו רוסית גדולה הנתונה לסנקציות אמריקאיות, וכמה בורסות איראניות, כך אמר הבכיר הישראלי בדימוס וחוקרי בלוקצ'יין. דוברת של Garantex אמרה שהבורסה מצייתת לנהלים בינלאומיים בנוגע לפשע פיננסי.
רשת הבורסות העזתיות נותרת פעילה. בסוף ספטמבר, חברת שירותי בורסה נוספת ששמה אלקהירה - ושחולקת כתובת ומספרי טלפון עם Dubai Money - העלתה לפייסבוק פרסומת למשיכה והפקדה של כסף דרך אתריום בשני הסניפים שלה בעזה.
במט"ל אמרו שאלקהירה ו־Dubai Money קשורות זו לזו וקשורות לעוד מוסד החלפת כספים באיסטנבול, שהמטה זיהה ביולי כשהוציא הוראה ללכוד נכסים בשווי מיליון דולר.
אלקהירה לא הגיבו לבקשות תגובה. באלקהירה הודיעו ללקוחות מדי פעם בעמוד הפייסבוק שהבורסה "משלמת כספים על הקדושים והפצועים בסניפים שלה". הפוסט האחרון בנוסח כזה היה ב־3 באוקטובר, ארבעה ימים לפני ההתקפה נגד ישראל.
רורי ג'ונס ועומר עבדל⁻בקי השתתפו בהכנת הכתבה.