כך ניסוי אחד של קים ג'ונג־און יכול להפוך את העולם

אם תחזית מזג האוויר הייתה עוסקת בצפון קוריאה, נראה שהמילה המתאימה ביותר הייתה "קודר". נכון לכתיבת שורות אלו, המנהיג העליון קים ג'ונג-און עושה את דרכו לידידו ולדימיר פוטין כדי למכור לו טילים שישמשו להמשך הפלישה לאוקראינה. עוד קודם לכן, ב־2 בספטמבר פתחה צפון קוריאה במה שהיא מגדירה כ"תרגיל נגד" לפעילות צבאית משותפת של ארה"ב ודרום קוריאה.

"תרגיל תקיפה גרעינית נערך כדי להזהיר את האויבים מפני סכנת המלחמה הגרעינית", מסרו נציגי פיונגיאנג שהוסיפו כי ארה"ב ודרום קוריאה נמצאות "בהיסטריית עימות". במסגרת התרגיל שוגרו לים הצהוב, שנמצא בין חצי האי הקוריאני לבין סין, שני טילי שיוט עם ראשי קרב שמדמים נשק גרעיני.

למרבה הפליאה, על אף שצפון קוריאה שרויה במצב כלכלי חמור, שיגור טילי שיוט הפך לדבר שבשגרה. ממש "טפטוף" של טילי שיוט שלפי הערכות מסתכם בשיא שיגורים שנתי. רוב השיגורים לא תופסים כותרות אך יש יוצאים מהכלל - לפני כשלושה שבועות, טיל צפון קוריאני שהוביל לאזעקה באוקינאווה שביפן הגיע למהדורות ברחבי העולם. לא בגלל עצם שיגור הטיל, אלא משום שכוכב הכדורסל לוקה דונצ'יץ' ונבחרתו סלובניה שהתארגנו לאליפות העולם נאלצו להתעורר מהאזעקה.

לשמחת שכנותיה של צפון קוריאה הסבירות שטיל שיוט ייפול בשוגג בשטחן נמוך. טל ענבר, עמית מחקר בכיר ב־Missile defense Advocacy Alliance ומומחה לתוכנית הטילים של צפון קוריאה, מסביר בשיחה עם גלובס כי "הצפון קוריאנים עושים את הניסויים בצורה אחראית. גם במקרה של תקלה, הם לא מסכנים את השכנות".

הכלכלה מתכווצת

מלחמת קוריאה שהתחוללה בתחילת שנות ה-50 לא רק גבתה את חייהם של מיליוני בני אדם, אלא הותירה את חצי האי מפוצל, מפולג ובעיקר לוהט. בהשפעת האינטרסים של המעצמות, סין ורוסיה נותרו עם שכנה נוחה, צפון קוריאה, ואילו ארה"ב ומדינות המערב נותרו עם ידידה משלהן, דרום קוריאה. כיום, בהיעדר מגעים דיפלומטיים משמעותיים, האינטרסים המנוגדים נותנים את אותותיהם ופיונגיאנג הופכת לתקיפה אף יותר.

לפי המכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם (SIPRI), צפון קוריאה מחזיקה כיום 30 ראשי קרב גרעיניים - לשם השוואה, מדובר בשליש מהכמות שהארגון טוען כי נמצא בידי ישראל. עם זאת, מחברי הדוח מציינים כי בכל הנוגע לפיונגיאנג יש חוסר ודאות ניכרת, וצפון קוריאה עשויה לייצר די חומר בקיע עבור 70-50 ראשי קרב גרעיניים. בין כה וכה, ניסוי גרעיני ולו אחד של צפון קוריאה ייאלץ את ארה"ב להגיב. כך, גם רוסיה עלולה להצטרף והעולם יתגלגל לסיטואציה שאף אחד לא מעוניין בה.

ההתנהלות הכוחנית של צפון קוריאה נובעת מאותו מצב כלכלי חמור, במיוחד כאשר לא נראים סימני התקרבות מצד העולם המערבי. לפי דוח של בנק קוריאה, הכלכלה הצפון קוריאנית התכווצה בשנה שעברה בפעם השלישית ברציפות: ב־2022 היא התכווצה ב־0.2%, לאחר 0.1% ב־2021 ו־4.5% ב־2020. לפי הדוח, התמ"ג הריאלי הצפון קוריאני עמד ב־2022 על 31.4 טריליון וון דרום קוריאני (כ־26.64 מיליארד דולר), והתמ"ג לנפש עמד על 1.41 מיליון וון דרום קוריאני (כ־1,123 דולר).

כשמדינה מבודדת שכזו, במצב כלכלי שכזה, מחפשת הכנסות, היא מסכימה לתת את שירותיה לכל לקוח. לכן, זה לא מפתיע שהצפ"קים מתקרבים לרוסיה, במה שצריך להטריד במיוחד את ישראל - צפון קוריאה תרמה ידע רב לפרויקט הטילים ולתוכנית הגרעין של איראן. גם אם מועצת הביטחון של האו"ם תרצה לפעול נגד ההתקרבות האיראנית לגרעין, היא תהיה בבעיה בעקבות זכות הווטו של רוסיה. "הלקח המרכזי מצפון קוריאה הוא שאף אחד לא מתעסק עם מדינה בעלת יכולות גרעיניות התקפיות מוכחות", אומר המומחה ענבר. "זה שהיא לא ביצעה ניסוי גרעיני, לא אומר שהיא לא יכולה".

"נרמול המלחמה הגרעינית"

החיבור בין היעדר התהליך הדיפלומטי מול צפון קוריאה, מצבה הכלכלי והתלות הצבאית שעשויה להיווצר לרוסיה בפיונגיאנג - עלול להביא למתקפה של צפון קוריאה נגד דרום קוריאה. "האיום על דרום קוריאה קיים. חוסר המענה ההגנתי שלהם ברור", מציין ענבר. "יש להם מערכות יירוט, אבל אין להם כיפת ברזל. הם צריכים לשפר את המעקב אחרי כטב"מים וטילי שיוט. יש מקומות שאומרים 'זה לא רציני' ומפחיתים את האיום. אך מספר לא גדול של טילי קרקע וקונבנציונליים שנופלים בסיאול עלול להביא לבעיות".

בנוגע לצפון קוריאה עצמה, מסכם ענבר כי "המסרים ברורים. לאחרונה, כלי התקשורת בצפון קוריאה הוציאו הודעות כי קים ג'ונג-און בדק את התוכניות לכיבוש קוריאה הדרומית. בשיח הצפון קוריאני רואים נרמול בשיח לנושא המלחמה הגרעינית. אי אפשר להוציא מכלל אפשרות מלחמה בחצי האי הקוריאני".