המלחמה בעזה גולשת לאירופה: זינוק בגילויי האנטישמיות ומחלוקת בין מדינות

המלחמה בעזה "גולשת" למדינות אירופה, וממחישה את ההבדלים בין גישת הממשלות לתגובות ברחוב • מספר התקריות האנטישמיות בבריטניה זינק פי שבעה, בברלין נעצרו מפגינים בעד עזה שהתכנסו למרות האיסור, ובצרפת תועדו 189 תקריות אנטישמיות • גם התמיכה החד־משמעית שקיבלה ישראל מהאיחוד מאז המתקפה, נתקלת בקולות ביקורתיים מבפנים

הפגנה פרו־פלסטינית במילאנו. צלבי קרס רוססו / צילום: Reuters, Alessandro Bremec
הפגנה פרו־פלסטינית במילאנו. צלבי קרס רוססו / צילום: Reuters, Alessandro Bremec

המלחמה בעזה משתקפת בימים האחרונים גם בשורת הפגנות המוניות בערים אירופיות בעד הפלסטינים, ובזינוק במספר התקריות האנטישמיות וברמת החשש של קהילות יהודיות וישראלים מפני התקפות אפשריות.

משפחתו של ר"מ סקוטלנד תקועה בעזה והופכת לבעיית הסברה בינלאומית
מאות מיליונים בשנה: המשחק הכפול של התורמת הגדולה לחמאס
"זו מלחמת העצמאות השנייה": כך מתנהל הקרב על דעת הקהל העולמית   

בעוד רוב הממשלות באיחוד האירופי ניצבות באופן חד־משמעי לצדה של ישראל, נכון לעכשיו, המצב ברחוב האירופי שונה לגמרי - ותלוי בדמוגרפיה המקומית, בנחישות הממשלות להיאבק בגילויי תמיכה בחמאס וגם בתפיסות קודמות לגבי הסכסוך הישראלי־פלסטיני. המצב גם משתנה ממדינה למדינה בתוך האיחוד האירופי, כאשר במדינות בעלות קהילה מוסלמית גדולה, ואוכלוסייה גדולה של מהגרים מהמזרח התיכון, נראה כי ההפגנות ברחוב נגד ישראל משמעותיות יותר.

זינוק במקרי האנטישמיות באירופה

בבריטניה, עשרות אלפי מפגינים יצאו בסופ"ש לרחובות כדי למחות על המלחמה בעזה. המפגינים נזהרים מאוד שלא לקרוא קריאות בעד חמאס - ארגון טרור שנמצא מחוץ לחוק בממלכה המאוחדת - או כל קריאות שיכולות להתפרש כתמיכה בטרור. אלפי השוטרים מתעדים את ההפגנות ויכולים לעצור את המוחים מיידית אם הם עוברים על החוק.

למרות זאת, כלי התקשורת הבריטיים תיעדו קריאות בערבית שרומזות לטבח ביהודים, וכן כמה מפגינות שהדביקו לחולצתן תמונות של פעילי חמאס שעברו את הגבול לישראל עם מצנחים ממונעים כדי להשתתף במעשי הזוועה באזור עוטף עזה. "מדוע המשטרה לא עצרה אותם?", נכתב על שער מהדורת יום ראשון של העיתון "דיילי מייל". עוד דיווח העיתון על נשים עטופות בדגל פלסטין שקראו לעבר מפגינים פרו־ישראלים "זכרו איפה היו היהודים ב־1940".

נתונים ראשוניים שהתפרסמו בבריטניה כבר מראים זינוק משמעותי באירועים אנטישמיים בממלכה המאוחדת. מספר האירועים, שכוללים גם מקרי אנטישמיות שאינם עומדים ברף הפלילי, זינק פי שבעה בשבועיים הראשונים של אוקטובר, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לפי נתוני משטרת המטרופולין של לונדון. המשטרה מסרה גם כי "פתחה בחקירה" של לפחות 50 מקרים של הסתה ברשתות החברתיות ופעילות לא־חוקית הקשורה בתמיכה בחמאס, נכון ליום שבת.

אלפי שוטרים נפרשו ביממות האחרונות כדי להגן על הקהילה היהודית בלונדון ובערים אחרות. בריטניה היא מעוז של פעילות אנטי־ישראלית בעשורים האחרונים, עם ארגונים לא־ממשלתיים רבים ומגוונים המקדמים חרם, מאבק משפטי וצעדים אחרים במישור הבינלאומי נגד ישראל. בין המפגינים הרבים בלונדון היה גם ראש מפלגת הלייבור לשעבר, ג'רמי קורבין, שסולק מהמפלגה בשל צידוד בעמדות שהוגדרו כאנטישמיות. הפגנות התקיימו גם במנצ'סטר, בליברפול, באדינבורו, בגלזגו ובאברדין.

