בניגוד לארה"ב, בה חלק ניכר מההוצאות הרפואיות משולמות ישירות דרך הכיס, בישראל קשה יותר להרגיש את מחירי הבריאות הגבוהים, מכיוון שאלו משולמים על ידי הממשלה בבתי החולים הציבוריים, או בביטוחים הבסיסיים של קופות החולים. אך למרות שאנחנו פחות מרגישים זאת באופן ישיר, המשמעות של יוקר בריאות גבוה הוא שניתן לקנות פחות שירותי בריאות באותו תקציב. כלומר, אנחנו משלמים הרבה ביחס לשירותים שאנחנו מקבלים - דרך כספי המיסים ומחיר ביטוח בריאות חובה.
● דוח ה-OECD: ישראל צריכה להפסיק לסבסד תלמידי ישיבות
● האם חיילי מילואים מקבלים פחות מ-10 שקלים לשעה? בדקנו
● מילואימניקים, הורים וענפים בסיכון: כחמישית מכוח העבודה מושבת
אחת המשמעויות העגומות שעולות מהנתונים היא ש"נפח הוצאות הבריאות", המחושב באמצעות ההוצאה על בריאות המחולקת במדד מחירי הבריאות - נמוך במיוחד בישראל. למעשה, ישראל היא המדינה עם נפח הוצאות הבריאות החמישי מהסוף, עם חצי מנפח ההוצאות הממוצע של ה-OECD. מתחתינו יש אך ורק את קוסטה ריקה, מקסיקו, קולומביה וטורקיה. עם זאת, נתון זה עלול להיות מוטה מעט לרעתנו, משום שהרכב הגילאים בישראל שונה מזה שמקובל ברוב המערב, ושיעור הקשישים מהאוכלוסייה בישראל נמוך במיוחד. קשישים, באופן טבעי, דורשים יותר הוצאות בריאות. אך בכל זאת, מדובר על נתון נמוך למדי.
שכר הרופאים בישראל גבוה במיוחד
למה הבריאות בישראל יקרה כל כך? דבר ראשון, בגלל שכר הרופאים הגבוה. על פי נתוני משרד הבריאות, הוצאות השכר מהוות 70% מהוצאות בתי החולים וההוצאה בקופות החולים דומה. כלומר, מדובר על החלק הארי של כל הוצאות הבריאות. שכר הרופאים בישראל גבוה ביחס לעולם: ישראל במקום ה-5 ב-OECD בשכר צוותי רפואה. גם ביחס שבין שכר רופאים מומחים לשכר הממוצע ישראל מגיעה למקום ה-7, עם שכר גבוה פי 3.3 לרופאים שכירים ביחס לשכר הממוצע. להשוואה, בשוודיה משלמים פי 2.2 מהשכר הממוצע לרופאים מומחים שכירים.
השכר גם הולך ועולה: על פי דו"ח הכלכלנית הראשית באוצר, שכר הרופאים העצמאים בקופות החולים עלה ב-66% בשנים 2010 עד 2018, ושכר הרופאים השכירים זינק ב-74%. על פי הדוח, השכר הממוצע של רופא משפחה שכיר בקופת חולים כללית, עומד על 54,845 שקל בחודש.
רכש ריכוזי של תרופות אחראי נוסף להתייקרות
"גורם נוסף שמייקר את מחירי הבריאות בישראל הוא הרכש הריכוזי של תרופות דרך חברת שראל", מציין גורם במערכת הבריאות. שראל היא חברה המספקת בבלעדיות תרופות לבתי החולים הממשלתיים, ונשמעה כנגדה ביקורת קשה בעבר. ב-2016 אירע עימות נרחב בין החשבת הכללית באוצר דאז מיכל עבאדי בויאנג'ו, שרצתה לפתוח את רכש התרופות לתחרות, כנגד שר הבריאות ליצמן שטען שזו סכנה לבריאות הציבור. עמדתו התקבלה, והמונופול נשאר במקומו. במהלך משבר הקורונה, המדינה הפקיעה משראל את רכש החיסונים בשל המחירים הגבוהים שהיא דרשה על חיסוני הקורונה.
לאחרונה הושג הסכם חדש מול שראל, לפיה החברה תישאר ספק התרופות הבלעדי של בתי החולים הממשלתיים, תוך הגברה דרמטית של הפיקוח עליה. על פי ההסכם, הממשלה תמנה מטעמה ארבעה נציגים לדירקטוריון - שלושה ממשרד הבריאות ואחד מהאוצר. נציג האוצר יהיה חבר בוועדת הביקורת של שראל, החברה תהיה מחויבת להעביר דוחות למדינה, הכוללים מידע על עבודתה מול חברות בשוק הישראלי, והרווחיות שלה תוגבל לעלות פלוס 1%. ההסכם הוא למשך עשור, עם תחנת יציאה בכל שנתיים וחצי. בכל תחנה, תיבחן העמידה של שראל בהסכם.
ישראל במקום האחרון בהכשרת רופאים לנפש
איך מורידים את מחירי הבריאות, כך שנוכל להשיג יותר שירותי בריאות בתקציב נתון? על פי גורם במערכת הבריאות, "היעד החשוב ביותר הוא הרחבת היצע הרופאים. יש היום כל כך הרבה תמריצים שמשלמים כדי להביא רופאים להתמחויות נדרשות ולפריפריה". בישראל יש 3.4 רופאים לכל 1,000 איש, בהשוואה לממוצע OECD של 3.7. חמור מכך: ישראל נמצאת במקום האחרון ב-OECD בהכשרת רופאים לנפש, עם 6.8 לכל 100 אלף איש בשנה. מדובר על פחות מחצי מממוצע ה-OECD, שעומד על 14.2 רופאים בשנה לכל 100 אלף איש. בהתחשב בכך שרופאים מבוגרים רבים נמצאים על סף פרישה, המצב בעתיד עלול להיות חמור עוד יותר.
עם זאת, ב-OECD אומרים במפורש ש"בישראל, הכמות הנמוכה של בוגרי רפואה מקומיים מפוצה על ידי מספר גבוה (60% מכלל הרופאים) שמוכשרים בחו"ל, כאשר שיעור גדול מביניהם הם רופאים שנולדו בישראל, וחוזרים אליה לאחר סיום התואר הראשון בשל המספר המוגבל של מקומות בבתי הספר לרפואה בישראל".
מערכת הבריאות נחשבת יעילה במבחן בינלאומי
ועוד הסתייגות חשובה: למרות המחיר הגבוה על שכר ותרופות, בשורה התחתונה מערכת הרפואה הישראלית נחשבת יעילה במיוחד גם במבחן בינלאומי. בישראל יש הכי מעט מקרי מוות ממקרים המוגדרים ברי-מניעה ביחס לכל מדינות ה-OECD, עם 83 מקרי מוות כאלה, לעומת 158 בממוצע ה-OECD. ישראל גם טובה יותר מממוצע ה-OECD במוות ממקרים ברי-טיפול, עם 58 מקרי מוות כאלה לעומת 79 בממוצע ה-OECD.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
