חשש בשווקים: משבר אנרגיה, מלחמה אזורית וטרפוד הנורמליזציה עם סעודיה

הפרשנים מסכימים כי מתקפת חמאס היא ניסיון איראני לשבש את העסקה המשולשת בין ארה"ב, סעודיה וישראל • השאלה שמטרידה את השווקים בעולם היא אם הלחימה תגלוש לעימות אזורי, איך ארה"ב תגיב, וכיצד העימות ישנה את המזרח התיכון

נושאת המטוסים האמריקאית ג'רלד פורד שנשלחה למזרח הים התיכון / צילום: Shutterstock
נושאת המטוסים האמריקאית ג'רלד פורד שנשלחה למזרח הים התיכון / צילום: Shutterstock

האם מלחמת עזה תגלוש לעימות אזורי רחב יותר, שיערב את לבנון ואיראן, זו השאלה שהרעידה את השווקים הפיננסיים הבוקר, עם התחדשות המסחר, שבה עסקו רוב כלי התקשורת הזרים, בניסיון לצפות את מה שיתרחש בימים הקרובים.

בנק ישראל חושף: זו הסיבה שהוחלט להתערב בשוק המט"ח 
מאזהרת רווח בתעופה ועד סגירת מפעלים: החברות מדווחות על השפעת המלחמה 

המצב העגום בישראל והמתקפה המתגלגלת על חמאס בעזה אולי השפיעו על הבורסה הישראלית ועל שער השקל, אבל הסיכוי לחזית צפונית ולמעורבות אמריקאית הוא זה שהקפיץ את מחירי הנפט, הבריח משקיעים רבים לדולר והטיל אי-ודאות כבדה על הכלכלה העולמית, לא פחות.

השאלה המרכזית בדרך לעימות שכזה היא אם איראן היא זו שהכווינה והעניקה "אור ירוק" לחמאס לבצע את המתקפה האכזרית ביום שבת, שבה נרצחו יותר מ-700 בני אדם על פי ההערכות עד כה.

ה"וול סטריט ג'ורנל" דיווח מפי מקורות ערביים בדובאי כי התשובה לכך חיובית. "פקידים ממשמרות המהפכה האיראניים היו בקשר ובתיאום עם חמאס כבר מאז אוגוסט לתכנון הפלישות מהקרקע, מהיבשה ומהאוויר", נכתב בעיתון האמריקאי.

לפי הדיווחים, האישור הסופי ניתן במהלך פגישות בביירות בשבועות האחרונים, וחיזבאללה היה שותף גם הוא לתכנונים המפורטים.

כמה שעות לפני הפרסום, מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן דווקא אמר לתקשורת כי "לא ראינו עדיין הוכחות לכך שאיראן כיוונה או היתה מאחורי ההתקפה הזו ספציפית". הוא הבהיר כי "בוודאי שיש מערכת יחסים ארוכה בין איראן לחמאס", אך כי אין מודיעין מדויק בנושא זה.

דברים זהים אמר דובר צה"ל, דניאל הגרי: "אנחנו לא יודעים להגיד שהיא (איראן) הייתה מתכננת המבצע או אימנה לקראתו". ההכחשות הללו אולי מסמלות ניסיון ישראלי-אמריקאי להוריד את גובה הלהבות, או לפחות למנוע גרירה של איראן לעימות הנוכחי באמצעות חיזבאללה, ארגונים בסוריה וארגונים נוספים בלבנון.

הצבת נושאת מטוסים זה כבר סיפור אחר

אבל ההכחשות הללו לא מנעו מארה"ב להודיע על צעד תמיכה בישראל, שמעורר גם מעורבות אמריקאית - גם אם עקיפה - בעימות הנוכחי: שליחת נושאת המטוסים ג'רלד פורד למזרח הים התיכון, בבחינת מסר לחיזבאללה ולאיראן כי התמיכה האמריקאית בישראלי היא "חד-משמעית ובלתי ניתנת לערעור". סיוע כספי וביטחוני הוא דבר אחד. הצבת נושאת מטוסים היא דבר אחר לגמרי.

האינטרס האיראני לפתוח חזית מול ישראל, כזו המערבת את הפלשתינאים, הוא ברור. בשבועות האחרונים נרשמה התקדמות רבה בשיחות על הסכם אסטרטגי בין ארה"ב וסעודיה, שגם ישראל תיקח בו חלק, שיכלול הכרה סעודית בישראל מבלי להיענות לרוב הדרישות הפלשתיניות לגבי שטחים, אוטונומיה והכרה בינלאומית.

לעסקה כזו יש השפעות חיוביות על הכלכלה האמריקאית, בבחינת הורדת מחירי הנפט, על הכלכלה הסעודית, בבחינת השקעות זרות, וגם על מצבה של ישראל. היא כעת עומדת בפני ספק רב.