 

"תשוחרר פלסטין, מהים עד הנהר"

בצרפת, החליטה הממשלה לנקוט מדיניות יד קשה כדי להתמודד עם ההפגנות, בהשוואה לנעשה מעבר לתעלה. שר הפנים הצרפתי הודיע כבר ביום שישי כי כל הפגנת סולידריות עם עזה ועם הפלסטינים בימים הקרובים תהיה בלתי חוקית, בשל "החשש להפרת הסדר הציבורי". במדינה יש אוכלוסייה מוסלמית גדולה, ואירועי העבר הוכיחו כי עימותים בישראל "גולשים במהירות" גם לערים צרפתיות וגורמים להפרות סדר.

הגנה על בתי כנסת, הודעות תמיכה בכספומטים: סולידריות עם ישראל בגרמניה 

השר, ז'ראלד דרממן, הודיע כי עונש מאסר של עד חמש שנים יוטל על מי שיתמוך בחמאס בהפגנה לא־חוקית. למרות זאת, הפגנות שלא קיבלו אישור התנהלו בסוף השבוע בערים רבות בצרפת. המשטרה פיזרה אותן בכוח ועצרה מאות בני אדם. מקרה רצח על רקע איסלמיסטי שאירע בצפון המדינה זכה גם הוא לתשומת לב תקשורתית רבה, והנשיא עמנואל מקרון הגיע למקום בו התרחש האירוע, כדי לשדר מסר של "אפס סובלנות" כלפי טרור איסלאמי, במיוחד בעת הזו.

לתחושת החירום תרם גם פינוי המוני של מוזיאון הלובר בשל התרעת שווא על פצצה שהוטמנה במקום. דרממן עידכן כי נרשמו 189 "איומים אנטישמיים" ובוצעו 65 מעצרים על רקע זה עד ליום חמישי האחרון.

למעשה, הפגנות תמיכה בפלסטינים ברצועת עזה נרשמו גם בשורה ארוכה של ערים אחרות באירופה: בברן שבשוויץ, במילאנו שבאיטליה ובווינה שבאוסטריה, שבה התקבצו מאות מפגינים כשהם עורכים "עצרת תמיכה בפלסטינים", שלוותה בקריאות "תשוחרר פלסטין, מהים עד הנהר". זוהי סיסמה אסורה בשל העובדה כי היא קוראת למעשה להשמדת ישראל, ואחת הסיבות לביטול אישור ההפגנה. עם זאת, לא נרשמו מעצרים. באיטליה, כתובות בעד חמאס וצלבי קרס רוססו על כמה בניינים ציבוריים, לפי דיווחי התקשורת המקומית. כתובת "רוצחים יהודיים לתנור" רוססה על בית חולים במילאנו. הפגנות המוניות בעד הפלסטינים בעזה התקיימו בכמה מוקדים במדינה.

בסקנדינביה, הקהילות היהודיות הקטנות בשבדיה ובדנמרק קיבלו הנחיות "לשקול באופן עצמאי" אם להפגין סממנים יהודים בציבור, כמו מגן דוד או לדבר עברית במרחב הציבורי. הפגנות תמיכה בפלסטינים התקיימו בערים מרכזיות בדנמרק ובשבדיה ביומיים האחרונים. בצעד של תמיכה בקהילה היהודית במדינה, מלכת דנמרק הגיעה לביקור בבית הכנסת של קופנהגן במוצאי שבת. זהו מעשה נדיר מאוד מצד המלכה, גם ברמה האירופית, ובמיוחד בהשוואה לגינוי בלבד שהתפרסם על ידי בית המלוכה הבריטי, שגינה את "מעשי הטרור הברבריים בישראל".

גרמניה: דגלי ישראל הושלכו לפח אשפה

בגרמניה סערו הרוחות בסופ"ש בשל החלטת בית משפט בפרנקפורט לאשר הפגנת הזדהות עם הפלסטינים, אחרי שהמשטרה והרשויות המקומיות התנגדו לקיומה. עיריית ברלין לא אישרה קיום הפגנות דומות, אחרי שתמונות שתועדו ברובע נויקלן ובערים אחרות זיעזעו את דעת הקהל במדינה, בשל התמיכה הגלויה במעשי הטבח.

עיריית ברלין אף החליטה לאסור על תלמידים ללבוש כל סממן שקשור לעימות בבתי הספר, כולל כאפיה, דגלי פלסטין או כרזות של Free Palestine. כמה מקרים של ציור מגן דוד על בתים בהם ישנם ככל הנראה יהודים או ישראלים תועדו ברשתות החברתיות והביאו לחשש רב.

עוד בברלין, דגלי ישראל שהונפו לאות סולידריות עם תושבי הארץ הושחתו בלילות האחרונים על ידי אלמונים. הדגלים, שנתלו על ידי עיריות מקומיות, כולל על בניין העירייה המרכזי של ברלין ("הבית האדום"), הוסרו וחלקים מהם נמצאו בפחי אשפה. דגלי ישראל הושחתו גם בשטאדה, מיינץ ושטוטגארט. סקר בזק שהתקיים בבריטניה השבוע, על רקע הקרנת דגל ישראל על שורת מבנים ממשלתיים ברחבי היבשת, מצא כי רק מיעוט מהנשאלים תומכים במהלך שכזה: 31% תמכו בו, לעומת 39% שהתנגדו לו.