לגרור למלחמה שלא תאפשר פיוס

"חמאס העלה באש את התוכנית של ביידן ליצור מחדש את המזרח התיכון", העריך הכתב הוותיק איתן ברונר מירושלים ברשת "בלומברג". "ההתפרצות האלימה מטילה בספק את התוכניות של ביידן למזרח התיכון", נכתב ב"ניו יורק טיימס". "חמאס שינה את התמונה בחדות בשביל הדיפלומטיה במזרח התיכון", העריך פרשן ה"גרדיאן". "לאיראן ולבעלות הברית שלה יש מטרה אסטרטגית ארוכת-טווח: לסכל את המאמצים האמרקאיים להשיג פיוס ביחסים בין סעודיה ובין ישראל", הוסיף.

הקונצנזוס בקרב הפרשנים בתקשורת הבינלאומית, אם כך, הוא שהפעולה נולדה בתזמון הנוכחי כדי להציף מחדש את העימות הישראלי-פלשתיני. כדי לגרור את ישראל למלחמת אין-ברירה שלא תאפשר פיוס אזורי, אלא להיפך. השאלה אם היא תתרחב לעימות אזורי היא שמעיבה כעת על השווקים. מחיר הנפט זינק לקרוב ל־90 דולר לחבית, הדולר התחזק, ואנליסטים הזכירו ביממה האחרונה כי ההשלכות של מלחמת יום כיפור נמשכו "שנים רבות" והיו כרוכות גם במשבר האנרגיה הבינלאומי.

חששות מהיווצרות של משבר אנרגיה

בינתיים, נראה כי מגזר האנרגיה הוא זה שמניע את השווקים. המחיר המזנק של נפט, בדיוק בתזמון הנוכחי של ריביות גבוהות וציפיות לירידת האינפלציה, הוא בעל השפעה רבה. החששות ממשבר אנרגיה שייווצר כתוצאה ממלחמה אזורית - או מחידוש סנקציות בינלאומיות - הוא זה שהוריד ביום ב' במסחר הבינלאומי את מניות חברות התעופה, הביא לבריחה לנכסים בטוחים כמו איגרות חוב והדולר, והניע את האנליסטים להתרכז בנעשה במזרח התיכון. אפילו מחירי הגז האירופיים, הקשורים במחירי הנפט, רשמו עלייה ביממה האחרונה לרמה שלא נראתה זה חודשים.

"החשש מתגובה אפשרית נגד איראן מאיימת על המעבר של מכליות נפט דרך מיצרי הורמוז, ולמעשה מחליפה את הרטוריקה הקיימת בנוגע להאטה בביקוש העולמי לביקוש לנפט - בהיצע נמוך יותר כתוצאה מסיבות גיאופוליטיות", נכתב בסקירה של בנק Swissquote.

"העסקה עם הסעודים חוסלה עכשיו"

גורמים אמריקאים טרם התייחסו להשפעה של המלחמה הנוכחית על הסיכוי לעסקה משולשת. איראן הכחישה מצידה את הדיווחים על כך שהורתה על המתקפה, ודיברה על "זכותה הלגיטימית של ההתנגדות הפלסטינית".

אבל יש פרשנים שכבר הכריזו על ההשפעות בשטח. "העסקה הסעודית-ישראלית, שהייתה קרובה להיסגר, חוסלה לעכשיו", כתב איאן ברמר, העומד בראש חברת הייעוץ האסטרטגי Eurasia. הודעת הסעודים לא הביעה תמיכה מיוחדת בישראל. "הממלכה מזכירה את האזהרות החוזרות ונשנות שלה מהסכנות של יציאה משליטה כתוצאה מהכיבוש הנמשך והמניעה של הזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני", נאמר בהודעה רשמית. עם זאת, סעודיה גם לא הביעה תמיכה במעשים, וקראה לדה־אסקלציה.

מזכיר המדינה האמריקאי בלינקן, לפחות בדבריו ביממה האחרונה, לא פסל את האפשרות שנורמליזציה סעודית־ישראלית תתקדם, ואפילו הציב אותה כתמונת מראה להתקפות של חמאס. "אני חושב שיש בעצם שני מסלולים אפשריים בפני האזור", ציין.

בשורה התחתונה, העולם מנסה לראות אם מדובר כעת בשידור חוזר של מבצע צוק איתן ב־2014, או במלחמה כמו יום כיפור ב־1973. מבחינת ההפתעה המודיעינית הפנים־ישראלית, ואפילו מספר הקורבנות העצום וחוסר התפקוד של הימים הראשונים, הכף נוטה בתוך ישראל בהחלט למלחמה שלפני 50 שנה. מבחינת האויבים והיקף המלחמה, הימים הקרובים, והחלטות שיתקבלו בירושלים ובטהרן, הן שיקבעו.