המשטרה בפרנקפורט עוצרת מפגין במחאת סולידריות עם הפלסטינים / צילום: Reuters
 המשטרה בפרנקפורט עוצרת מפגין במחאת סולידריות עם הפלסטינים / צילום: Reuters

אירלנד בולטת בהתנגדותה לתקיפות בעזה

בעוד הרחוב עצמו חווה בעיקר הפגנות פרו־פלסטינית, ודעת הקהל האירופית נעה בין תמיכה בישראל בשל מעשי הרצח המזוויעים, לבין ביקורת עליה בשל התקיפות הנרחבות בעזה, המדינות המרכזיות באיחוד האירופי מפגינות תמיכה חד־משמעית, נכון לעכשיו, במעשי ישראל.

נשיאת הנציבות האירופית, שרת החוץ הגרמנית, שרת החוץ הצרפתית ונשיאת הפרלמנט האירופי ביקרו בישראל ביומיים האחרונים, כולל ירידה לדרום כדי לדבר עם ניצולים מהטבח שביצע חמאס. האיחוד שב ומצהיר כי לישראל יש "את הזכות ואת החובה להגן על עצמה". בהבדל משמעותי מהנעשה ברחובות לונדון, הממשלה הבריטית היא אחת התומכות הברורות ביותר של מדינת ישראל. גם שר החוץ הבריטי ביקר בישראל והביע זעזוע ממעשי הטרור. "נעמוד לצד ישראל תמיד", הבטיח ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק.

התנגדות מסוימת לגישה האירופית, המעניקה לישראל עדיין "אור ירוק" לפעולה צבאית, נרשמת בקרב קבוצת המדינות הפרו־פלסטיניות באירופה. אירלנד במיוחד מובילה קו זה, וראש הממשלה ליאו ורדקר, אמר בימים האחרונים כי "שום מדינה דמוקרטית אינה צריכה לנהוג" כפי שישראל נוהגת ברצועת עזה. הוא השווה את ישראל לרוסיה שפתחה במלחמה באוקראינה ואמר כי "כפי שבלתי מתקבל על הדעת שפוטין יכוון על תחנות חשמל, כך גם צריך להיות תקף בנוגע לישראל". ביחד עם לוקסמבורג וספרד, אירלנד טירפדה החלטה של נציב הפיתוח הבינלאומי של האיחוד האירופי, "להקפיא" את תקציבי הסיוע הכספיים לפלסטינים.

אירלנד ומחוקקים מהשמאל בספרד ובצרפת גם ביקרו בחריפות את הביקור של נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון־דר־ליין, בישראל ואת המסר החד־צדדי, לדבריהן, שהיא העבירה בדבר תמיכה אירופית בישראל. חברת פרלמנט אירופי מטעם המפלגה הסוציאליסטית השולטת בספרד אמרה לתקשורת, כי שתי המנהיגות שביקרו בישראל מטעם מוסדות האיחוד נכשלו בכך שלא הציגו "את העמדה של כל המדינות החברות באיחוד".

התקשורת האירופית גם היא מתייחסת למלחמה בעזה, ולמעשי הטבח של חמאס, בצורה שונה ממדינה למדינה. בגרמניה, העיתונות המקומית הביעה הזדהות רבה עם הקורבנות הישראלים, עד לרמה שהעיתון "די ולט" פירסם את שמות מאות קורבנות על העמוד הראשון שלו. בבריטניה, לעומת זאת, ה"בי־בי־סי" ממשיך לסרב לכנות את חמאס בשם ארגון טרור, בנימוק שמדובר בביטוי לא לגטימי ה"שופט" מעשים. הוא מכנה את חמאס מיליציה קיצונית חמושה. גם עיתונים אחרים, כמו "לה מונד" בצרפת, נמנעים משימוש במלה טרור. בימים האחרונים התחלפו עמודי השער בעיתונים אירופיים רבים מתיעוד מעשי הזוועה בקיבוצים או תמונות החטופים לתמונות קורעות-לב מעזה.

מחר (ג') יקיימו מנהיגי מדינות האיחוד דיון חירום במשבר במזרח התיכון, שיתקיים באמצעות שיחת וידיאו. האיחוד האירופי אינו רק צריך להתמודד עם חילוקי הדעות הפנימיים ברמת הממשלות, שהובילו לעתים קרובות בעבר לעמדות חסרות־משמעות אמיתית ולחוסר רלוונטיות, אלא גם לסכנה הממשית, שכבר החלה להתממש, של גלישת העימותים לרחובות הערים, וסכנה לקהילות היהודיות החיות בו.